24 שנים, 74 ורדים
היום מצויין יום השנה ה-24 לאסון המסוקים. לזכר הנופלים ובשם כל מי שאינו יכול להגיע לאנדרטה ולבתי העלמין בשל הסגר, הניחה היום התנועה הקיבוצית 74 ורדים באתר ההנצחה הסמוך לקיבוץ דפנה
לפני 24 שנים באותו לילה ארור, בו נפלו השמיים, איבדנו 73 לוחמים, בנים, אחים וחברים, שהיו בדרכם להגן על גבולה הצפוני של מדינת ישראל ונהרגו באסון הצבאי הגדול בתולדות המדינה.
73 פרחים שנקטפו בדמי ימיהם.
73 צעירים שהותירו פצע ענק בלב של כולנו.
73 משפחות שנותרו עם פצע שגם הזמן לא הצליח לרפא.
לצערנו, אל קורבנות האסון נוסף לפני שנה וחצי רדי פילס ז"ל מקיבוץ געש, שהיה החובש הראשון שהגיע למקום האסון, ושם קץ לחייו לאחר מאבק ארוך בפוסט טראומה. לזכרו הנחנו היום ורד נוסף באנדרטת הזיכרון לנופלים.
יחד עם כל עם ישראל, התנועה הקיבוצית מרכינה היום את ראשה, זוכרת את הנופלים, ומחבקת את המשפחות השכולות.
יהי זכרם ברוך.
מבחירות לבחירות כוחנו עולה?
היום יוגשו באופן סופי הרשימות לכנסת ה-24 . על פי המצב המסתמן כרגע, ישנם ארבעה קיבוצניקים במקומות ריאליים בארבע מפלגות שונות – עמיחי שיקלי (ימינה), רם שפע (העבודה), נירה שפק (יש עתיד) ושר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר (כחול לבן)
מימין למעלה עם כיוון השעון: עמיחי שיקלי, נירה שפק, אלון שוסטר ורם שפע
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר (63), בן וחבר מפלסים, שובץ במקום השישי ברשימת כחול לבן. שוסטר נבחר לכנסת ה-21, 22 ו-23 מטעם כחול לבן, ולאחר שמונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר עם הקמת הממשלה, התפטר מהכנסת עם אישור החוק הנורבגי..
רם שפע (36), בן ומועמד בגבעת חיים איחוד, נבחר במקום השישי בפריימריז שנערכו השבוע במפלגת העבודה. שפע נבחר לכנסת ה-21, 22 ו-23 מטעם כחול לבן ושימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עד לפרישתו מהמפלגה והתפטרותו מהכנסת.
אל"מ (במיל') נירה שפק (54), מתגוררת בכפר עזה מזה 17 שנה, וחברת הקיבוץ בחמש השנים האחרונות, שובצה במקום ה-17 ברשימת יש עתיד. שפק משמשת כראש מטה יש עתיד בעוטף עזה והיא אישיות מוכרת מאוד במועצה האזורית שער הנגב ובכל יישובי העוטף בשל תפקידים רבים שביצעה במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת שירות במילואים.
עמיחי שיקלי (38), חבר חנתון מזה כמה שנים, הוצב במקום החמישי ברשימת 'ימינה'. שיקלי הוא מייסד המכינה הקדם-צבאית "תבור" בנוף הגליל ומראשיה, ראש המדרשה למנהיגות ציונית תבור ומ"פ ביחידת 'אגוז' בעברו.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, איחל הצלחה לארבעת המועמדים ולמפלגותיהם ואמר: "בשבועות האחרונים קיימנו קשר עם רוב המפלגות, העברנו וקיבלנו הסכמות מרובן באשר לפרקים החקלאיים וההתיישבותיים במצעיהן וזכינו לייצוג בחלקן. אני תקווה כי גם בכנסת הבאה ישמרו הרוח הטובה והיחס המשופר להם זכו המגזר החקלאי כולו, והתנועה הקיבוצית בתוכו, מצד נבחרי הציבור. מבחן הקורונה הוכיח עד כמה חשוב ומרכזי הוא חלקנו במכלול היכולות הלאומיות בישראל."
