מזכיר בארי: "הגעתי הנה הערב, לדפוק על השולחן, ולהגיד - די. מספיק!"

ערב טוב, שמי יניב הגי, מזכיר קיבוץ בארי, אשר בנגב המערבי, מה שנקרא- עוטף עזה.
בקהל נמצאת הבת שלי, בר בת 11. למי יש בקהל ילדים? תרימו יד, תגידו אני.
אם הילדה שלכם הייתה חוזרת מבית הספר בוכה בגלל שהרביצו לה, אני מניח שבהתחלה הייתם מניחים שזה יעבור לבד, אולי נותנים איזו עצה להתגוננות, ובפעמים הבאות מדברים עם המורה, שהייתה אומרת לכם שהנושא ידוע, ושהילד שמרביץ נמצא בטיפול, ושאפילו היא ניסתה לתת פעם עונש אבל הנושא מורכב וצריך לגלות סבלנות. אבל אם זה היה נמשך שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע, הייתם הולכים למנהל ואומרים די! או שתמצא פתרון, או שאני מוציא את הילדה לבית ספר אחר.
אבל אנחנו בעוטף- ילדים טובים. מורידים ראש, נכנסים לממ"ד, מגלים חוסן ולא עוזבים לשום בית ספר אחר.
 אחותה הגדולה, שנולדה לתוך הסכסוך, כבר מתגייסת לצבא, והנה בא עוד דור של ילדים שנפגעים. אני הגעתי הנה הערב, לדפוק על השולחן, ולהגיד למנהל - די. מספיק.
מאז שביבי עלה לשלטון מדיניות ישראל בעזה היא של ניהול הסכסוך. יש השקעה אדירה בהתמגנות, בהטבות מס, בכיפת ברזל, בחומה מעל ומתחת לקרקע. אני מוקיר תודה על המשאבים, אבל מאז שביבי ראש ממשלה אין אף יוזמה אסטרטגית לשינוי המצב מיסודו.
ואני לא מקבל את המצב כגזירה משמיים. מדינת ישראל היא מעצמה צבאית, כלכלית ומדינית, ואני מאמין שאם ביבי היה שם את פתרון בעיית עזה בראש סדר העדיפות - היינו היום במקום לגמרי אחר.
ואני לא נאיבי, אני מבין שזו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית. אבל גם הקמת קיבוץ בארי במבצע 11 הנקודות שבנגב הייתה משימה בלתי אפשרית, והקמת מדינת ישראל היה חזון בלתי אפשרי, וכל מלחמות ישראל היו בלתי אפשריות, אבל נוצחו כי 'רק המעז מנצח'. והגיע הזמן למנהיגות שתצא שוב למסע בלתי אפשרי בדרך לפתרון הסכסוך של ישראל מול שכנותיה.
ועומדת לפתחנו הזדמנות כי זמנו של ביבי תם. זו הזדמנות לקבל על עצמנו מנהיגות חדשה: בין אם היא תהיה משמאל, מהמרכז או מימין, שתנהיג לאור ערכים, אותם פוגש מי שמגיע לבקר ביישובים בדרום: ערכים של ערבות הדדית, עבודה קשה, הגינות יושרה, חזון ציוני ואומץ לעשות את הבלתי אפשרי. ישבנו בשקט זמן רב מדי. לטובת ילדינו, ולטובתינו, הגיע זמן לשינוי להחלפת המנהל.