כואבים את מותם של ליהוא ואיתי בתאונת הטיסה
שותפים לאבל הכבד שנפל על המשפחות והקהילות בשובל ושריד שאיבדו את יקיריהן בהתרסקות מטוס הסנונית ליד קיבוץ משמר הנגב, במהלך אימון טיסה ביום שלישי. איתי זיידן משובל וליהוא בן-בסה, נכדם של יעל כנען וגיורא כהנא, מוותיקי שריד, נהרגו באסון
רס"ן איתי זיידן ורב"ט ליהוא בן-בסה זכרם לברכה. התמונות באדיבות המשפחות.
רס"ן במיל' איתי זיידן, טייס קרב מנוסה, השתחרר לאחרונה משירות קבע בצה"ל כמוביל רביעיית F-16, ושימש כמדריך בקורס טיס בשירות המילואים. מקיבוץ שובל נמסר: "קהילת קיבוץ שובל כולה משתתפת בצערה הכבד של משפחת זיידן עם מותו הפתאומי של חברנו איתי. איתי, בן 42 בלכתו, חבר אהוב ופעיל בקיבוץ והוא יחסר לכולנו מאוד. ליבנו עם אשתו מיכל, ילדיו יאיר, אוריה, אלונה וליהיא, וכל משפחתו המורחבת."
גם במועצה האזורית ספדו לאיתי. ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון, אמר כי "זה אסון כבד עבור המשפחות, עבור הקהילה ועבור כולנו. אני שולח את תנחומיי בשם כל תושבי המועצה. נלווה את המשפחה לאורך התקופה הקשה הזו ונעמיד לרשותם כל עזרה שיצטרכו. יהי זכרם ברוך".
רב"ט ליהוא בן-בסה מראשון לציון התגייס לפני כארבעה חודשים והיה בשלב המכין 4 בחלק הראשון של קורס הטיס. אמו, שבולת, היא בתם הבכורה של יעל כנען וגיורא כהנא, מותיקי שריד ואבל כבד נפל על הקיבוץ. לליהוא היה אח תאום, מאי, חייל בעצמו. ביום רביעי ספדה לו שבולת: "ליהוא שלי, ילד מדהים שאתה, כל כך בשמחה ותקווה הלכת לשירות. התאפקתי לא לדבר איתך על הפחדים שלי, לא רציתי לעצור את התנופה והמחוייבות שלך", כתבה.
"אלוהים - למה? למה אותך? אני לא מבינה. ילד עדין, שקט, אבל יש בך כל כך הרבה כישרונות וחכמה בכל תחום. בשלוש השנים האחרונות לקחת אחריות על עצמך וגם עלינו, עם אבא שלך, עם אחיך התאום ואיתי. אפשר היה תמיד לסמוך עליך, להישען, לדבר. בשיחות, על כל נושא, ידעת תמיד לסדר את הדברים נכון. למדתי ממך כל כך הרבה. מאיפה שאבת את הידע וההיגיון הבריא? כמו מתנה משמים - היה בך שקט מיוחד וביטחון פנימי שאין לי מושג מאיפה השגת. מה נעשה בלעדיך, מתוק שלי?".
התנועה הקיבוצית מבקשת להשתתף בצערן של המשפחות וקהילות שובל ושריד, ושולחת ניחומים וחיזוקים.
"השותפות הקיבוצית והערבות ההדדית בקיבוץ הוכיחו את עצמם (שוב) כיתרון כלכלי מובהק, לצד היתרון המוסרי והקהילתי"
עם פרוץ משבר הקורונה בחודש אפריל, יזמו במטה התנועה הקיבוצית שאלון מקיף לקיבוצים. כעת מתפרסמים תוצאותיו של סקר ההמשך. בסקר השתתפו 161 ממלאי תפקידים מ- 133 קיבוצים, בהתפלגות ששיקפה את המגוון התנועתי. הפגיעה זוהתה כפחותה מהממוצע במשק הישראלי, בעיקר בשל עוצמתה וחיוניותה של החקלאות וכושר האלתור והשינוי של התעשייה הקיבוצית
רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מסביר: "השאלון הראשון סייע לנו לרכז מידע חיוני שעיבודו היה לנו לעזר רב ושימש אותנו להערכות מצב, לזיהוי האתגרים בפניהם עמדו הקיבוצים, לדייק את פעולות מטה התנועה מול המדינה ולקבוע סדרי עדיפויות בפעילות מטה התנועה. התנהגותו הבלתי צפויה של הנגיף, השינויים התכופים בהערכות המדינה למאבק נגדו ולמזעור נזקיו, הסגר השני והתמשכות המשבר בעולם כולו, הביאו אותנו לכלל הערכה כי נדרשת הערכת מצב מחודשת אשר בעזרתה נוכל להעמיד לרשות הקיבוצים מידע שייסע להם להתארגן לשנת 2021. לשם כך הפצנו שאלון חוזר ומעודכן".
לוין מדגיש: "מטרות השאלון הוגדרו כזיהוי הבעיות המטרידות את הקיבוצים; זיהוי וכימות הנזק שנגרם לקיבוצים; אומדן הסיוע שקיבלו הקיבוצים וחבריהם והכל בהשוואה למגזר החוץ קיבוצי ולתוצאות סקר אפריל."
בסקר השתתפו 161 ממלאי תפקידים מ- 133 קיבוצים, בהתפלגות ששיקפה את המגוון התנועתי, ותוצאותיו איששו את התחושה הבסיסיות בתנועה, לפיה המגזר הקיבוצי נפגע בקורונה, בעיקר (אך לא רק) בכל הקשור לפרנסה האישית, וכן בכל הקשור לקיבוצים המפעילים ענפים של תיירות מלונאות ואירועים. הפגיעה זוהתה כפחותה מהממוצע במשק הישראלי, בעיקר בשל עוצמתה וחיוניותה של החקלאות וכושר אלתור ושינוי של התעשייה הקיבוצית.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר מציין בהקשר זה כי: "השותפות הקיבוצית והערבות ההדדית בקיבוץ הוכיחו את עצמם (שוב) כיתרון כלכלי מובהק, לצד היתרון המוסרי והקהילתי".
בשאלון ביקשה, כאמור, התנועה לבדוק גם את המצב החברתי-קהילתי-קיבוצי בקיבוצים בתקופה זאת. ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית: "לפני כחודשיים הציגה ד"ר ענת אברהמי-מרום את מחקרה בוועדת הקורונה בכנסת והציעה לבחון דרכים יצירתיות לשאוב מרמת החוסן הקהילתי הגבוהה בישובים קהילתיים ובקיבוצים, ולבדוק מה ניתן ללמוד מיישובים אלה לטובת סוגי ישובים אחרים. התשובות לשאלון הקורונה השני על המצב החברתי מחזקות את תוצאות מחקרה של ד"ר אברהמי-מרום".
רוב המשיבים ענו שיש תחושת לכידות וסולידריות במידה רבה, וכן רבים ענו שבמידה בינונית ובמידה רבה מאד. רק מיעוט ענו במידה מועטה או מועטה מאד. "תחושה זו נשענת על היכולת של קיבוצים רבים לתת מענה ומערך טיפול גם בתקופת החרום המתמשך לתחומי הבריאות, הרווחה והצרכים המיוחדים", אומרת ד"ר גלס. רבים מהקיבוצים ענו שמערכים אלו קיימים ומתפקדים בקיבוצם במידה רבה מאד. נדבך נוסף שמחזק את תחושת הלכידות והסולידריות הוא קיומם של מערכי התרבות וההתנדבות במידה בינונית עד רבה. יכולת הקיבוץ לספק שירותים קהילתיים ולהיענות לצרכים קבלה דרוג של 5 על סקלה שבין 1 ל-5 מ- 62% מהקיבוצים.
הם כבר שבים ושבות –
ועכשיו איך נקלוט אותם?
כ-120 ממלאות וממלאי תפקידים בתחומי הקליטה והצמיחה הדמוגרפית השתתפו בכנס דיגיטלי, שנערך השבוע תחת הכותרת "כל אלה בניי ובנותיי" ועסק בקליטת בני ובנות קיבוץ 2020 מזוויות שונות ומגוונות. הכנס אורגן על ידי מחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה
בתנועה הקיבוצית
מטרת הכנס היתה להפגיש פרספקטיבות מגוונות מהקיבוצים ומהתנועה סביב האתגרים המשותפים בתחום, ובכללם: כיצד נכון לנהל את תהליכי הקליטה והשילוב של הבנות/ים ובני/ות זוגן/ם? איך נתמודד עם המפגש בין תפיסת הקיבוץ כמשפחה ומקומם הדומיננטי של ההורים אל מול הצורך בגיבוש ההסדרים המשפטיים וההיבטים הכלכליים של הקליטה? ואיך לקיים עם הבנות/ים והוריהן/ם שיח מיטבי ונכון – ערכי, רגשי, קהילתי וזהותי?
את היום פתחה ד"ר תמה חלפין (סמינר הקיבוצים) בהרצאה שעסקה במתח שבין הקיבוץ כמשפחה והמשפחה בקיבוץ, ובמתחים שמייצר הפער בין תחושת הבית והשייכות של ההורים והבנים לקיבוץ לבין התקנונים והנהלים שכרוכים בתהליכי הקבלה לחברות בקיבוץ. בהמשך להרצאה התקיים דיון בקבוצות בחדרי זום סביב ההיבטים הרגשיים, הערכיים והקהילתיים של נושא קליטת הבנים, על הדילמות שהוא מזמן לממלאי התפקידים העוסקים בנושא.
הרצאתן של רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית ושל ורד שפירר מקיבוץ ארז, שהובילה את ועדת צעירים בקיבוצה, עסקה במאפייני הצעירים בקיבוצים היום ובאופן שבו כדאי ונכון לקיים ממשק ותהליכים בין ועדת צעירים לוועדת קליטה בקיבוץ. המשבצת הבאה בכנס עסקה בארבע סיפורי מקום מארבעה קיבוצים שהתמודדו עם אתגרים שונים בתחומי קליטת הבנות והבנים ויצרו הסדרים או תהליכים סביב אתגרים אלה. צחי רם דיבר על הסדרי הצעירים ברביבים; אורטל בארי על קליטת בני ההרחבה לחברות במעיין ברוך; איתן קרטגינר על החזרת הבנים לקלי"ה באמצעות יצירת תכנית עתודה ניהולית מקומית; ודן בידנר על תרגום חזון קליטת הבנים בתל יצחק לתהליך ציבורי ותקנונים שנועדו לאפשר את קליטת הבנות והבנים בקיבוץ.
את היום חתמה הרצאתה המאלפת של יעל פוקס לוי, מגשרת, שהאירה את הנושא של חסמי הקשבה בתקשורת טעונה ובמצבי קונפליקט וסייעה להגביר מודעות לאתגר שהוא אחד המשמעותיים עבור ממלאי תפקיד בקהילה.
"זה לא דו"ח לחיסול חלופת האגודה. זה ספר לבן לחיסול הקיבוץ"
בתנועה הקיבוצית לא מתכוונים לשבת בשקט מול הדו"ח שפרסם הצוות לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י היוצא, עדיאל שמרון. הדו"ח רווי ביטויי שנאה וערעור על עצם הלגיטמיות של הקיבוצים לנהל את אורח חייהם כפי שהוא. "אפילו אני, שידעתי לאן נושבת הרוח בצוות הזה, הופתעתי מהדוח שהם פרסמו. זה המסמך הכי חמור שניסחו ברמ"י", אמר ניר מאיר לנחמן גלבוע בכתבה שפורסמה בזמן הירוק
מנכ"ל רמ"י היוצא עדיאל שמרון צילום: דנה בר און, משמאל: מזכ"ל התנועה, ניר מאיר צילום: שגיא בן יצחק
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, כבר למוד מאבקים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). המאבק העיקרי היה על הפשרת היתרי הבנייה בקיבוצים. מאבקים נוספים היו נגד המלצות לספח שטחים חקלאיים נרחבים כעתודות בנייה בערים, ונגד העברת אדמות זמניות מקיבוצים לגורמים פרטיים -רמ"י נגד חלופת האגודה, "אלא שהפעם" הוא אומר בהתייחסות לדו"ח המפורט שפרסם הצוות לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י היוצא, עדיאל שמרון, הממליץ להפחית דרסטית את ההטבות לקיבוצים בחלופה זו "אפילו אני, שידעתי לאן נושבת הרוח בצוות הזה, הופתעתי מהדוח שהם פרסמו. זה המסמך הכי חמור שניסחו ברמ"י. זה לא דו"ח לחיסול חלופת האגודה. זה ספר לבן לחיסול הקיבוץ".
הדוגמה שהוא מביא להמחשת דבריו היא סעיף 41 בדוח שבו נאמר: "השליטה הנתונה בידי הקיבוץ, הופכת אותו לשומר הסף היושב בשער והקובע מתי תתאפשר קליטת חברים ומי ייהנה מן הזכויות המצויות בשליטתו".
"יש כאן קריאת תיגר על זכותו של קיבוץ לקבוע מי יהיו חבריו", טוען מאיר "ולמעשה הסעיף הזה אומר, שהקיבוץ הוא התארגנות בלתי לגיטימית. עם כל הכבוד להם, זה לא בסמכותם לקבוע את הלגיטימיות של הקיבוץ. זו נקודת המוצא שלהם, ונצא נגדה בכל כוחנו. התפיסה העקרונית של ראשי רמ"י היא שקיבוץ זה בלוף. מבחינתם קיבוץ זו חבורה כוחנית שהשתלטה על מקרקעי ישראל, והיא מנסה לקבוע מדיניות קרקעית משל עצמה. קיבוץ..."
לחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה של נחמן גלבוע שהתפרסמה בגיליון האחרון של הזמן הירוק
הוארך המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת נוהל הסיוע לעצמאים החברים בקיבוץ בשל משבר הקורונה
כזכור, לאחר מאבק ארוך, עיקש ונחוש יצא לפועל מתווה פיצוי ראשון לחברי קיבוץ עצמאים שפעילותם נפגעה כתוצאה ממגפת הקורונה. מועד ההגשה האחרון שנקבע ליום 25.11.20 הוארך עד ליום 06.12.20 על מנת לאפשר זמן נוסף להתארגנות והגשת כלל המסמכים הדרושים. הזדרזו להשלים את מה שצריך ולהגיש את הבקשה!
צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר כתב אל העצמאים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים ולרואי החשבון בקיבוצים:
"בהמשך להודעתי מיום 11/11/2020 בדבר התחלת הגשת בקשות לסיוע לעצמאיים החברים בקיבוץ מתחדש או במושב שיתופי בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, ולאור הזמן שנצרך, על חשבון זמן ההגשה, לטובת השלמת שלבי ההתארגנות בלתי צפויים ביישום הנוהל, הריני להודיעכם כי המועד האחרון להגשת בקשות לנוהל שבנדון הוארך עד ליום 06/12/2020."
את הבקשה יש להגיש באמצעות מערכת ההשקעות המרכזית של משרד החקלאות בכתובת האינטרנט https://tmi.moag.gov.il. ניתן להגיש את הבקשות בצורה מרוכזת באופן עצמאי, או על ידי רואה חשבון או יועץ מס מטעם המבקש אשר יקבלו הרשאה להזנת הבקשות באופן מקוון.
פניות בנושאים הנוגעים לאופן השימוש במערכת ההשקעות המרכזית, יופנו למוקד הסיוע בדוא"ל Support-tm@moag.gov.il או בטל' 03-9485666.
כזכור, הזכאים הם "עצמאים חיצוניים" (פועלים במסגרת עוסק מורשה נפרד מקיבוצים אך מדווחים כדין באמצעות הקיבוץ) ובעלי שליטה (בעלים של חברה שיש לה עד 5 בעלים מניות).
הושגו הסכמות לשינוי מבנה המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית
לאור השינויים במפה הפוליטית בישראל והתפלגות הצבעתם של חברי הקיבוצים במערכות הבחירות האחרונות, הובילה הנהלת התנועה הצעה לשינוי המבנה של המחלקה הפוליטית בכדי לחזקה ולתת מענה רחב ומתאים יותר למציאות הנוכחית
מזכירות התנועה הטילה על צוות רחב, שכלל את נציגי הקיבוצים במפלגות (מרצ, כחול לבן והעבודה), נציגי המזכירות והנהלת התנועה, את המשימה לגבש הסכמה רחבה בשאלה איך נכון לעדכן את התשתית והמשימות שיוגדרו למחלקה הפוליטית. הצוות נפגש מספר פעמים, גיבש הסכמות עקרוניות והטיל על צוות מצומצם הכולל את הדס דניאלי ילין, גברי ברגיל ואייל רייז לייצר מסמך מוסכם. הצוות גיבש הצעה, אשר זכתה לתמיכת כל חברי הצוות ואושרה במזכירות התנועה.
בבסיס ההצעה עומדת ההבנה כי המחלקה הפוליטית צריכה להיות גמישה לשינויים הרבים המתרחשים במפה הפוליטית בישראל, לחזק את הפעילות הפוליטית מול גוש המרכז-שמאל כולו תוך שימור מחוזות הקיבוצים במפלגות הקיימות. בנוסף הוסכם כי יש לחזק את יכולות התנועה בתחום קשרי הממשל ולחזק את יכולות התנועה לכל רוחב המפה הפוליטית.
מטרת השינוי הינה הרחבת ההשפעה של התנועה הקיבוצית וקידום הערכים המשותפים לה ולחבריה, ערכים המבוססים על היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית וברוח מגילת העצמאות. שיטת העבודה תתמקד ביצירת שולחן עגול הפועל מול כל מפלגות גוש המרכז-שמאל הקיימות והעתידיות ובניית שפה ערכית ורעיונית מתמשכת בקיבוצים ובתנועה, קידום בריתות תחת מאבקים פוליטיים, חברתיים וציבוריים ועידוד שיתופי הפעולה בתחום זה. לצד פעילות זו, תתבצע עבודה מקצועית המייצגת ושומרת על האינטרסים והצרכים של הקיבוצים והתנועה.
מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין: "הכוונה בשינוי הנוכחי אינה למחוק את הקיים אלא לייצר יכולת לעבוד ולשתף פעולה עם כל הגורמים הפוליטיים הקיימים, וכמובן לחזק את הקשר האידיאולוגי עם מפלגות גוש המרכז-שמאל."
תמונת השבוע: שקיעה ורודה בין השדות
צילום: יואל מרק
אם לא די במרחבים הירוקים, באוויר הנקי ובקהילתיות החמה בגליל העליון, אז בנוסף יש שם גם שקיעות מרהיבות, כמו זו בתמונה שתפס השבוע יואל מרק בשדות כפר סאלד.
מכשירים את מנכ"ליות העתיד בתנועה והתעשייה הקיבוצית
המחזור השני של בית הספר למנכ"ליות העתיד ביוזמת התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וסופרסונס יצא לדרך השבוע
מתחילות את בית הספר למנכ"ליות
השבוע נפתח במרכז לפיתוח יזמות ״ירוק״ שבמועצה האזורית עמק חפר, המחזור השני של בית ספר למנכ"ליות העתיד בתנועה הקיבוצית. מדובר בתכנית פורצת דרך שפותחה עבור נשים שאפתניות המעוניינות להתפתח בעולם העסקי והחברתי ולהגיע לתפקידי ניהול בכירים או כאלו שכבר שם ומעוניינות לרכוש כלים נוספים בניהול. מטרת בית הספר למנכ"ליות העתיד היא שנשים רבות יפרצו את תקרות הזכוכית ויביאו אחריהן דורות רבים של נשים שישתלבו בכל דרגי הניהול וההנהגה העסקית והציבורית. האירוע התקיים במעמד ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר.
התכנית הינה פרי שיתוף פעולה ייחודי בין התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית וארגון סופרסונס, אשר בחזון משותף החליטו לקדם את השוויון המגדרי בעמדות הניהול וההנהגה במוסדות התנועה. המשתתפות מגיעות מכל רחבי הארץ ומתחומים מגוונים וניתן למצוא ביניהן גם מנכ"ליות בפועל ומנהלות בתחומי שונים כמו מנהלות קהילה, פיתוח עסקי, ייצור, כספים, מנהלות מש"א ועוד. במסגרת הקורס יעברו המשתתפות סדנאות מקצועיות, מפגשי פאנלים עם נשים מובילות מתחומים שונים, ויחוו סדנאות למידה המשלבת ידע, יצירתיות ויוזמות פנים ארגוניות ועוד.
הקורונה החריפה את האלימות נגד
נשים וילדים
"הנתונים מצביעים על כך שגם בתקופות שגרתיות אחת מתוך עשר נשים בישראל מוגדרת כנפגעת אלימות מבן זוגה. לפיכך, יש לגלות גם אצלנו עירנות ותקיפות על מנת לתת את הטיפול הדרוש ולגדוע תופעה זו בהחלטיות". הילית בן-צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, ומרכז המועצות האזוריות, כותבת לכבוד יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים
ראשת המועצה האזורית, עמק חפר, גלית שאול בהפגנה נגד אלימות נגד נשים
ביום רביעי ציינו את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, אך למעשה מפרוץ הקורונה אנו עוסקות ועוסקים באינטנסיביות בנושא זה. מאז אפריל, התקיימו לא מעט ישיבות בכנסת ישראל לאחר מקרי רצח ואלימות כלפי נשים, בהן נחשפו פרטים מדאיגים ומטרידים.
אלימות במשפחה היא תופעה חברתית הכוללת אלימות פיזית, אלימות מילולית, התעללות נפשית, תקיפה מינית או אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים וילדים. בימי הסגר וגם כעת, בשגרת הקורונה שעדיין לא התפוגגה, מצאו עצמן המשפחות בישראל כלואות בדירות המגורים שלהן בעל כורחן, ותנאים אלו יצרו ככל הנראה בסיס רחב יותר לתופעות אלו שהביא לעליה של 31% במקרי אלימות במשפחה. לצערנו, חלק מתופעות אלו הקצינו עד לרמה של רצח של נשים על ידי בני זוגן.
אלימות במשפחה היא רעה חולה שאינה מוגבלת למגזרים, יישובים או קבוצות באוכלוסייה ולמרבה הצער אנו נתקלים בה בכל מקום. גם אצלנו בקיבוצים, במושבים ובמרחב הכפרי קיימת אלימות במשפחה, בדיוק כמו בכלל החברה הישראלית. הנתונים מצביעים על כך שגם בתקופות שגרתיות, אחת מתוך עשר נשים בישראל מוגדרת כנפגעת אלימות מבן זוגה (פיזית, מינית, נפשית, מילולית או כלכלית). לפיכך, יש לגלות גם אצלנו עירנות ותקיפות על מנת לתת את הטיפול הדרוש ולגדוע תופעה זו בהחלטיות. מיגור נגע האלימות במשפחה הוא האחריות שכל אחד ואחת מאתנו נושאת. כולנו, כחברה וכבני אדם, צריכים להיזהר שלא ליפול קרבן לאדישות ולצעוק ביחד את זעקת הנשים הסובלות מאלימות, את בכי הילדים החווים אלימות יומיומית בביתם או אלו הנותרים יתומים.
לומדים לזהות תמרורי אזהרה בזוגיות
מגיל צעיר
לקראת יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים (25/11), התקיימה הרצאת זום עבור מתנדבי שנת השירות של התנועה הקיבוצית, בשיתוף 'פורום מיכל סלה', בשם: "משתפות. לא שותקות - תמרורי אזהרה בזוגיות". השינשינים למדו כיצד ניתן לזהות סימני אזהרה להתנהגות אלימה או חריגה בתוך הזוגיות, או מהצד
המרצה, ירדן פריימן גיסה של מיכל סלה ז"ל, ממייסדי העמותה ומוביל הזרוע החינוכית שלה, שיתף את סיפורה של מיכל, הנגיש את תמרורי האזהרה בזוגיות והציג גישה חדשנית למיגור אלימות באמצעות כלים טכנולוגיים.
עמותת 'פורום מיכל סלה' הוקמה על ידי אחותה, לילי בן עמי, והיא עמותה ללא מטרות רווח למיגור אלימות באמצעות פתרונות טכנולוגים, "חשיבה מחוץ לקופסא", יחד עם דגש על אחריות ומודעות ציבורית רחבה לזיהוי הנורות האדומות לאלימות.
כל הכלים שיש היום למניעת אלימות נגד נשים הם חלק מתפיסה מיושנת שלא מתאימה למאה ה-21. עד היום לא הופנה המבט לקידום טכנולוגיות למען ביטחונן של נשים בביתן ומניעת אלימות במשפחה. הפורום מציע ארבעה פתרונות עם היתכנות טכנולוגית פשוטה יחסית. למידע על העמותה והפתרונות שהיא מציעה: לחצו כאן.
אגף חינוך של התנועה הקיבוצית, ומחלקת שנת שירות בתוכו, רואה חשיבות רבה ביצירת שיח עם השינשינים על סוגיית האלימות כלפי נשים למען הגברת המודעות בנושא, והשתתפות במאבק לשם מיגורה של תופעה זו מהחברה. לאחר ההרצאה הועברו לשינשינים מערכי פעילות בנושא לשם עיבוד וסיכום המפגש המשמעותי בקומונות.
בין חשיבה יזמית קואופרטיבית לפיתוח
בר קיימא
האם ערכי השוויון והסולידריות חלים רק בתוך הקואופרטיב (אגודה שיתופית) פנימה – או שעצם הגדרתנו הקואופרטיבית מחייבת אותנו, כחברים וכקיבוצים, להסתכל גם החוצה, אל המעגלים הסובבים אותנו? מפגש וירטואלי ובינלאומי מרתק על התפיסה הקואופרטיבית את עקרונות שמירת זכויות האדם ייערך בעוד שבועיים -
ואתם.ן מוזמנים גם!
בתמונה: הכנס שהתקיים בשנה שעברה באיטליה
בשנתיים האחרונות שותפה התנועה הקיבוצית בקבוצת חשיבה יזמית קואופרטיבית בינלאומית, ששמה לה למטרה לשתף פעולה בחשיבה על דרכים חדשניות לחיזוק היתרון התחרותי ביזמות קואופרטיבית. פעולותיה של קבוצת החשיבה מתמקדות בנושאי חדשנות ויזמות קואופרטיבית הנגזרים מתוכנית העבודה האסטרטגית של התנועה הקואופרטיבית העולמית, תוך שילוב ושיתוף פעולה עם גורמים שונים בעלי תחומי עיסוק ומומחיות קרובים, לרבות עם הזרוע הקואופרטיבית של ארגון העבודה העולמי.
מאז הקמתה עוסקת קבוצת החשיבה בזהות הקואופרטיבית וביתרונות אותם מביאה צורת התאגדות זו ובחיזוק שותפותה של התנועה הקואופרטיבית ליעדי הפיתח הבר-קיימא, כפי שהוחלטו על ידי האום והחלו להיות מיושמים במדינות העולם. כך, למשל, נבחן עתיד עולם העבודה ומקומם של קואופרטיבים ב"עולם העבודה החדש", וכן במקומם של קואופרטיבים בפיתוח כלכלי ובהגנה על זכויות האדם.
האתגרים שהוצבו בפני העולם כולו עם התפרצות פנדמיית הקורונה, הביאו להבנה כי על קואופרטיבים בכל העולם למקד את נקודת המבט שלהם לא רק פנימה, אל חבריהם ואל הקהילות בתוכן הם פועלים, אלא גם מעבר לכך – אל שרשרות הערך שלהם, היינו – לאותם יצרנים וספקים, קרובים או רחוקים. המחויבות הגלומה בערכיהם הבסיסיים של קואופרטיבים לשמירה והגנה על זכויות אדם, לרבות זכות הגישה לעבודה, לחינוך ולתנאים הוגנים, עמדו ברקע היוזמה לקיומו של מפגש וירטואלי, שיוקדש כולו לשאלה איך קואופרטיבים מקיימים, מגינים ומקדמים זכויות אדם בשרשרות ערך?, שיתקיים ביום הבינלאומי לזכויות אדם, 10.12.20, בין השעות 15:00-16:30.
חוזר בועז מקלר ושות': הקניית בעלות באזורי עדיפות על חלקת המגורים
מאת: בועז מקלר רו"ח.
**המאמר הינו מטעם בועז מקלר ושות', ואינו מטעם התנועה הקיבוצית
בעקבות בג"צ שהוגש כנגד ההטבות המפליגות שניתנו לחוכרים עירוניים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 "בעניין רפורמה במקרקעי ישראל". הוחלט ביום 5.9.2016 בהחלטה 1478, שרמ"י תפעל בשלב זה עד קבלת החלטה חדשה בהתאם להחלטה 1185 מיום 8.2.2010 וכיוצא מזה צמצום חלק מההטבות שניתנו בהחלטה 1370.
ביום 18.9.2017 אישרה מועצת מקרקעי ישראל תיקון להחלטה 1478 – החלטה 1520. במסגרת התיקון הוחלט, בין השאר, על כך ששיעורי התשלום בגין העברת הבעלות יישארו זהים לאלו שנקבעו בהחלטה 1185.
בהמשך תוקנה שוב החלטה 1520 ע"י החלטה מס' 1549 מיום 7.5.2018 [פרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל להלן - "קובץ ההחלטות"] במסגרתה הורעו במעט שעורי דמי ההיוון בקרקע עירונית, יחד עם החרגה נוספת מתחולת ההחלטה של כל מגרשי המגורים ששוייכו לחברי קיבוצים או מושבים שיתופיים [ס' 5.1.2(ג)(11) בקובץ ההחלטות].
הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרמ"י, בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).
יש לשים לב כי מדובר ברפורמה סלקטיבית, אשר אינה חלה על קרקעות המגזר החקלאי אלא בקרקעות עירוניות בלבד. על פי הוראות הרפורמה, בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונם באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום. (סעיף 5.1.4 (3) לקובץ ההחלטות). לעומת זאת בהחלטות היוון הזכויות בשיוך דירות באזורי עדיפות בקיבוצים דורשת רמ"י תשלום עבור זכויות תכנוניות קיימות ועתידיות.
מוצע להזדרז בהגשת עתירה לבג"צ בדרישה להשוואת זכויות במגזר החקלאי באזורי עדיפות לאלו שניתנו למגזר העירוני, בכל הקשור לתשלומי היוון הזכויות בחלקת המגורים בקיבוץ ובמושב.
ועידת תום שנת 2020 של ברית פיקוח MBT - מיסוי וביטוח לאומי בקיבוצים מתחדשים
ועידת תום שנת 2020 ב- ZOOM, תתקיים בשני מפגשים: יום ג' 01/12/20 בשעות 10:00-12:30 ויום א' 06/12/20 בשעות 10:00-12:30.
ההשתתפות הינה ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש לאחד משני המועדים.
להרשמה: לחצו כאן.
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה