מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – אושה וכפר מסריק

יום הסיור נפתח בביקור בקיבוץ אושה השוכן בעמק זבולון, מדרום לקריית אתא. הקיבוץ נוסד בקיץ 1937 במסגרת יישובי חומה ומגדל, והיה לקיבוץ הראשון של תנועת הנוער הציוני. מקור השם הוא העיר הקדומה אושא, שבה ישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, והשם נשתמר בכפר הערבי הושה. במקור ניתן השם לקיבוץ רמת יוחנן, אך כאשר הם בחרו בשמם הנוכחי, השם המקורי 'התפנה'. בזמן ההמתנה לעלייה לקרקע חל פילוג בגרעין המייסד, ולאחר ששתי הקבוצות התיישבו בסמוך אחת לשנייה בתחילה, עברה בקיץ 1938 הקבוצה שכונתה "תל יצחק" למקום מושבה הנוכחי בשרון. במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ יחד עם רמת יוחנן בידי הגדוד הדרוזי מ"צבא ההצלה" של קאוקג'י, אולם לאחר קרב קשה הצליחו להדוף את ההתקפות.

הביקור החל בסיור בשבילי הקיבוץ, ובדרך אל המועדון (בית ביבש) עברו מטה התנועה ומארחיו ליד מבנה חדר האוכל הישן, שעובר כעת שיפוץ והתאמה למבנה רב תכליתי אשר ישמש את הקהילה לפעילות והתכנסות. בתום הסיור התיישבו נציגי ונציגות מטה התנועה יחד עם הנהגת אושה לשיחה משותפת והצגה הדדית במועדון לחבר. מטעם הקיבוץ השתתפו במפגש אלון חגי (יו"ר הקיבוץ), רונן ברייר (מנהל הקהילה), חנוך גולדמן (מנהל עסקים), אורי שבל (הנהלת קהילה), רותם קורן (הנהלת קהילה), אורי מרמרי (הנהלת עסקים), אביטל לוי (מנהלת תרבות), מרדכי זבולוני (קרקעות), איריס יהב (מנהלת חינוך גיל רך) וחגי מרמרי (הנהלת עסקים ומנהל האבוקדו). למפגש הצטרפו גם ראש המועצה האזורית זבולון עמוס נצר ותומר דרורי – מנהל מחלקת ישובים במועצה האזורית.

קיבוץ אושה מונה 276 חברים וכ-208 פעוטות, ילדים ונערים. הקיבוץ חווה משבר עמוק בשנות השמונים שהוביל אותו עד כדי חדלות פירעון יחד עם עזיבה מאסיבית של צעירים. חילוץ הקיבוץ מהמשבר הכלכלי עבר דרך קניית חוב הקיבוץ עלי ידי הארגון האזורי (מילואות) והסדר כושר החזר ריאלי מהחקלאות. בהמשך התקבלו גם פיצויי הפקעת קרקע לכביש 6 ופדיון מלא של החוב למילואות. משנת 2017 ועד היום נמצא הקיבוץ בתהליך של קליטה וצמיחה דמוגרפית והתקבלו לחברות 52 חברים. מספר הילדים גדל בחמש שנים אלו בתוספת של 103 ילדים. הקיבוץ עוסק בפיתוח תשתיות לקליטה וצימוח דמוגרפי – שיקום תשתיות בישוב הוותיק כולל מבני ציבור וגני ילדים  - רוב התשתיות זוכות להשתתפות במימון על ידי המועצה האזורית. 

חברי הקיבוץ עוסקים בחקלאות, תעשייה ומקצועות חופשיים. מבחינת חקלאות, מדובר במספר ענפי משק כגון מטעי אבוקדו רחבי היקף ורפת מתקדמת ומבחינת תעשייה פועל מפעל "אופטיפלס", שמייצר עדשות אופטיות. הקיבוץ מבצע כיום מספר פרויקטים בהיקפים גדולים ביותר:

1. מתחם דיור מוגן – 300 יחידות דיור ועוד 6 מחלקות סיעוד - ביחד עם 'בית בכפר'.
2. פארק תעשיה קלה ולוגיסטיקה – פארק תעשיות אושה - ביחד עם 'מינרב' ו'רולן'.
3. מרכז מסחרי – 'חצרות אושה' – ביחד עם 'דוראל נדל"ן'.
4. בריכת שחייה אולימפית זבולון – ביחד עם המועצה האזורית.
5. בית הנבחרות זבולון – ביחד עם המועצה.
6. אנרגיות מתחדשות

הקיבוץ מתמודד עם מספר אתגרים מרכזיים:

1. אסטרטגיית מאבק בוות"ל.
2. תביעות מע"מ של שיוך חברים וותיקים.
3. תביעות מס רכישה שני לעת שיוך.
4. בנייה רוויה לשיוך.
5. צימוח דמוגרפי מואץ.
6. מינוף מואץ קרקעות לתעסוקה.

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את בעלי התפקידים להיעזר בו. בתום המפגש הודו אנשי התנועה לממלאי התפקידים בקיבוץ על האירוח החם והלבבי ועל הצגת הקיבוץ באופן מעמיק ומלמד.

בתום הביקור באושה שם מטה התנועה פעמיו מעט צפונה אל כפר מסריק.

הקיבוץ נוסד בשנת 1933 בשכונת בת גלים בחיפה על ידי קבוצות חלוצים חברי תנועת השומר הצעיר מליטא וצ'כוסלובקיה שעלו כחלק מהעלייה החמישית, ולכן נקבע שמו הראשון של הקיבוץ: "צ'כו־ליטא". כעבור שנה עבר הקיבוץ לקריית חיים ונשא את השם "משמר זבולון". בתקופה זו הוקמו משפחות של חברי הקיבוץ והוקם משק חקלאי ראשון שכלל גן ירק ורפת. בשנת 1937 הצטרף לקיבוץ גרעין "היוצר" מפולין ובנובמבר 1938 הקימו החברים את היישוב ה-28 מבין יישובי חומה ומגדל, בסמוך לבית חרושת ללבנים "נעמן". בשנת 1940, עבר הקיבוץ למקום משכנו הנוכחי וקיבל את השם "כפר מסריק", על שמו של שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה טומאש גאריג מסריק.

ביקור המטה החל בסיור במתקן לאגירת חשמל המתקן ממוקם באזור מתהווה של פארק תעשייה של הקיבוץ. חברת "עידן חדש כפר מסריק אגירה בע"מ" נוסדה בשנת 2022 ועוסקת בתחזוקה והפעלה של מתקן לאגירת חשמל באמצעות סוללות ואספקת חשמל לחכ"ם – חשמל כפר מסריק בע"מ. זהו לכל הדעות פרוייקט ייחודי ומרשים. בתום הסיור התכנסו מטה התנועה והנהגת כפר מסריק לשיח במועדון.

מטעם הקיבוץ השתתפו במפגש הגר שדה (מנהלת קהילה), ירון רייז (מנהל החזקות ועסקים), שאול גור (יו"ר כלכלי), מירב רשף (מנהלת כספים), הראל כהן (מנהל משאבי אנוש), גיורא מסד (מנהל יזום ופיתוח), ליאת בירק (יו"ר אגף חינוך), שאול דוכס (מנהל תשתיות), ליאור בירק (מנהלת תרבות), דניאלה ורדי (מנהלת צמ"ד, תכנון ובניה), לימור בוכריס (נציגת ציבור בהנהלה חברתית), יואב גירש (הנהלה כלכלית), עמית אילת (הנהלה כלכלית) וליאת שלם (מנהלת גיל רך). בנוסף, השתתפו במפגש גם ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ', מ"מ וסגן ראש המועצה (וחבר הקיבוץ) אייל רייז, עוזרת ראש המועצה קרן אנדרסן זאבי ומנכ״לית משקי המפרץ מקבוצת מילואות – דנה שלזינגר.

