הלך לעולמו שלמה הלל, לשעבר יו"ר הכנסת, שר המשטרה והפנים
וממקימי מעגן מיכאל
ביום שני הלך לעולמו בגיל 97 שלמה הִלֵּל שכיהן כחבר הכנסת במשך עשרות שנים, כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלת ישראל. הלל היה חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח, אחד מחברי קבוצת הצופים א', ממייסדי מעגן מיכאל, ושימש כמזכיר הראשון של הקבוצה כאשר הגיעה לפרדס חנה
שלמה הלל בביתו. צילום: משה בן עטר
שלמה הלל נולד בשנת 1923 בבגדאד, בירת עיראק, ועלה עם משפחתו לארץ בגיל 11. הוא היה אחד מחברי קבוצת הצופים א', ממייסדי מעגן מיכאל, ושימש כמזכיר הראשון של הקבוצה כאשר הגיעה לפרדס חנה. בשנת 1945 פנו ראשי ארגון "ההגנה" אל שלמה ודן אמיר והציעו שהצופים א' יידחו את עלייתם לקרקע כקיבוץ וייקחו על עצמם משימה לאומית דחופה, מסוכנת וסודית: הקמת מפעל לתחמושת בגבעת הקיבוצים שבסמוך לרחובות. שלמה ודן הצליחו לשכנע את החברים וכך הוקם "מכון איילון".
בסוף 1949, בתום מלחמת העצמאות, עזבה קבוצת הצופים את "מכון איילון" ברחובות והקימה את יישוב הקבע שלה – קיבוץ מעגן מיכאל. יחד עם הלל עבדה במפעל הסודי גם אשתו לעתיד, תמימה רוזנר. בתחילת שנות ה- 50 פעל שלמה מטעם המוסד להעלאת רבבות יהודי עיראק ויצא לשליחות חשאית שם במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה", שהיה בין יוזמיו. כמו כן, פעל בשליחות המוסד להעלאת יהודי סוריה ולבנון לארץ, ולאחר מכן גם להעלאת יהודי איראן ומצרים לישראל.
לשלמה היתה קריירה ציבורית יוצאת דופן. הוא נבחר לכנסת השנייה מטעם מפא"י ונותר חבר כנסת עד 1959. בהמשך, היה שגריר ישראל בגינאה, בחוף השנהב ובמקומות נוספים באפריקה, מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ וסמנכ"ל משרד החוץ לענייני המזרח התיכון. בין 1969 ל-1977 כיהן כשר המשטרה וכשר הפנים מטעם העבודה והמשיך לכהן כח"כ עד הכנסת ה-12, ב-1992. בין 1984 ל-1988 היה יו"ר הכנסת ה-11 בממשלת הרוטציה של שמיר ופרס. הוא היה מיוזמי ומקימי מוזיאון מכון איילון, כיהן כיו"ר הוועד המנהל הראשון שלו והיה פעיל מאד בקידומו ובשימורו כאתר מורשת לאומית. משנת 1990 ועד יומו האחרון כיהן כנשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
הלל ומשפחתו עזבו את הקיבוץ בשנת 1958 אבל לאורך כל השנים שמרו על קשר הדוק עם חברים מהקיבוץ. חבריו בקיבוץ מתארים אותו כאיש צנוע, נעים הליכות, הגון וישר, מאחרוני "דור הנפילים".
הנהגת התנועה הקיבוצית קוראת לפעילי התנועה ולכלל חברי וחברות
הקיבוצים להתחסן
על מנת לסייע בבלימת המגיפה ולהקל על חזרה בטוחה ומהירה ככל הניתן לשגרת פעילות, לרבות האפשרות למפגשים פיזיים - הן פנימיים והן חיצוניים, כפי שיאושרו על ידי המדינה, קוראת הנהגת התנועה הקיבוצית לפעיליה ועובדיה כמו גם לכלל חברי הקיבוצים, להשלים את תהליך החיסון בהקדם האפשרי
מוקד חיסוני קורונה של קופת חולים כללית. צילום: דוברות הכללית
בנוסף, בוחנת הנהגת התנועה את האפשרות למנוע, גם לאחר סיום הסגר, מפעילים שלא יתחסנו מלהשתתף בפעילות ומפגשים בקיבוצים. זאת על מנת למנוע חשש להדבקה והפצת המגפה על ידי אנשי מטה התנועה.
