כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כזכור, לאחר שרשות המיסים הכשילה כל מהלך של העברת סיוע לעצמאים חברי קיבוץ, התערבו ראשי מפלגות כחול לבן והעבודה, בהובלת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ ושר החקלאות אלון שוסטר. כתוצאה מכך הטילה הממשלה על מנכ"לית משרד האוצר דאז (שהתפטרה בינתיים), קרן טרנר אייל, להציע פתרון לבעיה. טרנר אייל הכירה בצדקת הטענות שהעלו אנשי התנועה הקיבוצית ונציגיהם, וקבעה שייושם הסדר דומה להסדר הסיוע לעצמאים שאינם חברי קיבוץ, שיועבר לזכאים באמצעו תקציב ייעודי שהועבר למשרד החקלאות בסך 10 מיליון ₪. 

ביום רביעי האחרון פורסם על ידי משרד החקלאות נוהל הסיוע. הנוהל קובע את זכאותם של חברי הקיבוץ לקבלת מענק הסיוע שנקבע לעצמאים ולבעלי שליטה לחודשים יולי-אוגוסט 2020 , זכאות שלא חלה עד כה על חברי קיבוץ. כללי הזכאות ונוסחת הסיוע דומים מאד לכללים שנקבעו למי שאינם חברי קיבוץ, למעט ההגבלה התקציבית, כך שאם היקף הבקשות יעבור את התקציב יקבל כל זכאי מענק חלקי בהתאמה. 

כמו כן, המענק יינתן  על ידי משרד החקלאות, והגשת הבקשה באתר משרד החקלאות כרוכה בהגשת מסמכים המפורטים בנוהל. מועד ההגשה האחרון נקבע ליום 25.11.2020, ועל כן מומלץ לזכאים פוטנציאלים לבדוק את זכאותם וככל שימצאו זכאים להגיש בקשה באמצעות מערכת ההשקעות המרכזית של משרד החקלאות בכתובת האינטרנט: https://tmi.moag.gov.il. ניתן להגיש את הבקשות בצורה מרוכזת באופן עצמאי או על ידי רואה חשבון או יועץ מס מטעם המבקש, אשר יקבלו הרשאה להזנת הבקשות באופן מקוון. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר: "זו תחנת ביניים משמעותית במאבק עקרוני אותו אנחנו מנהלים כבר למעלה מחצי שנה. אני מבקש להודות בראש וראשונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, אשר החל במאמץ עוד בכהונתו כח"כ, התמיד בו כשר, ואף גייס את משרדו בכדי לפתור בעיות טכניות ולוגיסטיות. אני מבקש להודות לחברי הצוות המסורים, ובעיקר לעו"ד דוד ויינשטיין מליפא-מאיר ולרו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, שלקחו חלק בפגישות וניהלו את המגעים באופן שוטף. ולבסוף, לידידי מימי ספסל הלימודים, צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות, אשר הקים במהירות וביעילות את מנגנון הסיוע. זוהי כאמור רק תחנה ראשונה. עלינו להבטיח כי האפליה תיפסק כליל וכי מענקים נוספים יעמדו אף הם לרשות היזמים והעצמאיים הקיבוציים."

ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, רו"ח דגן לוין הוסיף כי "סוף סוף הבקענו את מחסום החרם האבסורדי והמקומם על עצמאיים חברי קיבוץ, על לא עוול בכפם. אמנם הבעיה נפתרה באופן חלקי בלבד, באשר היא חלה, בינתיים, רק על החודשים יולי-אוגוסט, היא מוגבלת תקציבית ואיננה חלה על עובדי פנים ועל עצמאיים פנימיים, אך מטה המאבק, בראשות מזכירי התנועות ניר מאיר ואמיתי פורת, הכולל גם את עו"ד מיכי דרורי ודוד וינשטיין ורו"ח ירון רייכמן, רביב ישי ואנוכי נמשיך לטפל בהרחבת הזכאות לכלל התקופות ולכלל הזכאים."

בתאריך 02.11.20 הונחו על שולחנה של מועצת מקרקעי ישראל המלצות הצוות לבחינת חלופת האגודה, בראשות מנכ"ל רמ"י המסיים, עדיאל שימרון. בשלב זה, ההמלצות רק הוצגו למועצה אך טרם נדונו, ולא ידוע מתי יעלו לדיון, למרות שלפי הפרסום באתר רמ"י, הם אמורות להיות נדונות בישיבת המועצה הקרובה, בחודש דצמבר.

ההמלצות, שלא נחתמו על ידי כל חברי הצוות, כוללות אמירות קשות נגד הקיבוצים וחברי הקיבוצים בכלל וחלופת האגודה בפרט, פוגעות בזכויות יסוד של הקיבוצים ומערערות על משטר הנחלות ועל מושכלות יסוד ביחסי המדינה והקיבוצים. ההמלצות אינן מותירות דבר מההחלטה המקורית של החלופה, סותרות את רוחה ותכליתה, ומרעות מאד את תנאיה עד כדי הפיכתה לבלתי אפשרית ליישום בקיבוצים רבים.

החל משנת 2014, עת אושרה חלופת האגודה במועצת מקרקעי ישראל,  בחרו בחלופה זו מעל 60 קיבוצים הפרוסים על פני הארץ כולה, תוך אימוץ ההחלטה באספה ברוב של מעל לשני שליש מכלל החברים. רובם המוחלט גם פעל באופן אינטנסיבי מול רשות מקרקעי ישראל על מנת לקדם את יישום ההחלטה, אך נתקל בקשיים רבים לנוכח דרישות הולכות ומחמירות של רמ"י, שאף גררה רגליים ולא אפשר לקיבוצים ליישם את החלופה. 

"בכוונתנו להיאבק בנחישות במישור המשפטי, הציבורי והפוליטי", אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית.

המפגש, שהיה יריית הפתיחה לבניית פורום ארצי , כלל כ- 130 משתתפים ומשתתפות שהתחברו מכל חלקי הארץ, מחבל אילות ועד קיבוץ דן, וביניהם מנהלות מרכזי הצעירים, רכזי ועדות צעירים, מנהלי קהילה, צעירים (ולא רק!) שאכפת להם ורוצים לקדם ולפתח את תחום הצעירים. המטרה הרחבה היא בניית  פורום ארצי למובילי הצעירים בכדי ללמוד, לקבל כלים ולפתח את תחום הצעירים, בנפרד וביחד. 

את המפגש יזמה רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, בשיתוף פעולה עם מרכז המועצות האזוריות והוא כלל, בין היתר, הרצאה של ד"ר נעמה מירן, מנכ"לית קרן גנדיר, בת גבעת ברנר והיום תושבת קיבוץ גת, שחשפה בפני המשתתפים את תמונת המצב של הצעירים בתקופת הקורונה וקיימה שיח על המקום וההשפעה שיש למובילי תחום הצעירים והקהילה - דווקא בתקופה זאת. בהמשך המפגש הושק בבמה החגיגית 'המדריך לפיתוח תחום הצעירים' הכולל מידע על מאפייני הצעירים בקיבוצים, כלים להקמת ועדת צעירים ולבניית תוכנית עבודה שנתית, מעורבות צעירים בהנהגה ועוד. לאחר מכן עלו עמיחי זיגר (דפנה), סמדר כהן (חצור) ובר אלמקייס (החותרים) ששיתפו וסיפרו על תהליך הקמת ועדת הצעירים בקיבוצם, יזמות צעירה ופרויקטים שוועדת הצעירים מובילה בקורונה ובשגרה.  לבסוף, התחלקו כל משתתפי המפגש לחדרי דיון להיכרות מצומצמת יותר ושיח על הנושאים שמעסיקים אותם בימים אלו.  

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "מדהים לראות את ההיענות למפגש, זה רק ממחיש את הצורך בהקמה ופיתוח של ועדות צעירים בקיבוצים, ועדות שיסתכלו בפריזמה רחבה על הצעירים, גילאי 18-40, בחלוקה ע"פ סטטוסים (חיילים, משוחררים, סטודנטים, צעירים ללא ילדים ומשפחות צעירות). בדגש על כלל הצעירים שגרים בקיבוץ, בנים ובנות, משפחות נקלטות מבחוץ, שוכרים, תושבי הרחבה וכל צעיר וצעירה שחיים בקיבוץ. ועדות שיהוו פלטפורמה וקרש קפיצה להתפתחות ולמעורבות של הצעירים בקהילה הקיבוצית, באזור ובחברה הישראלית".

232 מבין העולים מתארחים ב-11 קיבוצים, כהמשך למסורת ארוכת שנים. אורחי הכבוד של האירוע, שלחו באותו היום ברכות מצולמות ואיחלו לצעירים גיוס קל והצלחה בשירות. בין המברכים המכובדים היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ויו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. את מסיבת הגיוס חתם הזמר חנן בן ארי במופע בשידור חי שהוקדש לכל ההורים של החיילים הבודדים של תוכנית גרעין צבר.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר היה בין אלו ששלחו סרטון ברכה לחיילים, בו אמר: "ברצוני לאחל לכם גיוס קל ושירות משמעותי. שתצליחו לשמור על הגיבוש שלכם כקבוצות ולהביא את היכולות האישיות של כל אחד מכם בנפרד. אני בטוח שתתרמו הרבה מאוד לצה"ל. התנועה הקיבוצית תמיד מחכה לכם בעורף ואתם כבר מכירים את הקיבוץ שלכם. לכו בשלום ותחזרו בשלום, ממשו את עצמכם ותרמו לביטחון ישראל - בהצלחה!."

מאיר הוסיף בנושא בחשבון הפייסבוק שלו: "האשד הקבוע, שראשיתו אי שם בשנת 1991, זה שהתנועה הקיבוצית מארחת מיומו הראשון, מציב פרופורציה ראויה לאלה הטוענים כי פסה ציונות מן העם וחדלה ההגשמה בקיבוצים. אנחנו גאים מאוד בחבר'ה הנהדרים האלה, בקיבוצים המארחים, ברכזים המסורים ובמשפחות המאמצות."

אלעד סנדרוביץ, מנכ"ל צופים צבר העולמית: "קרוב ל-300 צעירים וצעירות מכל רחבי העולם היהודי הגיעו בחודשים האחרונים אל עשרות גרעיני צבר ברחבי ישראל ויתגייסו בקרוב לצה"ל כחיילים בודדים. אנו חוגגים את הגעת העלייה של הצעירים הציוניים האלה פעם בשנה זה כ-30 שנה באירוע מרגש. השנה החלטנו למרות הקשיים לקיים את האירוע, ואנחנו שמחים שהמצב איפשר לנו לשכלל את השידור ולהתאים אותו אל הקהילות היהודיות התומכות בנו בכל רחבי העולם, ובעיקר להורי ומשפחות החיילים"

אסף ענברי נולד ב-1968 בקיבוץ אפיקים ומתגורר כיום בדגניה ב'. למד ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב וספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שבה כתב דוקטורט על הגותו של ביאליק. ספרו ״הביתה״ נבחר בשנת 2013 על ידי קוראי העיתון מקור ראשון כאחד מעשרת הספרים העבריים הטובים בכל הזמנים, ובשנת 2017 הוא נבחר על ידי קוראי עיתון הארץ כאחד מעשרת הספרים ״שכל בן תרבות חייב לקרוא״. על ספרו ״הטנק״ (2018) כתב עמוס עוז: ״אין הרבה ספרים כאלה. בעצם, אין בכלל ספר כזה״.

חבר השופטים של פרס עגנון כלל השנה את פרופ׳ צחי וייס, שר החינוך לשעבר הרב שי פירון והמשוררת והעורכת נועה שקרג׳י. ״בספריו ׳הביתה׳ ו׳הטנק׳ עיצב אסף ענברי קול ייחודי בספרות העכשווית״ כתבו השופטים, ״ענברי עוסק בלב לבו של האתוס הציוני: בקיבוץ ובמלחמה, אולם, מלאכתו היא מלאכה עדינה המאופיינת בריחוק ספרותי ייחודי, בעומק אינטלקטואלי והיסטורי, ובפרישה של מגוון נקודות מבט.״ 

הפרס על סך 40,000 ש”ח מוענק לסופר/ת שפרסמו שני ספרים ומעלה ומטרתו לעודד את המשך הכתיבה האיכותית. הפרס מוענק מטעם בית עגנון ועיריית ירושלים. בין הזוכים בפרס בשנים האחרונות: יניב איצקוביץ', חיים באר, סמי מיכאל ולאה איני.

בשנת 2007 נערך "הסדר הסוכנות" בו נפרעו מרבית חובות הקיבוצים לסוכנות היהודית תמורת הנחה משמעותית. ההסדר לא פתר את "חובות השיכון": סיוע של הסוכנות לבנייה בקיבוצים, שהסוכנות טענה שהם הלוואות והקיבוצים טענו שהם מענקים. לפני קרוב לשנתיים, פנתה הסוכנות לתנועה בבקשה לפתור את המחלוקת. לאחר מו"מ ארוך בין התנועה לסוכנות, תוך התייעצות שוטפת בין התנועה לקיבוצים, הוסכם על מתווה ההסדר שנדון בין הצדדים:

• תשלום מרוכז ובמזומן, "באבחה אחת", של ה"חוב", כנגד הפחתה ("הנחה") דרמטית בסכום החוב, וכמובן, הסרת כל השעבודים.
• סיוע של המערכת המרכזית (קמ"ע/ארגונים כלכליים אזוריים) באמצעות הלוואה לקיבוץ שיזדקק.

היות ושני קיבוצים אינם מצטרפים להסדר, כולל ההסכם שני מסלולים - האחד עם שני הקיבוצים והשני בלעדיהם. 

בטקס החתימה, שהתקיים במשרדי התנועה הקיבוצית, אמר מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "כמו כל קונפליקט, הגיעה גם שעתו של זה להסתיים. אנחנו מקצרים היום עוד זנב שנשאר מהעבר. זה לקח קצת זמן אבל גם זה נפתר עבור מרבית הקיבוצים שנותרו להם חובות לסוכנות. תודה לכל מי שלקח חלק במאמץ וגרם לזה לקרות, ובמיוחד ליו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. הדבר החשוב ביותר כעת בקשר שלנו עם הסוכנות היהודית הוא להמשיך את פרויקט "בית ראשון במולדת" ואת חלקם החשוב של הקיבוצים בקליטת עלייה."

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג אמר במעמד החתימה: "אני חושב שזה מאוד חשוב שהגענו לרגע הזה של חתימת ההסכם והסדרת החובות, שייתן לנו רעיונות והזדמנויות חדשים לשיתופי פעולה. אני צופה גל עלייה אדיר בדרך לישראל מרחבי העולם. אנחנו רואים כמות אדירה של פניות למרכז העלייה שלנו ובעיקר על ידי צעירים יהודים מרחבי העולם, וזו הזדמנות אדירה מבחינת התנועה הקיבוצית והסוכנות היהודית. אני מודה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר על שיתוף פעולה הדוק."

חמישה קולות שונים היוו השראה לדיון במפגש: פז אלניר, מנכ"לית יד טבנקין וחברת רמת יוחנן, חשה שכחברה קיבוצית עדיין יש לנו תפקיד, אפילו שכיום הוא נראה אחרת, ואת הפעילות צריך לרכז פנימה והחוצה מבלי למדוד איפה יותר. המשיכה אותה ענבל דור קרבל, מנכ"לית עמותת על"ם וחברת להבות חביבה שרוצה בעצם לראות אותנו, הקיבוצניקים, יותר! יותר בעמותות, יותר בהתנדבות, יותר עם אוכלוסיות מוחלשות. "צריך למצוא את הפניות ביומן ובעיקר בלב למי שצריך שנהיה שם בשבילו", אמרה. המשיך ד"ר רן כוחן, חבר קיבוץ צרעה שאתגר את המשתתפים במחשבה בהמשך למאמרו – האם כל מורשתנו הפכה להיות הבטחת דור ההמשך של בנינו ובנותינו והבטחת איכות חיים בקיבוץ, המתבטאים בריאה הירוקה, בחינוך האיכותי ובחיי הקהילה הטובים והנוחים. רינת פיין רז מעין חרוד איחוד הזכירה לכולנו שבקיבוצים כפי שהם היום יש לחברים מרחב בחירה כמה ואיך להיות מעורבים בחברה הישראלית הן כקהילה והן כפרטים בה.

אחרונת הדוברות בחלק זה הייתה דניאלה לבנסארט מקיבוץ כרמים, שקוראת לקיבוצים לפעול בשיתופי פעולה עם גופים נוספים במרחב הישראלי ועל ידי כך להגביר עשייה ומעורבות חברתית של חברי הקיבוצים.

לאחר הדוברים, ובליווי מוזיקלי של מרב סמן טוב מפלמחים, נמשך הדיון בקבוצות קטנות, שם נשאלו המשתתפים מהם הקולות הפרטיים שלהם, מהם הקולות הקהילתיים והאם אנחנו בכלל עסוקים במקום של הקיבוצים בחברה הישראלית או עסוקים יותר ביום יום. המסרים שעלו: הרבה צניעות, הרבה חשיבה על עיצוב דור העתיד ועל מראה פניהם של הדמוקרטיה, הסוציאליזם, והאקטיביזם בקיבוצים ובכלל.

המפגש סגר את הכנס השנתי של אגף חברה וקהילה, שעקב הנסיבות התפרס על פני 4 מפגשי זום לכלל ממלאי התפקידים בקיבוצים.

לאחר שלושה מחזורים מוצלחים, וכ-100 בוגרות ובוגרים, מחזור ד' של תכנית "שבילים לציונות וצדק חברתי" יוצא לדרך!

הפעם, בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית מטה-אשר!
 
"שבילים לציונות וצדק חברתי" מבית רשת-הצעירים של התנועה-הקיבוצית וקרן ברל כצנלסון, הינה תכנית מנהיגות פוליטית, המיועדת  לצעירות וצעירים בגילאי 28-40, בעלי ניסיון ורקע חברתי, ציבורי ו/או פוליטי ורצון לפעול ולהשפיע במרחב הקיבוצי, האזורי והארצי.
 מטרות התוכנית:

1. להנגיש ידע רחב ובלתי תלוי בשלושה תחומים מרכזיים: כלכלי-חברתי, אזרחי (דת ומדינה, דמוקרטיה ועוד) ומדיני-בטחוני.
2. לחזק יחידים וקבוצות קיימות במרחב האידיאולוגי.
3. להוות חממה רעיונית עבור יחידים וקבוצות אשר מעוניינים להעמיק, לחזק ולבסס פעילות ציבורית מתוך תפיסה פרוגרסיבית.
4. לחזק קבוצות ומגזרים אשר נמצאים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית במדינת ישראל.
5. גיבוש עתודת מנהיגות חברתית ופוליטית של בוגרי מסגרות התנועה הקיבוצית וארגונים הקשורים אליה.

כל כרטיס משקארד שיונפק עד ה-31/3/21 (ויהיה זכאי), יוכל גם הוא ליהנות מהחלוקה אשר תחל כבר ב- 1/12/2020.   

להצטרפות דיגיטלית מלאה לחצו כאן 
להשארת פרטים ע"מ שנציג משקארד יחזור אליכם לחצו כאן או התקשרו ל- *8417.   

לשאלות נוספות ניתן גם לפנות ל- meshekard@mishkei.co.il

*מחזיק כרטיס מועדון פעיל, שהיה בתוקף במועד בחירת המתנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים שלפני מועד זה, נעשו בו לפחות 5 רכישות או שנרכשו באמצעותו מוצרים/ שירותים בסכום כולל של לפחות 500 ₪. פרטים מלאים לגבי תנאי הזכאות, ההטבה ואופן מימושה מפורטים בתקנון הייעודי באתר המועדון www.meshekard.co.il

לעלון המלא לחצו כאן