כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לאחר שצירי המועצה אישרו את סדר היום, פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בסקירה הקבועה של "ממועצה למועצה". מאיר סקר את נתוני התחלואה וההתחסנות בקיבוצים, ואמר כי "החיסון אצלנו הוא לא זכות אלא חובה כמערכת הבנויה על ערבות הדדית". עוד דיווח מאיר על פעילות התנועה במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת וציין כי המטרה שסומנה הייתה שילובם של קיבוצניקים רבים, ככל שניתן, כחברי כנסת ובמסגרת זאת התקיימו שיחות עם מספר מפלגות ורשימות שפרשו. מזכ"ל התנועה ציין שפרישתו מראשות מחוז הקיבוצים של מפלגת העבודה נועדה בכדי לקדם את המהלך הזה ולא מפני שהצטרף למפלגה אחרת, ובכך ביקש להעמיד על דיוקם דברים לא נכונים שנכתבו ונאמרו לאחרונה. לסיכום דבריו אמר מאיר כי על אף הריחוק הפיזי כתוצאה מהסגרים, המגבלות והעבודה מהבית, מטה התנועה הקיבוצית למד לעבוד מרחוק והוכיח את עצמו כרלוונטי ומשמעותי.

עו"ד שימי בראון (שפיים) הציג לצירי המועצה את המלצות הוועדה לבחינת אופן בחירת מזכ"ל התנועה. מנגד, הציעו יואל מרשק (גבעת השלושה) ומיכאל לבני (לוטן) שהחלטת הקיבוץ בדבר המועמד הנבחר על ידו תתקבל באסיפה. לאחר דיון ארוך ורב משתתפים, העלה אלישע שפירא (עין השופט) הצעה לסדר היום להחזיר את הנושא לעיון/דיון נוסף על בסיס ההערות שהועלו במועצה. הצעותיהם של המסתייגים וההצעה לסדר נדחו והתיקון המוצע לשינוי שיטת בחירת מזכ"ל התנועה התקבל על ידי רוב צירי המועצה. עתה, יהיה צורך להכניס שינויים בתקנון התנועה בכדי ליישם את דרך הבחירות עליה הוסכם.

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה יחד עם עו"ד תמר שי, יו"ר ארגון 'אהדה' ועו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית של התנועה, הציגו את המסלולים העומדים בפני בנים ובנות עם מוגבלות בקיבוץ. גלס הוסיפה בסיום דבריה "אנחנו נמצאים לקראת סיום של תהליך רשמי אבל התהליכים פנימה, לתוך הקיבוצים, יימשכו לאחר אישור המועצה את המסמך".

הדס דניאלי ילין הציגה את השתלשלות האירועים בנוגע למשבר של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, ועדכנה בהתפתחויות והניסיונות למצוא דרכים שיאפשרו לתזמורת לפעול. הדס עדכנה בישיבת הוועד המנהל של התזמורת כי התנועה הקיבוצית תקצבה את שנת 2021 אך לא תתחייב מעבר לכך, בשלב זה. המועצה אישרה את הסמכת הוועד המנהל של התזמורת למצוא דרכים להפעלת התזמורת בעתיד ולקבל החלטות מתאימות באם לא ימצא גורם נוסף (כל זאת במסגרת התקציב שאושר לשנת 2021 בלבד).

כמו בכל ישיבות המועצה בזום שהתקיימו עד כה, צירי המועצה הצביעו בהצבעה חשאית שהתקיימה באמצעות חברת 'איניגו תוכנה' מעין השופט. הצירים אישרו את הסעיפים שהוצגו על ידי מטה התנועה בסדר היום. לצפייה בתוצאות ההצבעה: לחצו כאן.

למה בעצם לשנות את דרך הבחירה?

"ראשית, עד שנת איחוד התנועות לא הייתה קיימת השיטה הנוכחית. היא נבחרה והוחלטה בתחילת שנות ה-2000. מאז כינונה לא זכתה להצלחה ואחוז המצביעים למזכ"ל התנועה היה תמיד דל (השיא – 42%). אחוזי ההצבעה הלכו ופחתו מידי מערכת בחירות. כלומר, גם כשהחברים והחברות יכולים היו להצביע הם לא עשו זאת. מתוך כך, אחרי הבחירות האחרונות למזכ"ל התנועה עלו קולות מהשטח שקראו לשינוי אופן ההצבעה, העלאת אחוז המצביעים והגברת המעורבות של החברות והחברים בבחירת מזכ"ל התנועה הקיבוצית.