בהנהגת התנועה מדגישים כי משמעות החיסון איננה רק דאגה לבריאותם האישית של המתחסנים, אלא הערכה כי הוא מסייע במניעת הפצת המגפה ופגיעה באוכלוסיות, אשר המחלה מסכנת את חייהן. לפיכך, מדגישה הנהגת התנועה הקיבוצית כי "אנו רואים בהתחסנות פעולה של ערבות הדדית, הבאה להגן על אוכלוסיות בסיכון ולאפשר פתיחה מחודשת של המשק והחזרתה של מערכת החינוך לפעילות".
יצויין כי כל חברי הנהלת התנועה הקיבוצית נתנו מיוזמתם דוגמא אישית, השלימו (או בדרך להשלים) את שני החיסונים וקבלת "אישור ההתחסנות" ממשרד הבריאות. אנו מקווים שבימים הקרובים ישלימו כל אנשי המטה את שני סבבי החיסון, למעט כמובן עובדים ופעילים אשר יש להם מניעה בריאותית להתחסן.
אנו סבורים כי זוהי חובתנו כאנשי ציבור לתת דוגמא אישית ולפעול כמיטב יכולתנו בכדי לעודד את חברי הקיבוצים להגיע לאחוזי החיסון הנדרשים על מנת לעצור את התפשטות המגפה בארגון בו אנו פועלים, בקהילה בה אנו חיים ובחברה הישראלית כולה!
לסיום, נבקש להזכיר לכולנו כי גם לאחר החיסון עדיין מצווה על כולנו להישמע להנחיות ולשמור על בריאותנו ובריאות הסובבים אותנו.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית
גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה
מפגש זום בנושא חיסוני קורונה בקיבוצים
לקראת החזרה ההדרגתית לשגרה, קיבוצים רבים עוסקים ועסוקים בנושא מוגנות הקהילה מפני הקורונה. אנו מזמינים את ממלאות וממלאי התפקידים בקיבוצים לקחת חלק במפגש ללמידה, העשרה והתלבטויות בנושא חיסוני קורונה ומוגנות קהילתית כחלק מתפיסת הערבות ההדדית הקיבוצית.
יום ראשון הקרוב, 14.2, בשעה 15:30 בזום הקרוב למקום מגוריכם.ן.
בהשתתפות:
פרופ' נדב דוידוביץ' - מנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
הרב איתמר חייקין - ראש מכינת "רוח שדה", בארות יצחק.
עו"ד מרב ניב - המחלקה המשפטית, התנועה הקיבוצית.
לקישור לזום - לחצו כאן
בעקבות הפניה לשר הפנים: נינתה של חסידת אומות העולם לא תגורש ותשאר בראש הנקרה
שר הפנים קיבל את בקשת התנועה הקיבוצית, מוזיאון בית לוחמי הגטאות והמועצה האזורית מטה אשר ואישר למרלוס סונוולד, נינתה של טרוס מייחרניק ויזת סטודנט לשנה. במהלך תקופה זו תבדק בשנית בקשתה להפוך לתושבת קבע בישראל
כזכור, בשבוע שעבר שלחו שלושת הגופים מכתב לשר הפנים – ח"כ אריה דרעי, בבקשה לאשר את המשך שהותה של מרלוס סונוולד, נינתה של טרוס מייחרניק, חסידת אומות העולם אשר הצילה את שימי (שמחה) לייבל בהולנד בתקופת השואה. לאחרונה נודע כי רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לא לאשר את המשך שהותה של מרלוס ודרשה ממנה לעזוב את הארץ.
מרלוס חיה בישראל יחד עם הוריה, סבה וסבתה אשר לפני 15 שנה החליטו לעזוב את ארץ הולדתם, הולנד ולעבוד לקיבוץ ראש הנקרה ולקשור את גורלם עם העם היהודי במדינת ישראל.
