כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מטעם התנועה הקיבוצית השתתפו בפגישה המזכ"ל, ניר מאיר, וראש המחלקה המשפטית, ד"ר עו"ד מיכי דרורי. יחד עם השר ליצמן נכחו גם מנכ"ל המשרד, יאיר פינס (סגן מנהל רמ"י בעבר) ומנהלת מינהל לענייני כפר במשרד, אסנת קמחי.

הפגישה עסקה בארבעה נושאים: הוועדה לחיסול חלופת האגודה שאותה הקים השר הקודם ובקשה של יתקבלו החלטות במחטף וללא מעורבות התנועה, בנייה חברתית (מבנים בקיבוצים המשמשים למטרות חברתיות), בנייה קואופרטיבית ונושא הבנייה בכללי בקיבוצים.

ניר מאיר ומיכי דרורי סיפרו לשר ואנשיו כי בקיבוצים רוצים לבנות ולקלוט, אבל גם צריכים פתרון לשמור על הקיבוץ. לצורך כך נוצרה על ידי ועדה ציבורית חלופת האגודה שאותה מנסים כעת לחסל. כמו כן אמרו כי הם רואים בעיות משפטיות קשות בעבודת הוועדה של חלופת האגודה, וכי התנועה שלחה מכתבים בעניין זה וכי הם מבקשים בכל מקרה לא להביא הנושא בפני מועצת מקרקעי ישראל. 

הפגישה התנהלה ברוח טובה והשר ליצמן אמר שיטפל בשניים מתוך ארבעת הנושאים:  לקח על עצמו ללמוד את נושא חלופת האגודה והבנייה החברתית והבטיל לטפל בהם. כמו כן הבטיח שלא יקודם משהו מהנושאים שעלו ללא ידיעתה של התנועה.

ניר מאיר אמר בתום הפגישה כי: "ליצמן הוא יהודי מאוד נבון ומנוסה, ופתח את השיחה באמירה "אולי אתם לא תאמינו, אבל אני דווקא בעדכם", ואכן, האווירה הטובה בפגישה תמכה באמירה זו. אם הוא באמת יתייחס לניירות שהעברנו אליו בכובד, אז יש תקווה שאולי עוד יצמחו דברים טובים."

הדיון עסק בנושא הגדלת הצפיפות בבנייה למגורים במרחב הכפרי, ונערך לאחר שנציגי תנועות ההתיישבות סירבו להשתתף בדיון שנערך שבוע קודם לכם, בו נכרך הדיון במרחב הכפרי כ"סרח עודף" לדיון העיקרי, שעסק במרחב העירוני, בשל הדרת נציגי המגזר מהכנת התכנית. חמור מכך, עמדתו של מינהל התכנון שהוצגה לקראת הפגישה, דרשה כי הישובים הכפריים יעברו לבניה למגורים בצפיפויות עירוניות של בין 6 ל – 12 יחידות לדונם, ואף לצפיפות עירונית מלאה באותם ישובים הנמצאים סמוך לערים.

לקראת הדיון שנערך השבוע, נערכו הכנות והתייעצויות שכללו את מרכז המועצות האזוריות, המינהל לבניה כפרית במשרד השיכון, הרשות לתכנון במשרד החקלאות ותנועות ההתיישבות, מתוך מטרה להגיע לעמדה משותפת.

בעקבות דיון זה, הוכן מסמך עמדה משותף, אשר אינו פוסל ואף מקבל את הצורך להגדלה מסויימת של  צפיפות הבניה גם במגזר הכפרי, אולם דורש כי משימה זו תערך באופן שיתאים לכל צורות ההתיישבות, לכל קהילה בהתאם לזהותה, צרכיה ואופיה, ומבלי להכניס את הישובים לסד טכני שרירותי. בנייר המשותף גם הוצעה  צפיפות מדורגת גם בין אזורי העדיפות השונים, עם צפיפות נמוכה בפריפריה וגבוהה יותר במרכז, וכן התניית הצפיפות באפשרות לקיים מגוון סוגי יחידות דיור בכל ישוב, לרבות דיור בר השגה.

בדיון השתתפו מטעם התנועה הקיבוצית המזכ"ל, ניר מאיר, ראש המחלקה המשפטית, ד"ר עו"ד מיכי דרורי, ראש אגף כלכלה, רו"ח דגן לוין, ודגן יראל ורפי עשת ממחלקת קרקעות ובנייה. במהלך הדיון, הבהיר ניר מאיר כי התכנית המקורית שהציג מינהל התכנון מתייחסת אל המגזר הכפרי כאל "חלקי חילוף" לצרכי המגזר העירוני: "זו תכנית כוללנית ויומרנית שאינה יורדת לצרכינו הייחודיים כישובים כפריים וכקיבוצים, מתעלמת מן המאפיינים והצרכים השונים בין מרכז לפריפריה, והיא לוקה ביוהרה". כמו כן, ביקש כי תיערך הידברות עם הגופים המוסמכים במגזר הכפרי בכדי להגיע לתכנית מוסכמת. בדיון נשמעו דעות אוהדות רבות לצרכי הישובים הכפריים, לרבות מצד גורמים רבים מהמחוזות של מינהל התכנון.

כ-300 צעירים מכל רחבי העולם היהודי שעלו החודש לישראל התחילו השבוע את הליך ההכנה לשירות הצבאי שלהם כחיילים בודדים בצה"ל ב- 11 קיבוצים בכל רחבי הארץ: גזית, לוחמי הגטאות, גשר הזיו, בית זרע, אפיקים, יבנה, עלומים, אורים, טללים, גבע וניר יצחק. היום (חמישי) התארחו בקיבוץ גבע, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר. 

אלעד סנדרוביץ, מנכ"ל צופים צבר העולמית העניק לשרה ולמזכ"ל אותות הוקרה על תמיכת המשרד לעליה וקליטה והתנועה הקיבוצית בעלייתם של צעירים לישראל כחיילים בודדים: "למרות קשיי הקורונה שמחנו לראות שכל הנרשמים למסלול העלייה לישראל כחיילים בודדים בחרו אכן לעלות ארצה. עברו בידוד של שבועיים והחלו מסלול המכין אותם להתגייס לצה"ל ומכין להם בית חם בקיבוצים המארחים. אנו מודים לשרה ולמשרד העלייה והקליטה ולמזכ"ל התנועה הקיבוצית בפרט ולכל חברי הקיבוצים מצפון ועד דרום על תמיכתם ללא סייג בהמשך עלייתם וקליטתם החמה של צעירים וצעירות לארץ."

שרת העלייה והקליטה ח"כ פנינה תמנו-שטה: "כמה גאווה והתרגשות לראות את הצעירים והצעירות הללו מארה"ב שבחרו לעלות לארץ כדי לעמוד בחזית הביטחונית, להתגייס לצה"ל למען ההגנה על ישראל. הם מיטב בניה ובנותיה של עם ישראל. עלייתם לישראל מוכיחה לכולנו את הקשר הישיר בין התפוצות לעלייה וכמה משמעותית האינטראקציה של יהודי ישראל עם יהודי העולם. בסוף כולנו מתכנסים למקום אחד, הבית של העם היהודי. אני מגלה את התרומה של התנועה הקיבוצית לערבות בין החלקים השונים בחברה הישראלית ושותפות בקליטת עלייה, ועד כמה שהיא עצומה - גם צבר, גם תל"מ. משרד העלייה והקליטה ימשיך ללוות ולסייע לחיילים הבודדים העולים ובכוונתי להרחיב את הסיוע שהם זכאים לו. אני וישראלים רבים מצדיעים להם, הצעירים הללו מעוררים השראה בכולנו."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית , ניר מאיר: "שלוש מאות הצעירות והצעירים שנקלטו בשבוע שעבר באחד עשר קיבוצים הם דוגמא לנוער ציוני ונחוש שמגשים חלום ובא להשתתף במאמץ הלאומי של תרומה לבטחון המדינה ושמחים על יכולתנו לסייע במיזם החשוב והערכי, שמובילה תנועת הצופים, גרעיני צבר. אני מודה לשרה פנינה תמנו-שטה על שהגיעה היום לבקר בגבע ולהתרשם (שוב) מקרוב מהמפעל הכי מרגש ומעורר השראה שיש, ובטוח שתעשה כל שביכולתה לעזור ולסייע לו במסגרת משרדה".

צפו בסרטון של קבלת הפנים המרגשת שציפתה לעולים בקיבוצים המאמצים:
 https://youtu.be/QkL18QVdJ2g

בית החיילים הבודדים המיתולוגי שכן לו בלב הקיבוץ וכך גם היו החיילים – עמוק בלב. בימים אלה של "צרות" דמוגרפיות טובות, הבית הישן מיועד להריסה לצורך בנייה מחדש עבור בני הקיבוץ. גם באקורד הסיום (הזמני, כך אנו מקווים) תרמה אווה בעלת הלב הגדול את כל הציוד ששימש את החיילים לקיבוצים אחרים המאמצים חיילם בודדים, ובכך ממשיכה את שרשרת אימוץ החיילים גם כשזה לא בביתה הפרטי.

אווה, שהייתה אחראית גם חיילי הקיבוץ, עשתה זאת בשליחות, באהבה ובנתינה אינסופית. את המשימה היא לקחה על עצמה כשליחות אישית לזכר אחיה שנפטר בהיותו חייל, וכך מנימי נפשה ואהבתה לאחיה השקיעה אווה בכל חייל בודד כאילו היה בנה. בדברי הפרידה שכתבה לחברי וחברות הקיבוץ היא ציינה: "עבורי זה שינוי משמעותי שלא תהיה עוד קליטה של חיילים בודדים לחבק, לתמוך, לדאוג, לאהוב ולהיות להם כאמא".

מאות חיילים עברו במשמר השרון במהלך השנים, ומילים רבות נכתבו ונאמרו מלב אל לב לאווה על עשייתה. עשרות מכתבים וקשרים אישיים שלא נפסקו גם לאחר שנים ארוכות. היטיב לתאר אלעד שיפוני מקיבוץ מגל:

"מהיום הראשון שהגעתי למשמר השרון כחייל בודד בשנת 1989, התאהבתי בחיי הקיבוץ והקהילה. זכיתי למשפחה מאמצת שעד היום חלק משמעותי בחיי - צוות אימוץ בראשות אווה מילר היקרה שדאגה לפנק ולהוות בסיס איתן לשירות משמעותי, וכמובן לקהילה מקסימה שהמשיכה לחבק אותי גם הרבה זמן לאחר השחרור. אמנם אני לא גר כיום במשמר השרון, אבל אני נמצא שם הרבה ואם שואלים אותי מאיפה אני במקור, אני מיד עונה - משמר השרון".

יעל אייזנר, מנהלת מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, הודתה לאווה: "אווה היא מודל והשראה עבורנו – בעקביות, בהתמדה ובנתינה ללא גבולות במשך פרק זמן כה ארוך. בשם כל החיילים הבודדים, בשם התנועה הקיבוצית ובשמי אני מודה לך  על הכל ומאחלת לך ולמשפחתך חיים בריאים, שמחים וטובים. אוהבת ומעריכה אותך מאוד. לחברי וחברות משמר השרון שלאורך שנים אימצו ועשו ללא גבול עבור החיילים הבודדים – אני מודה לכולכם.ן על עשייה מרשימה, ומקווה שנמשיך לפעול יחד למען החברה הישראלית."

במשך שנים נהגו הקיבוצים לארח בערבי החג אוכלוסיות מעוטות יכולת ולשמש עבורם בית חם. עם פרוץ מגפת הקורונה והנחיות ההתקהלות המחמירות, חדרי האוכל נסגרו או פתחו שעריהם לאיסוף ארוחות מוכנות לחברי הקיבוץ בלבד ונוצר מצב שבמקום הישיבה הקהילתית המחבקת בחדר האוכל בערבי שישי ובחגים כל משפחה ניהלה את החג בביתה ללא יכולת להזמין משפחה או חברים.

כתוצאה ממצב זה, אלפי משפחות מעוטות יכולת לא יכולים להתארח בקיבוצים כפי שנהגו בעבר והחשש שיוותרו ללא מזון בערב החג.
מתוך החשש, אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית החליט להרים את הכפפה ולשנס מותניים לקראת הבאות ובשיתוף פעולה עם אגף מעורבות חברתית בתנועת הקיבוץ הדתי התקיים סבב חשיבה ובסופו הוחלט לצאת לדרך עם מיזם חדש ומרגש במיוחד "מבשלים באהבה" שמשמעותו הכנת מזון מבושל במהלך חגי תשרי (ערב ראש השנה 18.9,  ערב סוכות 02.10) עבור מקלטי נשים מוכות, בתי תמחוי, ניצולי שואה, פנימיות, בודדים, משפחות ומסגרות נוספות אשר זקוקות לסיוע ונקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה.

"אנו רואים במשבר הקורונה הזדמנות אמיתית לתת כתף ולהפשיל שרוולים, לפתוח את הלב ולבשל ארוחת חג חמה וביתית עבור אותם אנשים שיש להם צורך במיוחד בשעה המורכבת הזו. אנו יודעים שהחברה הישראלית מגלה את חוזקותיה בעתות משבר והכוח שלנו כחברה מצוי בנתינה ובערבות הדדית זהו החוסן שלנו" אמרה שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים מטעם התנועה הקיבוצית.

"המיזם פתוח לכלל הציבור ואנו מזמינים אתכם בכל קצוות הארץ להצטרף אלינו ולבשל באהבה - יחד נוכל להגיע ליותר משפחות ויחידים שבזכות הנתינה המשותפת יזכו לארוחת חג ראויה וחגיגית! אנו קוראים לרכזי הרווחה בישובים ובערים על מנת שיהיו שותפים במיזם ויסייעו בריכוז הפניות באזורם על מנת שנוכל למקסם את הפעילות", אומר עפרי רביב, מנהל אגף צעירים ומעורבות בתנועה הקיבוצית.

להרשמה להתנדבות בפרויקט: לחצו כאן

פרטי החשבון לתרומה – 

תאגיד: התנועה הקיבוצית – נכסי תרבות בע"מ 
מספר תאגיד 510628647
בנק פועלים 
סניף 532
מספר חשבון 414160

לצורך אישור התרומה וקבלת קבלה על התרומה,  יש לפנות אלינו באחד מהערוצים הבאים:

מייל לכתובת:gali@tkz.co.il 
או לפקס: 03-6966754

יש לציין בהודעה:

• שם התורם (השם שיופיע ע"ג הקבלה)
• סכום התרומה
• כתובת למשלוח דואר

למידע על תוכנית תל"מ: לחצו כאן

למידע על פרויקט חיילים בודדים בקיבוצים: לחצו כאן

למידע על בית איל: לחצו כאן

גיל לין, המכהן בארבע השנים האחרונות כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, החליט כי אינו מעוניין לכהן קדנציה נוספת בתפקיד. לבקשתו של מזכ"ל התנועה ניר מאיר, הסכים לין להישאר בתפקידו עד לסיום משבר הקורונה והטיפול במספר נושאים אסטרטגיים הנמצאים באחריותו של לין. מדובר בהארכת קדנציה של כחצי שנה עד שנה, כאשר המועד המדויק יסוכם בין השניים, בהתאם להתפתחויות.

גלעד בכרך – המכהן בארבע השנים האחרונות כגזבר התנועה, מעוניין להמשיך בתפקיד ובשיחה עם ניר מאיר הוחלט להמליץ כי ימשיך לקדנציה נוספת של 4 שנים.

שתי ההמלצות הוצגו במזכירות התנועה, ויובאו לאישור במועצת התנועה הקרובה

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, השוכן בקבוץ הזורע, נוסד ב1951, והינו אחד המוזיאונים הוותיקים בארץ. המוזיאון התבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, בנו של סוחר יהודי אמיד ממוצא גרמני ונינו של מי שהיה הרב הראשי באנגליה. בתקופה הסוערת של עליית הנאציזם, קשר וילפריד קשרים חזקים עם חברי תנועת ה"ורקלוייטה" ("אנשי המעשה"), אשר ייסדו בהמשך את קיבוץ הזורע. בעוד וילפריד מתגייס בתקופת המלחמה למען הוצאת יהודים מאירופה ומצליח להציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים, הוא שילם בחייו שלו: באחת משליחויותיו בשנת 1943 הופל מטוסו על ידי הצבא הגרמני. בצוואתו הוריש לחבריו בקיבוץ את אוספיו. 

מאז 1951 המוזאון מציג את אוספיו של וילפריד, שהלכו והתרחבו במהלך השנים, לצד פעילות מוזיאלית מגוונת. אחת ההרחבות היא התווספות של אוסף ארכיאולוגיה מקומית שנחפר ונחקר על ידי חבר הקבוץ עזרא מיירהוף. במקביל לתצוגות, מתקיימת במקום פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות השונות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.

לדברי מנהלת המוזיאון, נורית אשר פניג, "הפורצים הגדילו לעשות והשליכו על הרצפה פסלים וכלים שאותם לא לקחו". עוד היא מספרת: "המראה של החדר השדוד העלה תחושה איומה של אלימות ורוע, וכמובן את התהייה מי יכול לעשות מעשה נורא כזה. צוות המוזיאון וחברי הקיבוץ עדיין מעכלים את התקרית וטרם ברור היקף הנזקים הכספיים".

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי כתב בדף הפייסבוק שלו לאחר המקרה, כי הוא ביקש יחד עם קב"ט המועצה אליאב נהרי ממשטרת ישראל לייחד מאמץ מיוחד לאיתור חפצי האמנות יקרי הערך והפושעים השפלים שביצעו את הגניבה הבזויה.

למרות האירועים הקשים, המוזיאון יהיה פתוח למבקרים בשעות הרגילות ופעילויות הקיץ לילדים יתקיימו כרגיל.