כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ההסכם החדש מבטיח את המשך משטר התכנון בענף החלב וכי מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות (מחיר המטרה) יישאר ללא שינוי בשלוש השנים הבאות עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות בכפוף להסכמה של שרי האוצר והחקלאות – כלומר, אופק של חמש שנים למנגנון הנוכחי.

במקביל, במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו נציגי הרפתנים ומשרדי האוצר והחקלאות, הוגדר כי יינתן פטור ממכס ליבוא של מעדנים, גבינות ויוגורטים שמכילים עד 5% שומן, ונקבע כי יוגדלו המכסות הפטורות ממכס ליבוא גבינות קשות ב-65% על פני חמש שנים על בסיס התוספת השנתית של ייצור חלב. בישראל מיוצרים מיליארד וחצי ליטר חלב בשנה והתוספת בהתאם לקצב גדילת האוכלוסייה מדי שנה היא כ-30 מיליון ליטר. סעיף זה יוצר מצב סטטי בענף ומגדיל את הייבוא על חשבון הגדלת הייצור המקומי של גבינות ומוצרי חלב אחרים. בנוסף, נקבע כי סקר עלויות ייצור החלב יכלול רפתות של מעל ל-700 אלף ליטר.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: "ההסכם הוא בהחלט "פרו-רפתנים". הצלחנו להגן על מחיר המטרה, על הכמויות הקיימות, משטר התכנון והרפתות הקטנות. אני מאוד מקווה שהיועמ"ש יכיר בעובדה שהמשא ומתן מתנהל כבר חצי שנה ואינו קשור לבחירות, ושלא יחכו עם חתימת ההסכם לממשלה הבאה שמי יודע מתי תקום ומה יהיה הרכבה."

מנכ"ל יצרני החלב בישראל (התאחדות מגדלי הבקר), ליאור שמחה (נצר סרני): "חתמנו היום בלב כבד על הסכם לא פשוט שבו נאלצנו להתפשר על חלק גדול מדרישותינו, ולהסכים לגידול משמעותי בהיקפי היבוא, מתוך תחושת האחריות כלפי הציבור הישראלי והחקלאות הישראלית, ועל-מנת לשמר את ביטחון המזון בישראל. אני מודה לשר האוצר ישראל כ"ץ על התנהלות הוגנת מול ציבור הרפתנים, והדאגה לענף ולציבור הצרכנים, וכמובן ולשר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר שסייע רבות להגעה להסכם."

היוזמה לכנס והפקתו הייתה של מספר שותפים לדרך - אסף בית אריה ממחלקת המעורבות החברתית בקיבוץ הדתי, שיר גורן מאגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית וד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה. כ-170 מנהלות ומנהלי קיבוצים, מובילי וחברי ועדות צרכים מיוחדים, צוותי מעורבות חברתית וכל מי שהנושא קרוב לליבו התכנסו בזום כדי ללמוד, לעורר ולחזק מודעות לחשיבות ולתועלת שיש בהקמת בית לחיים בקיבוץ לאנשים ולנשים עם מוגבלויות.

בית בקיבוץ בו גרים מספר שותפים או שותפות, הוא אחד הפתרונות לאנשים עם מוגבלויות. הבית מותאם למי שגר בו, הן מבחינת המבנה והחלוקה לחדרים והן מבחינת הליווי המקצועי. היתרון המובהק במיקומו של בית כזה בקיבוץ הוא האפשרות לחיבורים בין האנשים החיים בו לבין הקהילה הקיבוצית, כמו משפחות מאמצות, פעילות תרבות משותפות לכולם ועוד. גם האפשרות של אנשי מקצוע מתחומי הטיפול מקרב החברים לעבוד בבית כזה מהווה יתרון נוסף לכולם.