בפנייה נכתב: "אנו פונים אל כבוד השר בבקשה שינחה את הרשויות האמונות לגלות גמישות ולחרוג מגבולות הבירוקרטיה והחוק היבש - ולסגת מהחלטה לא מוסרית זו מתוך הבנה אנושית בסיסית. במסכת אבות כתבו חכמינו "ובמקום שאין אנשים - השתדל להיות איש". אם סבתה של מרלוס עשתה בחירה אנושית, בניגוד לחוק הדרקוני של אותה תקופה, ובחרה לסכן את חייה ואת חיי משפחתה בהצלת חיים של ילד יהודי - המעט שאנו יכולים לעשות הוא לדאוג שצאצאיה יורשו לחיות כאן בארץ".
שיח לקראת מועצת התנועה הקרובה: המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מוגבלות להסדרת מעמדם בקיבוץ
לקראת דיון במועצת התנועה הקיבוצית, יתקיים מפגש בנושא המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מוגבלות להסדרת מעמדם בקיבוץ. הדיון יתקיים באמצעות ה- ZOOM, ביום שלישי, 16.2, בין השעות 10:00-12:00, בהשתתפות ניר מאיר - מזכ"ל התנועה הקיבוצית ותמר שי - יו"ר ארגון אהדה.
בעקבות התחזקות המודעות בחברה הישראלית ובקרב רשויות המדינה לזכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות, עולה הצורך בחשיבה מחודשת בתחום זה גם במרחב הקיבוצי. כולנו מודעים לאתגר שיש גם במחוזותינו לקרב את החזון של חברה ערכית וטובה יותר למציאות החיים. יש הרבה דוגמאות נהדרות, ערכיות ומעוררות גאווה מבחינת השתלבות נשים ואנשים עם מוגבלות בקיבוצי התנועה, במסלול של חברות בקיבוץ או במסלול שמבטיח חיים בכבוד באמצעות הסכם. עם זאת יש עוד עבודה רבה להסרת החסמים בפני האדם עם המוגבלות בקיבוץ ויש לחץ גובר מצד הנציבות לשוויון, מצד החברה ומצד ההורים להתמודדות עם האתגר ברוח 2021.
מטרת המפגש, המיועד למנהלים ומנהלות בקיבוצים ורכזי ורכזות בריאות, רווחה וצרכים מיוחדים, היא להציג להתייחסות מסמך משותף, שגובש על ידי ארגון אהדה ואגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, בנוגע לאפשרויות העומדות בפני הקיבוץ ובפני בנות ובנים עם מוגבלות.
לקריאת המסמך: לחצו כאן
לקישור להשתתפות במפגש: לחצו כאן
תמונת השבוע: דרום נקי
רגע לפני שאירועי דרום אדום מתחילים, החליטו עשרות מתושבי המועצה האזורית בני שמעון, במהלך טיולם באזור בית קמה, לנקות את האזור מכמויות העצומות של האשפה שהצטברה בו. המבצע הספונטני התגלגל למבצע ניקיון נרחב, ויצר שיתוף פעולה בין אותם תושבים לאגף התפעול והסביבה במועצה.
"זו עוד דוגמא לשיתוף הפעולה בין התושבים לעובדי המועצה" מספרת שירלי חכם יפרח, האחראית על תחום סביבה במועצה האזורית, ומוסיפה: "הימים האחרונים מספקים לנו תמונות יפות של טבע מתפרץ בירוק ואדום וגם תמונות של תושבים המסבירים על החשיבות השמירה על הניקיון בטבע, ופועלים כדי לשנות את המצב. אנחנו עוזרים לארגן עוד ימי הסברה וניקיון בטבע לתושבי המועצה - בכל יישוב שיצטרף יהיו מרכזים של מתנדבים, שיצאו לטבע עם חומרי הסברה ושקיות".
התנצלות: בשבוע שעבר פורסמה תמונת השבוע בה נראה ציורו המרהיב של האמן פטר וינר בשדות עין חרוד איחוד למרגלות הגלבוע. בטעות נכתב כי הקוצר הראשון בתמונה הוא יואב ברקאי בעוד שמדובר באחיו עמרם ז"ל שנפל בעת מילוי תפקידו בצבא והיה ראש הקוצרים. אנו מתנצלים ומאחלים ליואב אריכות ימים. תודה לרפי לביא על התיקון.
