מג"ד בבה"ד 1 לנערי י"ב: "אם אתם לא תהיו בבה"ד 1, ציבורים אחרים יהיו שם"

אתמול (יום ד') התקיים יומו המסכם והמיוחד של מסע י"ב הנערך, כבר באופן מסורתי, בבסיס בה"ד 1 (ביה"ס להכשרת קצינים), שנמצא סמוך למצפה רמון. במסגרת היום הזה פוגשים בני הנוער, לאחר שלושה ימים אינטנסיביים של רכיבה ושיחות משמעותיות על לקיחת אחריות בחברה, קצינים וקצינות מבני הקיבוצים, המשרתים במגוון תפקידים, שהחליטו לבחור בדרך זו כדרך שלהם להשפיע על החברה ולעשות תפקיד משמעותי.

הקצינים והקצינות סיפרו על אופי התפקידים שהם עושים, על הסיבות בגללן בחרו במסלולים אלו, על ההתלבטויות, האתגרים והתמודדויות שהם חווים בתפקיד, הן כחלק מהמערכת הצבאית והן כלפי חוץ ובשאלות הנוגעות במגורים בקיבוץ, לימודים וכו'. סגן תומר זוהר-רר, מקיבוץ שובל, קצינת הדרכה בבה"ד 1 עצמו, סיפרה במפגשה עם בני הנוער ממועצה אזורית בני שמעון: "הסיבות שבגללן יצאתי לקצונה היו כי הרגשתי שאני רוצה להתפתח ולאתגר את עצמי. הרגשתי שיש לי מסוגלות לפקד על חיילים. להיות קצינה זה מקצוע לכל דבר והרגשתי שיש לי מה לתרום. הרגשתי שאני רוצה לפתח אנשים. אני מרגישה שאין עוד מקום שאהיה בתחושת סיפוק כמו בצה"ל. זה מאגד את כל מה שיש בחברה הישראלית. יש לי חיילים מכל מקום בארץ וכל אחד מביא משהו אחר שבאף הזדמנות אחרת לא הייתי פוגשת אותם". זוהר-רר היא נכדתה של מירי פירסטנברג, הניצולה היחידה מהפיגוע במעלה עקרבים בשנת 1954, אותה פגשו בני הנוער בערב היום השני, מה שהיווה סוג של סגירת מעגל עבורם. החניכים והחניכות שזוהי שנתם האחרונה בביה"ס ושאלות אלו נוגעות להם באופן ישיר, הראו התלהבות רבה, שאלו שאלות רבות והמפגשים סוכמו כמוצלחים ביותר.

לאחר מכן, פגשו החניכים את סא"ל יוסי קורן מפקד גדוד "ארז" בבה"ד 1 שסיפר להם גם כן על דרכו הצבאית, על האופן בו מתנהל קורס הקצינים ועל התכונות שלדעתו צריכות להיות בכל קצין וקצינה. קורן סיים את דבריו באמירה חשובה ביותר שמתמצתת אולי את הסיבות המרכזיות לפיהן על בני הנוער הקיבוצניקים להתאמץ ולבחור בקצונה בצה"ל: "אני מלווה את התנועה הקיבוצית כבר שנה רביעית. זה אירוע מופלא לסיים את המסע כאן. זה אחד המקומות החשובים בישראל. כל החברה הישראלית פרוסה כאן. אני מקווה לראות את רובכם על רחבת המסדרים. אתם מייצגים משהו שקצת איבד מהצבע שלו. לפני עשרים שנה בין 20 ל-40 אחוזים מסיימי קורס קצינים היו בני הקיבוצים. אתם לא שם היום, ותדעו לכם שאם אתם לא תהיו על מגרש המסדרים יהיו אנשים אחרים, אין ואקום. יש לכם דגל לשאת בקיבוצים, תניפו את הדגל למעלה ותגיעו לכאן".

בסיום היום התקיים טקס הדלקת נרות אחרון למסע ובו בירכו נציגים של החניכים שהשתתפו במסע, מקיבוץ מעגן מיכאל ומקבוצה של נערים בדואים שהשתתפו אף הם במסע, נציגי הש"ש ופרקי המשימה של הנח"ל, נציג המדריכים שליוו את החניכים לאורך המסע, אלון שוסטר ראש המועצה האזורית שער הנגב, נציגת הקצינים שדיברנו עם בני הנוער לאורך היום, סא"ל א' מקיבוץ ניר אליהו ודניאלה לבנסארט כנציגת פורום קיבוצים משפיעים בחברה.
ריגש מאד את הנוכחים, נדין, נציג הקבוצה הבדואית שבירך ואמר: "אני מתחיל את דבריי במילה "תודה". תודה על ההזדמנות שניתנה לנו להשתתף במסע זה, תודה על הנתינה, על האחווה, על העזרה, על החברות והאהבה שקיבלנו במסע הזה. במסע שעברנו השבוע למדתי מה זה לשאת בנטל, למדתי לחלוק עם חבריי בכל דבר- אוכל לינה וכו'. אני רוצה להודות לכל אחד מכם, כולכם היום חברים שלי ושל כל הקבוצה שלנו".
הדובר האחרון היה מזכ"ל התנועה ניר מאיר שבירך אף הוא על המסע המוצלח, הודה לצוות אגף החינוך המארגן וקרא לבני ובנות הנוער: " יש בי גאווה עצומה לעמוד בראש מטה מקצועני כזה, בראשותה של גבי אסם ובניהולם של אורי אופיר ודבי ברא"ס, מנהלת "שבילים", שיודעים להפיק שנה אחר שנה מבצעים בסדר גודל כזה, באפס תקלות. לאחר ארבעה ימים עמוסים של מפגשים, שיחות ומחשבות על עשייה והשפעה חברתית, אני קורא לכם להצטרף אלינו להפוך הדיבורים למעשה, ולצאת ביום שבת להפגנות כנגד השחיתות. אספו את חברי קיבוצכם ובואו להפגנה ברוטשילד בתל אביב או בכל צומת קרוב למקום מגוריכם, זוהי השעה שלנו לנסות ולהשפיע על הנעשה במדינה".