כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים – בניוזלטר השבועי

12 זוכי ׳אות הנשיא להתנדבות׳ התבשרו השבוע על זכייתם באות לשנת 2021, שהוקדש לפועלים למען חיזוק הערבות ההדדית והחוסן לאומי לשם התמודדות עם משבר הקורונה. האות יוענק על ידי נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זו השנה ה-47 למתנדבים ולארגונים שנבחרו לקבל את הוקרת החברה והמדינה לעשייתם ההתנדבותית. האות הוא פרי יוזמתם של מוסד הנשיאות בשיתוף עם המועצה הלאומית להתנדבות ומטרתו לטפח ולעודד את רוח ההתנדבות ולהביע הוקרה למתנדבים.

"אחד מהדברים האחרונים שאני עושה לפני סיום כהונתי, הוא להעניק את 'אות הנשיא להתנדבות'. התקשרתי לבשר לך שהחלטנו להעניק לך השנה את האות על הפעילות המרשימה שלך. עשית דברים נפלאים שהם חלק מהחוויה הישראלית במלוא מובן המילה. אני חושב שזה כבוד גדול גם עבור מדינת ישראל," בישר הנשיא באופן אישי לזוכה אורנה שמעוני, בת ה-80 מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, שהודתה לו נרגשת.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר התקשר לברך את אורנה שמעוני לאחר שהתבשרה מנשיא המדינה, ראובן ריבלין כי זכתה בפרס הנשיא להתנדבות. ניר מאיר אמר לה בין היתר: "פעולותייך בבית אייל ומפעל חייך להנצחת זכר כל הנופלים בלבנון והילדות שנרצחו באי השלום הם מסע חיים של נתינה אינסופית לצד הקרבה המהולה בעצב. אות מתנדבת הנשיא מכובד ואין ראויה ממך לקבלו". מאיר הוסיף: "מעולם לא פעלת כדי לקבל פרס על פועלך אלא למען עשיית הטוב והעזרה לזולת. על כך, ועל מעשים רבים בהם לקחת חלק, ראויה את לקבל גם את פרס ישראל למפעל חיים ביום העצמאות הקרוב".

צפו בשיחה בה מודיע הנשיא ריבלין לאורנה על זכייתה.

ביום שלישי התקיים טקס חילופי שרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, עם כניסתו לתפקיד של עודד פורר (ישראל ביתנו) במקומו של ח"כ אלון שוסטר (כחול-לבן). את הטקס כיבד בנוכחותו שר האוצר ויו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ראשי תנועות ההתיישבות וראשי החקלאים לקחו חלק בטקס חילופי השרים.

השר הנכנס, עודד פורר, אמר בטקס: "הגבול אליו תגיע המחרשה הוא שיקבע את גבולה של המדינה. כנצר למשפחת חקלאים מייסדי העיר רחובות, תמיד הערכתי והוקרתי את העבודה והקושי אותו חווים העוסקים במלאכה. לא נצליח לשמר את החקלאות אם לא נכניס דור חדש, דור שיעבד את הקרקע אך גם יהיה חלק ממחקר ופיתוח של טכנולוגיות שיקדמו את הענף לעתיד חדש. בכוונתי להציג בתקופה הקרובה תוכנית אב לחקלאות שתשמור על החקלאות הישראלית מצד אחד, ומצד שני תייצר תחרות חופשית לירקות ופירות ותשמור על מחירים שפויים לצרכנים. העבודה היא רבה, נתחיל חזק ונגביר את הקצב עוד יותר עם הזמן".

אביגדור ליברמן, שר האוצר: "החקלאות עוברת טלטלה כבר כמה שנים טובות והיא זקוקה ליציבות, חזון ואופק. אם אנחנו רוצים לא להמשיך במדיניות של טלאי על טלאי אנחנו חייבים לגבש תכנית אב לחקלאות ישראל בפרספקטיבה של 2050". עוד הוסיף ליברמן כי "למדינת ישראל יש יתרון אדיר בהון האנושי ואנחנו מוכרחים לשמור על הנכס שנקרא "חקלאי יהודי".

השר היוצא, ח"כ אלון שוסטר, נפרד: ״כבן הכפר וכמי שחי את ענפי החקלאות מילדות, נאבקתי בשנה האחרונה יחד עם שותפים רבים על מקומו של המרחב הכפרי כרכיב חיוני של מדינת ישראל, ועל קיימותה של חקלאות יעילה, מתקדמת ומשגשגת עבור בני הדור הזה והדורות הבאים. חקלאות שעליה מבוסס ביטחון המזון של מדינת ישראל. אני מאחל לשר החדש הצלחה גדולה בתפקידו. עודד, הצלחתך היא הצלחת עם ישראל כולו".

תכנית תל"מ (תעסוקה לימודים ומגורים) פועלת בקיבוצים מזה עשרים ושלוש שנה ב-14 קיבוצים ברחבי הארץ. בכל שנה, התכנית מעניקה לצעירים וצעירות לאחר שרות צבאי/לאומי, הבאים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית וללא עורף משפחתי, הזדמנות ייחודית מעצימה בסביבה קיבוצית עוטפת. זאת, תוך מתן ליווי צמוד הכולל תמיכה חברתית, קידום לימודים ורכישת מקצוע, הכנה ללימודים גבוהים וכן בפעילויות העשרה.

בדומה לתכניות וגופים רבים אחרים התלויים בתקצוב מהמדינה, המצב הפוליטי ואי אישור תקציב מדינה לשנת 2020, הותירו את תל"מ בחוסר ודאות קשה לגבי המשך קיומה במשך תקופה ארוכה. קרן פרדו, ממלאת מקום מנהלת תל"מ, מספרת: "לאורך יותר משנה, היה בלתי אפשרי לקלוט לשורותינו משתתפים חדשים. עובדה זו גרמה למספר קיבוצים בהם התקיימה התכנית בעבר לאייש את משרות העבודה המיועדות למשתתפי תל"מ בעובדים אחרים, וכן להקצות לאותם עובדים את המגורים שהיו עד אותו רגע שמורים בקיבוצים עבור משתתפי התכנית. זאת דווקא בשעה שמגפת הקורונה השתוללה בארץ ובעולם ופגעה בראש ובראשונה באוכלוסיות המוחלשות".

לאחרונה, בסיומו של תהליך מתמשך, התכנית, שבראשיתה יועדה ליוצאי אתיופיה בלבד, פתחה שעריה לכלל אוכלוסיית הצעירים בסיכוי (סיכון) בארץ. תהליך זה כלל גם מעבר משותפות של התנועה הקיבוצית עם המשרד לשוויון חברתי לשותפות עם "יתד", התכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. לצד התודה וההערכה הרבה לקיבוצים בהם התוכנית ממשיכה, ישנה שאיפה לקלוט כמה שיותר צעירים נוספים (ככל הניתן) ולהגדיל את מספרם בקיבוצים בהם היא קיימת, וכן לפתוח קבוצות בקיבוצים חדשים שיפתחו דלתותיהם ויצטרפו לעשייה ומעורבות  חברתית ייחודית.

בשיחה עם "ממון" בכר מציג את תחושת הקיפוח של הקיבוצים והחקלאים. "שנים רבות שמעמד החקלאות דועך", הוא אומר בכעס מהול בעצב. "בהקמת המדינה חקלאות הייתה ערך. באה הקורונה, והראתה שחלק מעצמאות העם והביטחון שלו לא נבחנים רק בטנקים אלא גם בביצים, עופות וחלב. אנחנו החקלאים נשחקנו לגמרי. הועברנו לקרן זווית בחברה הישראלית. זה גם קשור לאופי שלנו כחקלאים. המערכת הקיבוצית החקלאית נקלעה לקשים פיננסיים בשנות ה־90, וכתוצאה מכך הייתה התכנסות פנימה. גאוות היחידה שלנו נפגעה, ובמקביל קם שלטון הימין. הכלל הידוע של הליכוד הוא: הכו בקיבוצים ותקבלו מנדטים. הליכוד לימד לשנוא את הקיבוצים. המשבר הפיננסי שעברנו וההשפלה בעקבותיו היו מלחמת יום כיפור של התנועה הקיבוצית. הקורונה שיפרה את מעמדנו".

לחצו כאן לקריאת הריאיון המלא שהתפרסם במוסף "ממון שישי" של ידיעות אחרונות.

התייחסות ראשונה לקוד האתי, מבנה ועקרונות מערכת החינוך הקיבוצית יצאו בשנת 2002 כחלק מחוברת דקיקה בשם "לגדול בקיבוץ", בהוצאת מדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית. במהלך שני העשורים הבאים זוקק תו התקן. לצד המציאות המשתנה, מאז ועד היום מקפידים הקיבוצים השונים לקיים מערכת חינוך בעלת זהות ומאפיינים ייחודים שנותנת מענה מקצועי לחבריה, מבוססת על אותם קריטריונים ותפיסה חינוכית.

"התפקיד שלנו הוא לייצר תוכן חינוכי עדכני, מבוסס מחקרים, ידע נצבר וניסיון, וכמובן חשוב שיהיה מותאם לצוותי החינוך, להורים ולקהילה כולה. היה לנו ברור שצריך להעמיק ולהרחיב את מסמך תו התקן המוכר מתוך הבנה שהגן הקיבוצי הוא כאן בכדי להישאר עוד שנים רבות", אומרת נעה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי באגף חינוך של התנועה. "לאחר תהליך שנמשך שנה וחצי וכלל שותפות רבות שתיעדו, תצפתו, כתבו, העירו ודייקו אנו גאים בפרויקט המוגמר: ספר העוסק במערכת הגיל הרך הקיבוצית על שלל גווניה".

אחד הממליצים על הספר הוא ד"ר אדם הישראלי מגבעת חיים איחוד, ראש המחלקה לחינוך יסודי וראש החוג לחינוך בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. ד"ר הישראלי אף כתב בכריכה האחורית של הספר את הדברים הבאים: "מחברות "מבט עכשווי על הגן הקיבוצי" לקחו על עצמן ביחס לגיל הרך ולגן הקיבוצי את האתגר של הפיכת הסיפור לספר. האתגר גדול כיוון שמלבד הצורך לנסח בצורה מעודכנת ומדויקת את החזון החינוכי והעקרונות הפדגוגיים, הרי שבספר מפורטים גם עקרונות ליישום ארגוני וכלכלי שלהם..... הספר יכול לשמש גם מחנכים ומחנכות המחפשים להכיר טוב יותר את הרעיונות והמסגרות שהפכו והופכות את הגן הקיבוצי למה שהוא, ובמידה שווה הוא יהווה כלי שימושי ומפורט עבור מקבלי ההחלטות בקיבוצים, למלווי קהילות בתהליך שינוי ולכל מי שעוסק בתרגום הרעיונות החינוכיים למציאות בשטח".

בתקופה האחרונה מתבצעים חילופי מנהלים במרכז ליעוץ ושיקום מיסודה של התנועה הקיבוצית - את מולי דור, חבר קיבוץ שפיים, שניהל את המרכז במשך שנים ארוכות החליף צפי פלד, חבר קיבוץ אייל. צפי הגיע לקיבוץ אייל במסגרת גרעין נח"ל של המחנות העולים, מילא תפקידי ניהול רבים בקיבוצו ובקיבוצים אחרים, ובמשך עשור היה סגן ראש המועצה האזורית דרום השרון. המרכז לייעוץ ושיקום מתמחה במתן שירותי שיקום בתחומי הדיור התעסוקה והפנאי לאנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים, בני וחברי קיבוצים ואחרים.

צפי פלד מבקש קודם כל להודות למולי על שנים רבות של עשייה במרכז, ומתאר את הפעילות במרכז ככזו "המושתתת על תפיסת שיקום ייחודית שפותחה בגישה המעמידה במרכז העשייה השיקומית את האדם כאינדיבידואל. כלומר, שאיפה לבנות לכל דייר תוכנית שיקומית המכוונת לממש את יכולותיו האישיות בסביבה תומכת ומתגמלת. במסגרת חברתית של חיים משותפים עם קבוצת השווים. תוך הרחבת ההזדמנויות שלו להשתמש בשירותי הקהילה בה נמצא הבית ולפתח איכות חיים ורווחה אישית".

צפי מסביר כי במרכז קיים מערך דיור הכולל סוגים שונים של דירות ומסגרות הנבדלות ברמת הלווי והתמיכה שהן מספקות, ומדגיש כי "ההוסטל המהווה "מרכז הערכה והסתכלות", בית טיפולי מוגן ודירות לוויין – עצמאיות. בהתאם ליכולת של כל אחד מהדיירים הם נדרשים לקחת חלק בניהול החיים בבית, בהדרכה ולווי צמוד של הצוות".

מה היתרון לחיים בבית המשותף?

"החיים המשותפים בכל דירה מאפשרים לטפח מיומנויות של נערכות יחסים בין אישיות שהן חלק מהליך השיקום. הדירות ממוקמות בהרצליה ומאפשרות לדיירים מעורבות  שילוב וצריכת שירותים בקהילה כמו חוגים, קניות, בילויים בריאות תרבות וכדומה".

באירוע פתיחת הפסטיבל השתתפו למעלה מ-150 אנשים, בהם ח"כ יעל רון בן משה מכחול לבן, משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר, ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ועוד רבים מקיבוץ לוחמי הגטאות והאזור. הפסטיבל מתארח לראשונה בחצר מוזאון בית לוחמי הגטאות, וישלב תצוגה מיוחדת של פרויקט "לונקה" במוזיאון – מחווה לשורדי שואה הממשיכים לסמל אופטימיות ואת כוח החיים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית בירך על קיום האירוע אחרי שנה כל כך מורכבת ועל חשיבות הקשר בין התנועה הקיבוצית, קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון בית לוחמי הגטאות, והוסיף דברי פרידה לעדנה סולודר: "התנועה הקיבוצית נושאת את מורשתן של שלוש תנועות קיבוציות היסטוריות. הבית הזה, בית לוחמי הגטאות, נושא את מורשת הקיבוץ המאוחד. התנועה הקיבוצית ממשיכה את המחוייבות הזאת. עדנה סולודר, חברת גשר, היא ביטוי חי לקשר הנפשי העמוק של אנשי הקיבוץ המאוחד לבית לוחמי הגטאות. עדנה, בדרכה, הפגינה את המחוייבות הזאת שוב ושוב בעשרות הזדמנויות ובין היתר כיושבת ראש הבית במשך כעשר שנים ובחברות מתמשכת בוועד המנהל עד ימים אלה. אנחנו מכבדים את בקשתה של עדנה לסיים את חברותה, אך בטוחים כי תישאר מעורבת ומחוייבת ככל שתתבקש. מותר לך עדנה, לעצור את המרוץ. הדור הבא לוקח אחריות ואת יכולה לנוח ולהתמסר לפסנתר. הרבה בריאות ונחת, כה לחי".

לצד מאיר, נגה בוטנסקי, יו"ר הוועד המנהל של מוזיאון בית לוחמי הגטאות הדגישה את עוצמת רוח האדם הבאה לידי ביטוי בבית לוחמי הגטאות בכלל ובתערוכה בפרט. יגאל כהן, מנכ"ל המוזיאון הוסיף: "הערכים האנושיים עליהם מבוסס מוזיאון בית לוחמי הגטאות, אנושיות, סובלנות וקבלת האדם באשר הוא אחר באים לידי ביטוי בעשייה החינוכית- אמנותית של פוטו ישראל".

בשנים האחרונות, חלה עלייה במספר הצעירים בקיבוצים ובמרחב הכפרי. צעירות וצעירים רבים (ובעיקר משפחות צעירות) מעוניינים לחיות בקהילה וחוזרים או מצטרפים לקיבוצים, ולמרחב הכפרי, תהליך שהתעצם בעקבות משבר הקורונה. אותם צעירים, מבקשים לקחת חלק ולהיות מעורבים בקהילה ולהשתלב בה, ומציאות זו, מדגישה את הצורך בהכשרת ממלאי תפקידים שעובדים עם פלח אוכלוסייה זה, במטרה לפתח ולעודד את הצעירים והצעירות להיות שותפים, לקחת חלק ולהשתלב בהובלת תהליכים בקהילה, באזור ובחברה הישראלית בכלל.

זוהי השנה השלישית שרשת הצעירים בתנועה הקיבוצית מקיימת הכשרות למובילות ומובילי צעירים יחד עם מרכזי הצעירים, שיתוף פעולה שהחל עם מרכז השלטון האזורי, ובשבוע שעבר נפתחה, בהתרגשות רבה, הכשרה כזו בשיתוף עם מרכז צעירים עמק המעיינות. ההכשרה כוללת למידה על מאפייני הצעירים, קהלי יעד, צרכים, בניית חזון ומטרות לוועדת צעירים, מתן כלים פרקטיים לעוסקים בתחום במשימות קריטיות שנמצאות על סדר היום, למידת עמיתים ואיתור משותף של אתגרים מהשטח.

המפגש הראשון בהכשרה נפתח בסבב היכרות בין המשתתפים והמשתתפות, ולאחר מכן סיפרה מנהלת מרכז הצעירים אודות פעילותו. בהמשך המפגש דנו כולם על מי הם הצעירים ומהם מאפייניהם, האתגרים וההזדמנויות נוכח משבר הקורונה. כמו כן, המשתתפים שמעו את הרצאתו של יאיר אגמון, יוצר הסדרה "וואי וואי וואי" העוסקת בדור ה-Y.

"כשנולד ילד עם צרכים מיוחדים, נולדת משפחה עם צרכים מיוחדים, אם יש משהו שאני רוצה שתזכרו מההרצאה שלי זה את המשפט הזה". כך נדב דגן פלסמן (רמת הכובש), בהרצאה שהעביר השבוע במסגרת האסיפה השנתית של ארגון אהדה. במהלך דבריו לא נותרה עין יבשה באולם. נדב דיבר על בתו, שי, ילדה עם תסמונת דאון והשחיינית הצעירה ביותר ב- special Olympics, תוך שהוא נותן תשומת לב רבה על המורכבות בגידול ילדה עם צרכים מיוחדים, על האחים, ועל השמחה, האושר והגאווה ששי הכניסה לחיי המשפחה.

היום התחיל בברכתה של ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ובהמשך נשאו ברכה  גדעון פלס, חבר מזכירות ארגון אהדה, שנשא גם דברי פרידה משני חברים ותיקים מוליק דור ואפרים שטרן, כן בירך צפי פלד המנכ"ל הנכנס של המרכז לייעוץ ושיקום. 

עו"ד תמר שי, יו"ר ארגון אהדה הציגה את התכנית השנתית ואת חברי המזכירות לאישור האסיפה.