כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

זו הייתה שנה קשה, מלאת אתגרים, ובעיקר שנה שלאחריה רובנו מרגישים שנדרש שינוי משמעותי במסלול בו הולכת המדינה. לפעמים נדמה שהכל פה השתבש והתעקם. מעל ל-6000 מתים, משבר כלכלי שאת אותותיו עדיין לא חווינו אך הגזרות הכלכליות ינחתו עלינו בקרוב, משבר אמון קשה בהנהגה, פגיעה בזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה. כל אלה היו מנת חלקנו בשנה הזו.

יחד עם זאת, זו הייתה שנה של התעוררות, שנה בה נוכחנו לדעת כמה הערכים שבהם אנחנו, הקיבוצניקים והקיבוצניקיות מאמינים, עדיין חשובים ומשמעותיים. כמה חשובה הערבות ההדדית, הקהילתיות, וכמה חשובים המוסדות שהוקמו בראשית המדינה על ערכי הסוציאליזם ומשרתים אותנו נאמנה עד היום: מערכות הבריאות, קופות החולים, הביטוח הלאומי ועוד.

זו הייתה שנה בה מילאנו את הגשרים והצמתים מדי שבוע, מבוגרים, צעירים וילדים במטרה לייצר כאן מציאות טובה יותר. והנה, הגיעה שוב ההזדמנות לשינוי, בסבב הבחירות הקרוב. הפעם הבחירות הן לא על ימין ועל שמאל אלא על חזרה לשפיות, לאחדות ולהתמקדות בטובת המדינה. אלה בחירות על עתיד המדינה, על עתיד ילדינו ונכדינו.

אני סומכת עליכם, ציבור הקיבוצניקים והקיבוצניקיות, שלא תוותרו על זכותינו להביע את עמדתינו ולנסות לשנות. אני סומכת עליכם ועליכן שתצאו להצביע ולהשפיע, ואף שתקחו אחריות ותתנדבו ביום הבחירות במגוון הדרכים האפשריות.  

וכמו תמיד - הייאוש הוא לא תכנית עבודה. בואו נעשה את השינוי הדרוש כל כך, ביחד.

בראיון לעיתונאי "כאן חדשות", מואב ורדי, באירוע הבחירות של התנועה הקיבוצית הסביר גנץ את הנימוקים שהובילו אותו ואת כחול לבן לחבור לקואליציה עם נתניהו: "הבחירה היתה בין החלפת נתניהו לבין לשרת את העם כשחצי ממשלה בידיים שלנו. מימי רבין לא היה מצב שהממשלה היא חצי מרכז ושמאל. זה קרה בזכותי ובזכות כחול לבן. אי אפשר להתעלם מהסיטואציה: לא היתה לנו אפשרות להקים ממשלה לבד, למרות שניסינו". בהתייחסו למשבר הקורונה אמר גנץ כי הוא נותן לממשלה "ציון בינוני" על טיפולה במשבר".

במענה לשאלה מהקהל בנושא חקלאות וחוסר ההצלחה של כחול לבן לקדם מדיניות משמעותית עבור החקלאים, השיב גנץ: "קידמנו נושאים רבים, אך לא הצלחנו לפתור את כל הבעיות בשנה אחת. אלון שוסטר קידם דברים רבים בחקלאות והצלחנו להסתכל בצורה מאוזנת יותר הן על האינטרס של החקלאי והן על האינטרס של האזרח. זו הייתה שנה מאתגרת והתקדמנו רבות, אך יש עוד עבודה. אעשה מאמץ לשמור אצלנו את תיק החקלאות ואת שוסטר כשר החקלאות".

לסיכום, נשאל גנץ מה יאמר לקיבוצניק שמתלבט האם לבחור בכחול לבן או במפלגת העבודה, והשיב: "אני מייצג את הערכים המסורתיים של תנועת העבודה, אחדות העבודה, אפילו מפא"י בהיבטים הבטחוניים, המדיניים, הכלכליים והחברתיים. חמישה מתוך שמונת האנשים בראש רשימת כחול לבן הם מההתיישבות העובדת. שמרב מיכאלי תראה במעשים ובהצהרות שלה מה ממנה קשור לרבין, שתגיד על מספר שבע ברשימה שלה האם הוא היה מסכים שזה יקרה אי פעם במפלגה שלו".

