כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים – בניוזלטר השבועי

יפעת, אמה של שילי ז"ל אמרה שעות לפני ההלוויה: "שילי היתה בחורה מדהימה. היא הצליחה למגנט אחריה כל כך הרבה חברים מכל קצוות הארץ. לא ידענו שיש לה כל כך הרבה חברים. היא מאוד התרגשה לקראת סיום קורס הקצינים. באותו היום בו התמוטטה, לקחתי אותה לבה"ד 1 והיא הייתה מאוד שמחה". לחצו כאן לצפייה בדבריה של יפעת.

סגן משנה ווסטלנד הייתה חתומה על כרטיס 'אדי' המביע נכונות לתרומת איברים לאחר המוות, ומשפחתה מילאה אחר רצונה. איבריה של שילי הושתלו בחמישה אנשים והצילו אותם. שילי ז"ל היא חלל צה"ל הראשונה בקיבוץ ניר עוז והייתה חיילת מוערכת. כנערה, הייתה מצטיינת ארצית ברכיבת סוסים תחרותית ותלמידה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע. "קיבוץ ניר עוז המום וכואב את לכתה בטרם עת, ועוטף את המשפחה בשעותיה הקשות. ילדה יפהפיה, חכמה, חדה, רגישה ומוכשרת. פרח. אסון. פשוט בלתי נתפס", אמרה רננה גומא יעקב, דוברת הקיבוץ.

הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה, השתתפה יחד עם נציגים נוספים מהתנועה בהלווייתה של סג"מ ווסטלנד. הדס אמרה: "הלב נשבר. דמותה המרשימה של שילי ז"ל, שאיפתה למצוינות ומנהיגותה הטבעית כפי שהשתקפו מדברי המספידים ומקטעי הארכיון שפורסמו, ממחישים עד כמה האבדה גדולה. התנועה הקיבוצית, פעיליה וחברי וחברות הקיבוצים אבלים על מותה של שילי בטרם עת. אנו מחבקים ומשתתפים בצערם הכבד מנשוא של משפחת ווסטלנד, ההורים יפעת ואנדרו ג'יימס, והאחות הגדולה, ובצערו של כל בית ניר עוז בשעה קשה זו. יהי זכרה ברוך".

אלו היו נימוקי הוועדה לבחירתה באורנה שמעוני, כפי שהוקראו בטקס: "מפעלי החיים שהקימה אורנה שמעוני בת ה-80 מפיצים תקווה וטוב בקרב כל כך הרבה ישראלים וישראליות, אף שהקמתם נבעה מנסיבות טרגיות. אתר ההנצחה לנופלים על אדמת לבנון ובפעולות האיבה שיצאו ממנה, גבעת הפרחים שנקטפו באי השלום בנהריים, ובית איל הנועד לשלב אנשים עם מוגבלות תוך מתן סיוע בשיקומם ונקרא על שם בנה של אורנה שנפל בלבנון. בעשורים האחרונים אורנה ממשיכה להיות במוקד המאבקים החברתיים והאזרחיים בישראל, בהם גם המאבק הנוכחי להשבת החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים בידי חמאס".

לאחר הטקס כתבה אורנה: "לא הפסקתי לרעוד ולא רק מקור המזגנים, אלא גם מההתרגשות על כך שמוקירים את מצוותיי, להן אני מקדישה שעות רבות כל יום. האווירה בבית הנשיא הייתה חיבוק אמיתי מלא אהבה, לא צבועה וכל כך סולידית, נוגעת ואינטימית לכל אחד. למרות שהיה אולם מלא מפה לפה הייתה תחושה של משפחה. זה כבוד גדול מאוד לקבל אות מנשיא המדינה ולדעת שהוא מעריך את המצוות שאני עושה כבר 25 שנים. תודה לכל המברכים, שנים כל כך רבות במצוות כל כך לאומיות ולא ידעתי את הערכת הציבור. העיקר, וזה החשוב ביותר - בואו בהמוניכם לבקר בבית איל. ל"גבעת הפרחים שנקטפו" באים המונים. אין מישהו בישראל שהיה ולא יוצא עם שמות הבנות בלב, אבל על בית איל לא יודעים מספיק. הוא באמת בית של כיף ושל חיים, ויוצאים ממנו גם עם זיכרון ותקווה גדולה להמשך".

שמעוני התעקשה להזמין לטקס, מלבד בני משפחתה, גם את מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ואת מי שהיה מפקד הגדוד של בנה, אל"מ (במיל') גדי מאירי המתגורר במושבה כנרת. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "מספר האורחים שיכול היה כל מקבל אות להזמין היה מוגבל, אבל אורנה הודיעה לצוות בית הנשיא ש"מזכ"ל התנועה הקיבוצית יבוא, ויהי מה...". את זה, היא "הסבירה" גם לי. וכשאורנה מסבירה - כולם מבינים. בטקס נורתה יריית הפתיחה למסע שבכוונתנו להוביל, שבסופו, כך אנו מקווים, תזכה אורנה שמעוני לפרס לו היא ראויה באמת: פרס ישראל למפעל חיים.

כה לחי אורנה, עשייתך אולי אינה לצורך השגת פרסום והאדרת שמך, אך יוזמותיך, מחויבותך והישגיך ראויים לכל הפרסום ולכל הפרגון, ואנו נעשה ככל יכולתנו לזכות אותך" .

התחזיות לגידול דמוגרפי משמעותי בישראל בעשורים הקרובים מובילות את רשויות התכנון לקדם מדיניות של ציפוף דיור, המשפיעה כבר היום על המרחב הכפרי ובתוכו על התכנון והבנייה בקיבוצים. הגידול באוכלוסייה מוביל לעלייה מתמדת בביקושים לבתים, וכתוצאה מכך להמראת ערכי הקרקע גם בפריפריה, ובפרט במרחב הקיבוצי שעדיין יכול להציע סביבה ירוקה ובנייה קרובה לקרקע.

לתהליכים הללו יש השפעה עמוקה על המרחב הפיזי הקיבוצי והקהילות החיות בתוכו: החסם הכלכלי לקליטה הולך והופך משמעותי יותר ויותר, במיוחד בקיבוצים שבהם שווי הקרקע גבוה מאוד; הרגולציה החיצונית מחייבת חשיבה מחדש על האופן שבו מתכננים ובונים את הבית הקיבוצי; ולצד התהליכים האלה נמשך האתגר של שמירת הצביון והזהות הקיבוצית באמצעות תכנון החצר הקיבוצית. 

במהלך חודש יולי תקיים התנועה הקיבוצית סדרה של שלושה מפגשי זום תחת הכותרת "לבנות עתיד" שיעסקו בנושאים הללו, ובאופן שבו הם משפיעים אלה על אלה ומעצבים את הצמיחה הקיבוצית כיום ובעשורים הבאים.

"למרות חוק חינוך חובה, לא פעם נדרשת הרשות המקומית או היישוב להיכנס לנעליה של המדינה בכדי לאפשר לילדינו חינוך איכותי ומותאם יותר לאקולוגיה וזהות מקומית. אנו מקווים שמסמך זה יקל על מקבלי ההחלטות, הצוותים החינוכיים, ההורים והמועצה האזורית לפעול על פי ההמלצות המגדירות את איכות החינוך — לטובת מערכת חינוך מקצועית יותר, יציבה, איכותית ומשמעותית למען הקהילה וילדיה" (מתוך ההקדמה של הספר).

הכנס מיועד למנהלות הגיל הרך, י"ורי/ות חינוך בקיבוצים, גננות, אנשי אקדמיה וחינוך למיניהם. במהלך הכנס יועברו הרצאות של כותבות הספר, נועה צור ברוש (מנהלת "רשת הגן הקיבוצי" באגף חינוך של התנועה הקיבוצית) וענת בן ארי (מדריכה פדגוגית ארגונית וחברה בצוות הדרכה ופיתוח תוכן ב"רשת הגן הקיבוצי") ושל העורכת הפדגוגית של הספר ד"ר אורית דרור (מנהלת המכון הישראלי בגיל הרך של המכללה האקדמית לחינוך 'אורנים'). בחלק השני של הכנס יתקיימו מעגלי שיח ולמידת עמיתים והמשתתפים והמשתתפות יקבלו את הספר במתנה.

ד"ר דרור תסקור את ההתייחסות למחנכות הגיל הרך בקיבוצים על פי כתביהם של רות, האס ולוין, ולמקומן בקהילה. כמו כן תבחן את ההתבוננות הקהילתית השגורה היום במערכות הגיל הרך בקיבוצים ותבחן את האפשרות להעבירן גם למערכות עירוניות. נועה צור ברוש תסביר מתוך סיפורה האישי על משמעותה של תמיכה הוליסטית המבוססת על אינטראקציות הדדיות, וענת בן ארי תספק הצצה לתהליך הכתיבה של הספר, התלבטויות שליוו את המחברות במהלכו ועקרונות מנחים. כמו כן, תסקור בן ארי את נושאים מרכזיים מתוך הספר ואת האופן שבו הוא יכול לשמש ככלי עבודה משמעותי בקהילה.

09:00 – התכנסות, הרשמה וכיבוד

10:00 - פתיחה

על סדר היום

1. אישור פרוטוקול מועצה 2/2021 מיום 10.6.21.
2. ממועצה למועצה.
3. מעבר בית התנועה.
4. הוקרה לעדנה סולודר על שנים רבות של פעילות.
5. 100 שנים לעין חרוד ו- 50 שנה למותו של יצחק טבנקין והקמת יד טבנקין - לחצו כאן לתוכנית המפורטת.

מזכירי הקיבוצים/מנהלי הקהילות מתבקשים לוודא את השתתפותם של  צירי/ נציגי הקיבוץ  במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך.  להזכירכם, כציר במועצה מטעם קיבוץ יכול לכהן רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הודיע ביום ראשון על החלטתו למנות את סיגל מורן לתפקיד מנכ"לית המשרד. כהן ומורן מכירים עוד מימי כהונתם כראשי רשויות בנגב. מורן עתידה להחליף בתפקידה את ד"ר אביגדור קפלן שמשמש כמנכ"ל המשרד בשנים האחרונות. בעוד כשבועיים, אמורה לעבור הרשות להתיישבות הבדואים למשרד, ולמורן היכרות מעמיקה ורבת שנים עם האוכלוסייה הבדואית בנגב מתפקידיה במועצה האזורית בני שמעון.

מורן, בת 55, הייתה חברה בגרעין הנח"ל שהקים את קיבוץ שומריה, ובגיל 23 התמנתה לרכזת המשק הראשונה של הקיבוץ והייתה רכזת אזור בקיבוץ הארצי. בשנת 2000 החלה לעבוד במועצה האזורית בני שמעון, הקימה את היחידה האסטרטגית ועמדה בראשה. במסגרת תפקיד זה הייתה אחראית על נושא תכנון הצמיחה הדמוגרפית במקום. בין היתר, הקימה וניהלה את אגף הקהילה, ושימשה ממלאת מקום מנהל מחלקת חינוך. בשנת 2009 נבחרה לעמוד בראשות המועצה.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן, מסר בהודעתו: "אני מכיר את סיגל כראשת מועצה נמרצת ופורצת גבולות שהטביע חותם בעשייה רבה. בפנינו אתגרים חשובים רבים ואני מאחל לה בהצלחה". לאחר שקיבלה את ההודעה על מינויה, אמרה סיגל מורן: "אני מקבלת עליי את התפקיד מתוך שליחות אמתית למען חיזוק חוסנה החברתי של ישראל ולקראת האתגרים הרבים ובראשם עיצוב פניה של מדיניות הרווחה של הממשלה הנוכחית".

בכר, בן 58, כיהן בשורה ארוכה של תפקידים בעבר קודם לתפקידו הנוכחי - החל מריכוז הרפת בקיבוצו, מזכיר הקיבוץ במשך שלוש קדנציות, מנכ"ל מפעלי גרנות במשך 7 שנים וראש אגף התיישבות במשרד הביטחון ועוזרו של שר הביטחון לענייני התיישבות בתקופת כהונתו של עמיר פרץ במשרד. כמו כן, כיהן כמנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר במשך 6 שנים. בתפקיד האחרון לפני התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, שימש כמנכ"ל החברה הממשלתית להגנת המצוק החופי, במקביל להיותו יו"ר גלעם ויו"ר מענית.

יעקב בכר אמר לאחר בחירתו: "בעקבות יציאתה של חברתי הטובה מ'יש עתיד', נעמה שולץ, לתפקיד מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, הוחלט ביש עתיד למנות אותי לתפקיד שהתפנה. זאת למרות שאני דירקטור מטעם מפלגת העבודה".

ברכות ליעקב ובהצלחה.

בשנים האחרונות, השיח הציבורי הופך למתלהם, אלים ומקוטב, עד שלעיתים לא ברור לנו מספיק הקשר והחיבור העמוק בינינו. ימים אלו, ימי בין המצרים, הם הזדמנות לשיח על הדומה והשונה, על דעות, אמונות, ערכים שונים. אנשים, נשים, דתיים וחילונים, מהעיר, מהקיבוץ ומהכפר. אגף חברה וקהילה ואגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית מזמינים אתכם להצטרף אלינו למפגש שיח ייחודי בזום.

המפגש הוא תוצר של שיתוף פעולה בין 'שיח שלום', הקיבוץ הדתי והתנועה הקיבוצית, ובמהלכו נוכל לשמוע ולהשמיע בצורה מכובדת וכך לייצר גשר של הקשבה, שיח והכלה. השיח וההיכרות ייערכו בהנחייתם המנוסה של האנשים מארגון 'שיח שלום', אותו ייסדו קיבוצניקים מהקיבוץ הדתי ומהתנועה הקיבוצית. 

רוצים להצטרף? הירשמו > https://forms.gle/N6px7ywU9bsyA12v8

קישור לזום יישלח לנרשמים.

מטרת יום הקואופרטיבים הבין-לאומי היא לעורר ולהגביר מודעות לקואופרטיבים ולקדם את הרעיונות העומדים בבסיס התנועה הקואופרטיבית: סולידריות בין-לאומית, יעילות כלכלית, שוויון ושלום. מדי שנה, מוקדש היום לנושא שונה, הנקבע, מאז 1995, על ידי ברית הקואופרציה העולמית והאו"ם, באמצעות הועדה לקידום קואופרטיבים (COPAC).

"תקופת הקורונה" הדגישה והביאה לידי ביטוי את הערכים הקואופרטיבים בין ובקרב קהילות שונות. המשבר שנלווה למגפה העלה את השאלה כיצד לבנות מחדש בלי להשאיר איש מאחור. גם תחושות הבטן וגם הנתונים מראים כי קואופרטיבים ברחבי העולם אוחזים בידם את התשובה לשאלה זו: ביכולתם להוביל שיקום ובניה-מחדש שמתעדף בני אדם, את הקהילות שלהם ואת הסביבה בה הם חיים.

הנושא שנבחר לשנת 2021 – "לבנות מחדש טוב יותר, יחדיו" – מאפשר לנו (ולעולם כולו) להחשף לסיפורים דוגמת הסיפור של TeleCoop, קואופרטיב הטלקום הראשון בצרפת, שהוקם על ידי אזרחים צרפתים שרצו להציע ללקוחות אלטרנטיבה מונעת ערכים של שקיפות, מעורבות וחלוקת רווחים אחרת, בדומה למיזמים במדינות אחרות דוגמת בריטניה, בלגיה וספרד.

בחמישי האחרון נפתחה רשמית עונת אירועי הקיץ של ׳הרשת׳ - קהילת הצעירים והצעירות של התנועה הקיבוצית. האירוע היה בסימן מפגש של בוגרי תכניות המנהיגות מבית ׳הרשת׳: אפיקים, שבילים ומופת וכחלק מבניית קהילת צעירים וצעירות יוזמת ומעורבת בקהילה ובחברה הישראלית. האירוע התקיים בפאב של קיבוץ יקום אליו הגיעו הבוגרים בכדי להיפגש, להכיר, להרחיב מעגלים ולדבר על עשייה חברתית ולקיחת אחריות.

המפגש, שכלל בין היתר מעגלי שיח והיכרות, הסתיים בהרצאה מרתקת ומעוררת השראה של יובל בדולח, ממקימי ויוזמי ארגון תוצרת הארץ, על סיפור חייו האישיים מהקמת הארגון ועד "הציונות החדשה", כהגדרתו. בסיום ההרצאה הועלו שאלות רבות בקרב הצעירים על תכניות פעולה חברתיות שהראו כיצד הקהילה שלנו שואפת לעשות ולהמשיך בעשייה חברתית וציבורית למען חברה טובה וצודקת יותר.

תודה לכם ולכן בוגרי ובוגרות התכניות שכל פעם מחדש מפתיעים אותנו בנכונות לשינוי ויזמות דרך ציונות מתחדשת.

האירוע הבא: פסגת הצעירים - 7.10.21, save the date, פרטים בהמשך.

מור רימר, בת קיבוץ אורים שהיה אחד מאחת עשרה הנקודות שעלו להתיישבות במוצאי יום הכיפורים 1946, עוסקת בשינויי הזמן בקיבוץ מנקודת מבטה, ומבקשת ליצור חוויה של שיטוט לילי במרחבי המקום. העלייה להתיישבות בן לילה מוארת באור של חלוציות ואידיאולוגיה: החלוצים עלו למקום צחיח ונגבי, למקום ריק. היום, המקום הוא גן עדן פורח אך האנשים שהקימו אותו אינם עוד וכך גם הערכים והאידיאולוגיה מזמן אינם העיקר.

עבודותיה הן כמו שיטוט במרחב הזמן בין אז לעכשיו. היא עובדת בעקבות צילומי ארכיון מהעלייה להתיישבות: שתילות ראשונות, צריפים ראשונים במרחב הפתוח, הנקי של צפון הנגב. הפרטים מהתצלומים משתלבים לציור רחב המתפרש על 9 מטר ונוצר מרחב חדש, שכמו בתחריטים הוא חסר קו אופק. הרקע מושחר לעומת הצבעוניות העזה של האובייקטים. מזכיר תפאורה וגם חוזר ומזכיר את תחילת ההתיישבות, ואת הראשוניות של הנוף. 

אוצרת: ד"ר זיוה ילין, סיוע באוצרות והפקה: סופי ברזון מקאי
נעילה: 31.7