כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

אנו מודעים ומצרים על הבלבול שנוצר בעקבות הפרסום אתמול של ״רפסודיה 2020״. חשוב לנו להדגיש - לאירוע המתואר בפרסום אין קשר לתנועה הקיבוצית או למפעלים החינוכיים המסורתיים של אגף חינוך.

לתנועה הקיבוצית אחריות גדולה בשמירה על בריאותם של בני ובנות הנוער וחברי הקהילות שלהם ולכן ביטלנו בצער רב את הרפסודיה בשנה הזו. אנו תקווה גדולה שנוכל לשוב לרפסודיה המסורתית שלנו בשנה הבאה.

בכדי לא לוותר על המהות הערכית של המפעלים, בנינו עבורכם פעילות שיא ייחודית ומפתיעה - "משימה בלתי אפשרית", שתתקיים בתאריך 10.08.20!!

אז מה זה "משימה בלתי אפשרית" ?

"משימה בלתי אפשרית" הינה פעילות תחרותית בין הקיבוצים שתתקיים ביום שני ה- 10.8.20, ובמהלכה יתחרו הקיבוצים זה בזה אל תוך הלילה. כל קיבוץ יקיים את הפעילות בקיבוצו, תוך שיתוף פעולה של הקהילה כולה, ויחווה אתגרים קבוצתיים, תחרויות מול קיבוצים אחרים ואפילו מפגשים עם בני נוער מעבר לים. הפעילות תתבסס על שימוש במדיות החברתיות ותשודר בלייב לכל הקיבוצים המשתתפים.

הפעילות תתחיל בשעה 17:00 בשידור חי בו יוצגו כל הקיבוצים, הכללים ומועד ההזנקה. חברות הנעורים יקבלו משימות שונות עם ניקוד כאשר לכל משימה כללים וזמן מוגדר משלה. בסופו של הערב יוכרזו הזוכים והפרסים ונקנח במופע סטנד-אפ לייב שישודר לכל הקיבוצים.  

פרסים שווים מובטחים, פרטים נוספים בהמשך...

השאלות המרכזיות שעלו בעררים היו האם הליך שיוך דירות בקיבוצים מכוח החלטה 751 מקיים חבות בתשלום היטל השבחה ואם כן, על מי חלה חבות זו?

הקיבוצים טענו, בין השאר, כי הטלת היטל ההשבחה על הקיבוץ סותרת את מטרות החוק והרעיון שבבסיסו שעיקרו צדק חברתי, קרי מי שהתעשר כתוצאה מהשבחת מקרקעין יישא בתשלום היטל השבחה. עוד טענו, אין מקום לגבות מהם את תשלום היטל ההשבחה באשר לא אירעה כל פעולת מימוש המקימה חבות בתשלום ההיטל. עוד נטען, כי הפרקטיקה הנוהגת והמושרשת בכל הוועדות המקומיות לתכנון ובניה ברחבי הארץ, היא שמהלך של גריעת מקטע משטח המחנה והקצאת מגרשי מגורים מהוונים בחוזי חכירה לדורות לחברי האגודה השיתופית, אינו מהלך הכרוך בהיטל השבחה. 

בהחלטתה, ועדת הערר קבעה, כי סעיף 21 אינו חל בנסיבות העניין, ולכן יחול סעיף 2(א) לתוספת השלישית, הקובע כי היטל ההשבחה יחול על החוכר לדורות או על הבעלים. נקבע, כי במקרה בו לא יכול החוכר לממש את ההשבחה מכוח התוכנית בשל מגבלה חוזית, אין בכך כדי לפטור אותו מעצם החבות בהיטל, ואולם תרופתו היא בהוראות סעיף 2(ב), הקובע שיפוי מסוים מאת המחכיר/רמ"י. לאור זאת, נקבע ע"י הועדה כי הקיבוצים הם אלו שחבים בהיטל השבחה בגין התוכניות המשביחות. כמו כן, נקבע כי אירוע המימוש שהקים את החבות הוא חתימת חברי הקיבוץ על הסכם החכירה, במסגרתו הועברה אליהם זכות במקרקעין הטעונה רישום. הועדה גם קבעה, כי אם שולם למועצה האזורית/ועדה מקומית חלף היטל השבחה ע"י רמ"י, יש להשיב אותו לרמ"י. 

