כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לחצו כאן לכל התוצאות 

תודה לרבקה גרצובסקי, חניק מרשק ויורי קנדל על איסוף ועיבוד הנתונים

האירוע התקיים באתר יד לשריון, בהובלתה של נוקי גולדפישר ממחלקת הביטחון באגף הצעירים בתנועה, ובהפקתן של ריקי רז ממטה התרבות ושל נועה יפת מלשכת מזכ"ל התנועה. מטרת המיזם היא עידוד חברים לשירות קבע משמעותי. לצד תעודות ההוקרה הניתנות בתום שנת פעילות, מצטרפים הקצינים לפעילויות שונות של התנועה הקיבוצית  העוסקות בעידוד הנוער ומשרתי שנת השירות לשירות משמעותי. קול קורא למיזם דן שומרון 2019 יתפרסם בקרוב.

פתחה את האירוע נוקי גולדפישר, אשר סיפרה כי מיזם דן שומרון התחיל לאחר מבצע צוק איתן. "החלטנו שצריך להוקיר את אלו שנותנים מעצמם בשירות בצבא ובמערכת הביטחון, לאחר שחשנו  שיש צורך בתמיכה ציבורית והערכה לפועלם."

הדובר הבא היה רמ"ח סדיר בזרוע היבשה, אל"מ אמיר ודמני, שעתיד לקבל דרגת תת אלוף ולהתמנות לראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם באכ"א. אל"מ ודמני נשא הרצאה שכותרתה "צה"ל כצבא העם". 

לאחר ארוחת הצהריים נערך פאנל משתתפי מיזם דן שומרון לדורותיו בהנחיית מתן צורי, עיתונאי ידיעות אחרונות ותושב זיקים – מנבחרי "הצעירים המשפיעים" של התנועה הקיבוצית בשנת 2018. בתום הפאנל הוענקו תעודות הערכה.

מזכ"ל התנועה ניר מאיר בירך את הקצינים המצטיינים ופעילי התנועה, והתייחס לתוצאות הבחירות לכנסת:  "קשה לעשות את המעבר מאתמול (יום הבחירות לכנסת) ולהמשיך בשגרה, כרגיל.  קמתי הבוקר עם תחושה חריפה של דז'ה וו. כחניך בקורס הכנה לצוערי שריון הייתי צריך להחליט בבוקר אחרי המהפך של 77' האם אני הולך להיות "קצין של בגין". בסופו של דבר החלטתי להמשיך, ומאותו הטעם בדיוק אני שלם עם עצמי לחלוטין בעידוד, שאנחנו כתנועה מעודדים את בנינו וחברינו להמשיך ולתרום למדינה ולעצמתה. נכון, יש סיבה לדאגה, לא הכל הולך בדיוק כמו שרצינו, אבל אין לנו ארץ אחרת וצריך להמשיך להגן, להתמודד ולהיאבק על דמותה, על שגשוגה ועל ביטחונה. לכן נכון להמשיך להצדיע ולשרת.

אני שומע תסכול מתרומתם הפוחתת של הקיבוצים לביטחון המדינה, ואני אומר  "הפוך גוטה - הפוך". פעם היינו שם כמעט לבד, וכיום לשמחתנו שכבות חדשות בחברה נכנסות מתחת לאלונקה – וטוב שכך! העובדה שאנחנו לא עמוד האש או רוב בין קציני יחידות השדה, לא אומרת שבנינו פחות טובים, או פחות מחוייבים , היא מעידה שגם רבים אחרים הצטרפו. חלקנו בקרב האוכלוסיה הוא פחות מאחוז, וחלקנו בקצונה גבוה בהרבה. הציפייה שאחוז אחד יהיה רוב בקרב קציני הצבא היא מופרכת. בואו נצא מהדכדוך, נשמח ב"יש" הרב ונמשיך לפעול בנחישות לפיתוחה של המדינה. אני מבקש לברך מקרב לב את מקבלי תעודות ההערכה העומדים, מבחינתנו בחזית העשייה הזאת."

המחנכים השתתפו בסמינר הכשרה שהתקיים בין ה-27 במרץ ועד ה-2 באפריל, אותו הובילו מדריכי החלוץ למרחב, וקיבלו כלים, חוויות וידע. למרביתם זהו ביקור ראשון בישראל. הסמינר כלל פעילויות חינוכיות, ביקורים באתרים מרכזיים כמו הר הרצל, העיר העתיקה בירושלים, דרום תל אביב, יפו, מצדה וגם ביקור בקיבוץ ברקאי והישיבה החילונית של ארגון בינ"ה- התנועה ליהדות חברתית.

בביקור בקיבוץ ברקאי הם למדו על ההיסטוריה והרלוונטיות העכשווית, הן של הקיבוץ והן של התנועה הקיבוצית. בנוסף, הם פגשו בקיבוץ 44 חניכים המשתתפים בתכנית שנת ההכשרה מקהילות יהודיות מארגנטינה ומקסיקו, והחליפו עמם חוויות ומידע לגבי החיים היהודיים שלהם. בביקור בישיבה החילונית הם זכו לא רק ללמוד על המקום וחשיבות הארגון, אלא גם קיימו לימוד מקורות והכירו דרך אחרת להתחבר ליהדות.

ארגון שורשים קיים עשרות שנים ומקיים מחנות קיץ לצעירים וצעירות באוקראינה ובגיאורגיה, והחיבור שלהם עם החלוץ למרחב מנסה להוסיף ולחדש מבחינת תכנים וחיבור לעולם היהודי ולישראל ולקיים במהלך השנה גם פעילות חינוכית משותפת. החלוץ למרחב, באמצעות הקונפדרציה הציונית, חברה לארגון ולאחר שנים רבות שבהן היא פועלת רק בארגנטינה ובמקסיקו, לקחה את האתגר לידיה, ובינתיים זוכה להכיר אנשים איכותיים אשר אכפת להם מערכי התנועה ומאוד מתלהבים מהחיבור שנוצר.

נטליה כץ, רכזת הסמינר ועולה מארגנטינה, סיפרה בהתרגשות על כמה הביקור בקיבוץ נתן לה משמעות בתור מחנכת, כאשר נוצר מפגש בין אנשים שונים, תרבויות שונות ושפות זרות, בזמן שכולם התקבצו בחדר האוכל, למדו ביחד, שוחחו ביניהם ובסוף רקדו ריקודי עם בחבורה.

מקווים בעתיד לעוד נגיעה של ערכי התנועה, בקהילות היהודיות בעולם וחיבורם לחברה הישראלית ולתנועה הקיבוצית.

רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית וקרן ברל כצנלסון מזמינות אתכן ואתכם לקחת חלק בתוכנית ההכשרה הטובה ביותר למנהיגות ציבורית, פוליטית וחברתית!

התכנית עוסקת בנושאים מדיניים-בטחוניים, חברתיים-כלכליים ודמוקרטיים-אזרחיים, בנסיון ליצור עבור המשתתפים סל כלים להעצמה אישית, מנהיגות וחזון לשינוי ועיצוב פני המדינה והקהילה.

התוכנית פונה לצעירים בגילאי 24-38 בוגרי התנועה הקיבוצית ומסגרות החינוך המגוונות שלה, ההתיישבות העובדת והמגזר הכפרי, במטרה לגבש עתודת מנהיגות חברתית ופוליטית ולהעביר אותם למסלול מצוינות המצייד אותם בערכים פרוגרסיביים, כלים אישיים ויכולת לבנות ולהוביל קבוצה ורעיון.

התוכנית הינה אחת מתוכניות המנהיגות של רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית.

מבנה התוכנית:

1. תוכנית הכשרה: תימשך כ-12 מפגשים, בימי ד' בין השעות 17:30-21:00 בבית התנועה הקיבוצית בתל אביב. התוכנית תכלול גם סמינר גיבוש ובניית קבוצה בן יומיים.
2. המשך עשייה בקבוצה: בליווי רכז התוכנית, אחת לחודש לפחות ולמשך שנה. הליווי ברובו יהיה קבוצתי ויינתן ליווי אישי במקרה הצורך למשתתפים ספציפיים. במהלך הליווי יתקיימו שיעורי העשרה נוספים, מתן כלים פרקטיים ומפגשים עם דמויות מעניינות וסדנאות.

התוכנית עתידה להיפתח באוקטובר, וכל קבוצה כוללת 15 משתתפים
*קבלה לתכנית מותנית בראיון   

לפרטים נוספים - רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה:  rotem@tkz.co.il

היום כולם מכירים את קווינטין טרנטינו בתור 'הבעל של', אבל פעם, לפני מיליון שנה הוא היה האיש שיצר את הסרט האיקוני 'ספרות זולה'. מי שראה בטח זוכר את הדמות המגניבה שגילם הארווי קייטל. הוא היה מין FIXER – או בתרגום גוגל טרנסלייטי גרוע לעברית - "מתקן". מישהו כזה שמרימים לו טלפון כשהכל מסתבך והוא בא ופותר הכל ברגע. איזה כיף יכול היה להיות אם היו לנו כמה מתקנים כאלה בקיבוצים, הא?! אבל רגע, למה שלא יהיו? זה בדיוק מה ששאלו ביחידה לצמיחה וקליטה של מועצה אזורית הגליל העליון.

כדי לתת תשובות הם יזמו קורס ייחודי וראשון מסוגו להכשרת "מתקנים" , או במילים שלהם – פרוייקטורים בקהילות צומחות. "במועצה שלנו יש 29 ישובים , מתוכם 26 קיבוצים מתחדשים. תהליכי השינוי המואצים שהם עוברים בשנים האחרונות יכולים ליצור לא מעט בלגאן", אומרת נורית אשל, מנהלת היחידה; "קיבוץ שקולט עשרות משפחות חדשות נדרש להתמודד במקביל עם שאלות של פיתוח פיזי, היערכות מערכת החינוך, שינויים ארגוניים, כלכליים, קהילתיים ועוד. זה ממש לא פשוט. כדי שכל האופרציה המורכבת הזאת תעבוד באופן מתואם ויעיל, צריך לפעמים מישהו שיסתכל על דברים מלמעלה – פרוייקטור שיתכלל, יכוון וידע לחלץ פקקים וסתימות. בשנים האחרונות אנחנו מפעילים בהצלחה אנשים כאלה בקיבוצים יחד עם החטיבה להתיישבות והגענו למסקנה שכולם ירוויחו אם נכשיר דור חדש של פרוייקטורים".

זאת לא הפעם הראשונה שהגליל העליון הולך לפני המחנה בנושא. בשנתיים האחרונות הגו והובילו שם יחד עם התנועה הקיבוצית מודלים ייחודיים, הכשרות מקצועיות וקורסים לניהול צמיחה וקליטה, שאומצו בהמשך באזורים אחרים בארץ. "הקילומטראז' שצברנו בקורסים הקודמים סייע לנו מאוד, והטכניקות בהן אנחנו משתמשים מבוססות במידה רבה על הניסיון הזה", מסבירה נורית; "הקורס לפרוייקטורים יקיף מגוון התחומים הנוגעים לניהול הצמיחה בישוב: החל במודל עבודה, בניית תכנית וכלים למיפוי והובלת שינוי, וכלה בעבודה עם מוסדות מדינה. תפיסת הלמידה היא של "ידע צומח" Emerging Knowledge, כשלצד הרצאות של אנשי מקצוע מגוונים, תתקיים עבודה בקבוצות קטנות, היוועצות עמיתים, ודיון בדילמות שהמשתתפים יביאו מהשטח, בהנחיית פרויקטורים מיומנים ומנוסים."

רמי פלג, רכז אזור גליל עליון וצפון רמה"ג בתנועה הקיבוצית: "פעם הקיבוצים התנהלו כמו קרונות על מסילת רכבת, הדרך והתוואי היו ברורים לכל. היום הסימולציה הינה שכל קיבוץ, הינו נגמ"ש עצמאי בשטח שנוסע לאן שהוא בוחר לעצמו לטוב ולרע, אך כל קיבוץ כדי להתקיים צריך את הקליטה וההמשכיות וכאן הניסיון הראה לעיתים שכדיי להוציא את הנגמ"ש מהבוץ, נדרש/ת פרוייקטור/ית שיהיה לו/ה את משאבי הזמן והידע להתמודד עם האתגר המורכב. היוזמה לקיים קורס הכשרה עם הניסיון והידע שנצברו במועצה גליל עליון מבורכת ואני מאחל בהצלחה לכל המשתתפים/ות."

איילת הריס, ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית, מוסיפה: "אנו מברכים את שותפנו במועצה האזורית גליל עליון על  יוזמה פורצת דרך בבניית הכשרת פרוייקטורים בתחום הצמיחה הדמוגרפית. הקשב לצרכי הקיבוצים באזור הגליל ומתן מענה בתצורת הכשרה אזורית תסייע משמעותית להמשך חיזוק וצמיחת הקיבוצים בגליל העליון".

הקיץ ועונות המעבר בישראל נחשבים לזמן הפעילות האידיאלי של נחשי ארצנו, בישראל ישנם כ-41 מיני נחשים שונים הנפוצים מהחרמון ועד אילת. מתוך 41 מיני הנחשים 9 ארסיים, מגוון הנחשים תלוי כמובן באיזור המגורים. ישנם נחשים הפעילים רק במקומות מסויימים לדוגמא צפע החרמון, ישנם נחשים שתפוצתם מוגבלת לנגב לאיזורים חוליים וכדומה.

נחשים הינם חיית בר מוגנת ע"פ החוק ואין לפגוע, ללכוד, להרוג אותם בשום מקרה. רשות שמורות הטבע אשר אמונה על אכיפת החוק מעניקה היתר מיוחד ללכידת נחשים לאנשים אשר עברו קורס מתאים ומחזיקים בתעודת לוכד נחשים. חשוב לדעת שלוכד מורשה משחרר את הנחש שנילכד בתיאום עם הפקח האיזורי של רשות שמורות הטבע. לנחשים תפקיד חשוב במערכת האקלוגית וישנה חשיבות לשמור עליהם.

 הוכשתי מה לעשות? אז נתחיל ממה לא עושים, לא חותכים את איזור ההכשה, לא מוצצים את הארס, לא מניחים חוסם עורקים או ורידים, לא שותים אלכוהול ולא ולא ולא.... אז מה כן עושים? מודיעים בהקדם האפשרי לגורם רפואי כלשהו, ומתפנים במהירות האפשרית לבית חולים קרוב. יש לודא שהאדם המוכש נמצא במנוחה ככול האפשר ונמנע מתזוזה וזאת ע"מ להאט את זרימת הדם ופיזור הארס.

ישנה חשיבות לנסות לזהות את הנחש המכיש וזאת ע"מ לעזור לצוות הרפואי בהחלטה על הטיפול, נסו לזכור צבע, צורות, אורך וכו' . אין לנסות ללכוד את הנחש! לנחש לא "נגמר" הארס וניסיון ללכוד אותו שהוא בלחץ עלול להסתיים בהכשה נוספת.

פרדי הגיעה לעין גב, עם בעלה פול וערן דויד מנכ"ל מחוז צפון מגבית קנדה, בכדי לסגור מעגל ולבקר בקיבוץ ובמבנה שסייע רבות לרפואת החולים בקיבוץ, שתרמו סבה וסבתה.

את התרומה העבירה בסי דיאמונד, יהודיה קנדית, בשנת 1966, באמצעות ארגון המגבית קרן היסוד מקנדה, להקמת המרפאה בקיבוץ עין גב, על שם בעלה יוסף דיאמונד, זאת לאחר ביקור בעין גב, שהיה אז קיבוץ מבודד על גדות הכינרת המזרחית וזקוק מאוד למרפאה. במבנה נבנו ארבעה חדרי חולים וחדר אחות, ששימשו לטיפול בחולי עין גב. בסיום הקמת המבנה בשנת 1969, הגיעו בני משפחת דיאמונד, כל הדרך מקנדה, לחנוכה החגיגית בקיבוץ, כולל הנכדה פרדי שהייתה בת 12.

האורחים המכובדים התקבלו השבוע בהתרגשות על ידי תושבי עין גב, ביניהם האחים מעין גב יואל ואלדד בן יוסף, שזכו להכיר את סבתא בסי דיאמונד ואף ביקרו את בני המשפחה בוונקובר, קנדה. עוזי קרן סיפר לאורחים על הקיבוץ וענבל מורג סיפרה על המרפאה מאז ועד היום.

ערן דויד ,מנכ"ל מחוז צפון מגבית קנדה אומר, כי בראייה של ארגון מגבית קנדה, מרשים מאוד לראות את הטיפול המסור של קיבוץ עין גב, במבנה אחרי כל כך הרבה שנים: "המפגש היה מרגש מאוד. הרבה כבוד מגיע לקיבוץ עין גב על שמירת הנכס. המשפחה התורמת, הקנדית לשעבר, כבר מזמן מתגוררת בארצות הברית, אבל מגבית קנדה שומרת על המחויבות שלה למשפחות התורמים גם אחרי 50 שנה. כל הכבוד לכל מי שתורם למולדת שלנו!

את הביקור חתמו האורחים, בנטיעת עץ יחד עם ילדי גן רקפת מקיבוץ עין גב.

פרדי ובעלה, פול עם ילדי עין גב.