בקיבוץ - שיתופיות היא לא רק אמצעי,
היא גם המטרה
איך נחזק אמון, נפעל באופן רלוונטי ונצליח להניע מהלכים מורכבים בתוך הקהילה שלנו? היסוד לכל אלה טמון, כפי שעלה מהמפגש השלישי בכנס אגף חברה וקהילה ה-2, ביצירת תשתית אמיתית של שיתופיות ושילוביות בקהילה
כמו המפגשים הקודמים בסדרה, גם המפגש הנוכחי, שנערך ביום שלישי 20.10.20, הפגיש בין תיאוריה לבין פרקטיקות ודוגמאות מהשטח. פתח את המפגש ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, שבירך וסיפר על ההתמודדות המועצתית עם משבר הקורונה, שאת ההצלחה בה ייחס לכוחן ולתפקוד הגבוה של ההנהגות המקומיות והעבודה המתואמת בינן לבין המועצה לכל אורך הדרך.
את ההרצאה המרכזית של המפגש, שעסקה בשותפות קהילתית כתנאי חשוב ליצירת אמון וחוסן, נשא עמרי גפן, מייסד ומנכ"ל קבוצת גבים העוסקת בגישור, ובעל ניסיון רב בליווי והכשרת הנהלות בתהליכים מורכבים, בדגש על אסטרטגיה, שינוי ושילוביות, ליווי תהליכי גישור, מו"מ, ובניית הסכמות.
הקורונה, צופה גפן, איתנו כאן כדי להישאר לפחות לכמה שנים ולכן חשוב שנפעל מתוך תפיסה של היערכות ובניית תכניות לטווח הארוך. לנוכח קריסתם של מנגנוני המדינה, עובר מרכז הכובד והאמון של האנשים להנהגות האזוריות והיישוביות ועליהן מוטלת המשימה של יצירת חוסן מתמשך ו" ניווט סירה גדולה בים סוער".
המפתח להצלחה במשימה הזאת לאורך זמן, אומר גפן, הוא ביצירת רמה כמה שיותר גבוהה של שיתופיות ושילוביות בתהליכים הקהילתיים, הממשקים הארגוניים והתקשורת בין ממלאי התפקידים ובתוך הקהילה כולה. ככל שיגברו הסינכרון והתיאום, שיתוף הפעולה והשיתופיות – כך יפעל הקיבוץ בצורה טובה יותר, האקלים הקהילתי יהיה מיטיב יותר והאפקטיביות והרלוונטיות הניהוליות יגברו. בקהילה, סיכם גפן, שיתופיות אינה רק אמצעי – היא גם המטרה.
המפגש הרביעי והאחרון בסדרת מפגשי כנס אגף חברה וקהילה ה-2 יתקיים ב-10.11.20, בין 10:00-12:00, ויוקדש לקשר בין הקיבוצים לחברה הישראלית והביטוי לכך בתוך הקהילה.
“שגרת הקורונה” אינה מצב רגיל, ולכן הפתרונות לא יכולים להיות רגילים!
דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, כותבת בטור מיוחד על ההזדמנויות שיש לקהילות הקיבוציות ולמערכות החינוך ביצירת שגרה בעתות קורונה, ומציעה להנהלות הקיבוצים ליצור מתווה חינוכי ל"שגרת קורונה" - כי "חינוך קיבוצי" אפשרי בכל עת ובכל מקום
בסיומו של הסגר השני והתחלת פתיחת מערכות הגיל הרך, אנו יכולים לזהות סימנים או מגמות הקוראים למנהיגות קיבוצית להוביל במצב לא רגיל ומתמשך ולהיות ערים למגמות שכבר ניתן לזהות. לאחר שזיהינו את האיתותים העולים מהשטח ומנינו את האיומים שכבר נוכחים בחלק מהקיבוצים, חשוב שנזכור ונזהה את ה"יש" בקהילות הקיבוציות: יש בנו היכולת להתגייס ולהתכנס אל הבסיס – למה שחשוב באמת. הבחירה לחזק את מרכיבי הקהילה הקיבוצית במיטבה, זו המחויבת לערבות הדדית ולקהילתיות, היכולת להעצים את המשאב האנושי המקומי והעשייה המשותפת תוך ניצול מיטבי של משאבי הקהילה: המבניים, הארגוניים, המערכתיים והכלכליים לטובת החינוך הקיבוצי – כמשימה כלל קיבוצית, מחויבות למקומו כלב הקיבוץ – תוך קביעתן על סדר היום הקיבוצי קהילתי בקהילה רב דורית.
בהתארגנות הקהילתית בעת הזו חשוב להתחיל את ההתמודדות כקהילה ולסיים כקהילה ולא לשכוח שהקהילה מורכבת מהרבה פרטים קטנים שלכל אחד צורך משתנה. בליבו של הבית הקיבוצי מצוי החינוך, והמובן מאליו מחייב היערכות שונה כי הזמנים שונים. ראו ב"שגרת הקורונה" הזדמנות קהילתית לשיח ובחירה מחודשת בחינוך הקיבוצי – זמן ללמידה בכל מקום ובכל זמן. יצירת פתרונות "לא רגילים" או שונים מהמוכר בהובלת הנהלת הקיבוץ יעצימו את תחושת המסוגלות והבחירה המשותפת לקחת אחריות על שגרת חיי הקהילה, כשהציפיה מהמדינה לא מספקת את הודאות ותחושת הביטחון הנחוצים. חברי הקהילה זקוקים לתחושת ביטחון מתוך שייכות לקהילה מחבקת ושומרת בזמנים רוויי תהפוכות וחוסר ודאות. קהילה חזקה הבוחרת היא זו ההמכירה בצורכי מערכת החינוך, היוצרת מענה שיצור את המענה לצרכי הילדים, הנוער וההורים בראייה מערכתית ופרטנית.
זו העת להכיר את הסימנים והמצוקות ולקדם את המענה המניעתי לאחר תקופה ארוכה של חוסר שגרה וחשש מפני התגברות ההתנהגויות הסיכוניות. בהתארגנות הקיבוצית חשוב להכיר את החלטות המדינה, מדיניות והנחיות המועצה ולהתחבר להחלטות קהילתיות ולרוחו וערכיו של הבית הקיבוצי. לאחר הלמידה וזיהוי ההזדמנויות יש להיות נכונים ומוכנים לשינויים והתאמות שיידרשו באופן מתמיד. התנועה הקיבוצית ואגף חינוך שלה עומדים לרשות הנהלות הקיבוצים והחינוך בכל הנוגע להיכרות עם החוקים והצווים ובתרגומם לפרקטיקה קיבוצית אפשרית.
פנייה לציבור - תיקון בהוראת שעה של הגדרת הגמלה הפנסיונית שבתקנות האגודות השיתופיות
(ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)
נוכח משבר הקורונה רשם האגודות השיתופיות פונה לקבלת הערות בדבר תיקון בהוראת שעה של הגדרת סכום הגמלה הפנסיונית שבתקנות האגודות השיתופיות
סכום הגמלה הפנסיונית הקבוע בתקנות הערבות ההדדית הינו פנסיית המינימום לה זכאי חבר קיבוץ. ככל שאינו מקבל סכום זה ממקורות פנסיונים אחרים, חייב הקיבוץ להשלים לו את הפנסיה עד לגובה הגמלה הפנסיונית. על פי התקנות, גובה הגמלה הפנסיונית הוא 40% מהשכר הממוצע במשק.
עקב משבר הקורונה, נוצר השנה מצב לא אופייני בו למרות שההכנסה הממוצעת של אזרחי ישראל קטנה עקב משבר הקורונה, השכר הממוצע במשק דווקא עלה בעקבות הפסקת עבודתם של עובדים רבים, בהם שיעור ניכר של מקבלי שכר נמוך יחסית.
אנומליה זו לא נעלמה מעיניה של ממלאת מקום רשם האגודות השיתופיות, אשר גם קיבלה פניות רבות בעניין זה, והנושא אף נדון בפגישה בינה לבין מזכ"ל התנועה הקיבוצית ונציגי המחלקה המשפטית של התנועה. בנסיבות אלה, מבקש משרד הרשם לפעול לתיקון התקנות בדרך של הוראת שעה באופן שסכום הגמלה הפנסיונית לשנת 2021 יהיה 40% מהשכר הממוצע כפי שיפורסם בתאריך 01.01.21 או 40% מהשכר הממוצע שפורסם בתאריך 01.01.20 בתוספת 2.8%, לפי הנמוך מביניהם.
רשם האגודות מבקש את עמדת הציבור לתיקון המוצע, לרבות העלאת הצעות לנוסחאות חלופיות, וזאת עד ליום ד', 28.10.2020.
הקונגרס הציוני ה-38: יעקב בכר נבחר לדירקטוריון קק"ל וסילביו חוסקוביץ' להנהלת ההסתדרות הציונית העולמית
בבחירות שהתקיימו אמש בתנועת העבודה הציונית לקחו חלק כ-95% אחוזים מתוך כלל הבוחרים מהארץ ומחו"ל. יעקב בכר ממענית הוא יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וסילביו חוסקוביץ' (נתיב הל"ה) כיהן בעבר כמזכ"ל הבונים דרור ושימש בשנים האחרונות בתור מנהל מחלקת החינוך בהסתדרות הציונית העולמית
מימין לשמאל: יעקב בכר וסילביו חוסקוביץ'
הקונגרס הציוני ה-38 של ההסתדרות הציונית העולמית נפתח ביום שלישי לראשונה בהיסטוריה בצורה מקוונת. בפתח המושב נשא דברי ברכה זקן צירי הקונגרס מר גסטון צייאד, ואחריו נשאו דברים נשיא המדינה, ראובן ריבלין וראש הממשלה, בנימין נתניהו. בקונגרס הציוני הל"ח משתתפים 720 צירים מ-30 מדינות ברחבי העולם והוא מתפרש על פני שלושה ימי דיונים, מדי יום אחר הצהריים, בהתאמה לשעון בצפון אמריקה, בדרום אמריקה, באירופה, באוסטרליה ובישראל.
אמש, התקיימו בחירות בתוך סיעת תנועת העבודה הציונית שמפלגת העבודה בישראל היא סניף בתוכה מבין 14 מדינות בעולם, ובכר וחוסקוביץ' נבחרו להיות נציגי הסיעה בדירקטוריון קק"ל והנהלת ההסתדרות הציונית העולמית. חוסקוביץ' שהחזיק בתיק החינוך בהסתדרות הציונית אמור להחזיק בתיק גם הפעם ומיועד להיות ראש המחלקה לפעילות ציונית עם אחריות גם על פעילות היהדות הפלורליסטית בעולם. הוא מסר כי הוא "שמח להמשיך להיות נציג התנועה הקיבוצית ולחזק את היהדות והציונות כאן בישראל ובקהילות היהודיות בעולם".
היום (חמישי) בשעה 20:00 יסתיים הקונגרס, ועד אז אמורים להגיע להסכמות על כינון קואליציה ולהצביע על בחירת יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, סגניו וחברי ההנהלה הציונית, כמו גם על ראשות קק"ל. על פי הנוהג הקיים לא רק חברי הקואליציה המרכיבה זוכים לתפקידים אלא שיש "קואליציה מקיר לקיר", במסגרתה כל ראשי התנועות והארגונים זוכים לתפקידים, גם מי שאינו חלק ממנה.
מדווחים על אלימות במשפחה - זו לא רכילות,
זו אחריות
שתי נשים נוספות נרצחו השבוע, באותו היום. "האלימות קיימת בכל מקום בכל שכבות האוכלוסיה וגם בקיבוצים. אם אתם עדים לאלימות מילולית כלכלית או פיזית גם אם זה לא בבית שלכם הדבר הנכון לעשות לדווח במהרה לגורמים המטפלים"
סמוך לזירת הרצח בקרית חיים. צילום: מד"א מבצעי
עם התפרצות מגיפת הקורונה נרשמו פי שלושה תלונות על אלימות במשפחה, מדווחים במוקדי הסיוע. בארגון נעמ"ת מעריכים שבישראל חיות כ-200,000 נשים תחת אלימות. אלימות במשפחה היא תופעה חברתית הכוללת אלימות פיזית, מילולית, התעללות נפשית תקיפה מינית או אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים וילדים. בתקופת המגבלות של הקורונה, מוצאות עצמן משפחות בישראל כלואות זמן רב בדירות המגורים שלהן ותנאים אלו יוצרים ככל הנראה רקע מוגבר לתופעות אלו.
למרבה הצער, אחת מהתופעות החמורות הנובעות מאלימות במשפחה היא רצח נשים, ובשנה האחרונה נחשפנו למספר רב של מקרי רצח קשים, החוצים סוגי אוכלוסיות, ללא קשר למצב סוציו-אקונמי או מאפייני אוכלוסיה יחודיים. מאות נשים וילדיהן מתמודדים עם טרור ופחד כששני מקרים קשים נוספים הגיעו השבוע לסיום כואב וקטלני ברצח של נאג'ח מנסור ואירנה גריבנב.
ללא ספק, נדרשת תוכנית חירום לטיפול בנזקי הקורונה בקרב משפחות נפגעות אלימות, כזו שתסייע במניעת הרצח הבא. לאחר דיונים אינסופים בוועדות הכנסת השונות, דוגמת החוקה, חוק ומשפט, העבודה הרווחה והבריאות, וכמובן בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, דיונים אשר משנים מציאות אבל לא מספיק, ראוי שכולנו ניקח אחריות ונהיה ערבים זה לזו.
"אני קוראת לחברה כולה להיות עירנית ואכפתית, שנראה גם את משפחת האחר ולא רק את משפחתנו, לא מתוך חטטנות, כמובן, אלא מתוך דאגה", אומרת הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות. "האלימות קיימת בכל מקום בכל שכבות האוכלוסיה וגם בקיבוצים. אם אתם עדים לאלימות מילולית כלכלית או פיזית, גם אם זה לא בבית שלכם, הדבר הנכון לעשות הוא לדווח במהרה לגורמים המטפלים על מנת לעצור את ההדרדרות ולאפשר טיפול במצב לטובת כולם. זו לא רכילות זו אחריות!".
תמונת השבוע: שקנאים ונהנים
כ- 50 אלף שקנאים יחלפו (חלקם כבר חלפו) מעל ישראל בשבועות הקרובים בדרכם הארוכה ממזרח אירופה לאפריקה. כמעט בכל יום, להקות של כמה מאות, או כמה אלפי שקנאים, נוחתת בערב בעמק החולה ומתרוממת בבוקר ויוצאת לנדידה, כפי שניתן לראות בתמונה היפה. האתר הבולט השני, בנוסף לאגמון החולה, שאליו כדאי להגיע ולצפות בעופות המרשימים הוא מצפור ויקר שבעמק חפר. ביום טוב מתגודדים בכל אחד מאתרים אלה כמה אלפי שקנאים.
מיקומה של ישראל, ב"צומת" בין שלוש יבשות הפך אותה למוקד משיכה חסר תקדים בחשיבותו עבור ציפורים נודדות. בעונות הנדידה, המתקיימות פעמיים בשנה, חולפות בשמי הארץ למעלה מ-500 מיליון ציפורים מסוגים שונים, וביניהם גם השקנאים. בישראל הם שוהים בין יומיים לשבוע, נחים ובעיקר אוכלים. באביב הם שבים צפונה ושוב עוברים בישראל. משקלו של שקנאי בוגר עשוי להגיע בין 8-10 ק"ג ואורך מוטת כנפיו כשלושה מטרים.
יחד עם זאת, לצד המראה המרהיב של השקנאים המרשימים יש להזכיר גם את הפגיעה הקשה שלהם בענף המדגה בישראל בזמן נדידתם. בהיעדר מקורות מזון אחרים, מסתערים השקנאים על בריכות הדגים ונוהגים בהן כ"מזנון אכול ככל יכולתך". כל שקנאי שנוחת בבריכות הדגים אוכל מעל לקילו דגים ביום. להקה של מאות או אלפי שקנאים הנוחתת במדגה, יכולה לחסל בזמן קצר מקור פרנסה שהושקעו בו שנתיים שלמות של עבודה וכסף רב. השקנאי הוא בעל חיים מוגן ואסור על פי חוק לפגוע בו, ועל כן מנסים מגדלי הדגים להרחיקם מהבריכות בדרכים שונות, במקביל לפרויקט האכלת השקנאים שפועל בישראל ובמסגרתו משתפים ארגוני הסביבה והטבע, משרד החקלאות, חיל האוויר ומגדלי הדגים פעולה בהאכלת השקנאים בבריכות מרוחקות, על מנת להסיט את ציר הנדידה מריכוזי המדגים ולצמצם את החיכוך בינם לבין החקלאים.
דווקא עכשיו - בואו להשתלב בעשייה ציבורית!
החלה ההרשמה למחזור ג' של התוכנית "אפיקים לשירות הציבורי". בתוכנית יקבלו המשתתפים סל כלים שיאפשר להם לבחון האם ברצונם להשתלב ולהתפתח בעמדות השפעה והובלה בשירות הציבור. התוכנית תפתח בינואר 2021 והמפגשים יתקיימו בהתאם להנחיות משרד הבריאות. חושבים שאתם מתאימים? הרשמו עכשיו!
השירות הציבורי הינו בעל השפעה גדולה על חיי היום יום של האזרחים בישראל, הן בהתוויית המדיניות והן במימוש התקציבים הציבוריים לרווחת הפרט בכלל התחומים – בריאות, חינוך, תשתיות, תעסוקה ועוד.
על אף הרכבה המגוון של החברה הישראלית, והשיח הציבורי ההולך ומתעצם על חשיבות הגיוון, עדיין אין ייצוג הולם לכלל מרכיבי החברה בישראל במוקדי ההשפעה. ייצוג כזה ושותפות בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות הם הכרחיים על מנת להתוות מדיניות התואמת את צרכי הציבור, אותו מוסדות המדינה משרתים, וגם כדי לאפשר את מיצוי היכולות והידע הקיימים בחברה הישראלית על כל מרכיביה.
"אפיקים לשירות הציבורי" היא תוכנית המשותפת לרשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ואגף 'עתודות לישראל' במשרד רוה"מ. מדובר בתוכנית הכשרה ייעודית להשתלבות במגזר משרתי הציבור, אם דרך כניסה ישירה לתפקידים בשירות הציבורי, המקומי והארצי, תפקידים בחברה האזרחית, או דרך אחד ממסלולי העתודה כדוגמת "צוערים לשלטון המקומי", "צוערים לשירות המדינה" וכדומה.
הללויה עם השיר - הלב מלא בהמון תודה
גם התסריטאי הטוב ביותר בהוליווד לא היה יכול לתאר את מורכבות שנה זו. בתנועת הבונים דרור העולמית הבינו שהריחוק יכול להוות גם יתרון, לעיתים, לקרב אותם אל החניכים ולאתגר במשימות חדשות. מחנה "הללויה" הוא אחד מאותם אתגרים שקשה להאמין שקרו השנה כנגד כל הסיכויים. מי היה מאמין שחלום התגשם בגדול דווקא בעידן בו העולם מצטמק בצל
משבר הקורונה?
כששמרית אור כתבה את השיר "הללויה" בשלהי שנות ה-70, לא בטוח שחשבה על המחנה החדשני הזה, אבל דווקא בישראל 2020 השיר שמייצג אור וחזון התאימו כמו כפפה על הקורונה.
מחנה הללויה הוקם כבר לפני כשלוש שנים, במסגרת שיתופי פעולה בין מועצות אזוריות בישראל, למחנות תנועת הבונים דרור בתפוצות. בעבר, נשלחו משלחות לדרום אפריקה והשנה הייתה מתוכננת להיות שנת שיא עם מחנות קיץ מרהיבים בקנדה ובדרום אפריקה, אך יחד עם זאת, לקורונה היו תוכניות אחרות. מכיוון שציונות זורמת תמיד בעורקי הבונים דרור, לא היה פשוט להשלים עם המציאות ולבטל, וכתנועה מגשימה שסיסמתה "עלה והגשם" - הם הגשימו. המיזם אמנם התקיים תחת המגבלות המחמירות ובאמצעות שמירה על "קפסולות", אך את הרוח לא ניתן היה לקחת.
על אף המגבלות, נרשמה הנאה יוצאת דופן בקרב המשתתפים, שחוו פעילות מדהימה ומעוררת השראה במחנה רב-תרבותי עולמי, יחד עם חניכי המועצה האזורית חוף כרמל שהפכו במהרה לחניכי הבונים דרור. במחנה השתתפו גם ילדים מקהילת יוצאי אתיופיה באזור חיפה, חניכים מברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, גרמניה, הולנד, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה. סמינר בינלאומי כהלכתו עם בליל של שפות ואהבה להגשמה. החניכים דנו במגוון נושאים, כגון: רב-תרבותיות בעידן המודרני, פלורליזם, צמצום פערים חברתיים, קיימות וערבות הדדית.
שירי מדר, מנכ"לית הבונים דרור והרוח החיה מאחורי הפרויקט, סיכמה: "בליל השפות היה מרשים ומרגש. כל אחד מהחניכים והמדריכים למד שפה חדשה וגם על תרבות אחרת. הקשר בין ישראל לתפוצות והחיבור המדהים בין החניכים היה כה משמעותי, שכבר הקמנו רשת בוגרים ל"הללויה" שימשיכו להגשים באמצעות הכלים שנתנו להם בסמינר ובמפגש."
כנס דיגיטלי בנושא קליטת בנות ובני קיבוץ
קיבוץ הוא בית, משפחה וגם קהילה עם כללים והסדרים. איך מיישבים את כל אלה כשזה נוגע לקליטת בני ובנות הקיבוץ? איך מובילים שיח מיטבי עם ההורים, הבנות והבנים? איך מייצרים הסדרים שמשקפים את סדרי העדיפויות שלנו? על שאלות אלו ועוד ידונו בכנס הדיגיטלי בנושא קליטת בנות ובני קיבוץ.
23.11.20, בין השעות 13:00 - 09:00
נחתם הסכם ייצוא ראשון של אבוקדו מישראל ליפן
בימים אלה נחתם לראשונה הסכם ייצוא אבוקדו מזן האס - הפופולארי ביותר בעולם, עם ממשלת יפן, שאישרה את כניסת הפרי למדינה, לאחר תהליך ארוך בהובלת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ומגדלי האבוקדו בארץ. צפי לייצוא ראשון של כ- 100 טון באביב 2021. קיבוצים רבים בישראל מגדלים אבוקדו
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מציג בגאווה אבוקדו ישראלי
האבוקדו נחשב לפרי הייצוא המוביל בישראל, והביקוש אליו עולה מידי שנה. כ-60% מיבול האבוקדו השנתי מיועד לייצוא ועומד היום על כ- 60,000 טון אבוקדו המיוצא בעיקר למערב ומזרח אירופה.
ראובן דור, מנהל יחסי חוץ ומנהל מחקרים סובטרופיים במו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים אומר: "אנו מברכים על סיומו המוצלח של תהליך ארוך, שהביא לראשונה, את אישור ייצוא האבוקדו הישראלי ליפן, המייבאת בשנים האחרונות, כמות גבוהה של אלפי טונות אבוקדו, בעיקר ממקסיקו, צ'ילה, וניו-זילנד, לשמחתנו, כעת לראשונה גם מישראל, דבר המעיד על איכותו הגבוהה במיוחד של האבוקדו הישראלי. שלבי האישור להסכם הייצוא היו כרוכים בעמידה בתנאי מפרט סטנדרט מחמירים לאיכות הפרי, הנחשב למוקפד ביותר בשוק הייצוא ליפן, וכן סדרת תנאים המבטיחים שמירה מרבית על הפרי, בהתאם לתהליך הנתון לבקרה בכל שלביו, מהמטע ועד למדף ביפן. מגדלי האבוקדו בארץ כבר נערכים ליישום ההסכם, עם היתכנות לייצוא ראשון כבר באביב 2021 של כ- 100 טון אבוקדו ליפן, כאשר השאיפה היא להגיע לכ- 2,000 טון בשנה".
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל אומר כי, בשל העלייה במודעות הבינלאומית, לתכונותיו הבריאותיות, נמצא האבוקדו בקטגורית הסופר פוד, והביקוש אליו עולה בארץ ובעולם כולו, ומעודד חקלאים רבים לגדל אבוקדו. "כעת מגדלי האבוקדו בארץ יוכלו לייצא ליעד נוסף, השוק היפני, דבר המציב את החקלאות הישראלית כמובילה בגידול אבוקדו בעולם. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בארץ בהיקפי מטעי האבוקדו, כשבכל שנה מתווספים אלפי דונמים נוספים וכיום היקף המטעים עומד על כ- 120,000 דונם המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי. בשנה הבאה (לפני תחילת שנת השמיטה) יינטעו עוד 10,000 דונם, עיקרם באזור הנגב המערבי ובעוטף עזה" בלחסן מוסיף "השנה יבול האבוקדו יעמוד על היקף של כ- 110,000 טון בדומה לאשתקד, כאשר השנה צפוי היה היבול לעמוד על כמות שיא של כ- 130,000 אלף טון, אך מגדלי האבוקדו נאלצו להתמודד עם תנאי שרב אשר לא הטיבו עם הפרי והביאו לאבדן של כ- 20,000 טון אבוקדו".
חוזר בועז מקלר ושות': תקרת ההנחה הסוציואקונומית בהקצאת מגרשים
באזורי עדיפות
בועז מקלר רו"ח, אילן כהן מנהל מערכות מידע
**המאמר הינו מטעם בועז מקלר ושות', ואינו מטעם התנועה הקיבוצית
ב-20 לאוקטובר 2020 נכנסה לתוקף החלטת מועצת מקרקעי ישראל שדנה בתיקון סימן א' בפרק משנה 4.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל – הנחות אזור. על פי ההצעה שהובאה לדיון במועצת מקרקעי ישראל לישיבה בתאריך 08.09.20 הוצע לבטל בין השאר את התקרת ההנחות הסוציואקונומית. ראו חוזרינו 71/2020 "הצעה לשינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע".
אולם, במהלך הישיבה, ביזמת משרד האוצר, הוחלט לשנות ההצעה ולהחזיר את תקרת ההנחות. על ההחלטה הוגשה הסתייגות על ידי חברת מועצת מקרקעי ישראל ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. ראו חוזרינו 88/2020 "ביטול תקרת ההנחה הסוציואקונומית באזורי עדיפות – עדכון".
הישובים הנפגעים מההחלטה החדשה
הנפגעים העיקריים מההחלטה החדשה הם 18 ישובים באזורי עדיפות ב' להם מדד הסוציואקונומי 9 וישוב אחד לו מדד 9 באזור עדיפות א'. הפגיעה בישובי מדד הסוציואקונומי 9 באזור עדיפות ב' היא 80,000 ש"ח בתוספת מע"מ למגרש. לעומת זאת מרבית ישובי אזור עדיפות ב' להם מדד הסוציואקונומי 8 לא יפגעו כלל. רצ"ב טבלת ישובי מדד סוציואקונומי 9 הנפגעים מההחלטה החדשה.
גם 8 ישובי מדד סוציואקונומי 8 באזור עדיפות א' נפגעים מההחלטה החדשה. סכום הפגיעה 70 אלף ש"ח בתוספת מע"מ למגרש. רצ"ב טבלת ישובי מדד סוציואקונומי 8 הנפגעים מההחלטה החדשה.
הוראות מעבר
החלטת המועצה הסמיכה את רמ"י "לקבוע הוראת מעבר לעניין פרק משנה זה" (סעיף 4.2.11א) למיטב ידיעתנו החליטה הנהלת רמ"י על הוראות מעבר לפיהן ככל שהוגשה בקשה מלאה להקצאת מגרש לרשות מקרקעי ישראל עד 31.1.2021 יחולו הוראת ההחלטה הקודמת.
צדק חלוקתי במקרקעין - הרצאה של פרופ' רחל אלתרמן
נוכחות חובה לכל מי שההתיישבות וזכותנו לשיוויון חשובים לו❗
✅ ההשתתפות בהרצאה הינה חופשית ופתוחה לקהל הרחב. מוזמנים לשתף את האירוע בקבוצות הקהילתיות.
⬅️לחצו כאן לקישור לאירוע
עמותת אדמתי הוקמה בשנת 2002 ומאגדת כ- 150 מושבים וקיבוצים (מתוך כ- 270) אשר עלו על הקרקע לפני הקמת המדינה. העמותה פועלת להכרה מלאה של מדינת ישראל בתרומה של ההתיישבות להקמת המדינה והתפתחותה ולהכרה בזכויות ההתיישבות החקלאית הוותיקה בקרקע, תרומתה ברכישתה, השבחתה ושמירתה לאורך השנים.
למידע נוסף על אדמתי: לחצו כאן
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה