ליל כל השכנים בגזר - ממתק או ברדק

וכך מספר בני:

כאמריקאי אני יודע לומר עד כמה האמריקאים מצטיינים בחוסר קהילתיות והסתגרות בבתים פרטיים מגודלים, לעיתים בלי להכיר שכנים שגרים לידם שנים רבות, אבל בחג הזה כל הילדים יצאו מחופשים לדפוק על דלתות שכניהם בעליזות בקריאת trick or treat. האמת, התרשמתי מפרץ הקהילתיות הלא אופייני שראיתי בפרבר האמריקאי. שנה לאחר מכן התחלנו גם אצלנו בקיבוץ גזר לחגוג את ליל כל השכנים. 

בעוד מקור החג הוא פגאני, הנוצרים אימצו אותם בחום כליל כל הקדושים, לילה בו מתאפשר חיבור עם מי שעברו מהעולם הזה. המסורת האמריקאית המוכרת לנו מהמסכים עברה להתמקד בתחפושות וממתקים וגם במפתיע בקהילתיות עליזה.

ילדים מחופשים ומרוגשים דופקים על דלתות שכניהם וקוראים בגרסה העברית  "ממתק או ברדק". המבוגרים שבבתים הכינו מבעוד מועד ממתקים לילדים, המשקיענים מבינהם קישטו את ביתם מבחוץ, התחפשו בעצמם ואולי אפילו הכינו איזה תעלול לילדים שמגיעים- הפחדה, מבוך ביתי וכו'. החג מזמן מפגשים מלאי צחקוקים בבתי החברים בין דורות וגם בין משפחות שלא בהכרח היו מתרועעות זו עם זו.

אז למרות שאנחנו מייבאים יותר מדי מהתרבות האמריקאית, את המנהג הפגאני-נוצרי-אמריקאי דווקא טוב לייבא לקהילות שלנו ואפשר עם קצת פחות סוכריות.