ד"ר אילת גלס, שהנחתה את הכנס, מסבירה: "חשיבות קיום המפגש בימים אלו מגיעה מכך שהקורונה מחדדת לנו את התחושה לגבי העוצמה של הקהילה הקיבוצית, ואת התובנה לגבי ערבות הדדית כמרכיב זהות שלנו. בית לחיים מייצר ומחזק משמעות לקהילה.

החלטנו לקיים את המפגש בעקבות ההחלטה של רמ"י להכיר ב"בית לחיים" כשימוש חברתי, דבר שהסיר חסם גדול בהקמתם של בתים לאנשים ונשים עם מוגבלויות דווקא אצלנו".

התנועה הקיבוצית רואה חשיבות רבה בעידוד וחיזוק התרבות הישראלית, במיוחד בשנה קשה זו, ומקציבה סכומים גבוהים בכל שנה לגופי התרבות שהוקמו על ידה, ובהם תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית אותה הקימה התנועה לפני 50 שנה. לפני כעשור, עיריית נתניה הצטרפה כשותפה לתזמורת. הסכם השותפות בין התנועה הקיבוצית לעיריית נתניה הסתיים לפני כחצי שנה, וזאת לאחר שבשנים האחרונות העירייה לא עמדה בהתחייבויותיה ולא הקציבה את מלוא הסכום שהובטח על ידה לתזמורת, מסיבותיה שלה. העירייה סירבה להיפגש לניהול משא ומתן וביום שני הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה עם התזמורת - הודעה המעמידה בסכנה את עתיד התזמורת.

בשל הפחתת התמיכה מצד עיריית נתניה בשנים האחרונות, התזמורת לא עומדת בתנאי הסף לקבלת מענק התמיכה לתקופת הקורונה ממשרד התרבות (שתומך תקציבית גם הוא בתזמורת בשנים האחרונות) לו הקדיש המשרד 200 מיליון שקלים מתקציבו.

התנועה הקיבוצית לא הפסיקה לתקצב את תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, להיפך, למרות השנה הקשה וחוסר הוודאות התקציבי, החליטה התנועה לעמוד בהתחייבויות ולאשר תקציב לתזמורת גם לשנת 2021. לנו, כתנועה המטפחת ומעודדת תרבות עוד משחר ימיה, כואב מצב זה אך לא נוכל לתקצב את התזמורת מעבר למה שכבר אושר במאמץ רב.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "לאורך השנים האחרונות הוכחתי במעשים שהתזמורת חשובה לתנועה ולי באופן אישי. אנחנו מתקיימים מכספי מיסי הקיבוצים. קיצצנו השנה בפעילויות ומפעלים רבים וחשובים. אנחנו נלחמים על פעילות כדי שלא תיסגר, אבל אין לנו יכולת לתקצב מעבר לקיים. גם בזה איני יודע כמה זמן נוכל לעמוד לאור משבר הקורונה שפוגע קשה בחלק מהקיבוצים משלמי המיסים. נוכח ההתפתחויות הקשות והאיום הממשי על עתידה של התזמורת, אנו מצפים למעורבות פעילה מצד משרד התרבות והספורט בכל דרך אפשרית."

התוכנית הינה תוכנית מנהיגות ייחודית להכנה למגזר משרתי הציבור, מבית רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ובשיתוף אגף 'עתודות לישראל' במשרד ראש הממשלה. הקבוצה מורכבת מ-7 צעירות ו-9 צעירים אשר הביעו עניין להכיר יותר לעומק את עולם השירות הציבורי. כל המשתתפים הינם בני קיבוצים בעבר או תושבי/חברי קיבוצים בהווה (או גם וגם), בין הגילאים 22-34. המפגש כלל היכרות בין חברי וחברות הקבוצה, הרצאה מרכזית, ברכות ותיאום ציפיות, והיה מהנה, משמעותי, מלמד ובעיקר - עורר צפייה לבאות.