לאיזו מסקנה הגעתם?

"הצענו לתת לקיבוץ להחליט על אופן ההחלטה שלו. כל קיבוץ יחליט על הצורה הנכונה לו, לאור התרבות הארגונית של כל קיבוץ וקיבוץ, ורצינו לכבד את ההחלטה של כל קיבוץ וקיבוץ. מה שהצענו הוא שכל קיבוץ יוכל להחליט מי הגוף המוסמך מטעמו לבחור מבין המועמדים – זה יכול להיות ועד האגודה, מועצת האגודה, אסיפה וכו'. הכל בהתאם להחלטות הקיבוץ. בחירת הקיבוץ או החלטת הקיבוץ תחתם על ידי שני בעלי זכות חתימה של הקיבוץ.

מה אתה עונה לטענה שזה מצמצם את הדמוקרטיה הקיבוצית?

נהפוך הוא – לא רק שזה לא פוגע בדמוקרטיה הקיבוצית ובכלל, זה מרחיב את הדמוקרטיה ואין לי ספק שגם את שיעור ההשתתפות בתהליך. ברור לכולנו, כי ההשפעה של כל חבר בקיבוצו גדולה יותר מאשר כל חבר על כלל התנועה הקיבוצית. חשוב להדגיש שכחלק מהשיטה החדשה, יצרנו את "שיטת המשקולות" – לכל קיבוץ יינתן המשקל היחסי בהתאם לגודל הקיבוץ כפי שמדווח בתשלום המיסים. בתנועה הקיבוצית מקובל כי "המנצח לוקח הכל". בכל מקרה, הרוב קובע את זהות המזכיר והמפסיד לא מקבל כלום. זה לא שיש לו ייצוג במוסדות התנועה, ולכן זה כאמור מגביר את ההשתתפות והדמוקרטיה.

כשיצאנו לדרך לא ידענו עדיין מה יהיה המצב כשיגיע מועד הכנס. לפיכך, תוכנן הכנס כאירוע המתקיים בתנאי "התו הסגול", כלומר בתנאים שהגדירה המדינה לקיום מפגשים טרום החיסונים, תוך סיכון מינימלי ומניעת הדבקה נרחבת. זו גם הסיבה שהכנס מתקיים במתכונת מיוחדת ומבוזרת, כאשר ההתכנסות היא בקבוצות של עד 10 משתתפים לכל היותר בכל אתר. 

הכנס נבנה על בסיס סקר עליו ענו המנהלים, ויעסוק במידה רבה בהתמודדויות הקהילתיות, החינוכיות, האישיות ושלל המורכבויות שהציבה בפנינו מגיפת הקורונה  בשנה שחלפה לצד הזדמנויות רבות ומבורכות. התלבטנו רבות, האם לאור ההתקדמות היפה בחיסונים וההשפעה החיובית שלהם על ביטחונם ובריאותם של המשתתפים, ניתן לקיים את האירוע כאירוע "תו ירוק", כלומר למחוסנים בלבד. הגענו למסקנה שהדבר עדיין אינו אפשרי ולא ניתן להבטיח שכל המשתתפים אכן יספיקו להשלים את שני החיסונים עד מועד הכנס.

בהנהגת התנועה הקיבוצית מדגישים כי משמעות החיסון איננה רק דאגה לבריאותם האישית של המתחסנים, אלא הערכה כי הוא מסייע במניעת הפצת המגפה ופגיעה באוכלוסיות, אשר המחלה מסכנת את חייהן. לפיכך, אנו רואים בהתחסנות פעולה של ערבות הדדית, הבאה להגן על אוכלוסיות בסיכון ולאפשר פתיחה מחודשת של המשק והחזרתה של מערכת החינוך לפעילות.

לאור זאת, אנו קוראים לכל משתתפי הכנס שיכולים להתחסן, להגיע לכנס לאחר השלמת חיסון שני - הן בכדי לשמור על עצמכם ולהיות מוגנים ככל הניתן, והן על מנת לגלות ערבות הדדית ולהוות דוגמא אישית לכל צוותי החינוך.

"יום העיון אפשר לי רגעים של שקט ומחשבה על נושא שקשה לגשת אליו שנה אחר שנה, לחדש, לשנות ולעניין, כאשר חשף אותי לנושאים מקוריים לטקס, לטקסטים, לשירים וסיפורים שלא הכרתי ולזוויות ראיה נוספות של השואה", מספרת מנהלת התרבות של קיבוץ מצר, דור בכר.

את יום העיון פתח ירון צור בהנחיית "עד התחתית ובחזרה"  - סיור מקוון באולם המחנות, והתמקד בעדויות ובתיעוד כיוצרי זיכרון וניסיונם של אסירי המחנות לשמור על אנושיות. המשיך אלעד ארנון, על חיפוש משמעות בעיני היחיד והקבוצה בתקופת השואה ומה נתנו לנו צביה לובטקין וויקטור פרנקל. רון כהן סיפר על ה"נצר האחרון" דרך סיפורו של ה"גוטליב האחרון" על יואל גוטליב ז"ל שנהרג במלחמת יום כיפור. השנה, עצרת הנעילה השנתית לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בבית לוחמי הגטאות בסימן "נצר אחרון" – ניצולי שואה אחרונים ממשפחותיהם, אשר נפלו במערכות ישראל. חתמה את יום העיון דפנה איצקוביץ, מנהלת הספרייה והארכיון במוזיאון, שהציגה חומרים מספרי זיכרונותיהם של מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ומקימי הקיבוץ והרחיבה ושיתפה בחומרים נוספים, מתוך כוונה שמשתתפי יום העיון יוכלו להיעזר בהם לקראת הכנת הטקסים.

ריקי רז ויעל רז לחייני ממטה התרבות של התנועה הקיבוצית, מציינות כי "מובילי טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בקיבוצים קיימו את טקסי יום הזיכרון לשואה בשנה שעברה בעיצומה של המגיפה בצורה מקוונת, ועתה הם נאחזים בתקווה כי ניתן יהיה בתנאים מסוימים ועל פי ההנחיות לקיים את הטקס השנה באופן הכי קרוב לזה שצוין בעבר. יום העיון יהווה בסיס למובילי הטקסים בו ניתן להיעזר לתכנון מדויק ומותאם".  

ביום שני התקיים טקס זום בהשתתפות החניכים (בשתי השלוחות יחד), הוריהם (כל אחד בביתו), נציגי התנועה הקיבוצית, הקיבוצים המארחים, המועצה האזורית מטה אשר וכל מי שהיה מעוניין. בסך הכל כ- 400 צופים ומשתתפים שהיו מחוברים לכ-150 מחשבים ופלאפונים. למחרת, יום שלישי, כל שלוחה יצרה "מסע בחיי המכינה": המשפחות נרשמו מראש בקפסולות לפי שעות והגיעו למכינה לשעה וחצי שכללו הופעות, שירים, דוגמה לשיעור ואימון וטקס קטן ואינטימי. יום רביעי הוקדש לפרידה אחרונה בקבוצות ומהצוות, וכלל את הבכי המסורתי בעלייה לאוטובוס.

אירועים אלו הם דוגמה קטנה ליצירתיות שנדרשה השנה – לקחת תכנית שמבוססת כמעט כולה על מפגשים אנושיים מגוונים, מסעות וטיולים ולשנות אותה כמעט מן היסוד בעקבות הנסיבות. זה נתן לצוות החינוכי הזדמנות מופלאה לצלול ולחשוב יחד מה הן המטרות העמוקות במכינה, לאן הם רוצים שהחניכים יגיעו ואיך הכי נכון בנסיבות הקיימות להביא אותם לשם.

דן ורדי (פלך), ראש המכינה: "היום, בסוף התהליך, אני יכול לומר בביטחון שהיה מעולה ומשמעותי. צללנו לתוכן ולזהות אחד של השני, נתנו הרבה במה לחניכים שעל-אף הריחוק החברתי הצליחו להרגיש בבית בקיבוצים שלהם, וגם בתוך הקיבוץ נוכחותם הורגשה. דווקא בתקופה בה המפגש מצטמצם לגבולות המסך, זה שהמכינה הייתה אי של שפיות בו אפשר לנשום רגיל היה לא מובן מאליו. אני מסיים את המחזור מלא בהכרת תודה וכבר בעבודה והתרגשות לקראת מחזור ד'."

בעקבות ההשתוללות הגוברת של כנופיות פשע בכל רחבי הארץ, ייצאו תושבי המועצות האזוריות להפגנות מחאה בדרישה להחזיר את הביטחון האישי, לתקן את הפרצות בגדר ההפרדה, לתגבר את כוחות השיטור ולהחמיר את הענישה כלפי פורעי חוק. 

דרישות המחאה: סגירת הפרצות בקו התפר, תוכנית מקיפה בחינוך, הקמת צוות בין משרדי לטיפול בתופעה באופן רחב ומקיף, תוספת תקנים למשטרה והגברת הנוכחות המשטרתית, ענישה מחמירה ומרתיעה.

