מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – ברבדים ובבית ישראל

 מטה התנועה הקיבוצית בראשות ניר מאיר ביקר במסגרת סיורי מטה התנועה הנערכים מדי שבוע בקיבוץ רבדים ובקיבוץ העירוני בית ישראל בירושלים. את הסיור הוביל וארגן  יענקלה שצ'רנסקי –מנהל מח' הרכזים האזוריים ורכז האזור.

היום נפתח ברבדים, קיבוץ הנמצא בתחום המועצה האזורית "יואב". רבדים נוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער השומר הצעיר ב-1947, רובם ילידי הארץ וחלקם שורדי שואה. הקיבוץ הוקם תחילה  על אדמות גוש עציון. בכ"ט בנובמבר, לאחר שאושרה באו"ם תוכנית החלוקה, הוטל מצור על גוש עציון והחלו מתקפות של כוחות ערבים בסיוע הצבא הירדני על הקיבוץ .לאחר קרבות מרים נפל הקיבוץ, וחבריו נלקחו בשבי על ידי הצבא הירדני. הנשים שוחררו לאחר מספר שבועות ,והגברים נותרו בשבי במשך 10 חודשים. ב-17 בנובמבר 1948, עם שחרורם של חברי רבדים, הוקם הקיבוץ מחדש בחוות שנלר (חווה חקלאית טמפלרית הסמוכה לרבדים כיום) .לאחר כשנה עבר רבדים לנקודת הקבע בה הוא שוכן כיום. 

ביקור מטה התנועה ברבדים נפתח בסיור בקיבוץ שכלל ביקור ב"בית הדר"- מרכז לוותיקי רבדים, ובמתחם חדר האוכל והמרכולית, המשנה פניו ומשופץ לקראת פתיחה מחודשת לחברי רבדים. בדיון שנערך לאחר מכן תיארו הראל שפרעם , מזכיר רבדים , וערן ורדון, מנהל הקהילה, את קיבוץ רבדים כיום: ברבדים חיה קהילה רב גונית, כאשר בשנים האחרונות נקלטים חברים חדשים ומשתלבים באופן מוצלח מאוד בחיי הקהילה הפעילים.
רבדים הוא קיבוץ מתחדש החל משנת 2002, וקולט חברים חדשים משנה זו. השינוי המשמעותי שעשו ברבדים הביא לצמיחה משמעותית מאוד של  הקיבוץ, ולקליטת עשרות משפחות חדשות שבנו את ביתן ברבדים.  הקיבוץ מונה כיום 368 חברים ,כאשר משנת 2002 נקלטו בקיבוץ 242 חברים. התוכנית היא להמשיך  ולקלוט בשנים הקרובות עוד עשרות משפחות חדשות. כמו כן, בקיבוץ 305 ילדים של חברים ועוד משפחות שאינן חברות, כשבסך הכל חיים כיום בקיבוץ כ-760 נפש.

ניתאי קרן, מזכיר השותפות, ציין את הדאגה הרבה של הקיבוץ לוותיקים תוך שמירה על רמת ערבות הדדית גבוה בנושאי בריאות סיעוד וביטחון סוציאלי. הראל שפרעם, מזכיר הקיבוץ, ומנהלי החינוך ציינו את ההשקעה הרבה של הקיבוץ בחינוך - בקיבוץ גנים לכל שנתון בנפרד, מבית התינוקות ועד לגן החובה. רני, מרכז חינוך וצעירים, ציין כי בקיבוץ 100 ילדים בכיתות א'-ו' ועוד 70 ילדים בכיתות ז' עד י"ב,  הנהנים מהדרכה ומפעילות לאחר שעות הלימודים ובחופשים. ההדרכה מתבצעת על ידי צעירים בני הקיבוץ, עובדה התורמת לחיבור בין הצעירים לילדים ולקיבוץ. החינוך החברתי ברבדים מכוון גם לתרומה לחברה הישראלית: מתקיימת פעילות של תנועת הנוער "השומר הצעיר", ומתקיימת מכינה קדם צבאית "אדרת" בה לומדים נוער חילוני ודתי ביחד.

הקיבוץ נמצא בדיון על הרחבת ה"הסכמות" בתהליך חברתי משתף. בפגישה עם מטה התנועה  התנהל דיון על השפעת השיח ברשתות החברתיות על המרחב הציבורי, לאור דיון ער ברשת הפנימית סביב נושא ההסכמות. ניר מאיר מזכיר התנועה וחברי מטה התנועה הדגישו בדיון כי רמת השיח וגבולותיה תיקבע על ידי ההנהלה. ההנהלה צריכה לקבוע את גבולות השיח ברשת ציבורית של הקיבוץ.

רבדים מקיים חקלאות גדולה הכוללת רפת חלב ולול, וגידולי שדה בשותפות עם עוד 5 קיבוצים במסגרת "צבר קמה" .לקיבוץ אזורי תעשיה ביחד עם עוד שותפים, וכמו כן מפעל לתכשיטים.

ניר מאיר מזכיר התנועה הקיבוצית סיכם את הדיון: "רבדים בחר בעבר נתיבים אחרים מרוב הקיבוצים בתהליכי הקליטה הבניה והצמיחה הדמוגרפית. כללים שהתאימו והיו נכונים לרבדים בעבר משתנים, ויש להתאימם להיום. האילוצים ברבדים שונים מאשר בשאר הקיבוצים. אם ההנהלה ורוב החברים יודעים לאן רוצים להגיע - ואכן הם יודעים - הקיבוץ יגיע לשם."

מרבדים המשיך מטה התנועה לביקור בקיבוץ העירוני בית ישראל. הקיבוץ הוקם בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 בעיקר על ידי יוצאי קיבוצים.

הגרעין המייסד הורכב ממשפחות יוצאי הקיבוץ הדתי והתנועה הקיבוצית. הרעיון המוביל להקמת הקיבוץ היה שינוי מטרת העל של הקיבוצים מהתיישבות חקלאית להתערות עירונית בחברה הישראלית, ומתוך רצון לבנות קהילה שיתופית היונקת ממקורות הרוח היהודיים ומתמודדת עם בעיות השעה הבוערות בחברה הישראלית. הקיבוץ שם לו מטרה לקחת חלק בבניית החברה בישראל, תוך שימת דגש על תרבות חיים יהודית, סובלנות, קבלה וערבות הדדית. במהלך השנים התאספה סביב הקיבוץ קהילה של משפחות ויחידים המונה כיום כ-200 חברים.

במסגרת הקיבוץ פועלת מכינת בית ישראל, המכינה הקדם צבאית הראשונה המשותפת לדתיים וחילונים. המכינה הוקמה בשנת 1997 בידי חברי הקיבוץ, בעקבות רצח רבין, מתוך מטרה להביא לקירוב לבבות וליצור מכנה משותף בין הזרמים השונים בחברה הישראלית, תוך שילוב חיי קומונה, עיסוק מעמיק בזהות יהודית ופעילות חברתית וחינוכית.

חברי קהילת בית ישראל, הקיבוץ העירוני וחניכי המכינה פעילים חברתית בשכונה במגוון תחומים - במסגרות חינוכיות, במניינים בבית הכנסת או בפרויקטים חברתיים. חברי הקהילה מקיימים אורחות חיים קהילתיים הנעים על כמה צירים: בית כנסת, חגים, ארוחות משותפות ולימוד. במקביל, ילדי הקהילה מתחנכים בשני גנים שאנשי הקהילה מפעילים. חלק מחברי הקהילה פעילים בפרויקטים השונים שהמכינה מפעילה, כגון המשחקייה או מרכז הלמידה, וחלקם גם מלמדים או מדריכים במכינה.

גיל לין המשנה למזכ"ל התנועה הביע את ההערכה הרבה של מטה התנועה לחברי בית ישראל, ולפעילות החברתית שהם מבצעים מזה כמה עשורים, ואמר להם כי "אי אפשר להגזים בחשיבות פעילותכם, בקירוב הלבבות ובשבירת המחסומים בין המרכיבים השונים של החברה הישראלית.  מרשים לראות כיצד חניכי המסגרות השונות בהם אתם פעילים שוברים את תקרות הזכוכית שמעליהם, ובכך מקטינים את הפערים ויוצרים חברה טובה יותר. זו גם הסיבה שהתנועה הקיבוצית הגדירה לעצמה כיעד לסייע להקמה ופיתוח של קיבוצים עירוניים בכל רחבי הארץ. אנו רואים במודל של הקיבוץ העירוני אפשרות משלימה לקידומו של הרעיון הקיבוצי, ורואים בכם שותפים שלנו במאבק על דמותה של המדינה."

בהתייחס לבעיות הרגולטוריות שהציגו אנשי בית ישראל, אמר ניר מאיר, כי התנועה הקיבוצית תעמוד מאחוריהם ותסייע ככל שניתן במאבקים אל מול הרשויות באמצעות הכלים שעומדים לרשות התנועה הקיבוצית.