בכנס התנועה הקיבוצית שהתקיים ביום ראשון אמר יו"ר מרצ למואב ורדי: "אי אפשר להעלות על הדעת כנסת בלי שמאל ובלי מרצ. חסרים מצביעים בודדים כדי לוודא שגם הפעם נישאר על המפה. לא סוגרים תנועה שהתמודדה מאז קום המדינה ואנחנו לא תנועה שמרימה ידיים". הורוביץ הדגיש כי יהיה מוכן לפשרות על מנת להיכנס לממשלה: "אנחנו לא מקדשים אופוזיציה, אנחנו רוצים להיות חלק מהממשלה. נהיה מוכנים להתפשר ולשבת עם אנשים שלא העלינו על דעתנו לשבת איתם בעבר. אנו מבינים שלמרכז-שמאל אין רוב ואנו מבינים שנצטרך שותפויות נוספות – אנו שוללים שותפות עם מי שנאשם בפלילים ועם כהניסטים."

בהתייחס לעמדת מרצ ביחס לקיבוצים אמר הורוביץ, "התנועה הקיבוצית עומדת תחת מתקפה ארסית, כולל הכינויים של בנו של ראש הממשלה. יש אנשים שמאוד עוינים את הקיבוצים ולא מבינים שצורת החיים הזאת נותנת פתרון לצורך שהמון אנשים מחפשים אותו היום בקהילתיות, בעזרה הדדית, בשותפות כלכלית. יש ביקוש אדיר לדבר הזה". לשאלה, מה עשתה מרצ למען האינטרסים של הקיבוצים, השיב הורוביץ: "אנחנו מאמינים שהאינטרסים הם לא של הקיבוצים אלא של מדינת ישראל. מרצ נאבקה בכל הניסיונות והצעות החוק לפתוח את המשק לייבוא פרוע, למשל דגים. אנחנו רוצים שיהיה כאן משק שמבוסס על ערבות הדדית ואחריות חברתית וזה גם ערך סביבתי מאוד חשוב."

כמו כן הוסיף, "אני מצטער שאין קיבוצניק כמועמד ריאלי ברשימת מרצ. זה חשוב מאוד, אבל אנחנו תנועה דמוקרטית. צריך להיות מועמד של התנועה הקיבוצית במרצ. אני אעשה מאמץ שזה יקרה. רציתי בבחירות האלה לשים דגש על השותפות היהודית-ערבית".

בראיון למואב ורדי הודתה מיכאלי כי "שוב ושוב מפלגת העבודה בגדה בחזון שלה ובציבור שלה, נכנסה לממשלות ימין ואיבדה את היכולת להיות אלטרנטיבה. מפלגת העבודה כיום היא "מפלגה שוויונית מבחינה מגדרית, היחידה שעומדת בראשה מנהיגה. אנחנו מפלגה שמחויבת לצורת החיים של סוציאל דמוקרטיה הכוללת שלום וכוללת שוויון. נצטרך לעבור דרך שלב ביניים שבחיבור עם בנט וסער ומי שלא יהיה, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים להקים את מדינת ישראל על הרגליים ולהחזיר אותה לחזון הציוני".

מיכאלי כינתה את מפלגת כחול לבן "מפלגה של שאריות שאין להם אידיאולוגיה. נשבר לי הלב כשאלון שוסטר הלך לכחול לבן. הוא איש מדהים. שר חקלאות עם אוזן קשבת וחוסר יכולת לעשות משהו, כי לא הם מנהלים את הממשלה. כחול לבן סיימה את דרכה וצריכה לפנות את הדרך". לגבי יש עתיד אמרה מיכאלי כי ה"מדיניות של לפיד לא שונה בהרבה משל נתניהו. הם מאמינים שאם תיתן לעשירים זה יחלחל למטה. יאיר לפיד הקים את הוותמ"ל והצביע בעד המשך הוותמ"ל. מעשים מדברים".

לשאלה כיצד תפעל עבור המגזר החקלאי, אמרה מיכאלי: "אני יכולה להבטיח לפעול במאה אחוז למען הערכים המשותפים לי ולציבור בקיבוצים ולציבור הרבה יותר גדול. הייתי חברה בשדולה החקלאית לכל אורך כהונתי בכנסת. בעיניי, מדינה בלי חקלאות זה כמו אדם שלא אוכל ירקות, זה מסוכן לבריאות, אבל החקלאות זקוקה גם לריענון ולחידוש. פעם היא הייתה ענף חדשני ופורץ דרך. צריך להסתכל על החקלאות גם במונחים סביבתיים חדשניים. בשביל להוציא את הדברים האלה צריך רצון פוליטי. כרגע האנשים שיושבים בממשלה מובילים את ההיפך".

לפיד דיבר על החיבור של מפלגתו למגזר הכפרי בכלל ולקיבוצים בפרט: "כוחה ועוצמתה של התנועה הקיבוצית היה בהיותה מובילת ערך בכל החברה הישראלית. קיימת חטיבה ביש עתיד של המרחב הכפרי, הצגנו תכנית לחיזוק החקלאות בישראל ויש במקומות ריאליים ברשימה ארבעה מועמדים מההתיישבות. אנחנו לא מפלגת הבית של הקיבוצים אבל אנחנו נמצאים במקום הנכון ועם גודל שיכול להשפיע. אם אתה רוצה לעשות שינויים גדולים – כדאי שתהיה לך מפלגה גדולה שיכולה לעשות את זה".

לפיד נשאל על החלטות שקיבל בעבר בהיותו שר האוצר ופגעו בהתיישבות העובדת כמו הוותמ"לים וביטול החלטת הממשלה משנת 2010 לתקצב במיליארד ש"ח למשך עשר שנים את שיקום תשתיות ביישוב הוותיק. על כך ענה כי "חוק הוותמ"ל אמור היה להיות ל-36 חודשים ואם במהלכם לא יצליחו לבנות, הקרקע תחזור לחקלאות". ב-2013 היה במדינת ישראל משבר כלכלי חמור, משבר גרעוני, והיה צריך לקצץ תקציבים בכל המגזרים. כל הקיצוצים של אז היו זמניים עד שהמשק יוצל. עשינו סדרה של דברים כואבים וכעסו עלינו, אבל זה מה שעושה מדינה אחראית. אתה עושה החלטות שלזמן הזה נראות נכונות."

לדברי לפיד, לאורך השנים חל שינוי בעמדותיו כלפי המגזר הכפרי: "עשיתי בזה דרך. זה לוקח זמן ותפקידים. השינוי חל אצלי בשנים האחרונות, והיום זה חלק מהאג'נדה של יש עתיד ומופיע במצע שלנו ואני מוכן להילחם על זה. השאלה היא כמה מנדטים יהיו לנו כדי ליישם את זה. מה שקרה בישראל הוא שביקשו מהחקלאות להתחרות בתנאים לא הוגנים". עם זאת, לפיד סרב להתחייב שהוא יעגן נושאים כמו מחיר המים או מכסות לחקלאות בקווי היסוד של ממשלה שמפלגתו תשב בה.

מדובר בוועידה המתקיימת אחת לארבע שנים במסגרתה בוחרים את מזכ״ל התנועה ומוסדות התנועה. יפרח, נשוי + 4, במקור ממושב אוהד שבעוטף עזה וכיום ממושב ערוגות, כיהן קודם לכך כ-15 שנה כיועמ״ש וכמנהל אגף הקרקעות והאגודות השיתופיות בתנועת המושבים. בשנה האחרונה החליף יפרח את מאיר צור בתפקיד מ"מ המזכ״ל, לאחר שפרש לפני תום הקדנציה. מאז כניסתו לתפקיד, התמודד יפרח עם אתגרי הקורונה וקידם נושאים רבים ומשמעותיים עבור ההתיישבות והחקלאות.

עם בחירתו אמר עמית יפרח: "מדובר במעמד מרגש מאוד עבורי. אני רואה בתפקיד מזכ"ל התנועה שליחות וזכות גדולה ואני מתכוון בתפקידי לייצג את המושבים אל מול הכנסת, הממשלה וכמובן להפוך את התנועה לכתובת מקצועית עבור חבריה. אני מודה לכל מי שהגיע לוועידה, אם בזום ואם פיזית לכאן ולכל המכובדים שהגיעו למעמד מיוחד זה. אני מודה למושבי התנועה, לעובדי התנועה שכולם שליחים שעושים עבודתם למען המרחב הכפרי ומעל לכל אני מודה למשפחה היקרה שלי".

בוועידה בירכו מכובדים רבים ביניהם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ רם בן ברק, ראשי המרחב הכפרי ומכובדים נוספים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בירך בוועידה את יפרח על בחירתו: "בישראל של 2021, חברה שכבר שכחה את מקורותיה ויסודותיה, אין זהות אינטרסים בין שתי תנועותינו. בישראל 2021 יש בינינו פשוט זהות. נקודה. אני שמח מאוד על העובדה כי גם בימי מאיר צור כמזכ"ל תנועת המושבים ועוד יותר במערכת היחסים עם עמית יפרח, הזהות הזאת באה לידי ביטוי שוב ושוב. במלאת 100 שנים להקמת המושב הראשון, אני מבקש לברך אתכם ומאחל לכם ולנו כי כך יהיה גם בעתיד וביחד נמשיך להצעיד את המרחב הכפרי לשיפור מתמשך ולצמיחה מתפרצת".

בשלב זה מדובר ברישיון לתקופה של שנתיים. מתן הרישיון הזמני יאפשר לאופק, שבניהולו של תום דרומי חכים (חבר קיבוץ פלך), להשלים את ההיערכות הטכנולוגית והתפעולית לקבלת רישיון מלא. עם הרישיון הנוכחי תוכל אופק לקבל שירותי מחשוב מחברת TCS מקבוצת טאטא, שזכתה במכרז שערכה המדינה למתן שירותי מחשוב לבנקים חדשים. TCS תעמיד לרשות אופק את כל התשתיות לבנקאות דיגיטלית כולל מערכות ליבה בנקאיות, חומרה, תוכנה ותשתיות תקשורת. בעזרת תשתיות אלו אופק תוכל להוות אלטרנטיבה למשקי בית ועסקים קטנים ולספק לחבריה שירותי עו"ש, הוראות קבע ותשלומים, כרטיסי חיוב, פיקדונות, הלוואות, תכניות חיסכון, העברות, ולמעשה את כלל השירותים המקובלים במערכת הבנקאית.

במקביל להקמת מערכות המחשוב, עתידים באופק לצאת בקמפיין אשר יקרא לציבור בישראל להצטרף כחברים-בעלים לאגודת האשראי. בבנק מבקשים להגדיל את מספר החברים ומבקשים לצרף, בשלב ראשון, עוד כ-7,000 חברים נוספים עד סוף השנה.

עו"ד תום דרומי חכים, מנכ"ל אופק: "זהו יום חג לאופק, ולכלל הציבור בישראל. אנחנו מודים לחברי אופק על שנים ארוכות של אמונה ותמיכה. עברנו ביחד אתגרים רבים – תשקיף מול רשות ני"ע וקבלת היתר לגיוס חברים, גיוס אלפי החברים במאות חוגי בית ברחבי הארץ, פעילות מול בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, העברת חוק בכנסת, הגשת רישיון ותהליכי רישוי ארוכים מול רשות רגולטורית חדשה שמתארגנת ומוקמת במקביל. אופק היא גוף שונה וייחודי במערכת הפיננסית בישראל – קואופרטיב ללא מטרת רווח הפועל לטובת חבריו ומספק שירותים על בסיס ערכי ואנושי".

הפרס הוענק על השותפות הקיימת בתוך התנועה עם אג'יאל - החטיבה הערבית בשומר הצעיר. שיתוף הפעולה מתקיים ברמת ההנהגה והשטח, ובנוסף הוענק הפרס על פעילותו המשמעותית של ביה"ס לשלום לילדי פליטים סורים בלסבוס, יוון, שייסדו שתי התנועות יחד לפני 4 שנים.

רונית שניר ,מזכ''לית התנועה, אמרה בנאומה בטקס בבית הנשיא: "המציאות בה אנו חיים מלמדת אותנו לפחד מהאחר ולא לראות את העושר וההזדמנות שבמפגש עמו ואת זה אנחנו פועלים לשנות. החיבור היהודי-ערבי בתנועת השומר הצעיר מעניק לנו את ההזדמנות ללמוד שותפות "דרך הרגליים", מתוך העשייה החינוכית להכיר, להיפתח ולהתגבר על אתגרים. השותפות הובילה אותנו לעשייה משמעותית ששיאה בהקמת בית הספר לילדי פליטים סורים באי לסבוס שביוון, וזו רק ההתחלה. היום יותר מתמיד, נמשיך לחנך ולבנות יחד שותפות בחברה הישראלית! אנו מודים לנשיא המדינה על הבחירה בנו, וגאים להמשיך בדרך".