את המפגש פתחה רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "מרגש בכל פעם מחדש לפתוח מחזור נוסף של "אפיקים", ובימים אלו כאשר המדינה נמצאת במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי עמוק, פתיחה של תוכנית כזו מרגשת עוד יותר ובעלת משמעות חזקה. מדהים לראות ולהכיר עוד צעירות וצעירים שאכפת להם ומעוניינים לקחת צעד אחד קדימה מהעצמי ולעבור מעשייה אישית לעשייה ציבורית. התוכנית היא הזדמנות להיחשף ולהכיר מקרוב את מגזר משרתי הציבור, לרכוש כלים ולהיות חלק מקבוצת צעירים מובילה. אני מאחלת לכולנו בהצלחה, ובתקווה לראות אתכם בהמשך משתלבים במגזר הציבורי מתוך תחושת שליחות ואחריות".

המרצה המרכזי במפגש זה היה אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, וקודם לכן ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה. אסיף שיתף במסע האישי שלו שהוביל אותו לשירות הציבורי וחשף את המחירים השונים בדרך לשינוי. הוא שיתף את המשתתפים הן בהצלחות והישגים והן בטעויות שעשה לאורך הדרך, ודיבר על האומץ ותחושת השליחות הדרושים לעשייה הציבורית.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר לקבוצה: "שתי משימות מרכזיות של בני ובנות הקיבוצים בשירות הציבורי: הראשונה היא משימת החברה הישראלית - חשיבות הייצוג הערכי של הקיבוצים במערכות המקומיות והממשלתיות - בכדי לקחת אחריות על החברה הישראלית ולהוביל אותה למקום טוב יותר. השנייה, ייצוג הקיבוצים עצמם - אנחנו אחוז קטן באוכלוסייה והחברה הישראלית לא מספיק מבינה את הייחודיות שלנו והצרכים שלנו. יש לוודא כי במערכות השלטון יהיו מי שישמיעו את הקול הקיבוצי." 

את המפגש המקצועי ארגן ארנון בוכבינדר, ממטה הפנסיה והביטחון סוציאלי בתנועה, והשתתפו מנהלי פנסיה וביטחון סוציאלי בקיבוצים לצד מנהלי קרנות מילואים, רכזי בריאות ורווחה, מנהלי קהילה ויו"רי קיבוץ.

"בשונה מהמחוייבות המספרית הנקובה בתקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש, להשלמת גובה הפנסיה לחברים שבגיל פרישה", אומר בוכבינדר, "הרי שהמחויבות להשלים את צרכיו של חבר במצב סיעודי הינה כללית למדי, ומותירה בידי הקיבוץ חופש פעולה רחב בהחלטותיו. חופש פעולה זה הוא הבסיס לדיון הקיבוצי על הסדר הבטחת הסיעוד כחלק מ"הערבות ההדדית שלנו", דיון שיהיה חברי וחברתי אך גם מקצועי ואחראי. שיתייחס לצרכים ולרצונות, אך גם ליכולות". 

נשמע אם כן כי הדבר נתון בידיים של כל קיבוץ וקיבוץ?

"בוודאי", מסכים בוכבינדר, "הרי הקיבוץ הוא של חבריו, ולמעשה הקיבוץ הוא חבריו. כידוע במהותו נועד הקיבוץ לספק ביטחון קיומי וחיי רווחה לחבריו. הוא עושה כן בהתאם לצרכים, לרצונות וליכולות המשותפות הקיימות, כפי שנקבע בהחלטות החברים.

כחלק ממערכת הערבות ההדדית שבין החברים פועל הקיבוץ להבטיח את רווחתם העתידית גם לעתות חולי, דחק ומשבר. וכחלק ממערכת האחריות המשותפת שבין החברים פועל הקיבוץ להבטיח  זאת לאורך זמן ולפי קריטריונים שוויוניים".

בפסק הדין בתביעת הדיבה שנמסר בשני בערב, קבע בית המשפט כי "נאסרת בזאת הפצתו והקרנתו של הסרט בישראל וניתן בזאת צו להחרמתם של כל עותקי הסרט בישראל". עם זאת, השופטת סילש לא הוציאה צו שאוסר על הסרת הסרט מ"יוטיוב". בקרבות הקשים שהתרחשו במחנה הפליטים בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" באפריל 2002 נהרגו 23 לוחמי צה"ל וביניהם רס"ן (במיל') עודד גולומב מניר דוד, סגן (במיל') דרור בר מעינת וסגן (במיל') אייל יואל מרמת רחל, שנהרגו במארב הקטלני ב-9 באפריל.

לפני שנה, הצטרף מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, לפנייה ליועץ המשפטי לממשלה שקראה לו להגיש בהקדם את עמדת המדינה באשר להליך המשפטי, בעקבות פנייתם של חברי נציגות הלוחמים והמשפחות השכולות של הקרב בג'נין לצרף את חתימתו בנוסף לממלאי תפקידים ציבוריים מרכזיים אחרים. מאיר מצא כי בינואר 2013 אישרה כבר מזכירות התנועה בקשה דומה שהופנתה למזכ"ל דאז, זאב (ולוולה) שור, על ידי עו"ד ישראל כספי שלחם כאיש מילואים בקרב בג'נין והיה ממובילי המאבק. 

ניר מאיר: "אני שמח שלאחר מאבק ארוך ועיקש הכיר בית המשפט בפגיעה הקשה בשמם של החיילים שיצאו לללחום ולהגן על המדינה בג'נין לאחר חודש של פיגועי התאבדות מזוויעים ובשיאו הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה. אומנם עברו כבר יותר משמונה עשרה שנים מאז הקרב והסרט, אך הגיע הזמן שמוחמד בכרי ישלם על עלילות הזוועה והשקרים שטפל בלוחמים אשר 23 מהם לא שבו הביתה."

"כרם" היא יוזמה המשותפת לתנועה הקיבוצית, בינ"ה והמדרשה באורנים, מבית היוצר של "כזה ראה וחדש". זהו המחזור הראשון של התוכנית ומשתתפים בו 21 חברי וחברות קיבוצים, כולם וכולן בעמדות הובלה בהווה או בהתהוות. התוכנית מבקשת להחזיר למרכז השיח הקיבוצי את שאלת הזהות שלנו: הזהות האישית, הזהות הקיבוצית והתנועתית, ובאילו אופנים אנחנו חלק מהחברה הישראלית והעם היהודי ומנחה אותה דותן אריאלי, מקיבוץ שער העמקים.

תחילת המפגש הוקדש להיכרות של המשתתפים עם הנהלת התנועה, ולאחריה בירכה מנהלת "כזה ראה וחדש", אילה ויצנר: "בתקופה זו שבה החברה הישראלית כל כך משוסעת ומקוטבת, קיטוב שלעיתים קרובות נובע דווקא מתוך תפיסת היהדות והישראליות שלנו, לקיבוצים יש תפקיד חשוב. עלינו לנסח את עמדותינו בבהירות ומתוך ידע, ולהשמיע קול בהיר וחד במרחב הציבורי. תכנית כרם נולדה בדיוק מתוך התחושה שקול זה חסר היום בחברה הישראלית והעם היהודי"

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, בירך גם הוא: "בשנת 2017, כשדיברנו על תפקידה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית, אחד הנושאים המרכזיים שעלו היה זה, והוחלט כי התנועה הקיבוצית תפעל להובלה ולסימון הדרך לבניית קהילתיות יהודית ישראלית מודרנית כמענה לצורך החיוני בשייכות ובהשתייכות לקהילה בחברה הישראלית בת זמננו. אתם, משתתפי תכנית כרם, עוסקים בזה ואתכם כבר לא צריך לשכנע, אבל מכאן ואילך האחריות עוברת אליכם. איך להטמיע את זה בקיבוצים, איך להרחיב ולהעמיק את החשיבה ואת ההבנה ולהפכה לנחלת הכלל. אגב, השמועות על התוכנית ועל הצלחתה כפי הנראה כבר מתחילות לזלוג לרחוב הקיבוצי, וכבר עכשיו יש לנו רשימה של מועמדים רבים נוספים שפנו להשתתף במחזור הבא. בהצלחה לכם ולכולנו."

לאחר ההיכרות והברכות עברו הנוכחים ללימוד קצר של קטע ממסכת סנהדרין המופיעה במשנה ובתלמוד. לאחר הלימוד התחלקו משתתפי התוכנית ביחד עם הנהלת התנועה ל"חדרים" בזום ודיברו על שאלת הזהות היהודית והקשר שלה לקיבוץ ולפעילות של המשתתפים.

טל זכתה באות על תרומה לקהילה בקיבוצה, לאחר שיזמה והפעילה את מערך המשלוחים במגל ועל הדרכתה בשבט הצופים בקיבוץ. בהודעת הזכייה שקיבלה ממשרד החינוך נכתב בין היתר: "אחד מיעדי המשרד אותם מוביל שר החינוך יואב גלנט, הינו התנדבות כערך לאומי. התנדבות פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה בצורך הקיים, ומתוך גישה של אחריות חברתית, זאת ללא צפייה לתגמול. ועדת הפרס המחוזית התרשמה מתרומתך המשמעותית למען החברה והקהילה".

טל מספרת: "בתחילת הקורונה התחלתי להתנדב בהבאת משלוחים לבתים של אנשים שהיו בבידוד. מלבד הנתינה אהבתי לראות את החיוך והתודה שציבור רחש להתנדבות של כולנו. בנוסף לזה, קיבוץ מגל הוא קיבוץ מאד גדול עם כ-1500 חברים ותושבים וההתנדבות גרמה לי להכיר עוד ועוד אנשים שלא הכרתי". 
טל מספרת על ההדרכה בשבט צופי מגל: "בצופים אני מכיתה ד', כרגע מדריכה עם עוד שלוש חברות מקסימות את כיתה ט, המטרה היא להכשיר את המדריכים של השנים הבאות בשבט". 
ומסכמת: "בכל מקום אני מנסה לתת את המקסימום שלי. אם כל אחד מאיתנו יחשוב קצת על החברה ופחות על עצמו העולם יהיה יפה יותר".

זו השנה העשירית שבה מוענק אות שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן ז"ל, במטרה לעודד את בני הנוער להתנדבות. אלעד הצטרף לארגון "צופי האש" - קבוצת תלמידים מתנדבים אשר הוכשרה לסייע לשירותי הכבאות - והתנדב בתחנת כיבוי האש "פארק הכרמל". הוא היה בן שש עשרה בלבד כשפרצה השריפה בכרמל בה נספה כאשר עזב באמצע שיעור בבית הספר ומיהר להגיע למקום ולהצטרף לשני לוחמי אש נוספים שהגיעו מעפולה במטרה להשתלט על האש שהשתוללה מסביב לאוטובוס הצוערים שנתקע בעיקול בכביש סמוך לבית אורן.  

דרישות התפקיד:

• חבר/ת קיבוץ
• ניסיון בעבודה פוליטית, הכרות עם גורמי ממשל שונים ועבודת הכנסת- חובה
• הכרות עם המערכות הקיבוציות השונות
• יחסי אנוש מעולים ויכולת יצירת קשרים ארוכי טווח
• מנהיגות ויוזמה
• יכולת ביטוי מעולה בכתב ובע"פ
• הקף משרה: 50%
• תחילת עבודה - מיידית

הרואה עצמו/ה מתאים/ה לתפקיד מוזמן/ת להציע מועמדותו/ה / פנייה למציעים תעשה למתאימים בלבד / אין התחייבות  לקבל את אחת ההצעות שהוגשו.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 23.1.2021 לאירית גולדברג iritg@tkz.co.il או לפקס: 03-6951407

* למען הסר ספק אין לראות בהזמנה זו מכרז, ההזמנה והליך הבחירה אינם כפופים לדיני המכרזים.