מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – יראון וסאסא

שני הקיבוצים משתייכים למועצה האזורית הגליל העליון. כמו כן, שניהם משתייכים לזרם השיתופי.

היום התחיל בקיבוץ יראון. בספטמבר 2019 ערך מטה התנועה ביקור רגיל ומלא בקיבוץ. היה זה זמן קצר לאחר שנחתו בסמוך לשער הקיבוץ שני טילים נגד טנקים שנורו על ידי חיזבאללה משטח לבנון. הביקור הפעם הוקדש בעיקר להיכרות עם חזון הקיימות של מנהל החינוך בקיבוץ שהזמין זה מכבר את הנהלת התנועה ולהגיע ולהתרשם.

בתחילת היום, נפגשו אנשי ונשות מטה התנועה עם מזכיר הקיבוץ, יונתן פרידמן (חולתה) שעדכן ביחס לתהליכים בהם הקיבוץ נמצא לשינוי אורחות חייו. מהעדכון של יונתן עולה כי נעשה תהליך עומק בהובלת צוות מחברי הקיבוץ, וכן מושקעות בתהליך אנרגיות רבות מתוך רצון להגיע להסכמות רחבות ככל שניתן.

לאחר הפגישה עם יונתן המשיך המטה לחלק העיקרי בביקור ופגש את יוסי גוזי'ק, מנהל החינוך בקיבוץ, שמוביל חזון לקיימות שבמסגרתו יהווה קיבוץ יראון מרכז אזורי או ארצי לחינוך בתחום. המהות הינה שחינוך לקיימות היא מטרה שצריך לחנך לאורה והתפיסה כוללת שילוב כלל המרכיבים הקיימים באזור (תיירות, יקב, אגם חי, גינה קהילתית ועוד) ויצירת סינרגיה ביניהם בהיבט הקיימות.

לאחר תום החלק של הפגישות, ביקר המטה בחברת ההיי-טק "אגרוסקאוט" שמשרדיה שוכנים במבנה הרפת הישן, ששופץ תוך שמירה על העיצוב המקורי. החברה נותנת שירות לאיתור מזיקים בחקלאות (בארץ ובחו"ל). הפיתוח משלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראיה ממוחשבת, שמעבדים מידע חיצוני שנאסף באמצעות רחפנים, לוויינים וטלפונים ניידים לצורך זיהוי וניטור מזיקים, מחלות ובעיות אגרונומיות אחרות בחקלאות.

לבסוף המשיכו לביקור בפרויקט הגינה הקהילתית, שהחל ביזמות של חברים בודדים שלקחו אזור שהיה מתחם מוזנח ללא שימוש והפכו אותו לפינה חווייתית, בה מגדלים עצי פרי וירקות (בהתאם לעונה) וצמחי תבלין. תכנון הגינה הינו קפדני וכולל חשיבה על כל הרבדים, החל מיצירת אדמה מקומפוסט מקומי (אולמוס), שתילת מינים בערבוב, וביניהם פרחים מבריחי מזיקים, ומספר בריכות לצמחי מים שונים. החברים שותפים בגינה ביום עבודה בשבוע (מי שרוצה) ולמקום מגיעות קבוצות לסיור ולמידה. 

לאחר מכן נסעו חברי המטה לקיבוץ סאסא השוכן במרחק של 15 דקות נסיעה דרומה. קיבוץ סאסא עלה על הקרקע בינואר 1949 והוא היישוב העברי הראשון שנוסד באזור הגבוה של הגליל העליון לאחר מלחמת העצמאות. הקיבוץ שוכן בגובה של כ-900 מטרים מעל פני הים, ונשקף ממנו נוף מרהיב עין של הר מירון וסביבתו. השם "סאסא" לקוח מן העברית של תקופת המשנה, ופירושו "מלען", "שערה מן השערות שבראש השיבולת". הממצאים הארכיאולוגיים מעידים שבמקום שהקיבוץ יושב עליו שכן כפר יהודי בימי בית שני. מייסדיו היו חברי "גרעין עליה ה'" של תנועת "השומר הצעיר" מצפון אמריקה.

בשנות השישים המוקדמות החליטו חברי סאסא, בניגוד למקובל בתנועה הקיבוצית, לא לשלוח את בני הקיבוץ להתחנך במוסד חינוכי בקיבוץ אחר ולחנך בנפרד את חברות הנוער בקיבוץ, אלא להקים מערכת חינוך משותפת - "פינת אנה פרנק", שבה התחנכו וגרו ביחד בני הקיבוץ ובני עליית הנוער. ה"פינה" הייתה הבסיס לבית הספר התיכון האזורי הקיים כיום בסאסא. גם בית הספר היסודי המקומי, "נוף הרים", הפך, בהחלטת הקיבוץ, לבית ספר אזורי שבו לומדים ילדים מכל יישובי הסביבה. במשך השנים נעשה קיבוץ סאסא מרכזו של החינוך מגיל הינקות עד גיל הגיוס לצבא באזור מרום הגליל.

מטה התנועה סייר במוזיאון הארכיאולוגי המרשים במרכז הקיבוץ ע"ש אברהם (אברמיק) רשקס ז"ל, חבר הקיבוץ שחיבב ארכיאולוגיה ונפל בקרב בג'לבינה בשנת 1967. מדריכת המוזיאון הסבירה על הפריטים השונים והמיוחדים שנחפרו ונתגלו בקיבוץ לאורך השנים ולאורך כל התקופות. 

במפגש המשותף של המטה עם הנהלת סאסא השתתפו שתי מזכירות הקיבוץ - דגנית ושירי, מרכז המשק - אביהו וממלאי תפקידים נוספים. מזכירת הקיבוץ דגנית הציגה את תמונת המצב הדמוגרפית, המבנה הארגוני, תחומי הפעילות השונים של הקיבוץ, הן החברתיים והן העסקיים, מהן עולה שבסאסא יש מקום נרחב ליזמויות עסקיות וחברתיות, הגיל השלישי מקבל מענה נרחב ועשיר וכן הקיבוץ תורם לחברה הישראלית בצורות רבות ומגוונות. 

מתוך החשיבות שהקיבוץ רואה בעיניו את נושא החינוך, מתקיימת בחינה לעומק של אופן קיום ביה"ס היסודי המצוי בחצר הקיבוץ, לאור הקמת ב"ס יסודי אזורי על ידי המועצה.

ראשי האגפים הציגו את הפעילויות והעשייה שמתקיימות באגפים ומזכ"ל התנועה, ניר מאיר, התייחס לרפורמה בחקלאות ולאתגרי התנועה. לאור שאלת אחד החברים בקשר ליחס החברה הישראלית לקיבוצים, תיאר ניר את משנתו ביחס לסיבות שהביאו לדעתו לשינוי שחל בחברה הישראלית לאורך השנים ביחס לקיבוצים.

 מטה התנועה הודה לחברי וחברות סאסא על הביקור המעניין בתקווה לשיתופי פעולה, ככל שיידרש.