כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שבת בשלום וט' באב
השבוע קיבלתי מכתב אישי במעטפה לבנה ומעוצבת יפה. מי שולח היום מעטפות? בדקתי היטב, זיהיתי את השולח ופתחתי. בפנים היתה חוברת "שבת בשלום - ממשבר השבת לחגיגה ישראלית", עם הקדשה אישית מהרב שי פירון. קיבלתי את זה כי הייתי שותף לתהליך חשיבה ולסיעור המוחות בצוות מגוון של אנשי רוח ואנשי ציבור שהוביל דולב ארד מ"פנימה".

בין הערכים ומשמעויות השבת שצויינו היו: שוויון בין בני האדם, מנוחה לאדם העובד, זמן לנפש ולמשפחה, לרוח ולתרבות, שלווה והנאה, חרות ולו ליום אחד, מנוחה מהמרדף אחרי הרווח ופנאי לעיסוק ברוח, דאגה ותחזוקה לעצמך, מפגש קהילתי, חיזוק היחד והחברה, אחדות עם ישראל, חסד וצדק לכל בני האדם.
שמעתי את הדברים, וכפי שסוכם מראש החלטתי להאמין שהכל נאמר מתוך כוונה וביושר. ואז שאלתי "בתמימות" - רגע, אם אלה הערכים אותם כולנו מקדשים, אם אלה הדברים שמחברים את כל עם ישראל, למה לא לתת להם להנחות אותנו כל השבוע? למה לא לפעול כל השבוע, תוך ראיית האחר, שאיפה להקטנת פערים ושוויון, חיזוק הקהילות והחברה שמסביבנו, חסד וצדק לכל...?

בתור הקיבוצניק היחיד בצוות החשיבה, התפלאתי, איך זה שדווקא אנחנו שמקדשים ערכים אלה יום יום, שעה שעה (חיים בקהילות, דואגים לערבות הדדית, שומרים על רמה גבוהה ככל האפשר של שוויון, וכד'... וזה עוד לפני שדיברנו על עבודת האדמה וגאולת הארץ) נחשבים על ידי חלקים מהיהדות לכופרים?
החלטתי לנצל את היום, לכבוד ט' באב ולרגל צאת החוברת "שבת בשלום", ולהכריז בזאת כי אני יהודי גאה, השומר על ערכי היהדות ומקיים את מהותה של מצוות השבת, לא יום אחד אלא שבעה ימים בשבוע. 

במוצאי השבת האחרונה התקיימה הפגנה בצומת שער הנגב, כחלק ממחאת הדגלים השחורים בכל הארץ, בה נכחו כ-30 נשים, גברים, מבוגרים וילדים בעיקר מקיבוצי הסביבה. לקראת סיום ההפגנה הגיעו למקום כ- 15 גברים, צעירים ברובם, עמדו עם הרכבים בצד קיללו את המפגינים ולאחר מכן החלו לתקוף אותם באגרופים ובבעיטות, קרעו את השלטים וניסו לדחוף לכביש את אחד המפגינים מקיבוץ גבים, ישי לוז, הקיפו אותו במעגל והתנפלו עליו לעיני ילדיו. חברו מילדות בקיבוץ, ניר סער, הגיע על מנת לסייע לו, ספג גם הוא מכות ואף נדקר בצווארו מחפץ חד ונזקק לטיפול רפואי.

מייד לאחר האירוע גינה מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר תקיפת המפגינים בצומת שער הנגב, ואמר כי "דקירת חבר קיבוץ גבים, ניר סער, מעשה חמור. אסור שאזרחים היוצאים למחות ימצאו את עצמם בסכנת חיים, מותקפים לעיני ילדיהם. קראנו לחברות וחברי הקיבוצים לצאת לצמתים בכל רחבי הארץ ולהפגין בעד הדמוקרטיה, בעד שלטון החוק ובקריאה לממשלה לפעול למען אזרחיה. אני גאה כי אלפים מהם עשו כך. אי אפשר להמשיך ולהתעלם מהכיוון אליו צועדת המדינה ומן ההסתה נגד המפגינים שאת תוצאותיה ראינו בצומת שער הנגב."

ביום שלישי הותקפו מפגינים שצעדו בתל אביב כחלק מהפגנה שהתקיימה כנגד השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה. בתוך שניות ההפגנה החוקית למען הדמוקרטיה הפכה לשדה קרב, שבו בקבוקי זכוכית נופצו על ראשים, כיסאות פלסטיק התעופפו באוויר, אגרופים, בעיטות, ספריי פלפל, הטרוריסטים לא הבחינו בין גברים לנשים ופעלו מתחת לאפם של השוטרים הרבים שהיו באזור – ולמרבה התמיהה לא מנעו את ההתקפה. חמישה מפגינים נזקקו לטיפול רפואי בבית החולים איכילוב.

אנחנו קוראים למשטרת ישראל לעשות שימוש בחומרי הווידאו הרבים שתיעדו את האירוע, למפות, לזהות, לאתר ולעצור אותם, עד אחרון הטרוריסטים, כי רצח מפגינים לא סתם נמצא מעבר לפינה – הוא כבר כתוב באותיות קידוש לבנה. אינכם מילציה פרטית של ראש הממשלה או השר לביטחון פנים – התפקיד שלכם הוא לשמור על הביטחון של כולנו. התנועה הקיבוצית עומדת מאחורי המפגינים וקוראת להם להמשיך לצאת ולממש את זכותכם הדמוקרטית, בכל מקום במדינה, ללא פחד וללא מורא, לא ניתן לטרור לנצח. ואם נצטרך גם נגן על עצמנו.אנחנו לא מפחדים!

צאו בהמוניכם והשתתפו באירועי סוף השבוע הקרוב. קחו עמכם עוד חבר ועוד בן משפחה וצאו להפגין. יש לנו רק ישראל אחת!

לרשימה מתעדכנת של כל ההפגנות והמחאות הקרובות: לחצו כאן או כאן

מעוניינים/ות לקיים הפגנה או פעילות מחאה בקיבוצכם/ן או באזור - הירשמו כאן

פליקס אלייב משדרות הוא תוצר של הסתה. הסתכלתי עליו במהלך הדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום באשקלון. בחור בן 20 שלא התגייס לצה"ל אבל היה הראשון להתייצב בהפגנה, חמוש בחפץ-חד, אתמול בצומת שער הנגב, ודקר את ניר סער מקיבוץ גבים. פליקס הגיע אתמול להפגנה לאחר שחברים שלו דיווחו לו שיש כמה "שמאלנים" בצומת. פליקס לא הגיע למחות כנגד בצורה דמוקרטית. הוא בא כדי להרביץ, כדי לדקור. למה? כי שטפו לו את המוח. כי שמאלנים צריכים לקבל מכות, כי מי שלא חושב כמוהו צריך ללמד אותו לקח באלימות. פליקס הלך להפגנה יחד עם עוד קבוצת חברים, אבל פליקס התמים והמוסת, נשאר לבד. כשהחוקרים תשאלו את החברים שלו מי דקר ומי היה שם- הם הצביעו עליו, ולא ממש הגנו עליו. פליקס החשוד גם לא עצר לרגע לשאול את עצמו האם האירוע מתועד וזה עלול להפליל אותו בעתיד. וכך היה. פליקס ישאר במעצר ויחטוף כתב אישום שידפוק לו את העתיד. הוא צרך יותר מדי חומרי הסתה בתקופה האחרונה. הוא בלע ושתה כל אמירה מסיתה שיכולה להישמע כנגד אנשים שחושבים אחרת ממנו. ראיתי אותו היום בבית המשפט. הבחור היה המום ,כלוא ומסובך עם החוק. לא חבריו יעמדו לצידו ולא אותם אנשים שהזינו אותו בשנאה כלפי  בעלי דעות אחרות. פליקס נשאר לבד

פרטי החשבון לתרומה – 

תאגיד: התנועה הקיבוצית – נכסי תרבות בע"מ 
מספר תאגיד 510628647
בנק פועלים 
סניף 532
מספר חשבון 414160

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "חברי הנהגת התנועה הקיבוצית ואני בראשה, כמו חלק מחברי הקיבוצים ואזרחי ישראל יכולים לוותר על המענק שהבטיח ראש הממשלה לכלל הציבור, ולהעביר את הכסף לאזרחים ועמותות אשר זקוקים לכסף יותר מאתנו. זהו המעשה הנכון. ערכית, כלכלית ולאומית.

אני מודע לעובדה כי גם בקרב חברי הקיבוצים יש רבים המתקשים בימים אלו נוכח המשבר הכלכלי ואי הוודאות הגדולה, אך אני פונה למי שיכול לעשות כן, להצטרף אלי, אל חברותי וחבריי בתנועה ולתרום את הכסף".

תכנית תל"מ פועלת משנת 1998 ומציעה לצעירים בגילאי 20- 25, שנה של תעסוקה ומגורים בקיבוצים. במהלך השנה מממנת התכנית הכשרה מקצועית או הכנה לקראת לימודים גבוהים. התכנית מזמנת לצעירים הזדמנות חד פעמית לניהול חיים עצמאים בסביבה קיבוצית ותומכת. בנוסף מתקיימות במהלך התכנית פעילויות העשרה וסדנאות כישורי חיים.

נופר נולדה בפרדס חנה כבת יחידה להורים שעלו בצעירותם מאתיופיה. אבא שלה סיים באחרונה שירות ארוך כסוהר בשב"ס ויצא לגימלאות, ואמה ממשיכה במקצועה כמטפלת במרכז גריאטרי שה"מ ביישוב. למרות שהיתה בת יחידה, הבית והסביבה תמיד המו מבני משפחה ובני דודים שגרו בסמוך.

במסגרת חיפושיה אחר מסגרת שתכין אותה להמשך חייה הגיעה בינואר 2019 לתכנית תל"מ, התראיינה לעבודה בכלבו, התקבלה והצטרפה לקבוצת החניכות ששובצו בעין השופט. בשל אילוצי תקציב נאלצה לחכות כ – 8 חודשים לתחילת לימודיה, ובינתיים עבדה בכלבו והשתתפה במפגשי "כישורי חיים" שהתכנית מספקת לחניכים ב"עוטף יקנעם" (כולל חניכי התוכנית במשמר העמק וגלעד).

ללימודיה בתל"מ בחרה במסלול קרימינולוגיה, בדגש על מגמת "חוקרים פרטיים", בתקווה שהכנה זו תסייע בהמשך למסלול האקדמי אותו תתחיל בסתיו במכללה האקדמית הגליל המערבי. ככל שהיא יכולה להעריך, בכוונתה להמשיך במסלול "קרימינולוגיה חוקרת" ולהשתלב בטיפול בנוער בסיכון.

בנוגע לשאלה "מה היא לוקחת אתה מהחוויה של השהות בקיבוץ?", היא משיבה שזכתה לקבלת פנים חמה ומחבקת מכל החברים, מצוות הכלבו ובעיקר מיוסי דוידמן ושרה צ'רן - המקשרים המסורים שסייעו לה לאורך כל הדרך. קבלת הפנים והמפגש היומיומי עם החברים חיממו את ליבה וסייעו לה מאוד בתקופה הראשונה בחייה שבה התגוררה באופן עצמאי מחוץ לבית ההורים. בתקופה זו התחזק מאד ביטחונה העצמי והאמונה ביכולותיה להתקדם ללימודים ולחיים עצמאיים ומשמעותיים.

וכך סיכם איציק את הראיון: "נופר יקרה, שמחנו להיות לך לבית ולו לתקופה קצרה. השירות שנתת לנו בתוספת החיוך והאור בעיניים עשה לרבים מאיתנו טוב על הלב כשפגשנו בך. שיהיה לך בהצלחה רבה ותמיד נשמח לארח אותך."

למידע נוסף על תוכנית תל"מ - לחצו כאן

מרבית הקיבוצים בארץ נמצאים בשנים האחרונות בעיצומם של תהליכי קליטה מתמשכים. משפחות מצטרפות לקיבוץ במספרים גדולים יותר או פחות, באינטנסיביות גדולה או בעצימות נמוכה והעיסוק של הקהילה הקולטת בנושא נמצא כל הזמן על סדר היום.

תהליך הקליטה לחברות בקיבוץ מורכב משלבים רבים ושונים ומהווה אתגר למשפחות הנקלטות ולקהילה הקולטת. איכותה של חוויית הקליטה וההשתלבות בקיבוץ בשנים הראשונות חשובה במיוחד ויכולה להשפיע באופן עמוק על תחושת השייכות והמעורבות של החברים החדשים מחד, ועל הלכידות החברתית והיציבות של כלל הקהילה מאידך.

לכן, לצד העיסוק בשיווק, בנייה, הסדרים, מימון ותהליכי קבלה חשוב להשקיע משאבים, חשיבה וזמן בנושא של שילוב וחיבור החברים החדשים למקום ולקהילה לפני הקבלה לחברות ואחריה. וחשוב לא לשכוח שהדבר נכון גם אם הקיבוץ קולט רק (או בעיקר) את בניו ובנותיו וגם אם מרבית הנקלטים לא נולדו וגדלו בקיבוץ – קליטה היא תמיד תהליך רגשי שכרוך בשאלות של זהות ובאתגרי השתלבות והשתייכות.

האחריות על ניהול התהליכים הללו באופן מיטבי נמצאת בידיהם של ממלאי התפקידים המובילים בקיבוץ - רכזות/י צמ"ד וקליטה וצוותיהם, מנהלות/י קהילה, חינוך, תרבות, בריאות ורווחה, ועדות צעירים ועוד. שיתוף הפעולה בין כולם ויצירת תכנית עבודה משותפת מהווים מפתח משמעותי להצלחה.

ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בעלות, אך יש להירשם לכנס ולקבוצות הדיון.

לתוכנית הכנס: לחצו כאן

הרשמה לכנס: לחצו כאן

קישור לזום: https://zoom.us/j/95135016645

מגפת הקורונה הביאה עמה אתגרים לאומיים שלא נראו כמותם בשנים האחרונות. בולט מביניהם הינו הצורך לחיבור דיגיטלי בכל תחומי החיים. כיום ל-200 אלף משפחות בישראל עם ילדים בגיל חינוך אין מחשב בבית. במציאות הנוכחית, ובמיוחד לאור התגברות התחלואה, מחשב הוא אינו מותרות – אלא מצרך חיוני לחיים. 

התנועה הקיבוצית חברה ליוזמת "מתחשבים" מתוך הכרה בחשיבות המיזם ושמה לה למטרה למנפו בעזרת רתימת הקיבוצים ומציעה אפיקי התנדבות פרטניים ומוסדיים:

• תרומת מחשבים - נשמח לייצר קשר קבוע סביב תרומת מחשבים משומשים, בתקופה הקרובה ובהמשך הדרך בכל חילוף / שדרוג בחברה. במידת הצורך, אנו יודעים לקבל את המחשבים גם ללא כרטיס זיכרון ודיסק.
• תרומות כספיות -  ישמשו לחיזוק רשויות בהן הפער גדול במיוחד, חיבורי אינטרנט למשפחות או לחשיפת היוזמה בשלבים הראשוניים ביציאה לציבור הרחב.
• מתנדבים לצוות הפיתוח של המערכות עליהן אנו עובדים (לא יותר משלוש שעות בשבוע, התנדבות מהבית)
• הפעלת מעבדות נוספות להשמשה ותיקונים (עבודה על כ-20 מחשבים בשבוע מינימום, לפי יכולת המעבדה).
• מתנדבים לשינוע מחשבים מאנשים פרטיים למעבדות (לא יותר משעתיים בשבוע).
• סיוע בשינוע כמויות גדולות של מחשבים ממחסנים לרשויות מקומיות.
• מחסנים נוספים לאחסון מחשבים.

להרחבה או לשאלות נוספות, ניתן לפנות: אילת ארנוני, מנהלת תחום צעירים בסיכוי, אגף צעירים ומעורבות בחברה - 0509005466, ayeleta@tkz.co.il
נועם שי, מנהלת פרויקט מתחשבים - 052-6402582, Noamshai93@gmail.com