תהליכי הקליטה בקיבוץ מעוררים, לצד תחושות חיוביות של צמיחה ואופטימיות, גם לא מעט קשיים וקונפליקטים ברמה האישית וברמה הקהילתית. המפגש בין אוכלוסייה ותיקה לחברים חדשים מדגיש את הצרכים השונים והשפות השונות; נקלטים (וכאשר מדובר בבני קיבוץ – לעתים גם הוריהם) נדרשים לעבור תהליכים שונים (אבחונים, דרישות כלכליות, בניה) המייצרים עומס רגשי ומשפחתי; וסוגיות העוסקות בסדרי עדיפויות, הטבות ואיזונים עשויות לעורר דיון ציבורי מקוטב וקושי לגבש הסכמות.

מנהלות ומנהלי הקליטה והצמיחה הדמוגרפית בקיבוצים נמצאות ונמצאים בקו הראשון של ההתמודדויות הללו ומחזיקים על כתפיהם תהליכים מורכבים. היכולת לנהל ולהוביל תהליכים כאלה באווירה טובה ועם הסכמה רחבה היא מפתח ליצירת אקלים חיובי בקהילה וחוויית קליטה מיטבית לחברים החדשים.

מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה זיהתה את הצורך של מובילות ומובילי הקליטה בהכשרה בתחום הגישור ובניית ההסכמות, ופותחת סדנא בת חמישה מפגשים תחת הכותרת: "מה הסיפור? גישור וחיבור!", שנועדה לתת כלים יישומיים לרכזות ורכזי הצמיחה והקליטה בקיבוצים, להתנהלות בסביבה עם קונפליקטים, התנגדויות וחוסר הסכמה. הסדנא תעניק ידע, כלים ומיומנויות אישיות, להתמודדות עם סכסוכים והתנגדויות של פרט וקבוצות – דרך התבוננות פנימית בדפוסים אישיים ושיפור היכולת להתמודד ולנהל מצבים אלו. הלמידה תלווה בסימולציות ודוגמאות מהיום-יום המקצועי של המשתתפים.

שלושה צוותים שזכו בניקוד שווה, הגיעו למקום הראשון בתחרות ה"האקתון הראשון לחדשנות תעשייה וסביבה", שהתקיים בגליל, בו התמודדו 14 קבוצות נבחרות, עם שבעה אתגרים מורכבים בחברות התעשייה בגליל, שנבחרו להשתתף בהאקתון, שהתקיים ביוזמת איגוד התעשייה הקיבוצית, החברה לפיתוח הגליל, מכון המחקר מיגל, המכללה האקדמית תל-חי, אוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, חברת anagal next, קרן קימת לישראל ותכנית XLR8 של Margalit Startup City/.

להאקתון גויסו מומחים, חוקרים ואנשי תעשייה מכל הארץ, שתרמו ידע מקצועי, להיכרות עם האתגרים שהוצגו על ידי נציגי החברות מהתעשייה וכן הכוונת הצוותים המשתתפים במטרה להגיע לפתרונות ישימים לחברות. מתוך ארבעים חברות תעשייה שנרשמו להשתתפות בהאקתון, נבחרו שבע ולכל אתגר נרשמו מספר צוותים. תהליך השיפוט לכל אתגר כלל צוות מומחים ספציפי והקריטריונים לשיפוט היו: רלוונטיות, ישימות, יצירתיות, קיימות ואיכות הצגת הרעיון.

הצוותים הזוכים: צוות חברת 'משק אנרגיה' שהציג פתרון למתקן סולארי בשטחים חקלאיים, בצורת קו-נועים, אגרו סולאריים ניידים, שיהוו מערכת לניוד לוחות סולאריים בשדות חקלאיים. צוות חברת אוסם-נסטלה הציג פתרון להחלפת אריזות מוצרי המזון לאריזות מתכלות תוך שיתוף הצרכן הביתי. צוות חברת אבוקדו-גל של החברה לפיתוח הגליל הציג פתרון לאחסון ושמירה על פרי האבוקדו לטווח ארוך.