בסופו של יום, מדובר לטעמנו בהחלטה לא סבירה, ה"טובעת" בפרטים במקום לראות את המהות הבסיסית של ההיגיון שמאחורי תשלום היטל ההשבחה, כפי שהתווה אותה בית המשפט העליון.  בכל מקרה, וכפי שכבר קבע לא אחת בית המשפט העליון, הפתרון המתאים ביותר הנו תיקון חקיקה אשר יבהיר ויסדיר בצורה הוגנת את נושא החבות והפטורים מהיטל השבחה על החוכרים החקלאיים בכלל וחברי הקיבוצים בפרט.

מפעל שנת השירות לא יכול היה לפעול ללא הצוות המסור שפועל למענו בתנועה הקיבוצית, ובראשם מנהל המחלקה לירז ברנד, רז ברוד, גלי גרוס, רות ברנד, עופר רימון, רון ויצנר, נחשון אלוני ורויטל נאמן. הצוות זכה להערכה רבה ממתנדבי ומתנדבות שנת השירות.

על פי המסורת, יום סיום השנה כולל מדי שנה מפגש רב משתתפים ויום כיף בבריכה בגעש כהוקרה לכל הצעירים שהחליטו לדחות את שירותם הצבאי בשנה ולתרום לחברה. בהובלתו של אודי מערבי, רכז המפעלים באגף חינוך הוסב הכנס המסורתי של סוף השנה בגעש לאשכולות טיולים מאתגרים ומהנים ברחבי הארץ בחמישה מועדים, לפי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים של הקומונות ובהתאמה להנחיות משרד הבריאות. השינשינים בחרו את הטיול המאתגר המתאים לכל קומונה: בגליל העליון, יצאו לרפטינג ממעיין ברוך ובסיומו המשיכו בטיול אופניים לאורך הבניאס. כמו כן ביקרו באנדרטת אסון המסוקים. באזור ים המלח יצאו למסלול הליכה וסנפלינג כולל חציית גבים, בקניון הקומראן המהמם ביופיו המדברי ובאווירה המייחדת את מדבר יהודה. בתל אביב יצאו ממתחם התחנה למשחק משימות אינטראקטיבי ברחובות תל אביב (בסגנון "חדר בריחה"), עם הפתעות בדרך, המצריכות עבודה קבוצתית. באזור רמת הנגב יצאו לטיול ג'יפים ממדרשת שדה בוקר דרך מעלה צין ועד עין עקב תחתון, המעיין הגדול והמרשים ביותר באזור, ובהמשך חוו גלישת חולות על גבי סנדבורד מיוחד.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, אמרה: "מבקשת להביע את הערכתי לשינשינים על תרומתם ומחויבותם לאורך כל השנה, להורי השינשינים על הגיבוי ועידוד השינשינים בזמני הסגר והמחויבות האישית ועל האמון בצוות שנת השירות, שהיה נוכח מרחוק ומקרוב לאורך כל השנה ובעתות בהם השגרה חלפה. תקופה בה ל"יחד" היה ערך מוסף, ללא ספק שנה כזו מעניקה יכולות אישיות משובחות וחברים לחיים, בהצלחה!."

מסכם לירז ברנד, מנהל מחלקת שנת השירות: "דווקא השנה, שהוגדרה כ"שעתם היפה של השינשינים" בה הם בחרו ב"גלות מרצון" והעדיפו להישאר בתקופת הקורונה במסגרות שנת השירות במקום לצאת הביתה, היה חשוב לנו לאפשר להם את חווית סיום השנה תוך עמידה בהנחיות משרד הבריאות להעניק להם חולצות ולהודות להם על שירותם."

בעבר נקבעו 5 קטגוריות, שנתפרו למידותיה של חברה קדישא ובניגוד להיגיון של יתרון לגודל קבעו שככל שהישוב גדול יותר, כך דמי הקבורה להם זכאית חברת הקבורה גבוהים יותר:

1. שלוש הערים הגדולות.
2. ערים בינוניות.
3. ערים קטנות.
4. מועצות מקומיות.
5. מועצות אזוריות.

לאור האפליה הקשה הנ"ל, פנו ישובים רבים באמצעות עו"ד רון רוגין, בעתירה לבג"ץ בשלהי שנת 2004, ובית המשפט העליון נתן צו על תנאי בעתירה המורה לשר העבודה והרווחה ולמוסד לביטוח לאומי להסביר מדוע לא ייקבע תקציב קבורה אחיד ושוויוני. בסקר שנעשה בשנת 2007 מטעם המוסד לביטוח לאומי, ע"י חברת מרטין-הופמנס ייעוץ בע"מ, נקבע כי אין הבדל בין עלויות קבורת נפטר בעיר או בכפר או בין עלויות קבורת נפטר בצפון, במרכז או בדרום. בלחץ בית המשפט העליון, תוקן בחודש יוני 2009, לוח א' לתקנות והוגדל תעריף דמי הקבורה המשולם לישובים בהתיישבות הכפרית למפרע מאפריל 2005 (מועד מתן הצו על תנאי בעתירה) ועד יולי 2010. הסדר פשרה זה תקף כבר מספר שנים, ומוארך מפעם לפעם.

המשמעות הכספית של חידוש הוראת השעה, לשנת 2020, הינה תוספת בסך 144 ש"ח לנפטר לחברות קבורה במועצות מקומיות ותוספת בסך של 749 ש"ח לנפטר לחברות קבורה במועצות אזוריות, מושבים וקיבוצים.

רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "אנו מודים לשר איציק שמולי, ליו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג' לעו"ד רון רוגין ולכל יתר הגורמים שסייעו להארכת ההסדר. עם זאת, העוולה הבסיסית המפלה בין המועצות הקטנות לגדולות טרם תוקנה למרות המלצות חברת מרטין-הופמנס ייעוץ בע"מ, וייעדנו ימשיך להיות ביטולה המוחלט."

ראו הרחבה בחוזר של משרד בועז מקלר ושות'

הסיור החל במפגש בבית השותפויות – מרכז הצעירים, של מוא"ז מטה אשר, בחוף אכזיב. המשתתפים שמעו סקירה על החזון, תפיסת העולם ופעילות המועצה, מפיו של אייל רייז, סגן ראש המועצה. על פעילות מרכז הצעירים סיפרה כרמית פלג, מנהל המרכז.

משם המשיכו משתתפי הפורום לביקור באדמית, שם נפגשו עם גל סקורי, מנהל הקהילה וחבר הקיבוץ שסיפר על האתגרים רבים ניצבים בפני הקיבוץ הקטן הנמצא על גבול הלבנון, ובראשם אתגר הקליטה לחברות. כדי לסייע לאדמית להתפתח בעל פי רצון חברי הקיבוץ אגמו המועצה האזורית, התנועה הקיבוצית, הקרן הקיימת לישראל וגופים נוספים, משאבים לצורך פיתוח תשתיות קליטה בקיבוץ. ניצנים ראשונים למאמץ משותף זה ניכרו בכנס המתעניינים בקליטה, שנערך בקיבוץ ביום שישי האחרון .

המשך הסיור בגליל המערבי היה למרכז המוסיקה 'קשת אילון'. את הסיור במקום הוביל גלעד שיבא, בן וחבר קיבוץ אילון ומנכ"ל המיזם המוסיקאלי. התרגשות רבה ניכרה על פני גלעד ושותפותיו לעשיה כשפתחו בפני חברי הפורום את אולם המופעים של קשת אילון לראשונה מאז חדש פברואר. דוד שטיפט, מנהל הקהילה,  ודב שגב, היו"ר הכלכלי של הקיבוץ, סיפרו לנוכחים על הקשר הייחודי בין עמותת 'קשת אילון' לקיבוץ.

הסיור המרתק והמלמד בגליל המערבי הסתיים בארוחה משותפת ופרידה ממנהלי קהילה ותיקים שסיימו את תפקידם ובדברי שבח לליאת פאר, רכזת אזור מילואות בתנועה, שסייעה רבות בתכנון היום ובתיאומים השונים.

אדוארדו אדמסקי עלה לבדו מברזיל, התגייס לחיל השיריון ומשרת במסייעת. הוא גר בקיבוץ כנרת וחולם על רכיבת אופניים ספורטיבית - הוא היה רוכב עם אביו בסאו פאולו אבל לא רכיבת שטח מקצועית, רק כזו שגרמה לו לרצות לרכב עוד ועוד, מספרת עליו יעל אייזנר, האחראית על החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית.

כאשר אדוארדו שמע על ההצעה הנדיבה של הרוכב יוסי פוקר לספק לו אופני שטח כולל התאמה, שיפוץ והכנה, הוא נותר ללא מלים. יוסי אירגן תרומת אופניים, שיפץ, שימן ודאג להכל, כולל אפילו קסדה והובלה לקיבוץ כנרת מהמרכז. מהרגע שאדוארדו עלה על האופניים הוא לא רצה לרדת, ואפילו לא היה זמין בטלפון כדי שיעל תוודא שהם הגיעו - פשוט רכב ורכב.

אנחנו שמחים על ההזדמנות להכיר תודה לאדוארדו על השירות המשמעותי למען ביטחון המדינה – וליוסי על תרומת האופניים ששימחה כל כך את אדוארדו.

רבות נכתב על מערכות היחסים המורכבות ומאזן הכוחות בין צוותי החינוך להורים. הצורך לשינוי תפיסתי ומעשי ברור ומובן, ועם זאת מורכב ליישמו. הנהלות הקהילה וצוותי החינוך עוסקים רבות בשאלה מה הוא המקום הרצוי ונכון עבור ההורים במרחב החינוכי קהילתי? בכדי להבין טוב יותר את הקונפליקט המובנה היום מתבקשת פסקה מקדימה, המסבירה את התנהלות מערכות החינוך והגישות החברתיות שהיו מקובלות בראשית המדינה והקיבוצים. חשוב לזכור שבאותם ימים אחת ממטרות הממשלה הייתה להטמיע תרבות וזהות ישראלית בקרב העולים מהמדינות השונות, ולשם כך נכתבה מדיניות "כור ההיתּוך". כתוצאה מיישום מדיניות זו הורים רבים "מסרו" את זכותם לחנך את ילדם, ואת מקומם תפסה מערכת החינוך שפעלה בשם המדינה. הנתק שנוצר בין ההורים לילדים, ובין ההורים למערכות החינוך, יצר פער תפיסתי ותחושה קשה של חוסר התמצאות עד כדי ערעור מעמדם כהורים לילדיהם ומול מערכות החינוך (סוצקבר – כהן 2002).

בסוף שנות ה-70 התכנסה קבוצת חוקרים ברשות מנכ"ל משרד החינוך דאז אלעד פלד לבחון את הסוגייה לעומק. הדוח שנמסר לשר החינוך היה גדוש ביקורת חריפה על הדרתם של ההורים ממעורבות בנעשה במערכות החינוך. המלצות הועדה היו להדק את הקשר בין ההורים למוסדות החינוכיים ולאפשר להורים להשפיע על פעולותיה.

דרישות ונסיון מקצועי:

• ניסיון בתחומי תאגידים בכלל, לרבות תאגידים ללא כוונת רווח, ודיני אגודות שיתופיות בפרט - יתרון;
• ניסיון בתחומי מקרקעין – יתרון;
• ותק מקצועי – 5 שנים ומעלה – יתרון.
• היכרות עם מערכות קיבוציות – יתרון;
• שליטה במחשב, בתוכנות משפטיות וביישומי אופיס;

 דרישות התפקיד:

1. חבר/ת קיבוץ החבר בתנועה;
2. חריצות ומקצועיות;
3. יחסי אנוש מעולים;
4. ניידות גבוהה;
5. העבודה במשרדי התנועה, אולם פעילות המחלקה מחייבת גם שעות גמישות ונסיעות ברחבי הארץ.

היקף המשרה:

משרה מלאה. משרה חלקית לתקופת חפיפה.

קורות חיים יש לשלוח עד: 16.07.2020  לאירית גולדברג iritg@tkz.co.il 
או לפקס: 03-6951407

מוזמנים לאירוע המחאה שייערך מחר, יום שישי 03.07.20, ברחבת מוזיאון תל אביב בין השעות 10:00-13:00.

ממשיכים להשמע להוראות משרד הבריאות ולשמור על 3 כללים פשוטים:
1. חבישת מסיכות
2. שמירת מרחק
3. אם יש חשש להדבקה - הולכים להבדק ונשארים בבית