כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בתחילת הישיבה אושר סדר היום ברוב גדול, ובהמשך הציג מזכ"ל התנועה, ניר מאיר את העדכון הקבוע של "ממועצה למועצה".

מזכ"ל התנועה, המשנה למזכ"ל והמנכ"לית הציגו לצירי המועצה את יעדי התנועה הקיבוצית לשנת 2021 , את המטרות ואת תוכנית העבודה של מטה התנועה. תכנית העבודה נבנתה מלמטה למעלה לפי ניתוח אסטרטגי שהתבצע במודל SWOT. בהמשך הציגו כל ראשי וראשות האגפים בתנועה את עיקרי תכניות העבודה של אגפיהם לשנה הבאה.

גזבר התנועה, גלעד בכרך הציג את תקציב התנועה לשנת 2021 ואמר כי העיקרון המנחה בו הוא שהשנה הבאה תהיה מאופיינת בחוסר ודאות מהותי על רקע המשך משבר הקורונה והמצב הפוליטי, מה שמחייב התנהלות זהירה והתכוננות לתרחישים שונים. לא יהיה שינוי בגובה המס השנתי לחבר אך מתוך זהירות והבנה כי נצטרך להתחשב בקיבוצים שכלכלתם נפגעה, גביית מיסי התנועה לשנת 2021 מתוכננת לפי 83% (לעומת כ-89% בשנים קודמות). ההפחתה הזאת בוצעה מתוך הערכה שיהיה צורך רב מהרגיל בפריסת תשלומים לקיבוצים שנפגעו כלכלית ותזרימית מהמשבר.
לאחר הצגת התקציב ותוכניות העבודה, אמר ניר מאיר כי "השונות בין הקיבוצים היא גדולה, אך יש לנו מספיק הוכחות שהייצוג והתמיכה שהאגפים שלנו נותנים לממלאי וממלאות התפקידים בקיבוצים הם מאוד גדולים, יעילים ומשמעותיים."

מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין, הציגה את המבנה המעודכן למחלקה הפוליטית-רעיונית: "מה שאנחנו מציגים הוא פרי עבודה של צוות רחב שכלל נציגים מכל המפלגות. אנחנו מבינים שהתמונה המפלגתית מאוד משתנה בשנים האחרונות ועלינו להיות גמישים בנוגע לכך, לחזק את הפעילות הפוליטית מול גוש המרכז-שמאל כולו תוך שימור מחוזות הקיבוצים במפלגות הקיימות. יש לחזק גם את הרגל של קשרי הממשל בתנועה לכל רוחב המפה הפוליטית. גם אייל רייז וגברי ברגיל, שלקחו חלק בהכנת ההצעה, התייחסו בדבריהם לצורך בהתארגנות מחודשת. 

בנושא יציאת התנועה מתל אביב, אמרה המנכ"לית שמבנה התנועה המתפרס על כמה קומות וחדרים נפרדים נחשב "בזבזני"  -  עלויות המחיה בתל אביב גבוהות מאוד והפקקים בכניסה והיציאה לעיר מהווים עוד גורם בזבזני של זמן וכסף. השכרת המבנה הנוכחי עתידה להניב שכ"ד גבוה יותר מאשר התנועה תשלם במקום חדש ובכוונת התנועה להשכיר את כל המבנה לגורם אחד. מדובר במהלך שיחסוך לתנועה כשני מיליון ₪ בשנה. המטרה היא לעבור לאחד מקיבוצי המרכז הנגישים הן לתחבורה ציבורית והן לכביש ראשי. ניר מאיר הוסיף בנושא, ואמר: "יש שני דברים שחשוב לומר ברקע הדברים: לפני ארבעה חודשים קיבלנו הצעה חלומית משוכר פוטנציאלי שנפלה כיוון שהמהלך היה צריך להיות מיידי ומכיוון שלא התקבלה הסכמה לכך מהמועצה. אנחנו זקוקים לגמישות על ידי הסכמה עקרונית למהלך, מה שיגרום לשימוש הרבה מוצלח ויעיל יותר שלנו בכספי המיסים."

בסוף הישיבה הציג רו"ח אלי בירנבוים את הדו"חות הכספיים של התנועה הקיבוצית - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ.

בדומה לישיבות מועצה קודמות, בתום הישיבה הצביעו צירי המועצה על סעיפי סדר היום וההסתייגויות בהצבעה חשאית שהתקיימה באמצעות מערכת "סכהקול" של חברת 'איניגו תוכנה' מעין השופט. כל סעיפי סדר היום אושרו ברוב גדול על ידי הצירים.
לצפייה בתוצאות ההצבעה: לחצו כאן.

רון בן-משה בת ה-42, נשואה ואם ל-3, נבחרה לאחרונה לכהן כמנכ"לית מפלגת כחול-לבן, ולפני כן ניהלה ב-6 השנים האחרונות את אשכול רשויות הגליל המערבי - אשכול הרשויות הראשון בארץ - ובאחריותה היה תקציב שנתי של מעל 80 מיליון ש״ח, שהתחלק בין 13 ערים ורשויות מקומיות, בהן מתגוררים כ-250 אלף תושבים, מכל המגזרים והדתות. במסגרת תפקידה כמנהלת אשכול רשויות הגליל המערבי, עבדה באופן צמוד עם ראש העיר מעלות-תרשיחא לשעבר, שלמה בוחבוט ועם ראש העיר עכו, שמעון לנקרי.

יעל רון בן-משה: "היה זה יום מרגש עבורי ועבור משפחתי - להצהיר אמונים לכנסת ישראל ולייצג בה את מפלגת כחול לבן. 
על אף התקופה המורכבת, אעשה הכל על מנת להשפיע בכל תפקידיי לטובת המדינה. אני מאמינה בכל לבי בדרך שלנו שהיא היחידה שמייצגת אחדות, סולידריות וליברליות שכה חסרים לנו. לאחר שנים רבות והיכרות מקרוב של ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני הרשויות המקומיות, כולל המועצות האזוריות, וההתיישבות בפרט, אעשה הכל כדי להשמיע את קולם ולקדמם, הן במהלך הבחירות ובתקווה גדולה גם אחריהן."

גבישי–סוטו מקיבוץ חניתה, נשואה ואם ל-3, הינה בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ובוגרת קורסי דירקטורים, כלכלה וניהול פרויקטים ותוכנית "מעוז" לעתודה ניהולית של משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ואוניברסיטת הרווארד. עד לאחרונה שימשה כיו"ר "חניתה אחזקות", ובמקביל כיהנה כדירקטורית במשקי המפרץ ובמפעלים של תשלובת מילואות. כמו כן, כיהנה כחברת מליאת המועצה האזורית מטה אשר וניהלה שורה של תפקידים בתעשיה הקיבוצית.

אורלי גבישי-סוטו: "החורף הקודם הוכיח, לצערנו, את חשיבותה של רשות הניקוז גליל מערבי כגוף משמעותי באזור. אני מודה למנכ"לית היוצאת, שפרה בן דוד, על תרומתה לאזור. תודה לוועדת האיתור שבחרו בי לכהן בתפקיד. אני מביאה איתי נסיון רב ומומחיות בניהול פרויקטים ותהליכים מורכבים בהיקפים גדולים, תחת אילוצי שטח בדגש על ניהול סיכונים בכפוף לרגולציה. היכרות עם העולם העסקי, חקלאות, שלטון מקומי ושלטון מרכזי כולל הובלה ושינוי של אופן החישוב של המדד הפריפריאלי בישראל.  בטוחה שנוכל לקדם את נושא הניקוז בגליל המערבי תוך שיתוף הציבור, התחשבות בצרכי הפיתוח לצד שמירה על ערכי הסביבה החשובים לכולנו".

רשות ניקוז גליל מערבי מטפלת ב- 11 הנחלים הזורמים באזור הגליל המערבי, איתם עוד 35  אפיקים משניים, ו32 תעלות אזוריות. הרשות מספקת שירות ל 41 רשויות מקומיות בשטח הכולל אפיקי נחלים, יובלים, פלגים ותעלות אזוריות. תחום רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי הוא למעלה מ- 400,000 ק"מ.

את מי אנחנו מחפשים?

1.צעירים שנמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית (משרדי ממשלה, ארגוניים לאומיים, ביטחון, כלכלה, חינוך, תרבות, היי-טק, תעשייה, עולם פיננסי, רפואה, עמותות וכו').

2.צעירים שנמצאים בהנהגה המקומית - בקיבוצים, בארגונים האזוריים, מועצות אזוריות וכו'.

3. צעירים "רגע לפני פריצה"  - צעירים שמעורבים ופעילים בחברה ומסתמנים בתור "הדבר הבא"!

מה אתם/ן צריכים/ות לעשות?

היכנסו לכאן ורשמו את הצעיר/ה שאתם ממליצים!

*הגדרת צעירים – צעיר/צעירה עד גיל 40. עד וכולל שנת לידה 1980.

תודה על שיתוף הפעולה!
רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית

אין כמעט חבר, הורה צעיר או ותיק, שלא מכיר את הרגע שבו הוא או ילדם מרגיש לא טוב והמרפאה הקרובה סגורה. במרבית הקיבוצים הפזורים בכל חלקי הארץ, במרכז ובפריפריה, המרפאות קטנות, ושעות השירות של הרופא והאחות מוגבלות, והמצב בו נאלצים לצאת מהבית לשירות רפואי ביישוב סמוך, למרפאה אחרת או למוקד חירום הוא שכיח מאוד.

עדי רמות, ממחלקת הבריאות בתנועה הקיבוצית, מציינת כי חלק מהמרפאות הושפעו מאוד מהקורונה והפעילות בהן צומצמה. רמות מוסיפה: "מכל הסיבות הללו ובעיקר כי אנחנו, מחלקת הבריאות של התנועה הקיבוצית ושירותי בריאות כללית, מחפשים כל דרך לשפר עבור חברי הקיבוצים ותושביהם את שירותי הבריאות - מוצע לכם להצטרף לשירותי רפואה מקוונים מהמתקדמים ביותר הקיימים  - באמצעות מערכת ה- Tyto".

הטייטו, מכשיר חדשני, קומפקטי ופשוט לשימוש מתאים לכל המשפחה ובאמצעותו ניתן לקבל אבחון של רופא מבלי לצאת מהבית. באמצעותו יכולים הרופא/ה לבדוק מרחוק חום, דופק, ריאות, גרון, אוזניים, בטן ועור. על פי ממצאי הבדיקה, הרופא יכול להפנות לבדיקות, להמשך טיפול או לרשום תרופה ולהעביר את המרשם ישירות לבית המרקחת, ובנוסף גם לתעד את הייעוץ בתיק הרפואי האישי שלכם. השירות זמין לכם גם כשהמרפאות סגורות ומתאים לילדים ולמבוגרים כאחד.

המבצע באמצעות רכישה קבוצתית. לרכישה לחצו כאן

 בתוכנית השנתית לשנת 2020 שם לעצמו אגף חברה וקהילה לחזק את הקשר הבין דורי בקהילה הקיבוצית. באגף עלו מספר רב של כיוונים לפעולה. ואז באה הקורונה....והנושא נהיה רלבנטי מתמיד. בתקופה שבה ההנחיות אוסרות על התכנסות המונית, קיום אירועי תרבות ומרחיקות את הנכדים והנכדות מהסבים והסבתות - זה הזמן ליצור קשרים בין דוריים בדרכים יצירתיות.

באגף חברה וקהילה חברו לרשת הצעירים של התנועה, פרסמו מלגה שמזמינה צעירים להוביל פעילות חברתית משמעותית, אשר תתרום לחיזוק הלכידות החברתית והבין-דורית בקיבוץ והקימו ועדת מלגות משותפת. המסר הופץ לכל הצעירים בקיבוצים ובעקבותיו הגיעו פניות רבות מצעירים שרצו לפעול בקיבוצם, ובסך הכל 52 רעיונות שמתוכם נבחרו אלו שהיו המתאימים ביותר להגדרה של חיזוק הקשר הבין דורי, שרמת היצירתיות וההיתכנות שלהם הייתה גבוהה ושהאימפקט של הפרויקט על הקהילה הקיבוצית יהיה משמעותי.

במשך שלושה חודשים עקבו חברי ועדת המלגות אחרי הפרויקטים, אלא שהקורונה בכל זאת יצרה קשיים לא מעטים בדרך, בעיקר בתקופות סגר, ובכל זאת נבחרו ארבעה מלגאים שהקימו פרויקטים יפיפיים: אלמוג עידוד משפיים הקים יחד עם אחיו גינה קהילתית לזכר אחיהם סתיו ז"ל שנהרג בתאונה. רותם הלוי מחצור בחר לקרוא לפרויקט שלו "Hatzor Spirit" והזמין את בני כל הגילאים למפגשים רוחניים שכללו מדיטציה, פסיכודרמה, ריקוד חופשי ומעגלי שירה. שירלי קמינגס מכפר חרוב הובילה פרויקט שנקרא "מושיטים יד", ובו חברי הקיבוץ תורמים כל אחד מכישוריו ומארגנים מפגשים ופעילויות עזרה ונתינה ויואל ויסמן משדות ים ארגן טורניר שחמט בקיבוץ.

פרס בראשית (באנגלית: Genesis Prize), הוא פרס בסך מיליון דולר, עליו הכריזו ביוני 2012, במשותף, ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וקרן ג'נסיס. הפרס ניתן על ידי ראש ממשלת ישראל, מדי שנה החל ממאי 2014, "לאיש מקצוע רב הישגים ובעל מוניטין בינלאומי מכל העולם, המהווה דמות מופת בקהילתו ויוכל להעניק השראה לדור הצעיר של העם היהודי ברחבי העולם". שרנסקי החליט לתרום את כספי הפרס, לטובת המאבק במיגור מגפת הקורונה ולסיוע באוכלוסיות שנפגעו מהתפרצות המגפה. בכך, מענק הפרס בראשית יתמוך ב-16 ארגונים לא ממשלתיים ומוסדות הפועלים בתחום ההומניטרי, החברתי, המדעי והרפואי.

בתחרות השתתפו מאות חברות, ומתוכן נבחרו 21 חברות פיינליסטיות על ידי צוות שופטים רחב מכל העולם, ובשבוע שעבר הוכרזו 10 החברות הזוכות, ביניהן פיקודיה.

יו"ר פיקודיה אלי בן סימון: "קיבוץ חצרים גאה בהתקדמות המשמעותית שפיקודיה עשתה בפחות מ-3 שנים מאז הקמתה, וההכרה המשמעותית של שופטים מובילי דעה עולמיים בתחום, כפי שבאה לידי ביטוי בתחרות זו, גם בחדשנות הטכנולוגית, גם בתרומתנו למאבק העולמי נגד COVID-19, וגם לגישה חדשנית שתאפשר בעתיד נגישות רבה יותר לאבחון איכותי, נרחב ובעלויות תחרותיות, מהווים עבורנו אישור רחב לכך שאנו בכיוון הנכון להמשך התפתחות החברה בעתיד. חצרים גאה על כך שהפרס הכספי בו החברה זכתה ע"ס 13,000 $, יתרם לעמותת מסל"ן, לאחר תהליך בחירה מקצועי ומהיר שהובל על ידי הוועדה למעורבות חברתית (צמ"ח) של הקיבוץ."

גאווה וכבוד לפיקודיה ולקיבוץ חצרים!

ההאקתון מובל ע"י מרכז חדשנות כנרת, בשיתוף צמח מפעלים, איגוד התעשייה הקיבוצית, ארגון ירוק בהיי-טק והמכללה האקדמית כנרת, ובחסות מכון התקנים ולוצטו.

במקום הראשון זכתה קבוצת האתגר של צמח תערובות שהתמודדה עם האתגר של הקטנת פחת בתהליכי הולכה, הובלה ואחסון כופתיות מזון לבע"ח. הפיתרון שהציעה הינו תוסף למזון אשר מקשיח אותו ומצמצם את הפחת בכ-50% - כ-8100 טון בשנה!

במקום השני זכתה קבוצת האתגר של לוג, שהתמודדה עם האתגר של הגדלת אורך חיי מדף של תרופות על ידי הגדלת חסימות קופסאות התרופות לחמצן. הפיתרון אותו הציעה היה חיבור של תוסף בחלק התחתון של פקק בקבוק התרופות המגדיל את ווקאום הקופסא.

במקום השלישי זכתה קבוצת האתגר של מסילות, שהתמודד עם האתגר של יצירת כבל חכם למעלית, להקטנת הבלאי. הפתרון שאותו הציעה היה תוסף חיישן IOT לעדכון מצב הכבל.

החברות המשתתפות בהאקתון היו כולן ממרחב עמק הירדן, והן: מסילות, גולן מוצרי פלסטיק, דשן הצפון, צמח תערובות, ביובי, לוג ו- א.ר.י-דורות.

שיר אליגור, מנהל האקדמיה לחדשנות ואחראי ההאקתון: "למרות הקורונה מרכז כנרת לחדשנות בשיתוף פעולה עם השחקנים החזקים באזור, המכללה האקדמית כנרת, צמח, והתעשייה הקיבוצית בחר שוב לחבור יחד והפעם בכדי לתת מענה לאתגרי השעה. הקורונה האיצה תהליכים טכנולוגיים שונים, מהאופן בו אנחנו מדברים, קונים, אך גם מייצרים. ההאקתון מאפשר למפעלים השונים במרחב להיחשף לכלים טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו להם לבזבז פחות משאבים, ולשמור על סביבה נקייה יותר. ברכותנו לקבוצת האתגר של צמח תערובות אשר זכו במקום הראשון. אנו תקווה כי הפתרונות שהוצעו ייושמו בפועל ע"י התעשייה ויהפכו את הרעיונות למציאות."

ביום ה- 15.12.2020 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2017.

"הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2017. אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה."

יצויין כי 13 ישובים מסווגים בדירוג 10, 200 ישובים בדרוג 9, ו- 137 ישובים בדרוג 8. רצ"ב הטבלה המלאה – ראו הדרוג הישובי בעמודות השמאליות. מניתוח רשימת המדד היישובי אנו רואים שבמועצות אזוריות, מתוך 990 ישובים 378 שינו את סיווגם.

ההשלכות הצפויות בעתיד על תקרת ההנחה החברתית כלכלית

אין השלכות של השינויים על תקרת ההנחות בתקופה הקרובה. השלכות יתכנו אך ורק בעתיד, אם תתקבל החלטת ממשלה חדשה על סיווג אזורי עדיפות ורק לאחר אימוצה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. ההשלכות העתידיות של שינוי סיווג על ההנחות בקרקע משמעותיות ליישובים באזור עדיפות לאומית א' ו-ב', שאינם יישובים חדשים ושאינם יישובים סמוכי גבול, שעלו למדדים 8-10.

לישובים אלו תוגבל ההטבה כמפורט להלן:

(א) ביישובים בהם המדד החברתי-כלכלי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8, תוגבל ההטבה ל- 200,000 שקלים חדשים ליחידת דיור לפני מע"מ.

(ב) ביישובים בהם המדד החברתי-כלכלי על פי קביעת הלמ"ס הוא 9-10, תוגבל ההטבה ל- 100,000 שקלים חדשים ליחידת דיור לפני מע"מ.

חותם היא תוכנית למנהיגות חינוכית-חברתית הפועלת לכך שלכל ילד וילדה בישראל תהיה גישה לחינוך מצוין אשר יאפשר להם לבחור את עתידם, ללא תלות ברקע ממנו הם מגיעים. התכנית מכשירה אקדמאים/ות להוראה משמעותית ומעוררת השראה בפריפריה בישראל, במטרה ליצור קהילה איכותית של אנשי חינוך, מורים מעולים ומנהיגים הפועלים יחד. המתקבלים/ות לתוכנית מקבלים הכשרה ייחודית וכן שורה של הטבות ייחודיות, ליווי ותמיכה לאורך כל התוכנית, מלגת קיום ותעודת הוראה באישור המל"ג.

מיכל לוי, בוגרת תכנית חותם ומורה בבי"ס יסודי בנתניה, נולדה וגדלה בקיבוץ מעברות וזכתה למה שהיא מכנה "החינוך הטוב ביותר שאפשר לקבל", שם היא גרה גם היום ומגדלת ביחד עם בן זוגה את ילדם המשותף. השאיפה להשפיע על מערכת החינוך הביאה אותה לקחת חלק בתוכנית חותם: "אם יש דבר שמוציא אותי מדעתי זה חוסר שוויון. קשה לי להשלים עם זה שלא כל הילדים יקבלו חינוך כמו שאני קיבלתי, זה מתסכל אותי. לא מוכנה לקבל את העובדה שהמקום שבו נולדת יכתיב את סוג החינוך שתקבל, זה לא סביר בשום קנה מידה.

למדתי סוציולוגיה ומנהל עסקים, אח"כ ייעוץ ארגוני, אבל עסקתי בחינוך בלתי פורמלי מאז שהשתחררתי מהצבא, וגם תוך כדי התואר התנדבתי בכל מיני ארגונים חברתיים. חיפשתי משהו עם ערך חברתי מוסף והגעתי לעמותת "חינוך לפסגות", שם הייתי מנהלת מרכז, מנהלת אזור ומנהלת פיתוח תוכניות הכשרות מנהלים. אחרי 5 שנים כאלה התגבש בי סופית הרצון לעבור לחינוך הפורמלי, והיה לי מאוד חשוב להמשיך לעבוד עם אוכלוסייה בפריפריה החברתית-גיאוגרפית. הייתה לי איזשהי התלבטות פנימית כזאת שבה שאלתי את עצמי, איפה אני משפיעה יותר? אין לי עדיין תשובה חד משמעית אבל אני חושבת שבתור מחנכת כיתה אני בסופו של דבר משפיעה יותר על הילדים."

לפרטים נוספים והרשמה לתוכנית >> https://bit.ly/2WVtwuw