סיימת את השירות הצבאי? זה הזמן להצטרף לתכנית ייחודית מבית רשת הצעירים ונפגשים בשביל!
במהלך שלושה ימים יצאו קבוצה של 20 צעירות וצעירים קיבוצניקים ובוגרי מסגרות התנועה הקיבוצית למסע בהרי ירושלים במהלכם יתלכדו הצעירים יחד כקבוצה, יפגשו ציבורים שלמים מן החברה הישראלית שיצעדו איתם
נכון להיום, ציבור המשתחררים לא מקבל מענה מספק דיו בכל הקשור לשחרור מהצבא והמעבר לאזרחות, וכחלק ממהלך גדול יותר של התאמת הצרכים לפלחי הגיל השונים בקרב רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, הוחלט על הקמת תוכנית חדשה בשם "משתחררים בשביל" בשיתוף עם "נפגשים בשביל ישראל" ו"המחלקה לישראל" בהסתדרות הציונית העולמית. זוהי תוכנית אקסקלוסיבית ומרוכזת, המביאה חיבור אידיאולוגי וערכי חשוב ומשלבת בין מסע בטבע והכנה לעולם האזרחות. במסגרת התוכנית, ייצאו קבוצה של 20 צעירות וצעירים בני ובנות קיבוצים ובוגרי מסגרות התנועה הקיבוצית למסע של שלושה ימים בהרי ירושלים על שביל ישראל. במהלך המסע יתלכדו הצעירים יחד כקבוצה, ובנוסף, יפגשו חלקים שונים מהחברה הישראלית שלצידם יצעדו בימים אלה.
המסלול יעבור בנקודות היסטוריות ואתרי מורשת כגון שער הגיא, דרך בורמה, קיבוץ צובה ועוד, כאשר לאורך הימים יזכירו את הנופלים במלחמות ישראל ויפגשו מספר משפחות שיבואו לספר על יקיריהן וסיפור חייהם. מדי צהריים הם ישוחחו במעגלי שיח על נושאים כמו ציונות, שירות משמעותי והחברה הישראלית עם קהלים שונים בחברה, ולעת ערב ישמעו הרצאות מפי מרצים מובילים בתחומם. בלילה, כמיטב המסורת, יתרכזו כולם סביב המדורה.
כחודש לאחר שלושת ימי ההליכה בשביל יפגשו הצעירים בבית התנועה הקיבוצית ליום מרוכז של סדנת הכנה לאזרחות, במהלכו יעברו סדנאות שיכינו אותם לשוק העבודה, הלימודים וכל מה שצריך לדעת לקראת המעבר הגדול לאזרחות.
הקיבוצניק מפלס"ר 7 שמצא מטבע בן 1800 שנה במהלך ניווט
כשעידו גרדי מעין חרוד איחוד, חייל פלס"ר 7 של השריון ולפני כן שינשין בתנועה הקיבוצית, יצא לאימון צבאי ברמות מנשה, הוא לא תיאר לעצמו שכך זה יסתיים: חשיפה של מטבע נדיר, מלפני 1800 שנה, הנושא את דמותו של הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס! המטבע שנמצא מתווסף רק ל-11 מטבעות דומים שמוצאם ידוע באוצרות המדינה
עידו גרדי מקבל תעודת הוקרה על אזרחות טובה מניר דיסטלפלד, פקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות
עידו, שביצע את שנת השירות שלו בפנימייה הטיפולית 'בית טוביה' בהרדוף דרך התנועה הקיבוצית, סיפר כי מצא את המטבע בקרבת עין השופט בזמן שהיה בשבוע הכנה לניווטים של יחידתו, פלס"ר 7. וכך הוא סיפר: "ביצענו את האימון בקבוצות ולא היה תורי להיות עם המפה, לכן חיפשתי דברים על הקרקע ותפס לי את העין חצי עיגול קטן וחלוד. הרמתי אותו וראיתי שזה מטבע שנראה עתיק. ניקיתי אותו במים והבחנתי שבצד אחד מופיע מעין פרופיל של קיסר רומי ובצד השני חייל עם חנית, וישר הבנתי שזה משהו עתיק. החברים היו סקפטיים לגבי כך שזה מטבע עתיק, אבל המפקד שלי אמר שיש לו חבר ברשות העתיקות, וכמה ימים לאחר ששלחתי לו את התמונה הוא חזר עם תשובה. האמנתי שעדיף לתת את זה למי שידע לזהות ולטפל במטבע."
