כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

גם השנה, יצאו בתנועה הקיבוצית בקריאה למשפחות ויחידים שאין ידם משגת להכין את החג, או אזרחים וחיילים בודדים שאין להם עם מי לשבת אל שולחן הסדר, לבוא ולהתארח בסדרי הפסח הקיבוציים ללא כל תשלום. בעקבות הקריאה, יתארחו בקיבוצים עשרות משפחות וחיילים בודדים.

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית: "אנחנו שמחים שגם השנה הקיבוצים יפתחו את דלתם ולבם במטרה לסייע לכל אחת ואחד במדינה שאין להם איך או עם מי לחגוג את ליל הסדר. זוהי מצווה אנושית ויהודית לחבר בין מי שאין לו איך או עם מי לחגוג, ובין קיבוצים ברחבי הארץ, על מנת שכל אחד ואחת במדינת ישראל ישב בערב פסח לשולחן החג. כנאמר, 'כָּל דִכְפִין - יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ - יֵיתֵי וְיִפְסַח'".

אחרי מנוחת סוף שבוע ראשון בלי "שבתות תרבות" וריצה מקלפיות דמה בבתי ספר לאסיפות בחירות ברחבי הארץ הגיעו שני חברי הקיבוץ היחידים שיושבעו ב-30.4 כחברי כנסת – אלון שוסטר (מפלסים) ורם שפע (גבעת חיים איחוד) לבית התנועה הקיבוצית, לפגישה עם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר.

אתה מרגישים שליח ציבור של הקיבוצים? ההתיישבות העובדת? אנשי העוטף?

שפע: "ללא ספק - הקיבוצניקיות פועמת בי ולצד תחומים נוספים שבהם אעסוק, אהיה גם נציגם של הקיבוצים וההתיישבות בכלל, ובפרט של הצעירים והצעירות בקיבוצים, מתוך היכרות והבנה בצרכיהם הייחודיים בקהילה הקיבוצית. בעבודה משותפת עם אלון נוביל את התחומים האלה וננסה להיות בית עבור התנועה הקיבוצית בכנסת".

שוסטר מוסיף: "לא סתם הגענו כעת לבית התנועה. אני בא לעבוד עבור אנשי עוטף עזה וקווי העימות בצפון ובדרום, המרחב הכפרי, המועצות האזוריות וכלל הישובים בהם, וכמובן עבור החקלאות והחקלאים. כבן קיבוץ וחבר קיבוץ, שעודנו מעביר וימשיך להעביר את משכורתו לקיבוץ, ברור לי שהקואופרציה וההתאגדות השיתופית הן חלק מהחיים שלי".

וזה אפשרי לעשות את זה במצב הפוליטי של היום?

שוסטר: "כשמדברים על חתירה לצדק חברתי, אני תמיד אומר – אין צורך ללמד אותי. צריך מדינה יותר צודקת בקשר לפריפריה ולשכבות חלשות. חלקים גדולים מהפריפריה בכלל לא הצביעו לנו, אבל אנחנו נדאג לחלוקה צודקת יותר גם לאותן אוכלוסיות. אני מאמין שמאבק למען "החיים עצמם" הוא לא רק נכון מוסרית, הוא נושא בחובו גם דיבידנד פוליטי. אופוזיציה צריכה לדחוף את יישום עקרונותיה ולהצליף בממשלה שסוטה מהם. כשיגיע זמנה, היא תקבל את ההזדמנות להוביל. בתחום המרחב הכפרי, צריך להתעקש על הצמיחה הדמוגרפית בבניה וגם בפיתוח התעסוקה בישובים ועבור המועצות האזוריות. תחום החקלאות זה לא ענף קטן בישראל, זה סלע קיומנו. המאבק על עתיד החקלאות חייב לחזור לקדמת הבמה. הרעיון הוא שהחקלאים מתייעלים והמדינה מבטיחה תכנון סדור לשנים ארוכות, בכל ענפי החקלאות. אמשיך את העבודה שעשו חברי הכנסת שקדמו לי שייצגו את ההתיישבות העובדת, בתיאום בין מרכז המועצות, התאחדות החקלאים והתנועות המיישבות".

ביום שלישי השבוע נכנס י', בן וחבר באחד מקיבוצי התנועה, לפקד על היחידה בה התחיל את שירותו הצבאי – "היחידה" - סיירת מטכ"ל.

י' התגייס לצה"ל בשנת 95' ולאחר הטירונות עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וקורס קצינים. בסיום הקורס שב ליחידה, ומונה למפקד צוות. בהמשך שימש כמפקד פלגה ולקח חלק במלחמת לבנון השניה. לאחר מכן מונה לסגן מפקד היחידה.

לאחר שהועלה לדרגת סא"ל מונה לקצין חקירות מודיעיני באגף המודיעין. בשנת 2014 מונה למפקד יחידית העילית - "אגוז", עליה פיקד בין היתר במבצע צוק איתן. במהלך קרב בשג'איה נפצע קשה מפגיעת רסיס בעורק חזהו. לאחר מספר חודשים השתקם ושב לפקד על היחידה.

בראיון לכתב הצבאי של חברת החדשות, ניר דבורי, לפני ארבע שנים, זמן קצר לאחר ששב לפקד על יחידת העילית, אמר י' בין היתר: "אני זוכר הכל, אני זוכר את הפעולה, את שני הפיצוצים ואת הפינוי. הרגשתי שהדם אוזל ממני, וכך גם החיים. הייתה לי ודאות מסוימת שמזה אני כבר לא אצא ועסקתי בלנסות ולהצליח לנשום רק עוד קצת".

החניכים הגיעו לחיפה ביום שלישי האחרון יחד עם המקשרים המסורים מהקיבוצים משמר העמק ועין השופט, ומנחה הסדנא, כשהם לבושים בחולצות "אברה מנגיסטו עדיין חי" על מנת לקדם את הערכים החשובים להם. חניכי תל"מ נחשפו למציאות לא פשוטה בשכונות, וסיימו בתחושה כי יש עוד הרבה עבודה לעשות עד שבאמת נצא מעבדות לחירות וניצור חברה שוויונית וצודקת.

נופר ירדני, במקור מפרדס חנה, היום חניכת תל״מ בעין בשופט: ״זו הייתה חוויה מרגשת, שממש השפיעה עלי. בהתחלה הייתי קצת בשוק מהמצב של הבתים והאנשים המבוגרים שפגשנו, אבל כבר בבית השני שביקרנו, פגשתי קשישה מקסימה שהתרגשה וחיבקה אותי והודתה לי ושמחה מכל הלב שבאנו. אמרתי לעצמי שאני חייבת להמשיך ולהשפיע גם באזור שלי, כי יש לי כל כך הרבה איך לשנות.״

נגה שמיר, מנהלת תל״מ: ״את הפרוייקט הזה בחרו והובילו המשתתפים בעצמם במסגרת סדנאות התכנית. מנחה הסדנא, אבי ביאקדי, עודד אותם לבחור פעילות המקדמת את ערכיהם, כחלק מתפיסה שאין דרך טובה ללמוד קבלת החלטות בקבוצה, עשייה חברתית, ומנהיגות בלי להתנסות בהן.  אנחנו בצוות התכנית רואים בצעירי תל״מ את הדור הבא של המנהיגות שתוביל אותנו לחברה שוויונית וצודקת שבה אין צורך בתרומות, כי יש רווחה וסולידריות. הסיפור הקטן הזה הוא דוגמא לשותפות העמוקה שנרקמת בתל"מ בין המשרד לשיוויון חברתי, התנועה הקיבוצית וצעירים מהפריפריה החברתית גיאוגרפית, סביב הובלת השינוי שהחברה שלנו כל-כך צמאה לו". 

הסיור הוכן בקפידה בעזרת מנכ״ל המועצה ירון פרידמן, ובמעורבותה הפעילה של "שחקנית הרכש" החדשה ד"ר גבי אוסם שכיהנה, עד לאחרונה, כראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית וכעת מובילה את תחום החינוך במועצה. 

ראש המועצה אסיף איזק (לשעבר ראש אגף צעירים בתנועה) ושני סגניו הציגו בצורה רחבה את המועצה, את מגוון יישוביה, ואת המאבקים והתמודדויות היום יומיות. בסקירה בלטו במיוחד נושאי החינוך, טיפוח הצעירים, והתרומה החברתית מעל יתר הנושאים. האתגר שמהווה אסדת הגז, ההולכת ומוקמת מול חוף דור, לא נפקד מן הסקירה וגם עליו דיברו אנשי המועצה בגילוי לב. ורד יהלום, אשר התמנתה לא מכבר למנהלת מחלקת הישובים במועצה, סקרה באופן כללי את קיבוצי המועצה והרחיבה את הדיבור על קיבוץ נווה ים שנמצא תחת מפרק מפעיל ועל המושב השיתופי הבונים שמנוהל בידי וועד ממונה, כשרכז האזור אייל אלקלעי תורם את חלקו בעניין זה. ראשי האגפים במטה התנועה בניצוחה של מנכ"לית התנועה הדס ילין הציגו בקצרה את נקודות הממשק שבהן ניתן וכדאי להרחיב את שתוף פעולה. 

עם תום המפגש הפורה, יצאו חברי המטה לסיור בכפר גלים שהוא אחד מארבעת כפרי נוער שנמצאים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף הכרמל. דני גילדין מנכ"ל הכפר הציג בפני המטה את הכפר והישגיו. הוא סיפר שבדומה לכפרי הנוער האחרים, גם כפר גלים עבר שינוי בכל עשור בהתאם למטרות המדינה. מסוף שנות השמונים מתמקדים בנוער בסיכון ועולים חדשים. המיתוג והיחס השתנו בהתאם, אך המיתוג השתנה לאחר שהושקעה עבודה קשה בכך שהילדים בכפר יהיו מרוצים ושמחים משהותם בכפר, ומי שמגיע צריך לרצות להיות שם ולא מופנה על ידי הרווחה. 

ארנון שירן, מנהל המשק החקלאי, סיפר כי המשק כולל בננות, רפת, פינת חי, נוי ומחלבה. בכל הענפים עובדים חניכים, ולכל ענף יש מרכז. חלק מהקרקעות נלקחו לטובת נדל"ן וגם לקרקעות מצפון לוטשים עיניים. "חלק מתפקידנו הוא גם לשמור על המקום לטובת עתיד החקלאות".

נועה צור-ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית: "מערכת היחסים של הגן הקיבוצי עם אגף מעונות היום מבוססת על למידה הדדית, התאמות משני הצדדים ובעיקר רצון לדיאלוג מקדם מבוסס מטרה משותפת והיא לאפשר חינוך טיפול מיטבי לילדינו. אל לנו לחשוש ששיתופי הפעולה עם משרדי הממשלה יגזלו מאיתנו את החינוך אותו אנו רוצים עבור ילדינו. כל עוד אנו בתהליך למידה והתמקצעות תמידי, רפלקציה פנימה ושיח חינוכי קהילתי, נחזק את מערכות החינוך תוך כדי התאמה לקהילה המשתנה ודור ילדי העתיד."

מיכל כרמל, מנהלת תחום חינוך טיפול באגף מעונות יום סיכמה את הסיור: "התרשמתי במיוחד מהאינטראקציה בין המחנכות מטפלות לפעוטות, מהביטחון והרוגע שניכרים על הפעוטות והאורחים הזרים שלא הטרידו את מנוחתם והמשיכו את הפעילות בהם עסקו כרגיל. העבודה בקבוצות קטנות עם יחס אישי, בחללים שונים במקביל, ארגון הסביבה החינוכית מותאמת התפתחות והעולם החיצוני שהינו חלק בלתי נפרד מסדר היום".

לסיום ביקשו באגף החינוך של התנועה להודות לשירה רום - מנהלת מערכת החינוך, סיון מלמד - מנהלת הגיל הרך ומדריכה בשולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי, יובל שדה – מנהל הקהילה, "ולכל הצוותים החינוכיים שהכניסו אותנו, ולו לשעה קצרה, לחוות איתם את מהות החינוך הקיבוצי במיטבו".

יו"ר אדמתי, גלעד אלטמן, פתח את האסיפה השנתית בתודה לכפר מל"ל ולמזכיר הוועד, מנשה מלמוד, שיזמו וארגנו את אירוח האסיפה במועדון הכפר והביע סיפוק מהיקף ההיענות לאסיפה. אלטמן הציג את סיכום פעילות 2018 ואת תכנית העבודה הענפה הצפויה לשנת 2019.

מזכיר תנועת המושבים, מאיר צור, סקר את האתגרים הניצבים בפני החקלאים ואמר כי חייבים להיות ריאליים בעת קביעת יעדי המאבק על עתיד החקלאות

מזכיר התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר, כי דבריו נאמרים תחת הרושם של שלושה אירועים מרכזיים: תוצאות הבחירות, שהנחיתו מהלומה לתקווה לשינוי סדרי העדיפויות ולשיפור היחס למגזר הכפרי; ופסק דין חפציבה ובית אלפא, שכולל קביעות קשות וסוגר את הגולל על דרישת יישובים חקלאיים להכיר בזכויותיהם לבעלות על קרקעות שחכרו מקק"ל לפני כ-70 שנה. על רקע ההתפתחויות הדגיש מאיר את חשיבות פעילות 'אדמתי' ואת תכניותיה לקדם השוואת התנאים בין המגזר העירוני לכפרי, ברוח "היחידה השלישית" – עבודת מחקר רחבת יריעה שביצע עו"ד רון רוגין עבור אדמתי.

יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', היה אמור לשאת דברים תחת הכותרת "התיישבות בראי המועצות האזוריות", אך נאלץ להיעדר עקב נסיבות אישיות. מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות, ישראל נדיבי, דיבר בשמו והקריא את מכתבו של חג'ג' אל דלית זילבר, מנהלת מנהל התכנון, ובו התייחסותו להצהרתה כי תפעל להארכת הוראת השעה של הותמ"ל בשנתיים נוספות - לטובת פרויקטים של התחדשות עירונית ותוכנית ביישובים ערביים. "אני מברך על אמירתה של זילבר, כתב חג'ג', "ומבקש מהליכוד וממפלגות המנהלות מו״מ קואליציוני בימים אלה להטמיע בקווי היסוד של הממשלה הבאה את ביטול הותמ״ל והפניית המשאבים להתחדשות עירונית. הועדה תסייע לרשות להתחדשות עירונית ליישם את התוכניות ולעודד את תהליכי ההתחדשות העירונית בערי ישראל.״

יו"ר האסיפה, גדעון גלעדי, הוביל שורה של החלטות פורמליות ובהן אישור מאזן 2018, אישור תקציב 2019 שהוצג על ידי מזכיר העמותה, עו"ד דרור גרשון ואישור מצטרפים חדשים להנהלת העמותה, ברוח מגמת העמותה לגוון ולהצעיר את שורותיה, שחם מיטלר ושמוליק אמיתי.

השבוע נערכה אסיפת המשקים השנתית של תשלובות מילואות ומשקי המפרץ בה הוצגו לנציגי המשקים - הבעלים תוצאות שנת 2018 ותחזיות שנת 2019. באירוע החגיגי נכחו, נוסף ל-26 נציגי הקיבוצים הבעלים והנהלות מילואות ומפעליה, גם ראש המועצה האזורית זבולון - עמוס נצר, ראש המועצה האזורית מטה אשר - משה דוידוביץ', מזכ"ל התנועה הקיבוצית - ניר מאיר, יו"ר שולחן הארגונים - יאיר ריינמן, חבר דירקטוריון מילואות-השר לשעבר שלום שמחון ואחרים.

מנכ"ל תשלובת מילואות און ברזילי אמר באירוע: "למרות האתגרים הקשים שעמדו בפנינו השנה, תוצאות 2018 טובות. אנחנו נמצאים במאבק על עתידה של החקלאות מול מדיניות ממשלה שפוגעת בה באופן מתמשך. זהו מאבק שמתרחש במקביל למאבק בכוונה להפקיע אדמות חקלאיות לטובת בנייה עירונית.  זוהי מלחמה על כל שעל, וכך צריך להתייחס לזה".

 ראשי המועצות האזוריות, כמו גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הסכימו, נוכח הבעיות הרגולטוריות והצרת צעדי החקלאים על הצורך לשתף פעולה ביחד – מועצות אזוריות, תאגידים חקלאיים והתנועה הקיבוצית, כדי להצליח ולשמר את החקלאות.

לאחר הצגת התוצאות על ידי המנהלים, הגיע רגע מרגש בו הוענק פרס שנתי על תרומה לקהילה לאחד מחברי המשקים של מילואות. מזכיר התשלובת וחבר צוות מעורבות בקהילה של תשלובת מילואות, רמי רז, העניק למשה תרזי מראש הנקרה, את אות 'איש השנה' על התנדבותו בבית הספר לחינוך מיוחד 'חורשה' ועבודתו עם ילדים אוטיסטים

שמשון בובר החל את דרכו הימית כחניך בפלוגה הימית של הפועל נהריה ולאחר מכן הפך למדריך נערץ. חלק מחניכיו בעבר הגיעו אל הטקס ושניים מהם - ד"ר שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך לשעבר והגב' רעיה שטראוס - סייעו בתרומה להקמת הבית, ואף נאמו בטקס. בשנת 1955, שמשון עבר להתגורר בקיבוץ שדות ים והקים את הימייה ואת המרכז הימי. הימייה, הפכה ברבות השנים למועדון שיט משגשג המייצר אלופים בקנה מידה ארצי ובינלאומי. בניית בית שמשון ארכה שלוש שנים והתנהלה באופן מופתי, מבלי לפגוע במהלך השיעורים והאימונים. הבית החדש כולל שלוש כיתות לימוד, ארבעה חללים להתכנסות ולמסירת תדריכים ליציאה ולחזרה מהים, חדר לניהול אירועים לאומיים ובינלאומיים, סדנה לתיקון כלי שיט ורחבת התכנסות והמתנה להורי השייטים. באופן יומיומי הבית צפוי לאכלס כ-250 ילדים ונוער.

שי בובר, בנו של שמשון ז"ל אמר בטקס כי "מעטים האנשים שמצליחים בחייהם לעסוק בדבר גדול מהם, ואתה אבא היית אחד  שכזה  - איש של עשייה, חינכת דורות של ימאים ושייטים, והיית ממייסדי ענף השייט בישראל. בחייך הצלחת לזכות להכרה, ולשים אותנו על המפה העולמית בשייט התחרותי, והראייה לכך היא מדליית הזהב של גל פרידמן מאולימפיאדת אתונה 2004". עוד הוסיף שי: "אבא היית לפני הכול מחנך – נטעת בכל נערה ונער את ערך המצוינות והמימוש העצמי, גם כאשר זה היה נראה חסר סיכוי נהגת לומר ש"אין אנשים מיואשים אלא מצבים מייאשים", וכך תמיד היית אדם אופטימי. כאיש חזון ויזם בנשמתו הקדמת את זמנך וראית למרחקים, ואני מקווה שגם דור העתיד ינהג כך. אנחנו המרוויחים הגדולים של המפעל האדיר שהשארת אחריך".

גילי אמיר, יו"ר איגוד השייט ומיוזמי ומבצעי פרויקט "בית שמשון" אמר: "לאחר שלוש שנים אני יכול להביט בגאווה ולהגיד שעשינו זאת בכוחות משותפים, ואנו משאירים מועדון לשנים רבות לתפארת המסורת הימית והמורשת של שמשון. הבית חי ונושם, ואני מקווה שגם בועט. נוכל לראות בו את הרוח שלך שמשון, את המורשת ואת העתיד. שמשון ידידי, מורשתך חיה ונושמת ויחד עם כל אוהבי הים תשיר עוד שנים רבות."

פרופ' רחל אלתרמן וד"ר מיכה דרורי, שוקדים בימים אלה על כתיבה ועריכה של ספר אשר יעסוק במדיניות הקרקעית כלפי הישובים החקלאיים השיתופיים. במסגרת הספר, נבחנת הטענה כי במהלך השנים חלה הרעה משמעותית בתנאי המדיניות הקרקעית שהוחלה על ישובים אלו וזאת, בעיקר, בעקבות פסק הדין הידוע כבג"צ הקרקעות. המחקר כולו עוסק גם בהשוואה בין לאומית, ובה רואים באור עוד יותר  בהיר את מידת הקיפוח. מחברי הספר מכנים את זה "צדק השוואתי" ומשוכנעים, שנושא הקרקעות והמיתוסים השליליים שהוא סופח, נמצא בעוכרי עתידה של ההתיישבות השיתופית וגם מזיק לכל אחת ואחד - תושבי הערים וחברים בקיבוצים או במושבים, ובכל חלקי הארץ – כיום או בעתיד.

פרופ' אלתרמן וד"ר דרורי אומרים כי "על ההתיישבות העובדת נכתבו כבר הרבה מחקרים, אולם מעולם לא עסקו בהשתלשלות במישור של ההסדרים הקרקעיים.  במסגרת הספר, אנו מעוניינים לתת במה למה שאנו מכנים " ביוגרפיה קרקעית" של מספר יישובים נבחרים. סיווגנו סוגי יישובים מבחינת השתייכות תנועתית, תקופת ייסוד ואזור בארץ."  

סוגי ישובים השונים המעניינים אותנו:
-    מושב ותיק (חוזה קק"ל, לפני קום המדינה) שהיה פריפריה במועד הקמתו ונשאר פריפריה.
-    מושב ותיק (חוזה קק"ל, לפני קום המדינה) שנמצא היום באיזור ביקוש.
-    מושב ותיק התיישבות מעמד בינוני/רסקו
-    מושב עולים מראשית המדינה, שהיום הוא באיזור ביקוש
-    מושב עולים מראשית המדינה שהוא בפריפריה
-    קיבוץ ותיק (חוזה קק"ל, לפני קום המדינה) שהיה פריפריה במועד הקמתו ונשאר פריפריה – 
-    קיבוץ ותיק (חוזה קק"ל, לפני קום המדינה) הנמצא כיום באיזור ביקוש 
-    קיבוץ "צעיר" שנוסד לאחר קום המדינה שהוא בפריפריה. 
-    קיבוץ "צעיר" שנוסד לאחר קום המדינה שכיום הוא באיזור ביקוש 

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הסבר כפי שיידרש. נשמח מאוד אם המעוניינים יצרו אתנו קשר עד לסוף חודש אפריל לכל המאוחר.

פרופ' רחל אלתרמן:   alterman@technion.ac.il 

ד"ר מיכה דרורי: Micha.drori@gmail.co.il

לאחר עשור של גאות בשווקים, כולל שוק ההון ושוק הנדל"ן, נראה כי החגיגה מאטה ואולי אף נעצרת. משקיעים מנוסים מבינים שזו העת להתנהל ביתר זהירות ושמרנות, בכל אפיק השקעה.

בפרופימקס, הפעילה בתחום ההשקעות בנדל"ן זה 22 שנה, כולל בימי המשבר הפיננסי העולמי של 2008, מאמינים כי הגישה הטובה ביותר להגנה על כספי המשקיעים היא שימוש באסטרטגיה של פיזור בכל היבט אפשרי – גיאוגרפי, מנהלי, סקטוריאלי ועוד. כל זאת, תוך השקעה בקרן ייעודית בה הפיזור מובנה.

"סדרת קרנות הבית שלנו נולדה ב-2008, מתוך רצון לממש את האסטרטגיה של פיזור ההשקעות באמצעות קרן מתמחה", אומר אלחנן רוזנהיים, המייסד והמנכ"ל של פרופימקס. "להערכתנו, זו הדרך הטובה ביותר לספק למשקיעים שלנו את הביטחון שהם זקוקים לו".

בימים אלה, ולאחר ארבע קרנות שרשמו הצלחה, מגייסת פרופימקס את הקרן החמישית שלה - CircleOne V, המיועדת למשקיעים כשירים בלבד, וממשיכה את אסטרטגיית הפיזור של החברה. הקרן כבר התחייבה למספר השקעות, ובודקת השקעות נוספות בגובה של כמחצית מהיקפה. מתוך 16 העסקאות הראשונות, כ-70% הן בארה"ב והשאר באירופה, תוך התמקדות באזורים המציגים צמיחה כלכלית חזקה.

מתוך מחויבות עמוקה למשקיעים, פרופימקס מתחילה לגזור רווחים רק לאחר שלקוחותיה מקבלים את כל הכספים שהשקיעו – בתוספת התשואה השנתית שנקבעה מראש. "כך אנחנו שומרים על זהות אינטרסים בינינו לבין המשקיעים שלנו. כאשר כל הצדדים בעסקה רוצים אותה תוצאה – שניהם יוצאים מרוצים", אומר אלחנן רוזנהיים.

לדבריו, "כחברה בעלת ניסיון רב בהשקעות נדל"ן בחו"ל, אנחנו מביאים איתנו ערך מוסף רב – מאחר שלמשקיעים מישראל אין דרך לאתר השקעות נדל"ן טובות בעולם. כדי למצוא אותן, צריך להיות בקשר רצוף עם מנהלי השקעות מקומיים – כפי שאנחנו עושים לאורך זמן, תוך סינון קפדני של החברות שאנו בוחרים לשתף עימן פעולה. מתוך 1,000 חברות שבדקנו, אנחנו עובדים כיום רק עם 15 – שהצליחו לעמוד באמות המידה הגבוהות שקבענו לעצמנו"

ההצגות מבוססות על הסיפורים שדורות שלמים גדלו עליהם ועדיין מסופרים גם היום - העץ הנדיב, שמוליקיפוד, עוץ לי גוץ לי ובת הטוחן, איה פלוטו, הבית של יעל ועוד. 

קוד חירות לכרטיסי הנחה בקופות טל. 03-6950156 ובאתר צוותא

חג שמח!