כל מה שעל סדר היום הקיבוצי - מושבי הדיון בכנס ההנהגות השמיני

במושב בנושא אחריות חברתית אותו הוביל עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, סקרה מנכ"לית משרד הרווחה, סיגל מורן (בית קמה), את האתגרים הגדולים הניצבים בפני מערכת הרווחה כיום. לצד זאת היא דיברה על ההזדמנויות הגדולות הטמונות בקידום שיתופי פעולה עם התנועה הקיבוצית.

סיגל הציגה את אתגרי המחסור התקציבי לעומת הצרכים בהקמת מסגרות עבור אוכלוסיות מגוונות וההתנגדות של כל ציבור או שכונה להקמת מסגרות אלה אצלם ב"חצר", כיכולים לבוא על פתרונם בתוך הקהילות הקיבוציות השונות – וכדרך לחזק את הקהילות הקיבוציות דרך מעורבות ותפיסת אחריות חברתית רחבה התורמת הן לחברה הישראלית והן פנימה לקהילה הקיבוצית.

בסיכום דבריה ועל מנת לקדם את הנושא בצורה המיטבית קראה סיגל להקמת צוות משותף לתנועה הקיבוצית, המרכז לשלטון אזורי ומשרד הרווחה שיעסוק בפיתוח פתרונות משותפים לנושאים אלו.

לאורך המושב הדגישו נציגי הקיבוצים והתנועה את המחויבות המשמעותית וארוכת השנים של הקיבוצים למעורבות חברתית על מגוון סוגיה. במושב נערך פאנל בו השתתפו נציגי קיבוצים המקיימים בקיבוצם פרויקט מעורבות בחברה:

צחי רם מרביבים, סיפר על הקמה של בית לחיים בקיבוצו. משה דרס, חבר קיבוץ ברעם ובוגר תכנית תל"מ של התנועה הקיבוצית שנשאר לחיות בקיבוץ והתקבל לחברות, סיפר על חוויותיו במסלול ייחודי זה. צח אקשטיין, יו"ר רמת הכובש וחבר הקיבוץ, סיפר על מגורים, אירוח וליווי של חיילים בודדים. עדי שגיא, רכז מעורבות בחברה בקיבוץ הדתי, סיפר על הקמת בתים לחיים עבור אוכלוסיות מגוונות בקיבוצי הקיבוץ הדתי. שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית של התנועה, סיפרה על הקמת צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים השונים.

במושב "אדריכלות קהילתית חינוכית – בונים היום את הצוות החינוכי של המחר" הציגה דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה, את אתגר כוח האדם במערכות החינוך בקיבוצים כאתגר קהילתי גדול עבור הנהלות החינוך והקהילה ויצירת המענה הוא שונה מהמוכר והכרחי להמשך שגרת החינוך בקיבוצים.

במרכזו של המושב הציג ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא לאסטרטגיה ולפיתוח אקדמי באקדמיית גורדון, את העקרונות התומכים בהבהרת משימתם ואחריותם של הנהגות הקיבוצים בתקופה החדשה והשונה לעסוק בהצמחת מנהיגות חינוכית מקומית כמענה ארוך טווח בעיגון מקומה של מערכת החינוך, המשרתת את הקהילה כמערכת חיברות המבוססת על DNA חינוכי יישובי ותנועתי של מעברים בין תקופות ואתגרים. וינוקור הזמין את הנוכחים לתפוס את מערכת החינוך בקיבוץ כ"מנה עיקרית ולא כתוסף מזון" מתוך הבנת צורכי הילדים, הנוער, הוריהם והקהילה כולה.

שיח העמיתים שהתקיים בהמשך הבהיר שהאתגר הוא של כולם ולכולם קשה לשנות את אופן ההתמודדות עם הצורך בהסתכלות שונה ובהמשך יצירת מענה הולם ורלוונטי. השינוי הנדרש מחייב חשיבה שונה שתותאם למאפייני התקופה והדורות. אילת גלס, ראש אגף חברה וקהילה חידדה את החשיבות לפעולה למול האתגר במעגל שותפות קהילתי מתרחב לצד עבודה רציפה של מנהל.ת הקהילה ומנהל.ת החינוך.

