כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את הפגישה הובילו מזכ"ל התנועה, ניר מאיר והנציב, אברמי טורם, שהציגו את הארגונים ואת פעילותם. מהתנועה השתתפו המשנה למזכ"ל, המחלקה המשפטית, ראשת אגף חברה וקהילה, והמחלקה העוסקת בצרכים מיוחדים בקיבוצים. מהנציבות השתתפו היועץ המשפטי של הנציבות, עוזרת הנציב ומנהלת תחום מחקר וקשרי חוץ, מנהלת מחלקת שילוב בקהילה, הממונה על פניות ציבור, הממונה על חקיקה ומדיניות ומפקח נגישות ארצי, מבנים, תשתיות וסביבה.

חשוב לדעת - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה בשנת 2000 במשרד המשפטים על מנת ליישם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולהפוך אותו מאות כתובה למציאות. ב-2006 התקבלה באו"ם האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, שמגדירה חזון וקובעת סטנדרטים בינלאומיים לזכויות אזרחיות וחברתיות של אנשים עם מוגבלות, בכל תחומי החיים. זוהי אמנה רב צדדית לזכויות אדם, במרכזה עומד עקרון ההכלה שפירושו חברה פתוחה ונגישה לכל, המאפשרת לאנשים עם מוגבלות להיות חלק ממנה בחופשיות וללא הגבלות.

כולנו מודעים לאתגר שיש גם במחוזותינו לקרב את החזון של חברה ערכית וטובה יותר למציאות החיים. יש הרבה דוגמאות נהדרות, ערכיות ומעוררות גאווה מבחינת השתלבות נשים ואנשים עם מוגבלות בקיבוצי התנועה, במסלול של חברות בקיבוץ או במסלול שמבטיח חיים בכבוד באמצעות הסכם. עם זאת יש עוד עבודה רבה להסרת החסמים בפני האדם עם המוגבלות בקיבוץ ויש לחץ גובר מצד הנציבות לשוויון, מצד החברה ומצד ההורים להתמודדות עם האתגר ברוח 2021.

הפגישה הסתיימה בסיכום של מזכ"ל התנועה ושל הנציב כי זו העת לחזק את שיתופי הפעולה להשגת המטרות המשותפות.

תכנית "שבילים" הינה מתוכניות הדגל של רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית ואחת מתוכניות הבוגרים שמובילה הרשת בשיתוף קרן ברל כצנלסון. שותפים מרכזיים ומשמעותיים למחזור הרביעי הם המועצה האזורית מטה אשר וקיבוץ עברון, שבחרו לקיים את התוכנית בתחומם. מטרת התוכנית היא פיתוח וקידום מנהיגות צעירה בקיבוצים ומהקיבוצים, כשהפעם מתרכזת התוכנית ספציפית במטה אשר וקיבוציה השונים. במהלך התוכנית יעברו המשתתפים והמשתתפות, בכפוף למגבלות הקורונה, כ-14 מפגשים שבועיים הכוללים סמינר דו-יומי, סיור בגליל המערבי וסיור מדיני-בטחוני.

את המחזור הנוכחי התחילו 16 משתתפים ומשתתפות מתחומי עיסוק שונים, כשהמשותף לכולם הוא הרצון להשתלב בתפקידי הובלה בין אם בקהילה הקיבוצית פנימה, באזור הגאוגרפי או בחברה הישראלית בכללותה. צעירות וצעירים, שרוצים לעשות מעשה, לקחת אחריות ולנסות להוביל שינוי ומחפשים ללמוד ולהתפתח. את התכנית תרכז כרמית שני מקיבוץ אפק ומטעם התנועה הקיבוצית יובילו אותה רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים, ונחשון אלוני, רכז הבוגרים של הרשת.

במפגש הראשון והחגיגי בירכו את המשתפים מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, וסגן ראש המועצה האזורית מטה אשר, אייל רייז (כפר מסריק). בדברי הברכה לחניכי התוכנית, אמר ניר מאיר: "אנחנו בונים קבוצות של שחקני נשמה בכל אזור. זו המטרה שלנו כדי לחזור למגרש הפוליטי. עובדת היותכם פה אומרת שאתם חלק ממנהיגות אזרחית אקטיבית, ולא כמו מרבית האזרחים שנותרים פסיביים. התפקיד שלנו בתהליך הזה הוא לגבש תעודת זהות גם כשאנחנו מיעוט. החוכמה היא להיות מיעוט מחויב, דעתן ופעיל, ואחד כזה שלא מוותר על ערכיו. אנחנו רוצים לגבש את המנהיגות של המיעוט שיודע שהוא כזה. בדם, יזע ודמעות."

במפגש זום שהתקיים ביום ראשון האחרון (17.1), בהובלת צוות משותף של אגף חינוך ומחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף חברה וקהילה, נפגשו כ-150 ממלאי תפקידים מתחומי החינוך והקליטה ללמידה ושיח עמיתים על הסוגיות הרבות המעסיקות קיבוצים קולטים בממשק עם מערכת החינוך. הצוות המארגן כלל את אורי פלד נקש ונועה צור ברוש (חינוך) ואיילת הריס וענת מרלא חפץ (צמיחה ופיתוח קהילה).

אורי פלד נקש וענת מרלא חפץ הציגו עקרונות וכלים לעבודה מסונכרנת וטובה בין ממלאות וממלאי התפקידים, הצוותים וכלל המערכות, כאשר בבסיס ההצלחה עומדת היכולת להסכים על הנחות יסוד משותפות: הקליטה היא משימה כלל קיבוצית ומערכת החינוך היא ציר מרכזי ומשמעותי בתוכה. אמון, תיאום ורתימה מהווים מפתחות חיוניים בדרך. הכלים שהוצגו התבססו על סקר מקדים שהופץ בקרב המשתתפים לקראת המפגש.

במפגש הושקה החוברת: "בשילוב ידיים": עקרונות וכלים לשיתוף פעולה מיטבי בנושא קליטה בין מערכות החינוך, מערכות הקליטה והנהלת הקיבוץ"  שנכתבה על ידי הצוות המארגן ובשיתוף ממלאות וממלאי תפקידים מהקיבוצים. לצפייה בחוברת "בשילוב ידיים": לחצו כאן.

לסיכום, נעה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי באגף חינוך, ציינה כי "השונות בין הקיבוצים יוצרת מאגר מידע גדול אשר יוצר מעגל שותפים בין-קיבוצי ומרחיב את המעגל הפנימי של הקיבוץ, כאשר שיתוף הפעולה בין בעלי התפקידים, ההבנה שתהליך הקליטה בגיל הרך ובחינוך החברתי הוא שונה, מתן תשומת לב למשמעות שיש לעיצוב הסביבה הפיזית בתוך הקיבוץ והכשרת הצוותים אשר עובדים וקולטים בפועל את הילדים (בכל גיל)". איילת הריס (צמיחה ופיתוח קהילה) הוסיפה כי "חשוב לזכור שתהליך הקליטה לא מסתיים עם כניסת המשפחה לביתה החדש והמעבר לקיבוץ, ורצוי לזכור שהשנה הראשונה בקליטה חשובה מאוד להצלחה המשותפת וכאשר מעגל השותפים בקיבוץ הוא רחב ומשתף פעולה כך סיכויי ההצלחה עולים".

תחילתה של הפרשה בימי הסכם הקיבוצים השני ("ההסכם המשלים" משנת 1996 ו"ההסכם המשלים תיקון" משנת 1999) שכחלק מהם התחייבה התנועה הקיבוצית כי הקיבוצים יעבירו 25% ממניותיהם בתנובה למדינה לעת הפיכתה לחברה. בעסקת המכירה של מניות תנובה לאייפקס בשנת 2008 התנתה המדינה את הסכמתה למכירה במימוש התחייבות זו. קבוצה של 17 קיבוצים (שבהמשך הצטמצמה ל- 14) שלא הצטרפו להסכם המשלים, טענה כי משעה שקיבוציה לא הצטרפו להסכם המשלים, אזי כפי שהם אינם זכאים להנות מיתרונותיו (מחיקת חובות, הקלות מס ועוד), כך גם ההתחייבויות בהסכם לא חלות עליהם, וכי אין בסיס חוקי  לחייבם להעביר למדינה 25% ממניותיהם בתנובה.

המדינה, מנגד, התעקשה על העברת 25% מכלל שווי אחזקות הקיבוצים בתנובה  ונוצר משבר שאיים לסכל את עסקת המכירה של מניות תנובה לאייפקס. לנוכח המחלוקת והצורך הדחוף לאפשר את עסקת המכירה, גייסה התנועה סכומים מן הגורן ומן היקב שהופקדו בנאמנות יחד עם סכומים שגייסו קיבוצי ה- 14 וסוכם על המשך המו"מ בין הצדדים, ועל כך שבמידה ולא תגובש הסכמה תערך בין הצדדים בוררות. משלא הגיעו הצדדים להסכמות, מומש סעיף הבוררות וכאמור, לאחר 13 שנה הכריעה הבוררת לטובת קיבוצי ה- 14.

לצד הקביעה לטובת קיבוצי ה- 14 הוסיפה הבוררת והמליצה לקיבוצים אלו לשקול בכובד ראש האם אין מקום לתרום לתנועה באופן וולונטרי חלק מהסכומים והזכויות שנועדו לחזור אליו מקופת הנאמנות, על בסיס עקרונות הערבות ההדדית והסולידריות, השוויון והשיתוף, שליוו את התנועות הקיבוציות במשך עשרות שנים.

דגן לוין, מנהל אגף כלכלה בתנועה אומר כי "לאחר 13 שנה של ויכוחים, מו"מ והתדיינות משפטית, הכריעה הבוררת לטובת קיבוצי ה- 14 וסיימה את הפרשה. אנו נשב עם קיבוצי ה- 14 ונסכם את אופן מימוש פסיקת הבוררת".

על מנת להתכונן לשירות משמעותי, נוצר מפגש מיוחד לבני ובנות שכבת י"ב ולצוותים החינוכיים אשר יעסוק בשירות הצבאי וביכולת של כל אחד ואחת להשפיע על האופן שבו יבצעו את התפקיד שאליו שובצו וינסה לתת מענה לשאלות המעסיקות את בני הנוער, הצוותים וההורים. אנו מזמינים אתכם.ן לשיח פתוח עם מפקדים, בני ובנות קיבוץ מיחידות שונות, אודות שירות משמעותי, ערך השירות הצבאי, התמודדות עם אתגרי השירות והפיכת השירות למיטיבי בכל מקום אליו תשובצו.

מוריה אילון שחר ונוקי גולדפישר ממחלקת ביטחון, מוסיפות כי בהמשך למפגש הן מזמינות את הצוותים החינוכיים לקיים שיח בנושא גם עם ההורים של שכבת י"ב ולעזור להם להתכונן לשלב זה, ומציינות כי ישתתפו בכל מפגש בנושא, בזום או בקיבוץ עצמו, שאליו יוזמנו: nuki@tkz.co.il \ moria@tkz.co.il.

המפגש יתקיים בזום ביום שני, 01.02.21, בשעה 20:30. ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש על ידי מדריכי הנוער.
להרשמה: לחצו כאן.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית: "המפגש, שהיה השני מתוך סדרת מפגשים, כלל משתתפים רבים ביניהם: רכזי וועדות צעירים, מנהלי קהילה,  מנהלות מרכזי צעירים, צעירים (ולא רק שאכפת להם) מתחום הצעירים ועוד. הפורום הארצי יתכנס אחת לחודשיים לאורך השנה, במטרה לשוחח, ללמוד, לקבל כלים, לשתף ולפתח את תחום הצעירים, בנפרד כל אחד בקיבוצו ויחד כפורום. אנו מודים לכל מי שהגיע והקדיש מזמנו לטובת עשיה קהילתית ומחכים לראותכם במפגש הבא".

המפגש כלל בין היתר שיח על מהי ועדת צעירים אידאלית, מה הערכים המובילים ועדת צעירים, כיצד בונים חזון ומטרות לוועדה, תפקידי הועדה ועוד. מאיה לב (גלאון) ודותן חרוש (בית זרע) שיתפו בתהליך האישי שעברו ובלקיחת האחריות והיוזמה בפיתוח התחום בקיבוצם. בהמשך המפגש התקיימה למידה על השלבים בבניית תכנית עבודה, המשתתפים והמשתתפות קיבלו כלים לבניית תכנית עבודה, ובחלק האחרון התקיים שיח עמיתים מפרה ומעורר רעיונות ואמביציה לשינוי.

השאלון, שנבנה בשיתוף הצוות המוביל של ׳הרשת׳, הינו אנונימי ומורכב מארבעה שלבים: מידע אישי קצר, שאלות על תקופת הקורונה והשפעותיה, שאלות על תחום הצעירים בקיבוץ ולבסוף, שאלות על התחומים שמעניינים את הצעירים והצעירות. 

משבר הקורונה נוגע בתחומים שונים בחיים כגון לימודים, תעסוקה, מגורים ומעורבות חברתית וקהילתית. תפיסת המציאות והחיים השתנו ועודם משתנים אצל רובנו ואתגרים רבים עוד צפויים לנו בהמשך. תוצאות השאלון ישרתו את ׳הרשת׳ וזאת במטרה להבין טוב יותר את צרכיה של קהילת הצעירים והצעירות בקיבוצים ובכך, נוכל להעניק את המענה הטוב והממוקד ביותר בשבילכם.ן ולכם.ן.

נודה מאוד על שיתוף הפעולה והקדשת הזמן למילוי השאלון.

למילוי השאלון: לחצו כאן

הדו''ח לשנת 2020 כולל בתוכו גם פרק מיוחד, הבוחן את דרכי התמודדותה של התנועה הקואופרטיבית ברחבי העולם עם משבר הקורונה, הן עם המגפה העצמה והן עם המשבר הכלכלי שנלווה ועדיין נלווה לה. על פי ממצאי הדו''ח, פעולתם של קואופרטיבים ברחבי העולם לא הוגבלה פנימה, לדאגה לחבריהם בלבד, אלא כללה התגייסות ופעולות סיוע כלפי אוכלוסיות שנפגעו מהמגפה ומהסגרים שנלוו לה. כך, למשל, תרמו קואופרטיבים חקלאיים ברחבי העולם חלקים מתוצרתם לצורך סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. קואופרטיב הצרכנות הבריטי MIDCOUNTIES העמיד מימון לצורך הקמת מערך מתנדבים בסיוע בהנגשת מוצרי מזון לאוכלוסיות שניידותן נפגעה עקב המגפה והסגרים, בעוד ש-S GROUP  הפיני השקיע כספים בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו צמצום התקהלויות ויגבירו יעילות בעת רכישת מוצרי מזון בצרכניותיו הפזורות ברחבי פינלנד. קואופרטיבים פיננסיים, דוגמת RABOBANK ההולנדי סייעו ועודם מסייעים לא רק לחבריהם בהתמודדות עם נזקי המשבר הכלכלי הנלווה למגפה, אלא גם מסייעים להמשך קיומן וקיומם של פעולות ושירותים חברתיים דוגמת חינוך ורווחה בקהילות בהם הם פועלים, הכל לצד או בנוסף לתכניות הסיוע שהעמידה כל ממשלה וממשלה.

התובנות המתגבשות בקרב קובעי מדיניות בעולם הנן כי ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הקורונה קשורות זו בזו, ומאחר ומדובר במשבר עולמי – ידרשו פעולות ותגובות מתואמות על מנת לצאת ממנו. הערכים והעקרונות העומדים בליבה של הזהות הקואופרטיבית תרמו ליכולתם של קואופרטיבים להתאים עצמם לתנאים הבלתי צפויים ואף הקיצוניים ששררו השנה, ואין ספק כי יהא בהם, כך לדברי מנכ''ל ה-ICA  ומנהל מכון המחקר EURICSE, אשר נשאו דברים בכנס, כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלית העולמית, לצד בניה מחודשת של עסקים וקהילות.