כפר מסריק חוגג בימים אלו 90 שנים להיווסדו ובחודש אוקטובר יתקיים הערב המרכזי. עד אליו מתקיימות לאורך כל השנה פעילויות וחגיגות שונות, כאשר בכל חודש שמים זרקור על תחום מסוים. כל העשייה התרבותית המרשימה הזו נעשית על בסיס הכוחות המקומיים והובלה פנימית מעוררת השראה בראשות מנהלת התרבות ליאור בירק. הקיבוץ מונה כיום 338 חברים (286 בחברות מלאה, 52 בעצמאות כלכלית) ו-108 עוללים, ילדים ונערים מלידה ועד י"ב. הקיבוץ שינה את אורחות חייו בשנת 2012 ועבר למודל של קיבוץ מתחדש, אך השאיר ליבת יסודות ברורים של שותפות וערבות הדדית, תמיכה קהילתית במערכת החינוך, הבריאות, רווחה ותרבות. הקיבוץ ביצע תהליך אסטרטגי לצמיחה דמוגרפית בליווי מחלקת היישובים של המועצה.

הקיבוץ ביצע שיוך במתווה חלופת האגודה ובימים אלו מסיים את ההליך כולו. 250 מגרשים של כ-400 מ"ר לשיוך החברים. בוצע הסכם חכירת משנה עם החברים על המגרש המשויך. נשארו שלושה נושאים לטיפול – מיסוי חלופת האגודה, היטל השבחה, רישום בטאבו. בנוסף עוסק הקיבוץ בקידום תב"ע. 

כלכלת הקיבוץ מתבססת על תעשייה וחקלאות ענפות. ההיסטוריה התעשייתית של כפר מסריק כוללת שני מפעלי תעשייה גדולים וחשובים שהקימו חברי הקיבוץ בשנות ההתיישבות הראשונות: "נעמן" לייצור לבנים שרופות לבניה וכן רעפים וצינורת. וגם את "אסקר" לייצור אספלט קר וצבעים. בתחילת שנות השבעים, יצר הקיבוץ קשר עם חברת הטלוויזיות 'סילורה' מפינלנד והתחיל לייצר טלוויזיות שחור-לבן בחדר האוכל הישן תחת בהדרכת הפינים ותחת המותג המקורי שהיה ניתן למצוא בכל בית. לאחר מכן ייצר המפעל במשך מספר שנים טלוויזיות צבעוניות, ולאחר מכן שינה כיוון וכיום הוא משווק ונותן שרות לציוד קליטה מלוויינים. בשנת 1978 הקים הקיבוץ את מפעל "דוקרט" המייצר אריזות קרטון מודפסות ופועל עד היום בבעלות הקיבוץ. ענפי החקלאות כוללים מטע אבוקדו, גידולי שדה שמשתרעים על שטח של כ-9,000 דונם (שכולל גם שטחים של הקיבוצים כישור ופרוד) וכוללים כותנה, תירס, עגבניות, חמניות, בוטנים, פפריקה וחיטה. צוות הגד”ש כולל 20 עובדים, נחשב לגאוות הקיבוץ ולאחד הענפים הטובים והמקצועיים באזור הגליל המערבי, וכמעט מדי שנה זוכה בפרס “המגדל המצטיין”. בנוסף ישנם שלושה ענפי בעלי חיים: רפת לחלב, לול עופות לפיטום ומדגה.

לקיבוץ כפר נופש של 20 חדרים וענף תיירות בשם "סוד הפלא הקיבוצי" שבזכותו עלה השנה הקיבוץ לשלב הגמר בתחרות של האו"ם לבחירת "כפר התיירות הטוב בעולם".

אתגרי הקיבוץ לתוכנית חומש:

1. יישום השיוך בחלופת האגודה – מודל כפר מסריק.
2. צמיחה דמוגרפית, קצב התפתחות היישוב לקליטה ומשפחות צעירות.
3. שמירה על נושאי הליבה: חינוך, תרבות,בריאות ורווחה
4. התמודדות מול פיתוח התעבורה ופיתוח התשתיות הלאומיות (כביש6, מטרונית בכביש 4).

מטה התנועה הציג בפני ממלאי התפקידים בקיבוץ את עיקרי פעילות התנועה והזמין את ממלאי התפקידים להיעזר בו. בתום הביקור הודו אנשי התנועה לממלאי התפקידים מכפר מסריק על האירוח ועל הדרך בה הוצג הקיבוץ בפניהם.