כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שנת 2020 סימנה את המשך המגמה של גידול באוכלוסיית הקיבוצים וחברות וחברי הקיבוצים והתאפיינה בהתרחבות העיסוק בקליטה לחברות בתנועה הקיבוצית. ככל שהקליטה דורשת תשומת לב קהילתית וניהולית מעמיקה יותר, כך מתרחבים האתגרים החברתיים והמקצועיים וגדל הצורך במידע ופרספקטיבה ממקומות נוספים.

השנה יזמה מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית סקר שנועד למפות את תחום הצמיחה והקליטה בקיבוצים ברחבי הארץ, לסמן מגמות ואתגרים, לאפשר לקיבוצים למקם את עצמם ביחס לקיבוצים אחרים, ולתנועה הקיבוצית לדייק את תכנית העבודה ביחס לצרכים בשטח.

הסקר נערך במהלך החודשים מאי-אוגוסט השנה והשיבו עליו ממלאות וממלאי תפקידים מ-126 קיבוצים בפילוח המהווה מדגם מייצג של התנועה הקיבוצית. התחומים שמופו בשאלון: מגמות בקליטה, המבנה הארגוני, פרסום הקליטה לחברות, תהליכי הערכה וקבלה, אפשרויות דיור ובנייה וקליטה והשתלבות. המשיבים התבקשו להתייחס גם לאתגרים המשמעותיים בתחום הצמיחה והקליטה ולמפתחות להצלחת התהליך בקיבוץ.

כמה מהנתונים שעלו מתוך הסקר:

• כמעט כולם קולטים - 96.8% מהקיבוצים קולטים כיום לחברות.
• תנופת קליטה - צפויה עלייה משמעותית במספרי הנקלטים בחמש השנים הבאות - בעוד שבחמש השנים שחלפו רק כ-40% מהקיבוצים קלטו מעל 20 משפחות, הרי שבחמש השנים הבאות כ-65% מתכננים לקלוט 20 משפחות או יותר.
• צמיחה פיזית - שיטת הבנייה הרווחת ביותר לחברים חדשים היא בנייה עצמאית ("בנה ביתך") בשכונה חדשה, ולאחריה בנייה מרוכזת לפי דגמים בשכונה חדשה בקיבוץ.
• תרבות בונה קהילה - פעילות התרבות היא הכלי המרכזי להשתלבות חברים חדשים בשנים הראשונות לקליטה – קרוב ל-90% מהחברים החדשים משתלבים בה במידה רבה או רבה מאוד.
• לקליטה השפעה חיובית על הקיבוץ - כ-60% מהמשיבים מעריכים שהמצב החברתי בקיבוץ השתפר במידה רבה או רבה מאוד בעקבות הקליטה.

ענת מרלא-חפץ ואיילת הריס, פעילות במחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית: 

במאמרו, "שכונות הבנים בקיבוץ הן ה'שבע דקות ממודיעין'" (הזמן הירוק 30.12.20), מנתח עזרא דלומי את התמורות שחלו על פי תפיסתו האישית בתהליכי הקליטה או ההצטרפות של בני הקיבוץ לקיבוצים בעשורים האחרונים, במקביל לתהליכי השינוי שהתחוללו בהם. דלומי טוען כי הקליטה לחברות כיום היא בבחינת עסקת win-win מבוססת אינטרסים, חומריים בעיקרם – הבנים מחפשים הזדמנות לבית צמוד קרקע ליד ההורים והקיבוץ זקוק למילוי השורות כדי לשמר את מכסת הנחלות שלו. הבנים רוצים "מקצה שיפורים בחייהם" והקיבוץ צריך "למלא את המשבצת המתרוקנת". משמעות החברות, כך דלומי, התרוקנה זה מכבר מתוכנה המקורי, ולכן מוטב היה לוותר עליה ועל העמדת הפנים בה היא כרוכה ולהכיר בכך שבמהותה, החברות בקיבוץ המתחדש היום היא לא יותר מ"תושבות" בשם אחר.

כמי שעוסקות בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי בתחום הקליטה לחברות בקיבוצים (כממלאות תפקידים בקיבוץ ובאזור, וכיום כרכזות תחום צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית), אנחנו מבקשות להציע פרספקטיבה אחרת על הנושא, חד-ממדית פחות ומקיפה יותר, וכזאת שמתבססת על היכרות מעמיקה עם התהליכים המתרחשים בקיבוצים, מדן ועד אילות.

נתחיל מלציין את המובן מאליו – והוא שלא כל הקיבוצים מקשה אחת הם, שאתגריהם הפנימיים והחיצוניים שונים ושכל הכללה נחרצת עושה עוול למציאות רבת הרבדים. עם זאת, בהחלט יש מגמות וקווים משותפים. למשל – שבמרבית הקיבוצים העוסקים בשאלת ריבוי הסטטוסים וצמצומם, המוטיבציה המרכזית בגלגלי התהליך היא ההבנה וההפנמה של הנהגת הקיבוץ וחברותיו וחבריו שנכון להם לחיות כקהילה אחת שמקיימת זהות וערכים משותפים ופועלת יחד בכיוון מוסכם עבור אותם אינטרסים. התובנה בדבר הנחיצות של האחדת סטטוסים ועדיפותה של הקליטה לחברות מלאה, התגבשה בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, כמו גם בהנהגת התנועה הקיבוצית, לפני שנים והיא הולכת ומחלחלת בהדרגה.

ה"גזרים" הכספיים או הנדל"ניים שמהווים מרכיב בתהליכים הללו הם לרוב בבחינת אמצעי לחיבור הקבוצות. יותר מזה, ברור היום שהקיבוץ, על מאפייניו הייחודיים (שנעמוד עליהם בהמשך) חזר להיות אטרקטיבי – לבנים, לתושבים, לחברים בעצמאות כלכלית - בזכות אותם מאפיינים, ולכן הקיבוצים עוסקים בחידוד, ברור וחיזוק המרכיבים הללו בצורה גוברת והולכת בשנים האחרונות.

נמשיך בעובדות – מרבית הקיבוצים כיום (כ-85%) קולטים לחברות תמהיל של בני ובנות קיבוץ ושל משפחות שאינן של בני ובנות קיבוץ. בעוד שקליטת בנים ובנות היא יעד חשוב בכל הקיבוצים, הרי שרבים מהם צומחים גם (ולפעמים בעיקר) בזכות הצטרפות של אנשים "מבחוץ" ומקיימים תהליכי קליטה וקבלה זהים או דומים עבור שני סוגי הקבוצות (כולל מבחני התאמה, מפגשים, סמינר קליטה ואפילו משפחות מאמצות...). עיקר תשומת הלב של העוסקים בקליטה מופנה לשילובם של החברים החדשים בקהילה הקולטת, חיבור לערכי המקום, לשיח הקהילתי ולמילוי תפקידים בקיבוץ.

מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביקש בפגישה ממזכ"ל התנועה כי יכינו עבורו בהקדם ניירות עבודה בכדי להכין מראש את הטיפול בעצמאים חברי הקיבוצים, העתידים להיפגע שוב מן הסגר השלישי. הפניה הועברה באופן מיידי למנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן, המשמש יו"ר ועדת המיסוי הבינקיבוצית,אשר מרכז כבר את החומר ויעמיד אותו בהקדם לרשותו של ד"ר איצקוביץ', מתוך תקווה שטיפול מקדים בסוגיה יקל על ההתארגנות כך שהפיצוי יגיע הפעם בזמן סביר וללא עיכובים מיותרים. כמו כן, עלתה גם פנייתו של ניר מאיר לחפש ולמצוא דרכים לתמוך במגדלי הכותנה (גידול קיבוצי מובהק) כך שהענף יצליח לחצות את השנה הקשה העומדת בפניו, ולהגיע לחוף מבטחים עם שוך משבר הקורונה העולמי.

בקיבוצי התנועה קיימים שני סוגים של בתים סיעודיים – אלה שבפיקוח משרד הבריאות קיבלו חיסונים כמו שאר הבתים הסיעודיים במדינה והבתים המשפחתיים שנותרו ללא פיתרון ואומצו על ידי ארגון "אבות ואמהות". השבוע, נוצרה בעיה של חיסונים עבור הדיירים בבתים המשפחתיים שרבים מהם נמצאים בפריפריה ומרוחקים מיישוב עירוני. צוותי בתים אלה שהרגישו "ילדים חורגים" פנו אל עדי רמות ממחלקת הבריאות של התנועה, שעוד באותו היום רתמה את השר אלון שוסטר, בתיווכו של מזכ"ל התנועה. שוסטר הסב את תשומת ליבו של פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, לעניין והחיסונים הוסדרו עבור כל הבתים המשפחתיים בקיבוצים. אחרוני הדיירים מתחסנים ממש בעת כתיבת דיווח זה. מנהלות הבתים המשפחתיים הודו לעדי מכל הלב על כל ההתגייסות והעבודה הקשה בימים אלה. 

עדי רמות: "אנחנו במחלקת הבריאות עושים ככל הניתן על מנת לשפר ולקדם את בריאותם של החברים בקיבוצים. אני מודה לכל מי שנרתם לסייע בהסדרת העניין."

המשמעות של מס המעסיקים בחקלאות (שלא השיג כלל את מטרתו), היא עלות נוספת של כ-10% על כל עובד שמחזיק החקלאי, והפטור ממנו שווה כ-150 ממיליון בשנה לחקלאים. 

לפני חמש שנים עבר בכנסת התיקון (הוראת שעה) להצעת חוק 'התוכנית להבראת כלכלת ישראל' הקובע מס מעסיקים בשיעור 0% על עובדים זרים בחקלאות, ביוזמתם של חבר הכנסת לשעבר איתן ברושי וחברים נוספים, ותוקף הפטור היה עד ליום האחרון של שנת 2020 לשנים הבאות. עם הקמת הממשלה הנוכחית בחודש מאי, פעלו בהתאחדות חקלאי ישראל ביחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להובלת מהלך של הארכת הפטור לשנים הבאות. השבוע, כאמור, אושר הפטור לשנתיים נוספות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והוכן בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, בתקווה שבכינוס הבא של הכנסת הוא יאושר סופית במסגרת ועדת ההסכמות וייכנס לתוקף.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "הדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים כעת זה עליה במחירי המזון שתגרם עקב השתת עלויות נוספות על החקלאים. אני מבקש להודות לשר האוצר על ההתגייסות למהלך וכמובן ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, ולכל הנוגעים בעניין על שיתוף הפעולה והקידום המהיר של הנושא".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: "אני מאוד מקווה שבפעם הבאה נצליח להוציא את החוק הזה מספר החוקים, ושהממשלה הבאה תכין  ביחד איתנו תוכנית כוללת לעתיד החקלאות הישראלית ונפסיק לעסוק כל הזמן בסתימת חורים וניהול משברים".

התקנות קובעות, לראשונה, סטנדרטים אחידים על כל המעונות לפעוטות, הן על המעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, והן על כל המעונות הפרטיים. התקנות יאפשרו את יישומו בפועל של חוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך, שאושר בכנסת ב-2018 ונכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2019. בהיעדר תקנות התאפשר רק יישום חלקי של החוק, המטיל לראשונה על המדינה אחריות גם לנעשה במסגרות הפרטיות לגיל הרך.

למרות ההישג, התקנות שהתקבלו אינן אלו שכולם ציפו להן. קיים פער בין ההבטחות שניתנו במהלך שלושת סבבי הבחירות לבין התקציבים שאושרו בפועל ומאפשרים את העשייה החינוכית המיטבית. נכון, התקינה של יחס הילדים למבוגר בתקנות שאושרו אינה מספקת, גודל הקבוצה (תפוסה) צפופה מדי וארבע שעות הדרכה וליווי פדגוגי התפתחותי הם טיפה בים. אבל זכרו, זה יותר ממה שהיה עד היום ברוב מעונות היום שאינם בפיקוח, בהם שוהים 75% מהתינוקות והפעוטות עד גיל שלוש במדינה.

חשוב לדעת: מה אצלנו בחינוך הקיבוצי?

95% ממעונות היום בקיבוצים הם בעלי סמל מעון ומפוקחים!! כפי שגם נוכחנו בקורונה, בזכות הפיקוח של המדינה הועברו מענקים בסכום של 20 מליון ש"ח שעזרו לנו לסיים את השנה הקשה הזו במצב כלכלי יציב. הגן הקיבוצי עושה כל מאמץ לעבוד על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר לצד שאר מדינות ה- OECD, אך זה דורש מחויבות קהילתית ומאמץ יום יומי לשמר את איכות החינוך/טיפול הניתנים.

אנו ממליצות על מינימום של 10 שעות הדרכה למערכת הגיל הרך, כאשר אחד המרכיבים של ההדרכה היא הכשרת הצוותים. מחקרים רבים מציינים את השפעת ההדרכה וליווי מקצועי על טיב מערכת החינוך. כחלק מהתקנות החדשות, החל משנת 2021 כל מעון יקבל השתתפות תקציבית מהמדינה עבור 4 שעות הדרכה וליווי. בימים הקרובים יוצא לאור תו תקן לחינוך הקיבוצי בגיל הרך העשיר בתכנים תאורטיים, המלצות ופרקטיקות, במטרה לאפשר לכם להעניק את החינוך הטוב ביותר לילדינו. זה לא פשוט, אך לא נוותר על המענה המקצועי אותו אנו דורשים מעצמנו, ובעתיד גם מהמדינה.

בקיבוץ רביבים (וגם במחלקת חיילים בודדים של התנועה) ההתרגשות הייתה רבה - זהו הגרעין הראשון של חיילים בודדים שהם קולטים, ולמרות היותם ותיקים ועשירים בעשייה חברתית (בית ראשון במולדת, אולפן קיבוץ ללימוד עברית, שנת שירות, קבוצות של הבונים דרור וחזית הנוער ועוד) הם נרגשים ביותר לקבלת 20 חניכים מבריטניה, דרום אפריקה, ניו זילנד ועוד. הצוות הקיבוצי, בראשותו של דגן קרן רכז הגרעין הוותיק בעשייה חברתית, עשה ימים כלילות להכנת התשתית לקבלת הגרעין, כפי שמתאר דגן: "ההתרגשות רבה, והגענו ליום הקליטה מוכנים בזכות צוות נהדר שהוקם כאן. עבורנו זוהי עוד חוליה בשרשרת של עשייה ציונית לקליטת עלייה, ונפעל בכל כוחותינו להעניק לעולים החדשים בית חם דואג ואוהב, ונסייע בקליטתם בקיבוץ, בארץ ובצבא. זוהי זכות  גדולה עבורנו להיות כאן עבורם לביתם הראשון בישראל."

שדה אליהו הוא כבר קיבוץ ותיק בקליטת עלייה, וקיבל בחיבוק חם 20 עולים חדשים מכל רחבי העולם. למרות שהם ותיקים בתחום, הצוות והחיילים הגרים בקמפוס המפואר נרגשים לקבל את הדור הצעיר, שזכה לקבלת פנים חמה. החיוכים והדמעות, הן של החניכים והן של הצוות, מעידים יותר מכל שקשה "להתרגל" להתרגשות שטומנת בחובה קליטת גרעין חדש של עולים צעירים נרגשים וחדורי מוטיבציה, השואפים להיות חיילים טובים וישראלים לכל דבר ועניין.

במחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, מוריה איילון שחר ויעל אייזנר מאושרות ביותר, כפי שמעידה יעל אייזנר: "קיבוץ חדש שפותח את שערי ביתו ולבו אל חיילים בודדים וגרעין צבר זה תמיד מרגש ומפעים. כמה עוצמה יש בתנועה הקיבוצית שלאורך שנים לוקחת על עצמה משימות של עשייה ציונית ללא מרכאות. קיבוץ רביבים, אחד הנפלאים שיש, התגייס בצורה כל כך טבעית להשתלב בעשייה והרבה חברים, מכל מיני מעגלים, שהתנדבו לתת יד להכנות התרגשו מאוד לקבל את העולים החדשים. אני סמוכה ובטוחה שזאת הולכת להיות הצלחה גדולה ושמחה רבה עבור החיילים לעתיד שזכו להגיע לקיבוץ היפה והנפלא הזה."

היוזמה למפגש והפקתו היא של שותפים לדרך - אסף בית אריה מהקיבוץ הדתי ושיר גורן וד"ר אילת גלס מהתנועה הקיבוצית.

ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, גלס מסבירה: "משרד הרווחה מעודד מזה זמן מגורים של אנשים ונשים עם מוגבלויות בקהילה, ומסתבר שיש במרחב הכפרי בכלל ובקיבוצים בפרט לא מעט דוגמאות נהדרות. החלטנו לקיים את המפגש בעקבות ההחלטה של רמ"י להכיר ב"בית לחיים" כשימוש חברתי, דבר שהסיר חסם גדול בהקמתו של בית לאנשים ונשים עם מוגבלויות דווקא אצלנו.
חשיבות קיום המפגש בימים אלו מגיעה מכך שהקורונה מחדדת לנו את התחושה לגבי העוצמה של הקהילה הקיבוצית, ואת התובנה לגבי ערבות הדדית כמרכיב זהות שלנו. בית לחיים מייצר ומחזק משמעות לקהילה".

את הכנס יפתחו  שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ איציק שמולי, ראש מינהל המוגבלויות במשרד, עו"ס גדעון שלום ומזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת. עוד ישתתפו: פרופ' יורם יובל, עדי אלטשולר, נציגים מבתים לחיים בקיבוצים והעוסקים במיזם זה בתנועות הקיבוציות - אסף בית אריה, שיר גורן ואילת גלס.

המפגש מיועד למנהלות ומנהלי קהילה, יו"ר, מזכיר/ה, מובילי וחברי ועדות צרכים מיוחדים, צוותי מעורבות חברתית וכל מי שהנושא קרוב לליבו. 

מהרו להירשם והזמינו את כל מי שהמפגש רלוונטי עבורם - לחצו כאן להרשמה.

בתום שמונה שנות כהונה, סיים אמיר את תפקידו כיושב ראש האיגוד השייט, בהתאם להגבלת הכהונה שהנהיג בתחילת דרכו, ובמקומו נבחר שי בובר להחליפו בהצבעה שנערכה לפני כשבועיים באסיפה הכללית. אמיר לא ימשיך עד משחקי טוקיו שייערכו בקיץ הבא, וההחלפה תתבצע באופן מיידי.

בובר בן ה-45 שימש כחבר הנהלת איגוד השייט בארבע השנים האחרונות, לצד היותו מנהל הפיתוח העסקי של קיבוץ שדות ים בו הוא חבר, ובו מתאמנות דרך קבע הנבחרות האולימפיות. אביו, שמשון בובר ז"ל, היה ממייסדי השייט הישראלי והספורט הישראלי בכלל, יו''ר התאחדות הספורט וממנהיגי הספורט בישראל במשך עשרות שנים. "כבוד גדול נפל בחלקי להיבחר לתפקיד יו"ר איגוד השייט", אמר בובר. "לפני כשנה וחצי חנכנו את "בית שמשון" ועצם קיום האסיפה הכללית כאן בבית לזכרו של אבי בשדות ים, זהו מעמד מרגש עבורי וסגירת מעגל ברמה המשפחתית.כבר בשנת 1955 הונחו היסודות הראשונים, כאן בשדות ים, לחינוך הימי, ומאוחר יותר לשייט התחרותי, שברבות השנים הפך לענף אולימפי מוביל כאשר הישג השיא היה ב- 2004 עם זכייתו של גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה.

"בשבועות הקרובים אקדיש זמן ללימוד ופגישות היכרות ועבודה. בכוונתי לבקר בכל המועדונים מנהריה ועד אילת. אני רוצה להודות באופן אישי ליו"ר האיגוד היוצא גילי אמיר על אין ספור שעות השקעה ומסירות, ובנוסף, להנהלת איגוד השייט".