עידו אכן מסר את המטבע לאוצרות המדינה וקיבל מרשות העתיקות תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה. דיסטפלד שקיבל לידיו את המטבע ומסר את תעודת ההערכה לעידו, אמר כי הוא "גילה אזרחות למופת ואנו מקווים שהוא ישמש מודל לחיקוי עבור אנשים אחרים שנתקלים בעתיקות". אזרחים שמוצאים ממצאים קדומים, מתבקשים לקרוא לנו מהשטח ממש בעת המציאה: המיקום המדוייק של העתיקה מוסר לנו לא פעם מידע רב ערך".
על חזית המטבע מופיע דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, ששלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו מוטבע אל הירח הסורי "מן" (Men), וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217. לדברי ד"ר אבנר אקר, מרצה לארכיאולוגיה קלאסית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, "המטבע שגילה עידו, הוא אחד מהמטבעות העירוניים שנטבעו בעיר גבע-פיליפי, המכונה גם גבע-פרשים. בתקופה הרומית קיבלו ערים (פולייס) זכות לטבוע מטבעות משל עצמן. גבע היא עיר קדומה, שהוזכרה בכתבי יוסף בן מתתיהו כעיר השוכנת על הגבעות שבשולי עמק יזרעאל."
המחיר הכלכלי והסביבתי בהקמת שדה תעופה בינ"ל שני בעמק יזרעאל
בשבוע שעבר פרסמנו על פנייתם של ראשי ההתיישבות העובדת לשר הביטחון בני גנץ לסיים את המחלוקת ארוכת השנים ולהורות על הקמת שדה תעופה המשלים לנתב"ג בנבטים ולא ברמת דוד. השבוע, בדקה העיתונאית יפעת גליק במסגרת "הזמן הירוק" -מוסף תחקירי סביבה בחדשות כאן 11, את המחיר הכלכלי והסביבתי
של החלטה זו
ההחלטה להקים נמל תעופה בין-לאומי שני בישראל כבר התקבלה - בשל החשש שבעוד כמה שנים נתב"ג לא יעמוד בעומס הנוסעים לישראל וממנה. יחד עם ההחלטה נולדו מאבקים ושאלות שעליהן אין תשובה - איפה נמל התעופה החדש יוקם? ובאיזו מידה המחיר הכלכלי והסביבתי יהיה שווה את זה?
העיתונאית יפעק גליק יצאה לשוחח עם תושבי עמק יזרעאל ומומחים שונים על המחיר הצפוי כתוצאה מההחלטה אם להקים את שדה התעופה השני ברמת דוד או בנבטים. צפו בכתבתה של יפעת גליק, מתוך חדשות הערב בכאן 11, 08.02.21 (בלחיצה על התמונה).
הצטרפו לנבחרת המנטורים והמנטוריות של התנועה הקיבוצית - ליווי מקצועי למנהלות ומנהלים בכירים בקיבוץ
עברת דרך מקצועית ארוכה. התמודדת עם אתגרים, כישלונות והצלחות ובנית קריירה ראויה להערכה. עכשיו הזמן שלך למנף את הניסיון, הידע והכישורים שרכשת ולהעביר אותם הלאה!
מיהו מנטור?
מנטור הוא מורה/ת דרך אישיים, אוטוריטה מקצועית, איש/אשת מקצוע מנוסה בעל מיומנויות חניכה וליווי הרותם את ניסיונו וכישרונותיו לטובת הצלחה, העצמה והגשמה של אחרים. זהו אחד העיסוקים המתגמלים ביותר שיש ברמה האישית.
התנועה הקיבוצית שמה לה למטרה להעצים את ההנהגה הקיבוצית ולעודד את קיבוציה למנות לתפקידים המובילים את חברי וחברות הקיבוץ שלהם. כדי לחזק מגמה זו אנחנו מקימים נבחרת מלווים מוסמכים שיעברו הכשרה ויוכלו לספק ליווי לממלא/ת תפקיד.