ההפגנות יתקיימו  ביום שישי הקרוב, 26.2.21, בשעה 09:30 בצמתים הבאים - 

עמק חפר - צומת ניצני עוז
אשכול - צומת מגן 
מרחבים - צומת גילת 
מטה יהודה - צומת עציונה  
דרום השרון - כביש 40 בצומת הכניסה למועצה האזורית
זבולון - מחלף יגור 

יש להגיע עם מסיכות, ולשמור על הנחיות הקורונה.

קיבוץ מזרע, השוכן בליבו של עמק יזרעאל כבר כמעט מאה שנה, ידוע בתנועה הקיבוצית ומחוץ לה ככזה שחיי התרבות והעשייה התרבותית בו הם מהערכים החשובים ביותר, המגדירים את זהותו וייחודו. ערכים אלו מלווים את הקיבוץ משנותיו הראשונות, עוברים מדור לדור, ומעצבים את החברה המקומית. 

בקיבוץ ישנם הרבה יוצרים ואמנים (רובם המכריע אינם כאלו במקצועם) בטווח רחב ביותר של תחומים, אך הפן הזה נשאר פעמים רבות בצל, במגירה. אמנים ויוצרים רבים תורמים מכישרונם וכישוריהם להפקות ואירועי התרבות הקיבוציים, אך מעטות ההזדמנויות בהן ניתנת הבמה הראשית ליצירה האישית שלהם.

התערוכה "קיבוץ | אמנות | קיבוץ", אותה יזמו ואצרו יוני אלוני ורותם להב מוועדת התרבות המקומית, מבקשת להסיט את המבט אל המקום האישי, החבוי לרוב, של כחמישים מהאמנים החיים כיום בקיבוץ מזרע. הפינה הפרטית הזו שוכנת בקונטקסט של חיי חברה שיתופיים, ומכאן גם שחיי תרבות שיתופיים. הקיבוץ של ימינו מאפשר פרטיות במידה רבה, והעשייה האמנותית נשארת במקרים רבים נסתרת. מכאן מגיע שמה של התערוכה, המקבצת לקולאז' ענק טביעות אצבע פרטיות של אמני הקיבוץ, ומציגה שלם הגדול מסך חלקיו. התערוכה התקיימה בשבוע שעבר במתחם שהוקם במיוחד לצורך זה במרכז הקיבוץ, והיא תוכננה והציגה את היצירות כך שהמשמעויות השונות של המושג "קיבוץ" יתבטאו ויובילו את החוויה.

המרחב לחיים עצמאיים בגליל הוקם בשנת 2010 תחת עמותת נגישות ישראל. מטרתו של המרחב היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות, הגרים בפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל, לקחת חלק בפעילויות ספורט ופנאי בשילוב אנשים ללא מוגבלות, באופן שוויוני, מכבד ושיסייע להם במימוש עצמי. חברי המרחב מגיעים מכל האוכלוסיות והקהילות באזור - מהמגזר העירוני, הקיבוצי והמושבי, מכפרי הדרוזים ברמת הגולן ועד ליישובים מוסלמיים. כמו כן, למרחב שיתוף פעולה של שנים עם מכללת תל-חי, במסגרתו סטודנטים מתנדבים במרחב ובפעילויות.

יובל כהן, ממנהלות המרחב מספרת: "פעילויות המרחב שוברות את הבדידות של המשתתפים, מעצימה אותם ומאפשרת שילוב אמיתי. ההשתתפות תורמת לאנשים עם המוגבלות רבות, הן בפן החברתי ליצירת קשרים חברתיים ושיפור מיומנויות חברתיות והן לתחושת המסוגלות העצמית ולהעלאת הביטחון".

יובל מוסיפה: "גם אותנו הפתיעה הקורונה בשיא הפעילות ופגעה בנו, אך לא ויתרנו, התאמנו ויצרנו פעילויות חברתיות והדרכות בכדי לקדם את מטרות המרחב. הפעילויות פועלות במסגרת התו הסגול בזום ופנים אל פנים בהתאם להנחיות ואנו רואים בהמשכיות הפעילות כמטרה מרכזית בתקופה זו. ירון, חבר פעיל במרחב "הופתעתי ממש לטובה, איזה הבנה, איזה מרץ, איזה פעילויות הבאתן! החייתן את הקהילה אפילו שזה בעיקר בזום. ישר כוח!"