לא אמרו "שיום יבוא", הֵבִיאוּ את היום! צעדת המחאה של בני הנוער משער הנגב תסתיים היום בעצרת מול הכנסת

אחה"צ (חמישי) יגיעו נערות ונערי שער הנגב בעוטף עזה לגן הורדים בירושלים, לאחר מסע שהחל ביום ראשון השבוע בבית הספר התיכון של המועצה האזורית. בני הנוער מהעוטף יצאו הבוקר ממבוא ביתר, הגיעו לבירה דרך אזור עין כרם כשהם מלווים באלפי בני נוער מקיבוצים וישובים אחרים ברחבי הארץ ביחד עם הורי הצועדים ותושבים רבים משער-הנגב ומהעוטף, אשר ליוו אותם ביום האחרון לצעדה, והתקבלו בקריאות עידוד והתרגשות בכל רחובות ירושלים בהם צעדו. כאמור, אחה"צ עתיד להתקיים טקס הסיום בגן הורדים שמול הכנסת בקריאה לשינוי המצב. 

המועצה האזורית שער הנגב ליוותה את בני הנוער הצועדים לירושלים, מתוך הערכה ליכולת המרשימה שלהם לבטא את עצמם ואת תחושותיהם והתגייסותם של בני הנוער מכמעט כל המועצות האיזוריות בארץ, מעוררת התפעלות.

צעדת המחאה היא יוזמה של חמישה תלמידי כיתה י"ב בתיכון - רועי רחף ממפלסים, גל כהן מכפר עזה, אלון לוי מאור הנר, ניצן בן-שושן מאור הנר ונבו דן מיד נתן. החמישה הפיקו את הצעדה החל מהרעיון ועד לכל פרט בביצוע במשך חמשת הימים האחרונים.

בטור שהתפרסם בידיעות אחרונות הבוקר כתב נבו: "יצאנו לצעוד במסלול מורכב וקשה. אומנם רק 13 קילומטרים, אבל תנאי הדרך והעליות הפכו אותו לאתגר. נתנו זמן לחבר'ה שצועדים ועשינו יותר עצירות והפסקות בשטח. במהלך הפסקת הצהריים, בדיוק כשחילקנו את האוכל, החל גשם זלעפות שנמשך כשעתיים. ניסינו לכסות את עצמנו בשקיות ניילון שהכנו מבעוד מועד, אבל זה לא ממש עזר. כולנו נרטבנו. בכל זאת, המשכנו בדרך. עד כמה שזה יישמע מפתיע הגשם החזק דווקא העלה את המורל של החבר'ה הצעירים. ממש זריקת עידוד משמעותית. זו הייתה חוויה מדהימה. בסך־הכל עמדנו בלוח הזמנים שקבענו לעצמנו.  הגענו כמתוכנן ליישוב מבוא ביתר, שבו התארחנו באולם החוגים. התושבים הם פשוט נשמות טובות. הם הכינו לנו ארוחת מלכים. אכלנו לשובע.
ואז התחלנו להתכונן ליום הגדול, יום הצעדה האחרון. הבוקר, לפי ההערכה שלנו, יצטרפו אלינו בנקודות שונות כאלף צועדים נוספים, מרביתם בני נוער. אנחנו מתרגשים מאוד. אחר הצהריים נגיע לגן הוורדים ונערוך שם את טקס סיום המסע. הכנו תוכנית לטקס. לא מסרים מתלהמים, לא צעקות. מסרים ברורים. המסר שלנו הוא בעיקר לבני הנוער. למעשה, בשורה התחתונה, המסע שלנו לא נגמר. אומנם הוא נעצר, אבל מכאן הוא ממשיך הלאה. אנחנו רוצים לגדול בשקט. נמשיך ונגיד את זה יום־יום ונבקש מהנוער להעביר את המסרים האלו תמיד, גם אחרי שהצעדה המופלאה הזו תהיה מאחורינו".

אגף החינוך בתנועה הקיבוצית בראשות ד"ר גבי אסם ולצידה דבי ברא"ס מנהלת "שבילים", חינוך חברתי-קהילתי בתנועה הביעו מיד תמיכה ביוזמה והציעו לנערים כל עזרה.
עוד לפני היציאה למסע אמרה ברא"ס: "החלטנו לסייע למארגני הצעדה, אשר פשוט מבקשים לעצמם ילדות נורמלית לא רק בסיוע לוגיסטי, אלא גם בקריאה לכל בני הנוער ולכלל הקיבוצניקים בארץ להצטרף אליהם ולדרישה הצודקת שלהם. זה החינוך שאנחנו שואפים אליו – בני נוער מעורבים ויוזמים בחברה הישראלית בה כל אחד מאתנו חי, ואנחנו גאים בהם ומחזקים אותם ואת הוריהם שנותנים רוח גבית ומעודדים את היוזמה".

ביומה השלישי של הצעדה הגיעו פעילי מטה התנועה לפגוש את הנערות והנערים בחנית בוקר סמוך לקיבוץ בית גוברין. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה אמר לנערים: "כל הכבוד לכם על היוזמה והנחישות. הבעיה החמורה שבעיני צריך לתת עליה את הדעת היא הנתק שבין העם לבין התושבים בעוטף. תשאלו את אזרחי ישראל מה היה בקיץ 2018 אף אחד לא יגיד שכל הדרום בער, אבל אתם תגידו רק את זה. בזה אני מאשים את ראש ממשלת ישראל. ביבי, לא פחדן אבל הוא ציני ברמה שלא תאמן. אין עוד מנהיג שבמשך 9 חודשים אזור במדינה שלו בוער והוא לא מגיע. אז כן, הוא היה בשדרות ובאוגדה, אבל לא באף אחד מקיבוצי הגדר שלא מפסיקים לשרוף להם את השדות, לשם הוא לא הגיע. בזה אני מאשים אותו. אתם, לעומת זאת, עושים בדיוק את מה שאנחנו כל כך גאים בו - לוקחים את היוזמה וצועקים את הצעקה שצריכה להגיע לכל בית בישראל. התפקיד שלכם הוא להגיד לממשלת ישראל- "התבלבלתם, זה לא מצב של עולם כמנהגו נוהג". אתם חיים שם בשליחות עם ישראל וככה צריכים להרגיש בכל בית במדינה. אנחנו לצדכם בכל עניין ולכל מה שתצטרכו".

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה הנבחר של שער הנגב: "אני מברך את הנוער המדהים של שער הנגב, על מחאה אותנטית בלי פוליטיקה או דיבורים מיותרים. נערים ונערות מצוינים שצועדים לירושלים למען הבית שלהם, למען הבית שלנו. מועצה אזורית שער הנגב עומדת כמובן לצידם ומסייעת ככל האפשר לצועדים ולקהילות ביישובים שיצטרפו היום לעצרת. מעבר לכך, הרבה חברות ואנשים טובים בחרו לתרום ולתמוך בהתארגנות הזו. יש מי שדאג לארוחה, יש שדאגו למקלחת חמה, יש מי שתרם הגברה ויש גם המון אנשים שפשוט הגיעו לחזק. מהעיר והקיבוץ, ילדים ומבוגרים, בלי כיפה ועם כיפה- בצעדה אחת, עם המון רוח נעורים ועזרה הדדית, הצליחו בני ובנות הנוער של שער הנגב לאחד מאחוריהם מדינה שלמה".

בבתי ספר רבים, במרחב הכפרי ובמקומות רבים אחרים, הביעו ביום שלישי הזדהות עם נערי ונערות שער הנגב כשהגיעו לבתי הספר לבושים בחולצות שחורות, והצטלמו בתמונות עם שלטי מחאה והזדהות למצב הקשה שמתקיים בעוטף עזה מזה כבר תקופה ארוכה.