תוכנית ההכשרה מיועדת לקיבוצניקים/ות עם ניסיון ניהולי מוכח במרחב הקיבוצי, רצון להוביל ולהשפיע, תקשורת בין אישית טובה ונכונות לתת מעצמם למען ההתפתחות המקצועית של אחרים. התוכנית תתמקד בכלים המקצועיים של מנטורינג בליווי סימולציות ותירגול ותקנה מיומנות מקצועית לליווי איכותי של ממלא/ת תפקיד. התוכנית תכלול חמישה מפגשים בני שלוש שעות אחת לשבועיים בזום. מנחת התוכנית, דנה בר לב, היא יועצת ארגונית המתמחה בהכשרת מנטורים במגזר הציבורי והפרטי.
בוגרי התוכנית יהוו את נבחרת המנטורים של התנועה הקיבוצית, יקבלו ליווי לאורך כל השנה ויופנו על ידינו לקיבוצים בהם ממלא תפקיד הזקוק לליווי וחניכה. מסגרת הליווי (כמות המפגשים, אורכם והתשלום עבורם) ייקבעו בין ממלא התפקיד לחונך ולמלווה מטעם התנועה הקיבוצית.
הזמנה לישיבה מועצת התנועה הקיבוצית (1/2021)
תתקיים ביום שלישי י"א באדר תשפ"א, 23.2.2021, בשעה 09.00 באמצעות הזום
על סדר היום
- אישור פרוטוקול מועצה 5/2020 מיום 29.12.2020.
- ממועצה למועצה – ניר מאיר
- אישור המלצות הועדה לבחינת אופן בחירת מזכ"ל התנועה (לחצו כאן לקריאת המסמך).
- הצגת נייר עמדה משותף לתנועה ולאהדה בנושא מסלול קבלה לחברות של בנים ובנות עם מוגבלויות (לחצו כאן לקריאת המסמך).
- התזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה – הצגת סטטוס ואישור החלטות.
- השלמת חברי מזכירות –
רמי פלג (גדות) יחליף את יענקל'ה שצ'רנסקי (ארז) כנציג מחלקת הרכזים בתנועה.
לירון אבנת (מזכל"ית המחנות העולים) – תהיה נציגת תנועות הנוער ותצטרף כמשקיפה.
מזכירי הקיבוצים/מנהלי הקהילות מתבקשים לוודא את השתתפותם של צירי/ נציגי הקיבוץ במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך. להזכירכם, כציר במועצה מטעם קיבוץ יכול לכהן רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.
בשל קיום הישיבה באמצעות ה"זום" תתאפשר כניסה לישיבה רק לצירי הקיבוצים.
הבהרה: הנהלת התנועה הקיבוצית וארגון אהדה מתנצלים בפני קיבוץ רבדים וחבריו, באם נפגעו מאופן פרסום נייר העמדה.
הכנס השנתי המקוון הראשון של איגוד התעשייה הקיבוצית
הכנס השנתי המקוון הראשון של איגוד התעשייה הקיבוצית
איגוד התעשייה הקיבוצית מתכבד להזמינכם לכנס השנתי המקוון הראשון שלו, בנושא שמעסיק את כולנו - 'תקשורת ואמת בעולם החדש'. הכנס יערך בתאריך 17.02.21, בין השעות 13:30- 09:15.
לצד מרצים מהשורה הראשונה יהיו גם:
3 פאנלים ייחודיים:
- אתגרי חדשנות בעידן של ריחוק חברתי
- רחוק שהפך לקרוב - הזדמנויות עסקיות שנפתחו במזה"ת החדש
- ממשבר להזדמנות - שיח מנכ"לים שיעסוק בפריצת דרך בתקופת הקורונה
כל אלו ועוד בכנס השנתי שלנו שיהיה מקוון, אבל מוכוון מטרה: להיפגש, ללמוד ולחוות את היחד.
השתתפותכם חשובה, שימרו המקום ביומן והרשמו כבר היום!
קישור לזום יישלח לנרשמים. להרשמה לחצו כאן.
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה