כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ושוב סגר. ושוב חיינו מיטלטלים אל הפחות מוכר. שגרה כבר אין כאן מאז מרץ, אבל נכנסנו איכשהו ל"שגרת קורונה", והנה שוב הכל מתערער.

בתוך הכאוס הכללי ישנם כמה דברים שראוי להזכיר:

1. כולנו כבר יודעים. המצב קשה לכולם... לחברי הקיבוצים קצת פחות. המערכות הקהילתיות והערבות ההדדית יעשו את שלהן, גם כשהקושי הולך וגדל.

2. מן הניסיון הנצבר למדנו כי הקהילות הקיבוציות יודעות להכיל, לנתק את שרשרות ההדבקה ולהבריא, טוב יותר מאשר בכל מקום... וגם זה יתרון ענק.

3. הדברים הטובים הללו אינם מובנים מאליהם. בחזית עומדים ממלאי התפקידים הניהוליים וצוותי הצ"חי, וגם הם נשחקים. אני פונה אליכם, כולכם, חברי הקיבוצים לגלות אורך רוח, סבלנות ואמפתיה לממלאי התפקידים בקיבוציכם ובמועצות. הם ראויים לאמון, לסיוע ולפרגון. 
ולכם, מנהיגי הקיבוצים - לקראת האתגר הבא: חיזקו ואמצו.

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

ניר מאיר

אות מצטיין הנשיא הוא אות הצטיינות לחיילי צה"ל, נגדיו וקציניו, מעיטורי נשיא מדינת ישראל המוענק מדי שנה ביום העצמאות ל-120 חיילים, נגדים וקצינים מצטיינים שנבחרו מכל יחידות צה"ל. השנה, בעקבות מגיפת הקורונה, הטקס נדחה לראש השנה.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "בימים הרי גורל אלה, משימתו העליונה של צה"ל - הגנה על מדינת ישראל, היא גם משימתו האישית של כל אחת ואחד ממשרתיו ושל כל אחד ואחת מאיתנו - הגנה על הבית, הגנה על המשפחה, על אבא ואמא, וסבא וסבתא.  הקשר ההדוק הבל יינתק בין צה"ל לעם, הוא מאפיין ייחודי לצבא ההגנה לישראל. זה ייחודו. זה גם כוחו.

צה"ל הוא לא רק הצבא של כולנו. צה"ל הוא כולנו. והוא חייב להישאר כזה", הוסיף נשיא המדינה, "צבא עם ממלכתי! מעל לכל מחלוקת. מחוץ לשיח הפוליטי, ומחוץ לווכחנות. צבא ההגנה לישראל הוא צבא העם. צבא שבא מן העם ופועל למען העם. צבא שדואג לכלל חלקי החברה הישראלית".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "בתנועה הקיבוצית תמיד חינכו, מחנכים ונמשיך לחנך ולטפח לשירות משמעותי ומיטבי בצבא ובמערכת הביטחון למען המדינה וכלל אזרחיה. אך בכך לא די - התנועה הקיבוצית לקחה על עצמה להמשיך ולחבר את הדור הצעיר, כמו גם את כלל חברות וחברי הקיבוצים, לתרומה מתמשכת לטובת כלל החברה בישראל בכל דרך אפשרית. לראייה, גם בסבב המינויים הבכירים שפורסם אתמול מספרם של בני הקיבוץ דומה".

ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, עפרי רביב: "אנחנו מתרגשים מדי שנה לראות את בנות ובני הקיבוצים המצטיינים עומדים בבית הנשיא ומקבלים את האות. גם אם הקורונה שיבשה את גודל הטקס, היא לא שיבשה את חשיבותו והוקרת התודה שגם אנחנו חבים למצטיינים ולבנות ולבני הקיבוצית אשר ממשיכים להוביל באחוזים ניכרים את הגיוס לשירות משמעותי בצה"ל".

ואלו הם המצטיינים/ות: יהונתן מרקוביץ (שדה נחמיה), דניאל קייזמן (בן רמות מנשה, מתגורר במעגן מיכאל), אופיר ביאר (עין השלושה), סגן ח' (כברי), בת חן באב"ד (שניר) ושחר צלח (אלונים).

במשך שנים נהגו הקיבוצים לארח בערבי החג אוכלוסיות מעוטות יכולת ולשמש עבורם בית חם. עם פרוץ מגפת הקורונה והנחיות ההתקהלות המחמירות, חדרי האוכל נסגרו או פתחו שעריהם לאיסוף ארוחות מוכנות לחברי הקיבוץ בלבד. כתוצאה ממצב זה, אלפי משפחות מעוטות יכולת לא יכולות להתארח בקיבוצים כפי שנהגו בעבר, ונוצר חשש שיוותרו ללא מזון חם בערב החג. מתוך החשש, אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית החליט להרים את הכפפה, ובשיתוף פעולה עם אגף מעורבות חברתית בתנועת הקיבוץ הדתי הוחלט לצאת לדרך עם מיזם "מבשלים באהבה" שמשמעותו הכנת מזון מבושל באופן מרוכז בקיבוצים ובבתי החברות והחברים במהלך חגי תשרי.

המנות שבושלו לקראת ערב ראש השנה ויבושלו לקראת ערב סוכות יועברו למקלטי נשים מוכות, בתי תמחוי, ניצולי שואה, פנימיות, בודדים, משפחות ומסגרות נוספות אשר זקוקות לסיוע ונקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה. האוכל המבושל משונע למסגרות השונות בתוך חמגשיות שהועברו לקיבוצים התורמים באמצעות רכזי האזור ופעילי תנועה נוספים. בקיבוצים מסוימים אף הועמסו משאיות קירור עם מאות ארוחות מבושלות במסגרת שת"פ עם ארגון "לקט ישראל". 

"אנו רואים במשבר הקורונה הזדמנות אמיתית לתת כתף ולהפשיל שרוולים, לפתוח את הלב ולבשל ארוחת חג חמה וביתית עבור אותם אנשים שיש להם צורך במיוחד בשעה המורכבת הזו. אנו יודעים שהחברה הישראלית מגלה את חוזקותיה בעתות משבר והכוח שלנו כחברה מצוי בנתינה ובערבות הדדית זהו החוסן שלנו" אמרה שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים מטעם התנועה הקיבוצית.

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בתנועה: "מרגש לראות את ההתגייסות של חברי הקיבוצים, בכל רחבי הארץ לסייע ככל יכולתם. היכולת הזו להתגייס כגוף אחד בשעת הצורך היא ממאפייני התנועה הקיבוצית ושריר שאנו מתורגלים בו והפעם למשימה החשובה ומחממת הלב שבה בחרנו הפעם.

לחצו כאן לצפייה בכתבה בנושא של מיה איידן בחדשות 13 בה מדווח גם על "מבשלים באהבה" (החל מדקה 03:27)

את הכנס הנחה פרופ' יורם קרול, כלכלן, ראש תחום התמחות מימון בקריה האקדמית אונו וחבר קיבוץ שפיים.

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, טען כי בעשור האחרון ישראל הקטינה את הפער ממדינות ה-OECD בפרמטר המרכזי של תוצר לנפש. הירידה בתוצר ברבעון השני של 2020 בישראל נמוכה משמעותית מול מרבית מדינות המערב. בהשוואה של ישראל לעומת העולם, גם עם הסגר השני שהוא מכה כלכלית, נפגענו הרבה פחות ממדינות מערב אירופה.
פרופ' שמחון הוסיף כי "כשיתבררו הנתונים נראה שמצב הכלכלה שלנו טוב יותר ממדינות המערב וכך גם מצב התחלואה והתמותה. אנחנו צועדים קצת כמו "סומא באפילה", כל המדינות המפותחות  הכינו מספר תוכניות הבראה מאז פרוץ המשבר, והתוכניות דומות לתוכניות שלנו. מדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב כדי לממן את משבר הקורונה. הריבית הנמוכה בישראל מאפשרת לנו המון גמישות שכן אינה מהווה נטל משמעותי על התוצר. המשבר הזה הוא משבר זמני, אבל קשה מאוד לצפות איך הוא יתפתח ומתי ייגמר; הוא עמוק יותר ממה שהכרנו. הבשורות הטובות הן שיש לו תאריך פקיעה, והתאריך הזה הוא מציאת החיסון, שצפוי באביב הקרוב. המטרה היא שבתחילת השנה הבאה נוכל לחזור לנקודה שבה היינו ולשיעור אבטלה נמוך."

אחרי פרופ' שמחון דיבר ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו והחשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, שאמר כי הדברים שאמר פרופ' שמחון לא מקובלים עליו לחלוטין וכי הוא לא הסכים עם אף מילה שאמר. לטענתו, "הפקידות מרצה את הדרג הפוליטי על חשבון כללים של מקצועיות ומנהל תקין.  התוצר לנפש במונחי שווי קניה הולך ויורד, יוקר המחיה עולה, כמות השעות שאנו משקיעים גבוה ביחס לכל מדינות ה- OECD.  כמו כן, הנתונים שהציג פרופ' שמחון מוטעים, שכן הם אינם משקללים את הצטרפותן של מדינות חדשות עם תוצר נמוך לאיחוד האירופי במהלך העשור האחרון."
פרופ' זליכה הוסיף כי הוא אינו רואה כיום בישראל מדיניות כלכלית: "לא שגויה ולא טובה – פשוט אין מדיניות!". לטענתו, בזבזנו משאבים אדירים במהלך חצי השנה של תקופת הקורונה, ואם נמשיך כך הממשלה עלולה להגיע לפשיטת רגל ולהעלאת מיסים דרמטית שתיפול על האזרחים.

פרופ' מישל סטרבינצ'סקי, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל אמר כי "אנחנו נמצאים היום באחד המשברים הגדולים ביותר שהאנושות חוותה ועל כן אני ממליץ שלא לדבר בסיסמאות. ההחלטה של ביטוח לאומי לאפשר את החל"ת התאימה למשבר קצר, וצריך לתקן אותה נוכח התארכות המשבר. חשוב להבין שהפתרון הבסיסי בכל העולם הינו הצפת השוק ותמיכה בביקושים המאלצים את הממשלה להגדיל את החוב ואת הגרעון התקציבי". לאחר מכן, הוא פירט מעט על הצעדים שנקט בהם בנק ישראל מאז פרוץ המשבר, כמו הורדת הריבית, רכישת אג"ח ממשלתיות באופן נרחב ביותר, התערבות בשווקים, תוכנית ייחודית של מתן הלוואות לבנקים בריבית בנק ישראל (0.1%) בתנאי שיינתנו הלוואות לעסקים קטנים וזעירים ועוד.

"בכל המדינות בעולם רואים שהמשק התחיל לחזור לעצמו, אין ספק שהסגר השני שעומד להתחיל בישראל יפגע בהתאוששות המשק הישראלי", אמר. פרופ' סטרבינצ'קי הציג נתונים המראים כי מבחינת הגירעון התקציבי ישראל נמצאת "במקום טוב באמצע" והחוב אף נמוך בהשוואה בינלאומית. בתשובה לשאלת המנחה, השיב סטרבינצ'קי כי "ההצדקה הכלכלית והמוסרית להשית את פתרון המשבר על הדורות הבאים באמצעות נטילת חובות, היא התפיסה של "חשבונאות בין דורית": גם הדור הצעיר מעדיף לחיות במדינה שמחלצת את אזרחיה ממשבר נורא."

ביקור המשלחת התאפשר כמובן לאחר הכרזת ראש הממשלה, בנימין נתניהו על "נרמול היחסים" וביקור המשלחת הישראלית לאבו דאבי בסוף החודש האחרון, על מנת לעבוד על פרטי ההסכם שצפוי להחתם מחר (שלישי) בוושינגטון.

נתן ברק, דירקטור ליחסי חוץ וקיימות בנטפים וחבר חצרים מספר: "היה זה בעבורי, איש נטפים וותיק,  אירוע מיוחד ומעניין.  האורחים התעניינו גם בקיבוץ. גם הם לא כל כך מבינים איך זה עובד. אבל בעיקר בפעילות שלנו בשטחי החוחובה ובנטפים כמובן שם מרכז האינטרס שלהם. מרגש היה לראות את דגל איחוד האמירויות מתנוסס לצד דגלי ישראל ונטפים באתר שבחצרים". 

מהות התפקיד:

תפקיד הרכז.ת הוא להוות גשר בין מטה התנועה הקיבוצית והנהלת משקי הדרום לקיבוצי האזור. הרכז.ת הוא ממלא התפקיד הבכיר ביותר מטעם התנועה הקיבוצית, הפועל באזור ותפקידו לשמש כמאגר ידע ממוקד עבור ממלאי התפקידים בקיבוצי אזורו.

אזור משקי הדרום תחום בין פלמחים בצפון-מערב, בארות יצחק בצפון, גלגל במזרח, ישובי דרום הר-חברון (כרמל, מעון, בית יתיר) בדרום מזרח וזיקים בדרום מערב. אופי יישובי הארגון מגוון וכולל קיבוצים חילוניים, דתיים ומספר מושבים שיתופיים.

הרכז.ת פועל.ת בהנחיית מזכירות התנועה והנהלת הארגון האזורי ותוך תאום קבוע עם ראשי מועצות באזור.

דרישות התפקיד:

1. חבר.ת קיבוץ
2. השכלה אקדמאית.
3. ניסיון ניהולי עשיר הן בתחום החברתי והן בתחום הכלכלי בקיבוץ או במערכת קיבוצית.
4. תפיסה ניהולית ערכית.
5. יכולת לתאם ולפעול באופן עצמאי ובשליחותם של גורמים שונים
6. יכולת בעבודת צוות ויחסי אנוש טובים.
7. כושר הבעה בכתב ובעל פה.
8. יכולת ניידות גבוהה וגמישות בשעות עבודה.

הקף משרה: מלאה

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי והמכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

כולנו תקווה כי בשנה הבאה יוכרו הלכה למעשה הזכויות המלאות שיש לקיבוצים, למושבים ולחבריהם בנחלות החקלאיות ובחלקות המגורים.

הכרה זו תוציא את רמ"י ממעורבותה המכבידה בניהול חלקות המגורים ותהווה מנוף ליצירת מקורות תעסוקה, לצמיחה ולעיבוי מיידי של מעל  100,000 מגרשים, רובם בפריפריה. 

מי ייתן ויתקיים בנו דברי הנביא ישעיהו: "פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ" (ישעיהו נ"ח, ו).