ראשי ההתיישבות העובדת לשר הביטחון: "שדה התעופה הבינ"ל השני חייב לקום בנבטים. החלטתך תקבע את עתיד
עמק יזרעאל"
לאחרונה שיגרו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח ויו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג', מכתב לשר הביטחון בני גנץ, בו הם קוראים לו לסיים את המחלוקת ארוכת השנים ולהורות על הקמת שדה תעופה משלים בנבטים
ניר מאיר, שי חג'ג' ועמית יפרח במפגש שהתקיים לפני כמה חודשים עם ראשי המאבק נגד הקמת שדה התעופה בעמק
לפני כשבוע, בעת ביקור באזור עם ראש עיריית דימונה, הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי יבחן מחדש הקמה של שדה תעופה בנגב ובכוונתו להקים צוות מומחים שיבחן את הנושא מחדש. במקביל, פנו בנושא מזכ"לי תנועות הקיבוצים והמושבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות לשר הביטחון גנץ, וביקשו ממנו לקיים את הבטחתו ערב הבחירות הקודמות: "ערב הבחירות האחרונות אמרת לנו בקולך כי אתה עומד לצידנו בהגנה על עמק יזרעאל מול איום שדה התעופה. התחייבת כי תפעל להקימו בנגב. זה הזמן לקיים. אין זמן טוב מזה. החלטתך תקבע את עתיד העמק".
במכתבם הם מציינים כי חוסר המשילות השורר בישראל בשנים האחרונות גורם לכאוס תכנוני המוביל לפגיעה נרחבת ומתמשכת במרחב הכפרי בישראל, וכי הם רואים אל מול עיניהם כיצד נגרמת פגיעה אדירה בשטחים הפתוחים והחקלאיים ובערכי טבע, נוף ומורשת באופן היסטורי וחסר תקדים, כאשר האיום הדרמטי והמשמעותי מכולם הוא ההחלטה להקים בלב עמק יזרעאל שדה תעופה בינלאומי שני בישראל: "אין איום גדול מזה לחקלאות הישראלית. אין פגיעה נרחבת מתוכנית זו לתנועת ההתיישבות כולה", הם כותבים.
בנושא התנגדות צה"ל הם מציינים כי טיעוני חיל האוויר אינם זרים להם והם מייחסים להם חשיבות רבה, אולם נוכח חוות דעת חד משמעיות של מיטב אנשי הביטחון וחיל האוויר לשעבר, הקובעים באופן חד משמעי כי תעופה אזרחית יכולה להתקיים בבטחה בנגב, הם קוראים לו לקבל את ההחלטה עכשיו: "אתה מכיר את התועלות האדירות לנגב, את החשיבות בהצלת העמק, את הצורך בהחלטה שתסיים ויכוח מקצועי בו רבים נמנעו מלהכריע. אנו יודעים כי יש בך את העוז והרצון להביא להחלטה מושכלת ממנה ירוויחו כל תושבי ישראל."
דרישה משר הפנים: אל תגרש את הנינה של חסידת אומות העולם
מוזיאון בית לוחמי הגטאות, התנועה הקיבוצית והמועצה האזורית מטה אשר, פנו לשר דרעי על מנת שיפעל להשאיר בארץ את מרלוס סונוולד, נינתה של טרוס מייחרניק, המתוגררת כיום בקיבוץ ראש הנקרה
מוזיאון בית לוחמי הגטאות שלח השבוע מכתב לשר הפנים, ח"כ אריה דרעי, עליו חתומים גם התנועה הקיבוצית והמועצה האזורית מטה אשר, בבקשה לאשר את המשך שהותה של מרלוס סונוולד, נינתה של טרוס מייחרניק, חסידת אומות העולם אשר הצילה את שימי (שמחה) לייבל בהולנד בתקופת השואה. לאחרונה נודע כי רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לא לאשר את המשך שהותה של מרלוס ודרשה ממנה לעזוב את הארץ.
מרלוס חיה בישראל יחד עם הוריה, סבה וסבתה, אשר לפני 15 שנה החליטו לעזוב את ארץ הולדתם, הולנד, לעבור לקיבוץ ראש הנקרה ולקשור את גורלם עם העם היהודי במדינת ישראל.
בפנייה לשר דרעי נכתב: "אנו פונים אל כבוד השר בבקשה שינחה את הרשויות האמונות לגלות גמישות ולחרוג מגבולות הבירוקרטיה והחוק היבש - ולסגת מהחלטה לא מוסרית זו, מתוך הבנה אנושית בסיסית. במסכת אבות כתבו חכמינו "ובמקום שאין אנשים - השתדל להיות איש". אם סבתה של מרלוס עשתה בחירה אנושית, בניגוד לחוק הדרקוני של אותה תקופה, ובחרה לסכן את חייה ואת חיי משפחתה בהצלת חיים של ילד יהודי - המעט שאנו יכולים לעשות הוא לדאוג שצאצאיה יורשו לחיות כאן בארץ".
צפו בכתבה בנושא ששודרה בחדשות השבת של כאן 11 (בלחיצה על התמונה).
אבא בארבע
בעקבות סקר שנערך בנציבות שירות המדינה לפני כשנה וחצי, התגלו חסמים רבים בהם נתקלים האבות במימוש זכויות ההורות שלהם. במקביל, נעשתה חשיבה במיזם החברתי "בעבודה שווה" על הטמעת פרקטיקות מגדריות לאיזון בית-עבודה והוחלט על הרמת הכפפה ויציאה לקמפיין חוצה מגזרים - "אבא בארבע"
"בשנת 2019 ערכנו סקר בנציבות שירות המדינה בכדי לבחון את תחושת האבות כלפי ההורות. בבחינת תחושות הגברים בסקר, עלה כי מחצית מהאבות לא מודעים בכלל לזכויות שלהם כהורים", מספרת נעה חדד, סגנית מנהלת האגף לשיוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה. "30% מהם מניחים כי זכויות אלו מגיעים לנשים בלבד, וכמו כן 30% התייאשו ממימוש הזכויות עקב בירוקרטיה. ניכר, כי יש רצון רב בקרב האבות להיות נוכחים בחיי הילדים ולקחת חלק משמעותי ופעיל בחייהם. רק אחוז אחד מתוך יותר מ-2000 משיבים הביעו אי רצון לממש את זכות ההורות המגיעה להם."
"יחד עם נעמ"ת וההסתדרות החלטנו על "הרמת הכפפה" ויציאה לקמפיין חוצה מגזרים. מטרת המיזם "אבא בארבע" היא לעודד אבות לצאת הביתה מוקדם, הרבה יותר מפעם בשבוע", מוסיפה חדד.
גם התנועה הקיבוצית הצטרפה למיזם ומעודדת הורות שיוויונית ואיזון בין בית לעבודה, כחלק מהתרבות הארגונית. "ארגון תומך משפחה הוא ארגון המקיים מדיניות מוצהרת של סיוע לעובדים, גברים ונשים כאחד, לאזן בין צרכי עבודה והמשפחה תוך שמירה על שכרם, קידומם וביטחונם התעסוקתי", אומרת הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז השלטון האזורי. "המטרה של ארגון תומך משפחה היא שכמה שיותר אבות ואמהות יוכלו לנהל חיים מאוזנים באופן מיטבי מאשר מה שמתקיים כיום. התנועה הקיבוצית בהחלט שותפה פעילה במימוש מטרה זו".
תמונת השבוע: 100 שנה לעין חרוד
צילום: אסף סלומון
האמן-זורע-צייר שדות (ככל הידוע, היחיד בישראל) פטר וינר ממעוז חיים, יוצר מזה רבע מאה ציורים בשדות שלמרגלות הר הגלבוע ביחד עם גד"ש עין-חרוד איחוד, באופן עוצר נשימה. על פי רוב, במהלך החודשים פברואר, מרץ ואף אפריל, ניתן לראות מכתף שאול את היצירה בשיא צמיחתה.
השנה, עפרי גרדי, חברת עין חרוד איחוד, לקחה תמונות עבר מחגיגת קציר העומר בקיבוץ ויצרה חיבור של הקוצרים והרקדניות עם הכיתוב, הכל כך משמעותי בשביל כולנו, 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו' בתחתית התמונה. צוות הגד"ש של הקיבוץ תכנתו ביחד עם פטר את המחשבים של הזריעה, והזריעה הממוחשבת יוצרת את הציור. את התוצאה המרהיבה ניתן לראות בתמונה שצילם אסף סלומון.
הקוצר הראשון בתמונה הוא עמרם ברקאי ז"ל, שנהרג במלחמת יום כיפור והיה ראש הקוצרים.
מזל טוב לעין חרודים ושנמשיך לקצור ברינה!
שיח מפקדים בגובה העיניים - על אתגרים והזדמנויות בשירות הצבאי
ביום שני, 01.02, התקיים מפגש זום משותף למחלקת ביטחון ואגף חינוך בתנועה הקיבוצית שעסק בשירות משמעותי, ערך השירות הצבאי, התמודדות עם אתגרי השירות והפיכת השירות למיטיבי בכל מקום אליו משובצים, והשתתפו בו עשרות י"בניקים מכל הארץ יחד עם אנשי החינוך שמלווים אותם בתהליך השנתי
המפגש הוא חלק מסדרת מפגשים ארציים, אשר נותנים מענה לתהליך השנתי, שמתבצע השנה באופן שונה. מדי שנה יוצאים בחופשת החנוכה בני ובנות שכבת י"ב למסע בן ארבעה ימים, בו לצד דיווש באופניים הם עוסקים בשלב הבא של חייהם - יציאה לשנת שירות/מכינות למעוניינים והשירות הצבאי, איך להפוך אותו למשמעותי והחתירה לתפקידי פיקוד והובלה.
השנה האחרונה חייבה את מחלקת ביטחון ואגף חינוך לחשיבה על חלופות עבור כל פעילות מקומית או ארצית שהייתה חלק מהמסורת החינוכית על ציר הזמן. על אף היותו של הזום כלי נגיש וזמין המעביר היטב את המסר, הוא אינו אינטימי דיו כדי לדבר ולשוחח על הערכים והמסרים שחשוב לצייד עמם את כל אלו שבשנה הבאה צפויים להתגייס לצבא.
במפגש התקיים שיח פתוח עם מספר בני ובנות קיבוץ המשרתים כמפקדים ומפקדות ביחידות שונות שסיפרו על מסלולם הצבאי, בחירותיהם במהלך השירות ויכולתם להשפיע על אופי דרכם הצבאית, תוך מתן מענה לשאלות המעסיקות את בני הנוער, הצוותים החינוכיים וההורים. מתוך בחירה מכוונת ומודעת, המפגש עסק פחות בהיכרות עם היחידות השונות, תהליך הגיוס והתחנות השונות אותם יעברו בני הנוער עד גיוסם, אלא התמקד יותר בסיפורים האישים של הדוברים, במטרה שהם יביאו מאוחר יותר את השומעים לשיח אינטימי עם מדריך או מדריכת הנעורים על מהו השירות המשמעותי, מה כל אחד מחפש עבור עצמו ומה יעשה הנער או הנערה במידה ויצטרכו לבצע תפקיד שאותו לא רצו כלל.
אליה ורוני, ש"שניות של התנועה הקיבוצית בקומונת "יחדיו" המתנדבות ב"בית הילה", מקלט חסוי וזמני לנערות וצעירות בגילי 13 עד 25 השרויות במצבי סיכון, החליטו להפתיע ולהביא למקלט מתקן נינג'ה עליו יוכלו הנערות להתאמן יחד עם מאמני נינג'ה מוסמכים ופתחו גיוס המונים לצורך כך. לבסוף, הן הופתעו בעצמן במהלך ריאיון לתוכנית של פאולה וליאון בערוץ 12
במשך שנה עוברות במקלט כ-100 נערות וצעירות המגיעות מרקע של אלימות בבית, פגיעות מיניות, שוטטות ועוד. במקלט הן מנותקות מהעולם שבחוץ וכך מתאפשר להן לעבור תהליך משמעותי בו הן לוקחות אחריות ובוחרות מסלול לחיים. במהלך השנים הצוות זיהה את ההשפעות החיוביות הרבות של פעילויות ספורט על הנערות והצעירות במקום, במסגרת וגם מחוץ לה. בעקבות כך, יצר הצוות פרויקט שנקרא "הילה - גוף ונשמה", המקדם הוויה עצמית טובה והצלחה על ידי פעילות גופנית. הפרויקט כולל שיעורים וחוגים של קרב מגע, יוגה ועוד. בנוסף, הנערות נפגשות עם אנשי מקצוע בתחומי התזונה, דימוי הגוף וכושר.
כחלק מהפרויקט, החליטו הש"שניות אליה מלול ורוני כהן לפתוח במימון המונים כדי להביא למקלט מתקן נינג'ה עליו יוכלו הנערות להתאמן יחד עם מאמני נינג'ה מוסמכים, במטרה לעורר מוטיבציה ולעודד עיסוק בספורט המשלב בתוכו הנאה וכושר. מעבר לפן הפיזי, המתקן יתרום גם לביטחון העצמי ויאפשר להן לפרוק את כל הקושי הכרוך בתהליך שהן עוברות. דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה, אומרת כי "היוזמה של אליה ורוני מהווה דוגמא והשראה לעשייה של כל משלחת השינשינים בתנועה הקיבוצית, ואנו גאים בהן מאוד".
לאחר שהגיעו ליעד שקבעו בגיוס ההמונים (7000 ש"ח), התראיינו רוני ואליה לתוכנית של פאולה וליאון בקשת 12, והופתעו לגלות כי חברת "נינג'ה ישראל" תרמה לבית הילה מתקן ״נינג׳ה קיוב״ שחיכה בחצר המקלט. כעת, הן החליטו להציב יעד חדש - הגדלת הסכום ל-15 אלף ש"ח שיאפשרו לממן מאמני נינג׳ה שיעבירו אימונים לנערות במהלך השנה הקרובה.
צפו באייטם מהתוכנית (בלחיצה על התמונה),
ניתן לתרום לפרויקט בקישור הבא: https://giveback.co.il/project/62243.
איך לשמור על הבריאות גם במהלך שנת השירות
ביום שלישי, 2/2, התקיים מפגש זום למתנדבי ומתנדבות שנת השירות של התנועה הקיבוצית בנושא שמירה על הבריאות במהלך שנת השירות
המפגש, שהינו חלק מסדרת מפגשי זום בנושאי העשרה שונים, עסק בקיום אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית ושיטות להורדת סטרס, במהלך שגרת החיים האינטנסיבית של שנת השירות. המפגש התקיים לאור פניות ובקשות שונות מצד מתנדבים ומתנדבות בשנת השירות שהאירו זרקור על תופעה הידועה לאורך השנים של הזנחת הבריאות במהלך השנה, אכילת מזון לא בריא, עלייה במשקל וירידה בכושר הגופני כתוצאה מעומס המשימות.
המפגש הונחה על ידי אירית שרון, ספורטאית ומומחית לתזונה, ובמהלכו היא שיתפה בסיפורה האישי אודות השינוי שעברה בחייה - מאשת עסקים לספורטאית ויועצת בנושאי תזונה וכושר.
במפגש, אליו הוזמנו גם מתנדבים משאר הארגונים ומתנועות הנוער, השתתפו כ-150 ש״שנים וש"שניות אשר יצאו ממנו עם מידע וכלים פרקטיים לשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן במהלך שגרה אינטנסיבית, איך ניתן לשלב פעילות ספורטיבית בחיי היומיום ואיך מקפידים על תזונה בריאה במהלך שנת השירות ובכלל.
יהיה בסגר - מגמות ותהליכים בעולמות השיווק הדיגיטלי
פתחת עמוד עסקי אבל את לא מגיעה לקהל חדש? יש לך עסק חדש אבל אתה עדיין לא מבין את חשיבות השיווק ברשתות חברתיות? ובתכלס, מי לא רוצה למקסם את היכולות הדיגטליות ברשתות החברתיות למינוף העסק?!
מוזמנות ומוזמנים להצטרף להרצאה שתעשה לכם.ן סדר בעולם השיווק הדיגיטלי ולקבל את הכלים לשיווק ופרסום יעיל שיביא תוצאות, במסגרת שיתוף הפעולה של 'הרשת' - קהילת הצעירים של התנועה הקיבוצית ומכללת כנרת.
יום ה׳ | 11.2 | 17:00 | ZooM
את ההרצאה יעביר ניר חולי – בוגר BA בתקשורת וניהול, בוגר MBA במנהל עסקים (התמחות בשיווק). בעל ניסיון עשיר בתחום הדיגיטל, בין היתר כמנהל המדיה הדיגיטלית באתר Mako מבית ׳קשת׳ ומנהל תחום הסלולר בחברת Logia כיום, הבעלים והמנכ״ל של חברת NingaMonkey ומרצה ויועץ בכיר במוסודות אקדמיים וגופים פרטיים.
להרשמה: https://hareshet-tkz.co.il/יהיה-בסגר/
"בין זיכרון להשראה" - יום עיון למובילי טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
סדר היום הצפוי:
09:00-09:45 – עד התחתית ובחזרה: השמדת יהודי אירופה במחנות ההשמדה: סיור מקוון באולם המחנות; במהלכו נתמקד בעדויות והתיעוד כיוצרי זיכרון; וניסיונם של אסירי המחנות לשמור על אנושיותם - ירון צור, בית לוחמי הגטאות.
09:45-10:30 – חיפוש משמעות בעיני היחיד והקבוצה בתקופת השואה: מה נתנו לנו צביה לובטקין וויקטור פרנקל: "זהו בעצם סוד כוחה של התנועה, שידעה תמיד לתבוע מאנשיה" (צביה לובטקין) - אלעד ארנון, בית לוחמי הגטאות.
10:30-10:45 – הפסקה
10:45-11:30 – נצר אחרון, סיפורו של הגוטליב האחרון: עצרת הנעילה השנתית לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בבית לוחמי הגטאות בסימן "נצר אחרון" – ניצולי שואה אחרונים ממשפחותיהם, אשר נפלו במערכות ישראל - רון כהן-פרירא, בית לוחמי הגטאות.
11:30-12:00 – "בשליחות הזיכרון": ספרי זיכרונותיהם של מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ומקימי המוזיאון: יצחק צוקרמן, שרה שנר-נשמית, חווקה פולמן-רבן ואחרים. מפגש בספרייה – דפנה איצקוביץ, בית לוחמי הגטאות.
עלות המפגש: 45 ₪ | המפגש כרוך בהרשמה ובתשלום מראש | ההרשמה תיסגר בתאריך 11/2/21.
לפרטים נוספים: ריקי רז, מנהלת תרבות אירועים ותוכן - 0505493319 | יעל רז לחייני, תרבות ופיתוח קהילה - tarbut@tkz.co.il | 0547917271
להרשמה ותשלום: https://tinyurl.com/2mmou2at
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה