כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בדברי הפתיחה אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר כי "התאריך 4.11 בו אנחנו מתכנסים אינו תאריך סתמי, ועל כן נפתח את מועצת התנועה בציון העובדה הזאת.

אין אנו יודעים כיצד הייתה ההיסטוריה מתגלגלת אלמלא אותו בן בלייעל ששם קץ לחייו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין. אנחנו כן יודעים בוודאות גמורה כמה אנו כמהים ומתגעגעים עד אין קץ למנהיגות מהסוג שהביא לידי ביטוי יצחק רבין המנוח. הצניעות, האמת, היושרה הקיצונית, ההיפך הגמור מן החוויה המנהיגותית שאנחנו חווים בשנים האחרונות. יהי זכרו ברוך."

לאחר מכן הוקרן סרטון בו דיברה רחל רבין-יעקב (חברת קיבוץ מנרה), אחותו הצעירה והיחידה של יצחק רבין על אחיה ודרכו להנהגת המדינה: "ליצחק הייתה מנהיגות שקטה, כבר בנעוריו הוא לא היה מדבר הרבה, אבל כשדיבר הקשיבו לו. תמיד לקח אחריות. אנשים שהוא שלח אותם לפעולה ידעו שאפשר לסמוך עליו. פעולה שנעשתה בתקופה שהוא היה האחראי בה – הוא לקח עליה אחריות טוטאלית, גם על כישלון. המנהיגות שלו התבטאה בכך שאנשים סמכו עליו, והיו מוכנים ללכת איתו לכל מקום ולפעולות הכי מסוכנות. הוא תמיד אמר שלפעילות גדולה צריך שותפים, אי אפשר לעשות את זה לבד. בשבילו מנהיגות היא כזו שאתה עושה את מה שאתה אומר שצריך לעשות".

את הטקס נעלה בביצוע חי (דרך הזום כמובן אבל עם מצלמה וקלידן) הזמרת מיטל טרבלסי בביצוע לשיר "רב חובל" המזוהה עמה ועם הימים שלאחר רצח רבין.

מזמינים אתכם ואתכן להגיע לעצרת המרכזית לציון 25 שנים לרצח שתתקיים במוצ"ש הקרוב בכיכר רבין. לפרטים: לחצו כאן

צוות שכלל את חה"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית גיל לין וראשת המוסד לגישור ובוררות בתנועה הקיבוצית, תקוה טננבוים, קיים בחודשים האחרונים פגישות והתייעצויות עם גורמים רבים וביניהם מזכ"ליות הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים, מזכ"ל דרור ישראל, יו"ר ומנכ"לית הבונים דרור העולמית, ובסופן הציג את המלצותיו בפני מועצת התנועה.

מסמך ההבנות אשר הגיש הצוות, אושר על ידי על כל הגורמים לעיל, ובכלל זה תנועות הנוער הישראליות, תנועות הנוער העולמיות ותנועת דרור ישראל. בתהליך ההידברות הביעו כל השותפים רצון עז להביא לסיומו של משבר האמון ולבסס תחתיו מערכת יחסים מכבדת המקדמת שיתופי הפעולה. בכל ההיבטים הצליח הצוות לבנות הסכמות, אשר מהוות את המתווה להמשך העבודה וחיזוק היחסים בין כל הגורמים הנ"ל. אחד הנושאים המורכבים בהם נדרש הצוות להתערב היה עימות שנוצר בתוך אחת מתנועות הנוער העולמיות הקשורות לתנועה הקיבוצית, תנועות הבונים דרור.

מסמך ההבנות אשר גיבש הצוות כולל שלושה מרכיבים עיקריים, המתייחסים להיבטים השונים של הקשר בין תנועות הנוער לקיבוצים:

1. התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער בישראל.
2. התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער העולמיות
3. התנועה הקיבוצית והקיבוצים העירוניים

בין חברי המועצה היה מיעוט אשר דרש להיענות לדרישת חברי החלוץ ולדחות את ההסכם כולו, או לפחות את הפרק העוסק בתנועות הנוער העולמיות. חברי הצוות הבהירו שההסכם הוא שלם ולא ניתן לבטל חלקים מתוכו, כאשר לכל חלק תפקיד משמעותי בבניית ההבנות ושרטוט תמונת העתיד הרצויה. יחד עם זאת הצהירו כי מקובלת מבחינתם הצעת קיבוץ בארי לפיה גם לאחר אישור ההסכם ימשיך הצוות לפעול עוד כשלושה חודשים, הן על מנת לקדם את שיתוף הפעולה עם תנועות הנוער, והן לטובת קידום ההידברות בין תנועת הבונים דרור העולמית לבין עמותת החלוץ.

בהצבעה אישרה המועצה ברוב גדול את הצעת הצוות, ומתווה ההבנות שהושג הופך למעשה למפת הדרכים לקידום היחסים בין התנועה הקיבוצית לתנועות הנוער.

חלופת האגודה הפכה להליך סטטוטורי בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל בספטמבר 2014, נחתמה על ידי שני שרי אוצר וקיבלה את אישור בג"צ. מאז ועד היום, ההנהלה הבכירה ברשות מקרקעי ישראל לא השלימה עם חלופת האגודה. במשך 7 שנים הם תקעו מקלות בגלגלי התהליך.

בספטמבר 2017 הקימו ברמייה ועדה שנועדה להחליט מה יעלה בגורלם של השטחיים הבלתי מתוכננים. הא ותו לא. מנכ"ל רמ"י הרשה לעצמו להרחיב עד אין קץ את סמכויות הוועדה שהקים, והשבוע לקראת סיום תפקידו הניח את "מסקנות" והמלצות הוועדה שלא נחתמו ע"י כל חבריה, על שולחן מועצת מקרקעי ישראל, תוך שהוא מדגיש שהנושא אינו עולה לדיון אך אלו "המסקנות" של הוועדה המקצועית. במקביל, הוא הוציא את מסקנות הוועדה, שאיש לא ראה עד אז, לתקשורת שפרסמה בכותרות גדולות "ידיעה" המקדימה את זמנה.

למעשה, מועצת מקרקעי ישראל הנחתה את הנהלת רמ"י להכין הצעת החלטה בנושא לדיון שיתקיים בדצמבר. בהחלטה יקבעו הוראות מעבר עד לאותו היום ולמי שיגיש מאותו היום והלאה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "זוהי שעת האמת של חלופת האגודה ואנחנו נאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו בכדי שהתהליך הנפסד הזה לא יצלח."

במהלך החודש האחרון היה ברזילי מאושפז בבית החולים במצב קשה כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה. 

און מונה למנכ"ל תשלובת מילואות, הארגון הכלכלי האזורי של קיבוצי הגליל המערבי בשנת 2012 ובחודש שעבר נבחר בפעם השלישית לתפקיד. בתפקידו הקודם שימש במשך שבע שנים כמנכ"ל חברת "תרביות ראש הנקרה" ובנוסף הקים ושימש כמנכ"ל חברת "גליל אקספורט", חברת ייצוא ושיווק עצמאית לתוצרת חקלאית לחו"ל.

און, יליד חיפה, הגיע לראש הנקרה בגיל 14 במסגרת "חברת נוער" ונשאר בקיבוץ לאחר השירות הצבאי. הוא היה בן 63 במותו, ספורטאי פעיל ובכושר גופני מעולה, ועסק בין היתר בספורט ימי, כדורסל ורכיבת אופניים. מצבו כתוצאה מההידבקות בנגיף ומותו הכו בתדהמה את כולם, ומלמדים שעל כולנו להיזהר ולהישמר. הוא הותיר אחריו את רעייתו ורד, בת הקיבוץ, שלושה ילדים ושבעה נכדים.

התנועה הקיבוצית משתתפת בצערם הכבד של המשפחה, בית ראש הנקרה, תשלובת מילואות וקיבוציה.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שהיה חבר בשדולה החקלאית בכל שנותיו בכנסת, בירך באופן מקוון ואמר: "החקלאות המקומית צריכה להיות יעד לאומי, יעד של כל אחד מאיתנו, במיוחד בימים שבהם בעלי עסקים קטנים, יזמים וגם חקלאים כורעים תחת השלכותיה ההרסניות של כלכלת הקורונה. זו העת לשמור על החקלאים שלנו. על עובדי האדמה שלנו. חקלאים מכל המגזרים והענפים שמוסיפים לצעוד בשבילי הארץ הטובה הזו, מעבדים אותה ומפיקים את תנובתה."

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, אמר כי "היום כולם מבינים שבשעת משבר ייצור המזון לא יכול להיפסק, ושצריך לחזק את כושר הייצור בימי שגרה. ישנם גורמים המסתכלים על החקלאות הישראלית רק דרך הזווית של תג המחיר. ביטחון מזון לא מדבר אליהם. תכנון ארוך טווח השומר על יציבות ענפי הגידול - הוא עיקרון סובייטי בעיניהם. מולם ומול שלל המתקפות, אנחנו עומדים איתן. לא מתבלבלים. קיבלנו הזדמנות פז להחזיר את האור לעיניים של החקלאים, ואנחנו פועלים בשביל זה במשרד החקלאות כל יום".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״לפני 20 שנה, כשהתחלנו את יום החקלאות בכנסת, הבנו שלצד הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים החקלאים חשוב להעלות ולציין את  החוזקות של החקלאות הישראלית. היום בכל העולם רוצים ידע חקלאי, כל שר שחוזר מחו"ל מדבר איתנו על זה, דובאי ואבו דאבי עוסקות היום בביטחון המזון, יש שווקים חדשים שנפתחים והם צמאים לידע והחדשנות בחקלאות הישראלית. זו צריכה להיות מדיניות ממשלתית, צריך להפנים שההשקעה בחקלאות הישראלית היא השקעה לא רק בביטחון המזון והעצמאות שלנו אלא גם בפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל״.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הערכים הנוספים של החקלאות הישראלית גבוהים בהרבה מהערך הכלכלי של התוצר החקלאי וכל מי שיושב בחדר הזה, כמו גם רוב מי שיושב בבית הזה, יודעים זאת. מעבר לטיעון זה, נוסף השנה טיעון משמעותי נוסף: בימים של משבר תעסוקתי עצום ממדים יהיה זה טירוף מוחלט לייבא אבטלה לישראל. מצווה על כל מי שמכיר במצב, לשמר את פרנסתם של חקלאי ישראל וכל יתר המתפרנסים מקרב אזרחי ישראל החיים משרשרת הערך שתחילתה הוא המוצר החקלאי. על הממשלה והכנסת מוטלת האחריות להבין את הסיטואציה ולקבל החלטות בהתאם. ייבוא תוצרת חקלאית מתחרה, הוא ייבוא של אבטלה בעידן של משבר תעסוקה דרמטי."

במסגרת היום התכנסה ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), לדיון שעסק בעידוד וקידום צריכת תוצרת חקלאית ישראלית. בסיום הישיבה, סיכם מרגי: "הוועדה סבורה שיש לתמוך בסימון תוצרת חקלאית ישראלית ולפטור את החקלאים ממס מעסיקים, כדי להוזיל עלויות. הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה להעדיף במכרזים את התוצרת החקלאית הישראלית ולהגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח חקלאי."

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר (מפלסים) אמר במועצת התנועה: "יש ממשיכי דרך רבים ליצחק רבין והם מסורים, גם אם הם בוחרים במסגרות פוליטיות שונות. בשביל לשרוד מחלוקות משמעותיות צריך לחזק את המכנה המשותף בקרב כל אזרחי המדינה שלנו. יום החקלאות צוין אתמול בצניעות בכנסת אבל לווה בהסכמה רחבה. אין שחר לאמירה שהשוק החופשי לבדו הוא חזות הכל. הפשיעה החקלאית מעסיקה את המשרד בראשותי ואנחנו בקשר עם המשרד לביטחון פנים, כולל גיוס 500 סיירי שדות לטיפול בנושא הזה. הכנסנו לפעולה את נושא הפיצוי לעסקים קטנים שהם חברי קיבוץ ויש כבר מתכונת לכך, לא הכל הושג אבל אנחנו בתחילת הדרך הנכונה והחשובה".

לאחר מכן הציגה הנהגת התנועה הקיבוצית בפני חברי המועצה, את התמודדות הקיבוצים עם משבר הקורונה, והעשייה הרחבה של התנועה הקיבוצית בתקופה זו, וכן את הנושאים הרבים בהם עוסקת התנועה בימים אלה והמאבקים הצפויים אל מול גופי הממשל השונים. 

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, אפיין את הקורונה כמשבר עולמי, המתבטא באופנים שונים בארצות ובקהילות שונות: "היות והקורונה עוברת מאדם לאדם, כאשר יש מגע או קירבה פיזית, להתפרצות הקורנה יש תלות גדולה במאפיינים חברתיים, תרבותיים וארגוניים, דבר ההופך את התפתחות הקורונה בקיבוצים לייחודית. התוצאה היא שהתפרצות הקורונה בקיבוצים נמוכה משמעותית מהממוצע הארצי".

"זוהי שעתו היפה של הקיבוץ" הוסיף לין, "אנו עדים לתופעות מרגשות ומרשימות של ערבות הדדית, התגייסות פנימה והחוצה, תמיכה בסקטורים הפגיעים ופתרונות יצירתיים של קהילות חזקות והנהגות הלוקחות אחריות מלאה על ההתמודדות עם האתגרים המורכבים. כל זה נעשה בסיוע וליווי אינטנסיבי של התנועה הקיבוצית, אשר מסייעת בריכוז המידע והרעיונות והפצתם לקיבוצים, ומהצד השני מרכזת את העבודה מול גורמי הממשל.

בהתאם לרוח הזמן והאחריות, הכנסים התקיימו באמצעות הזום. מטעם התנועה הקיבוצית השתתפו ודיברו המזכ"ל, ניר מאיר, ראש אגף כלכלה, רו"ח דגן לוין, מנהל המחלקה המשפטית, ד"ר עו"ד מיכי דרורי וראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס. מטעם משקי עמק הירדן ומשקי הנגב השתתפו המנכ"לים מנש' שלום (עמק הירדן) ועודד זבולון (משקי הנגב) יחד עם הנהלות הארגונים, ומטעמם של ברית פיקוח השתתפו המנכ"ל, רו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל מבט יועצים, רו"ח רביב ישי, רו"ח סטפני פינקלשטיין מהמחלקה המקצועית ורו"ח אבי סוויסה ממחלקת ביטוח לאומי. בשני הכנסים לקח חלק גם יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

המטרות העיקריות של הכנסים האזוריים הן הערכות לשנה הבאה, עדכונים לגבי התוכנית הכלכלית של הממשלה לסיוע לאזרחים ולעסקים בתקופת הקורונה, המאבק בהדרת הקיבוצים וחבריהם מתוכנית זו ודגשים למילוי מסמכי הזכאות, ניתוח נתוני "סקר הקורונה הקיבוצי – פעימה שניה" שביצעו בתנועה הקיבוצית ועדכונים שוטפים שונים.

מנשה (מנש') שלום, מנכ"ל קבוצת צמח מפעלים אזוריים ומשקי עמק הירדן הציג את פריסתם הגאוגרפית, את ייעודם ואת חזון הבעלים של צמח. עודד זבולון, מנכ"ל משקי הנגב ניתח את השפעת משבר הקורונה על כלכלת המדינה וכלכלת קיבוצי משקי הנגב וקבע כי על הקיבוצים להיערך לקראת המשך המשב, ובפרט בתכנית המשק לשנת 2021 לשמור על שולי רזרבה גבוהים.

ראש אגף כלכלה בתנועה רו"ח דגן לוין שמפיק את הכנסים, הציג את המהלכים שנעשו מול המדינה בקשר למענקי הסיוע והפיצוי בעקבות הקורונה. רו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח ומומחי הברית הציגו למשתתפים את סל המענקים שהקצתה מדינת ישראל בשל משבר הקורונה, והסבירו את כללי הזכאות והגשת הבקשות. רו"ח רביב ישי ניתח את יסודות המחלוקת בין רשויות המס לקיבוצים ושיקף את עומק המחלוקות והלך הרוח ברשות.

הראל קיבל את הזריקה בבית החולים שיבא שם "ליוו" אותו ברגע ההיסטורי ראש הממשלה, בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ ושר הבריאות יולי אדלשטיין, ואוטלנגי עשה זאת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

בראיון לאולפן ynet  אמר לאחר ששככה ההתרגשות והאח"מים הלכו: "זה יום היסטורי, זכות גדולה נפלה בחלקי להיות הנסיין הראשון, ואני מקווה שהיום נביא את הבשורה, שעם ישראל הולך לנצח את הקורונה".

לשאלה אם הוא פוחד מהתהליך, הוא אמר: "אני לא מפחד. אני בחור צעיר, חזק, בריא. יש לי מערכת חיסון מצוינת. היה לי ברור עוד לפני חודש כשחיפשו נסיינים שאני אבוא. ואני חושב שעוד צעירים צריכים לבוא וככל שיגיעו יותר מתנדבים החיסון יגיע יותר מהר".

בראיון אחר סיפר: "גם אבא שלי היה נסיין לפני כמעט 40 שנה. אין לי ספק שהבחירה שלי להיות חלק מהניסוי למחלקה שפגעה בכל כך הרבה אנשים – בריאותית, נפשית וכלכלית היא מהערכים שקיבלתי מהבית – מסבא שלי, ההורים וכל המשפחה. ערכים של נתינה והקרבה. זו ערבות הדדית".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "כמו בגיוס לצה"ל, לשירות משמעותי ולנתינה למען החברה בישראל, גם במלחמה נגד הקורונה הקיבוצניקים בראש. אני מברך את שגב הראל מקיבוץ שדה נחמיה וענר אוטולנגי מקיבוץ טללים הנסיינים הראשונים של החיסון נגד קורונה בישראל, ומאחל להם בריאות שלמה. ערך ההתנדבות הוא ערך מרכזי בחיינו. הפעם המשפט - הצלחתם, הצלחתנו, נכון מתמיד".

משבר הקורונה הביא עמו שלל אתגרים למדינת ישראל בכלל, לחברה הקיבוצית בפרט. מבין שלל ההשלכות המורכבות יותר ופחות שקרו לקיבוצים, נוכחנו לראות שקיבוץ הוא עדיין מילה נרדפת לחוסן קהילתי איתן, לתפקוד קהילתי ברמה גבוהה ביותר וליצירת מענים ייחודיים בשטח. 
המשבר הביא צעירים רבים  לשנות את התכניות שלהם ולחפש כיוונים חדשים, אם זה טיול אחרי צבא, לימודים, תעסוקה ועוד. כמו כן, אנו רואים הרבה צעירים שחזרו לקיבוצים לתקופה זאת ובודקים בינם לבין עצמם ובינם לבין הוריהם – את יחסם כרגע לקיבוץ. עבור רבים מהם זהו רגע של התבוננות מחודשת על הקיבוץ.

ב-10.11 רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, בשיתוף מרכז המועצות האזוריות, מזמינה אתכם.ן מובילי תחום הצעירים, רכזי ועדות צעירים, מנהלי קהילה וצעירים שאכפת להם, למפגש זום ארצי בתחום הצעירים.
במפגש תתארח ד"ר נעמה מירן, מנכ"לית קרן גנדיר ובת גבעת ברנר, שתספק תמונת מצב על הצעירים בתקופת הקורונה ותשוחח על האתגרים וההזדמנויות בחיבור הצעירים והצעירות לקהילה. 
כמו כן, יושק המדריך לפיתוח תחום הצעירים - כל מה שאתם צריכים לדעת, כלים ותוכנית לפיתוח התחום, כולל דוגמאות מקיבוצים שעשו זאת והקימו ועדות צעירים, ולבסוף יתקיים שיח עמיתים. 

*המפגש רלוונטי לכל הקיבוצים, גם קיבוצים שאין בהם ועדות צעירים.

לחצו כאן להרשמה

את המכון מנהלת ד״ר אורית דרור, אחת ממובילות המאבק המתמשך מול הממשלה להכרה ולקיחת אחריות על מעונות היום. ״היתרון הגדול בשיתוף הפעולה עם רשת הגן הקיבוצי הוא בחשיבה מזוויות שונות, בגיוס סטודנטיות איכותיות, בהיצע מרצים מגוון ומומחה בתחומו. תהליך העבודה עם הגן הקיבוצי היה פורה, מקצועי ורציני, ממש סיעור מוחות מתמשך״, אומרת דרור.

את הקורס עצמו מנהלת דפנה אפרתי מקיבוץ משמר העמק. הקורס מבוסס על ערכים כגון מקצועיות, מנהיגות, שיתופי פעולה, לקיחת אחריות חברתית ויכולת לעשות אינטגרציה בין התחומים הרבים שבאחריותה של כל מנהלת מערכת גיל רך ישובית. 

״אנחנו בתנועה הקיבוצית שואפים למצויינות של כל ממלא תפקיד. היה ברור לנו שחשוב לתת את ההכשרה המקצועית ביותר למנהלות הגיל הרך וגם לפתוח להן את אופק הקריירה. היה אך טבעי מבחינתנו לפנות לאורנים, אבל גילינו ששיתוף הפעולה ורמת המקצועיות הם מעל ומעבר לציפיות שלנו. מאוד מרגש לפתוח קורס כזה שתוכנן ברמה הגבוהה ביותר ועם סטודנטיות שמאד הרשימו אותנו בראיונות הקבלה, וזוהי רק ההתחלה!״, אומרת שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית. 

״ניהול מערכת חינוך גיל רך הוא אחד התפקידים הקשים ביותר שדורשים מקצועיות רב תחומית מעמיקה. לצערי המדינה לא מכירה בתפקיד הזה, אך אני חושבת שזו האחריות של כולנו, הארגונים, האקדמיה, הרשויות והורים לעורר מודעות לחשיבות התפקיד כחלק מכל מערכת חינוך. בדיוק כמו שיש מנהל בית ספר, או מנהל חטיבה, גם מסגרות הגיל הרך דורשות ניהול מתכלל״, אומרת נועה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי. ״מטרת הקורס הוא לספק פרספקטיבה מערכתית, התפתחותית וחינוכית המתייחסת לכלל המעגלים הסובבים את הפעוט וילד מלידה ועד סוף גן חובה. חינוך וטיפול בגיל הרך הוא השלב החשוב ביותר, שמשפיע לא רק על עתידו של הפעוט עצמו, אלא על עתידה של כל קהילה וכמובן כך גם על המדינה כולה." 

המרפאה  מנוהלת  על ידי האחות שמרית סגל מומחית בתחום ובעלת  ניסיון רב ועובדת גם בטיפת החלב של כללית ביוקנעם. בתחנה החדשה   יינתנו שירותי רפואה מונעת בשעות רבות ומגוונות המותאמים לצרכים של המשפחות הצעירות.

השירותים שינתנו בתחנה כוללים מעקבי גדילה והתפתחות, חיסונים, בדיקות מעקב וסינון על ידי אחות טיפת החלב .כמו כן יבוצעו בדיקות התפתחות על ידי רופאה בכירה מבית חולים כרמל וכן מומחים כמו פזיוטרפיה התפתחותית , תקשורת תזונה ועוד. לצידם יתקיימו הדרכות בקבוצות, סדנאות והרצאות להורים.  מדובר בשירות לילדים מרגע הלידה ועד גיל 6.

רות ברוך - מנהלת הסיעוד של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, מציינת כי תודות לשילוב ידיים בין כללית לנציגי הקיבוצים והמועצה, הם והוריהם יקבלו שירות משופר משמעותי. השירות יהיה זמין הרבה יותר מבעבר, כולל יום בשבוע עד 20:00, לנוחותם של ההורים העובדים. המרפאה שופצה והוכשרה למתן שירות בתנאים ידידותיים לבאי המקום והצוות שמאייש את המקום הינו איכותי ומיומן. מניסיוננו, שירות אחוד כזה מיטיב מאד עם ההורים וילדיהם. השירותים שינתנו עומדים בסטנדרט הגבוה של משרד הבריאות, בהובלת מרכזת תחום רפואה מונעת אלישבע כהן ארזי.

 בימים אלה החל מבצע חיסוני השפעת, כולל חיסון הפלומיסט בשאיפה שהגיע אף הוא ומתאים מגיל שנתיים. צוות טיפת החלב באליקים ערוך גם לחיסון התינוקות החשוב כל כך להפחתת תחלואה שלהם, הדבקת בני המשפחה וירידה בשיעור הסיבוכים הקשים, גם אם מתפתחת מחלה. לחיסון חשיבות יתרה בתקופה זו של מגיפת הקורונה.