ראשות אגפי החברה והחינוך מזמינות את הנהלות הקיבוצים לזהות את ההזדמנויות שאתגר זה מציב בפני הקיבוצים ולראות באגפי החברה והחינוך שותפים בזיהוי ההזדמנויות ויצירת המענים.

במושב "לגדול ובגדול - צמיחה מואצת בקיבוץ העתידי" עסקו בגידול הדמוגרפי המהיר במדינת ישראל, והתהליכים התכנוניים והקנייניים שנועדו לתת לו מענה, אשר ישפיעו עמוקות על פני הקיבוצים בעשור הקרוב. במושב שארגנו אגף חברה וקהילה, אגף כלכלה ומחלקת הרכזים בתנועה, סומנו האתגרים המרכזיים, משמעויותיהם וכיצד ניתן להערך אליהם. את המושב פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר שעל מנת לשמור על השפעה ורלוונטיות, הקיבוצים יהיו חייבים לצמוח בקצב שבו צומחת המדינה, כלומר – להכפיל את גודלם עד 2048.

שני מרצ'בסקי מ"הטריבונה למנהיגות השתתפותית" דיברה על האופן שבו ניתן לפעול בעולם שמתנהל ברמת אי ודאות ומורכבות גבוהה ושבו מערכות השייכות, יצירת ההסכמות והשיח דורשות מענה אחר: חיזוק הרשתיות, שימוש בחוכמת ההמונים, אימוץ מערכות דיגיטליות, אג'יליות ניהולית ועוד.

אחריה, שיתף אבי בלין, מנהל הקהילה בקיבוץ גבעת ברנר, באתגרים היומיומיים בקיבוץ הניצב בפני גידול דמוגרפי אינטנסיבי ונדרש להסדיר מנגנוני קליטה, בנייה, הורשה ותשתיות, וכל זאת תוך שימור הזהות הקיבוצית.

בהמשך נערך פאנל ובו שוחח ערן גליק, רכז אזור דרום רמת הגולן, עמק הירדן ועמק המעיינות בתנועה, עם שלושה דוברים שהתייחסו לשאלה איך ייראה הקיבוץ בעוד עשור וכיצד יש להיערך לכך. 

האדריכלית מיכל דור הדגישה עד כמה חשוב להתחיל לחשוב רחוק בהיבטי התכנון והבנייה - איך נרצה שייראו המרחבים הציבוריים ותמהיל המגורים, ולזכור שהמרחב הפיזי הוא מפתח מרכזי ליצירת חיבורים והחייאת הקיבוץ.

עו"ד פלג רחמן (משרד שלמה כהן ושות') ציין כי המיקום הגאוגרפי של הקיבוץ ישפיע על עתידו וכי קיבוצים באזורים עירוניים ייראו, משמעותית, אחרת מהיום. רחמן המליץ על שלושה מהלכים מרכזיים: רכישה של כל קרקע שאפשר לרכוש; שימור זיקה לאמצעי הייצור – על ידי רכישה קניינית שלהם, עבודת חברים באמצעי הייצור של הקיבוץ ואחזקות באמצעי ייצור; ומנגנונים שישמרו על זיקה בין החבר לנכסי הקיבוץ, כולל בקרקע. בנוסף, על מנת לנהל את ההערכות לגידול הקיבוץ בצורה טובה, חשוב לסנכרן את החיבורים בין הגופים המנהלים את הממשקים הקנייניים, התכנוניים והמוניציפליים.

עופרי אורפז, מנהלת מחלקת יישובים במועצה האזורית הגליל העליון, התייחסה להיבטים הניהוליים של קיבוץ גדול, ואמרה שהעקרונות הארגוניים צריכים להיות: חיזוק המקצועיות והעצמאות של צוותים, לצד יצירת מנגנוני תכלול וסנכרון ביניהם; שיכלול הכלים לקבלת משוב למנהלים ולמידה תוך כדי תנועה; השקעה בתקשורת פנימית ובמנגנונים טכנולוגיים תומכים כדי לבנות ולחזק את אמון הציבור; השקעה משמעותית יותר בתהליכי חיבור קהילתי ואוריינטציה לחיי קיבוץ; ולבסוף, פיתוח המנהיגות והניהול המקומיים.

המושב שארגן אגף כלכלה עסק במספר נושאים אשר נמצאים בליבת העניין של כלל הקיבוצים. את החלק הראשון, פתח רו"ח רביב ישי, מברית פיקוח-מבט יועצים שתיאר את המחלוקות עם רשויות המס בחוק ההסדרים והתקציב שעברו זה עתה, המיסוי השוטף וסוגיות של שיוך, קליטה ועוד. ד"ר עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה, סקר את ההתפתחויות האחרונות בתחומי הבנייה, שיוך הדירות וסוגיות מרכזיות נוספות שהבולטת בהן היא סוגיית ציפוף הבנייה שתהפוך למרכזית בשנים הבאות במסגרת הדיון הקהילתי-דמוגרפי. גברת שרון בן יהודה, מנהלת מחלקת נדל"ן ומגזרי משכנתאות בבנק מזרחי-טפחות, הציגה את הסיוע שמעניק הבנק לחברי קיבוץ המבקשים לבנות את בית חלומותיהם בקיבוצם. יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, עסק בסוגיית האתגר הבלתי אפשרי של שיוך הדירות בקיבוצי המרכז.

במסגרת החלק שעסק ברפורמה בחקלאות התקיים פאנל בהנחיית חיים חבלין, רכז מחלקת החקלאות בתנועה, בו השתתפו נעמה קאופמן פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, בועז סופר, סמנכ"ל בכיר לשעבר לכלכלה ותכנון ברשות המיסים, עמית בן צור, מנהל מכון המחקר 'יסודות', ואלעד מלכא מפורום "האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת", ארגון התומך בכלכלה חופשית, ביטול מכסי מגן ופתיחת המשק ליבוא חופשי. חברת הכנסת נירה שפק (כפר עזה), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת נאלצה לבטל את השתתפותה בפאנל עקב אילוצי לו"ז.

המשתתפים התבקשו להציג מנקודת מבטם את המטרות והיעדים של חקלאות ישראל וכיצד הרפורמה המבנית בחקלאות אמורה לשרת אותם. השיח בפאנל נסוב סביב משבר האקלים, ייבוש מקורות המים, הצורך לייצר ביטחון תזונתי לכלל האזרחים, פערי התיווך ומחירי התוצרת החקלאית. במהלך הדיון ניכר שוני בין השקפות העולם של נעמה קאופמן מנכ"לית משרד החקלאות לנציגי החקלאים באשר לדרכים להשגת הביטחון התזונתי. לדברי נעמה, יישום הרפורמה בחקלאות הינה חלק ממהלך כולל לקדם את חקלאות ישראל המתמודדת עם אתגרי האקלים, צרכי האוכלוסייה הגדלים והמשתנים, חקלאות חדשנית מדייקת ומקיימת. הרפורמה תתמוך בקידום תשתיות, מיכון מתקדם ובמו"פ. עוד הוסיפה קאופמן כי הוקמה וועדה בינמשרדית לבדיקת פערי התיווך אשר מבצעת בדיקה של כל שרשרת הערך על מנת לגבש תכנית שמטרתה הפחתת יוקר המחיה בישראל. מועד ההגשה להערות לוועדה הוארך וכל מי שרוצה להגיש עמדות ונתונים מוזמן להגיש.

אבשלום וילן, בועז סופר ועמית בן צור חלקו קטיגורית על גישת משרד החקלאות וטענו שאכן נדרשת רפורמה מבנית והזרמת תקציבים לפיתוח החקלאות, אך הרפורמה ככלי להשגת המטרות אינה משרתת את מטרות וערכים כפי שהחקלאים רואים לנגד עיניהם. לכן, יש לקיים דיון מעמיק ולהגיע להסכמות על תפקיד החקלאות לעשורים הקרובים ורק לאחר מכן לייצר את הכלים להשגת המטרות. אלעד מלכא טען כי ממחקרים שהוא מכיר אין בישראל בעיה של פערי תיווך לעומת אירופה וכי ביטחון תזונתי והוזלת המחירים לצרכן יושגו על ידי ייבוא חופשי והורדת מכסים.