מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – חורשים ושפיים

יום הסיור נפתח בבוקר במפגש עם הנהלת חורשים. קיבוץ חורשים שוכן כ-5 ק"מ צפונית לראש העין ודרומית מזרחית לכפר סבא, בין ג'לג'וליה לכפר קאסם. מקור השם בכפר בשם "ח'ירבת חרש", שיבוש השם "ח'ירבת קורייש". הקיבוץ עלה על הקרקע בינואר 1955 ומקימיו היו ילידי ישראל מגרעין של השומר הצעיר, רובם מאזור חיפה. בשנת 1957 נכנסו שש המשפחות הראשונות לבתי הקבע הראשונים. למרות קרבתו לגבול עם ירדן (כיום, הקו הירוק) כמעט שלא נרשמו בו אירועים ביטחוניים בשנותיו הראשונות. על פי ההזמנה לטקס העלייה על הקרקע, תחילה נקרא הקיבוץ החורשים. בכתבה משנת 1956 כבר קוצר שמו לחורשים (בשני השמות במשמעות "לחרוש"). טעות קריינית בהודעות תנועה ברדיו יצרה בטעות את השיבוש חורָשים (במשמעות "חורשה").

עודד ויזל, יו"ר הקיבוץ, יחד עם אייל פולאק, מנהל העסקים, איריס שטלמן, מנהלת הקהילה ולימור ראובן, מנהלת הכספים, הציגו את קיבוץ חורשים מזוויות שונות. מדובר בקיבוץ קטן הצמא לצמיחה דמוגרפית, אשר מתעכבת מסיבות שונות. בשנים האחרונות הקיבוץ נהנה מעדנה כלכלית, בעיקר בזכות מפעל "תרמוקיר" שבהנהגת אלי כהן מצליח לייצר מחזורים נאים עם רמת רווחיות גבוהה, במקביל לשמירה על קיימות ורמות גבוהות של בקרת איכות. למפגש הצטרפו גם אורי מרגלית (רמת הכובש), סגן ראשת המועצה האזורית דרום השרון,  שרון שלזינגר, מנכ"ל גרנות בע"מ, וגל מוסיוב שמנהלת את תחום קשרי הציבור בגרנות. אורי מרגלית סקר את מערכת היחסים עם הקיבוץ ותרומת המועצה למאבקי הקרקעות שקיימים באזור. שרון נתן סקירה על מערכת היחסים של קיבוץ חורשים עם גרנות, במסגרתה יחל בקרוב פיילוט של הפעלת מרכולית הקיבוץ על ידי גרנות, במקביל לעוד שלושה קיבוצים מאזור גרנות. ניר מאיר הציג את התנועה, יכולותיה והיתרונות הטמונים בה.

בהמשך, ביקר המטה במפעל "תרמוקיר". המנכ"ל, אלי כהן, הציג את התוכניות העתידיות של המפעל, שלא תמיד עומדות בהלימה מושלמת עם התוכניות של הקיבוץ והחברים שלו. אלי מקווה מאד שחברי חורשים יתמכו בתוכניות של המפעל, מה שיבטיח עתיד בטוח שיאפשר לקיבוץ לצמוח ולגדול. 

מחורשים נסעו חברי המטה לשפיים. קיבוץ שפיים, נוסד בשנת 1927 בלב המושבה הרצליה. בשנת 1935 עבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי על חוף הים התיכון, מצפון להרצליה. מקור השם הוא בספר ישעיהו: "אפתח על שפיים נהרות". לפני הקמת המדינה שכן בקיבוץ בסיס הפלמ"ח שעסק בהעפלה בלתי לגאלית. מייסדי המשק היו חלוצים נלהבים שראו חשיבות עצומה ביצירת חברה עובדת, ונלחמו על זכותם לעבוד ולהתפרנס בארץ ישראל. לפני קום מדינת ישראל סייעו חברי הקיבוץ לספינות המעפילים שנחתו בחוף הסמוך, ובנובמבר 1945 הטילו הבריטים מצור על הקיבוץ ועל מושב רשפון. הקיבוץ סבל מהתקפות במרד הערבי הגדול. בספטמבר 1938 נהרגו ארבעה נוטרים חברי הקיבוץ כאשר הרכב בו נסעו עלה על מוקש ליד הקיבוץ.

כיום חיים בשפיים ארבעה דורות: דור המייסדים, דור הבנים, הנכדים והנינים. הקהילה בשפיים מונה כיום למעלה מ-1000 נפש וכוללת חברים, ילדי חברים ובני זוג של חברים. בשנת 2010 החל הקיבוץ להתנהל בדרך חדשה. שלא כמו בעבר, הקיבוץ אינו שיתופי אך קיימים הסדרים פנימיים, השומרים על רמת ערבות הדדית ומשמרים תחומי ליבה משותפים. שפיים הינו קיבוץ איתן כלכלית ומקורות הפרנסה העיקריים שלו הם: תעשייה (פוליכד – מפעל גדול למוצרי פלסטיק, תיירות (בית הארחה, מלון, פארק מים), חקלאות (רפת משותפת עם געש ויקום, גידולי שדה, פרדס) והשכרות. כמו כן, הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

בשפיים קיימת צמיחה דמוגרפית מרשימה ופועלות מסגרות חינוך ייחודיות מבית תינוקות ועד לסיום התיכון.

חברי מטה התנועה נפגשו עם ממלאי התפקידים של שפיים באולם "ראשונים" שבמתחם הכנסים של הקיבוץ. ליאור עידוד, מזכיר הקיבוץ, יחד עם צוות גאה שכלל את ענבל פוטש, מנהלת הקהילה, אטי דרורי, מנהלת הכספים, גיא כהן, המנהל העסקי, שגיא אשל, אחראי תשתיות 

ושירותים, אלון כהן, מנהל החינוך, אפרת אשל, מנהלת הבריאות, יוני קלר, מנהל התרבות, ויפעת גולן, יו"ר ועדת צעירים, הציגו קיבוץ גדול תוסס פעיל ומצליח. במהלך ההצגה, עלו סוגיות שונות שלחלקן חברי המטה הביאו תובנות והצעות שהבהירו לחברי שפיים את הערך המוסף שיש לתנועה.

לאחר ארוחת צהריים מפנקת בחדר האוכל של המלון, חזרו חברי המטה וחברי שפיים לאולם ראשונים. הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הציגה את התנועה ולאחר מכן התחלקו המשתתפים לקבוצות ממוקדות – כלכלה חברה וחינוך.

חברי מטה התנועה יצאו מרוצים ומסופקים מיום הסיור.