כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

במפגש השתתפו בנוסף לשר החקלאות החדש ומנכ"ל משרדו גם עו"ד סוהא אגבריה, רכזת בכירה בלשכה; עפרה לחיאני, עוזרת בכירה למנכ"ל משרד החקלאות;, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג'; מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן; יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור; יו"ר התאחדות האיכרים בישראל, דובי אמיתי; יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר; מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר; מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח; מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת; מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן ואילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל.

המשתתפים בירכו על עצם קיום המפגש ונאמר כי מדובר במהלך חשוב שיעמיק את שיתוף הפעולה בין נציגי המגזר החקלאי לבין עצמם, ויאפשר להוביל מהלכים משמעותיים עם הממשלה לטובת תושבי המרחב הכפרי וכלל הציבור בישראל. בין הנוכחים שררה הסכמה כי היחסים בממשלת האחדות שבריריים וכדאי להתרכז בדברים החשובים ביותר שיש לקדם, כמו למשל נושא מתווה מעודכן למשק החלב. המתווה הקודם פג ולכן מאריכים אותו בחצי שנה ומנסים להגיע להסדר חדש. נושאים נוספים הם הייבוא של תוצרת חקלאית מחו"ל, הניסיון לצמצום היקף הפגיעה של הוותמ"ל או ביטולו כליל (צפויה פגישה בנושא עם שר המשפטים ניסנקורן), משק המים ועתידן של אגודות המים וסוגיית התמיכה הישירה בחקלאים תמורת פתיחת הייבוא ששר האוצר ישראל כ"ץ הכריז שברצונו לקדם.

השר אלון שוסטר אמר בתום הפגישה: "כשר במשרד האמון על החקלאות ופיתוח הכפר אני רואה עצמי כשליח הציבור הזה, שמבקש לקיים אורח חיים קהילתי לאורכה ולרוחבה של הארץ, להתפתח מבחינה כלכלית, לצמוח דמוגרפית, לשמור על גבולות המדינה ולהמשיך להיות יצרן המזון הטרי העיקרי של כלל הציבור בישראל. שיתוף הפעולה שלי עם כלל הארגונים, ובין הארגונים לבין עצמם, הוא מכפיל הכוח שיאפשר לנו, בשיתוף עם משרד האוצר ומשרדי הממשלה הנוספים, להצמיח את החקלאות והמרחב הכפרי בישראל."

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "לאחר שנים ארוכות חזר המשרד "הביתה". אני מקווה שהשר והמנכ"ל "שלנו" יזכו לפרק זמן משמעותי, כך שיספיקו להטביע חותם ולשנות חלק מן ההתפתחויות החמורות שחוותה החקלאות הישראלית בעשור האחרון."

בביקור נחשפה השרה לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין התנועה הקיבוצית ותנועת הצופים בקליטת גרעיני צבר, אשר במסגרתו מגיעים כ- 300 חיילים בודדים מדי שנה, שרובם נקלטים בגרעיני צבר ב-34 קיבוצים וחלקם בכפר צבר במרכז הקליטה ברעננה.

השרה הקשיבה ברוב קשב לדבריהם וסיפוריהם של החיילים והחיילות, התעניינה מאוד בסיפוריהם האישיים, ובסיבות שהניעו אותם לעזוב בית, משפחה וחברים ולעלות לישראל. בנוסף, למדה שרת העלייה וקליטה על הקשיים והאתגרים עמם מתמודדים החיילים. לראשונה, שמעה השרה ממקור ראשון, מפי החיילים עצמם, על המעטפת התומכת שהם זוכים לה בקיבוץ, כמו גם על מה שמספרים להם חבריהם החיילים הבודדים שלא גרים בקיבוץ ומתמודדים עם קשיים שהם לא צריכים להתמודד עמם. החיילים סיפרו בצורה אותנטית ונרגשת, ובהכרת תודה, על הזכות לגור בקיבוץ ולהיות חלק מגרעין צבר הנהנה מטיפולה המסור של יהודית גוון פליש, רכזת הגרעין כבר שנים רבות. לשאלת השרה שנגעה באתגרים העומדים בפני חייל בודד בעת שחרורו מהצבא, שיתפו החיילים בחששותיהם ומחשבותיהם.

יעל אייזנר, רכזת מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית הסבירה את השקפת התנועה בתחום, ופירטה על שלל הפעולות לטובת החיילים בהווה ובעתיד. אייזנר הציגה גם את תוכנית ההמשך לחיילים בודדים משוחררים ("תכנית חמסה") הכוללת רצף של ליווי ומענה מרגע נחיתתם בארץ ועד חמש שנים לאחר השחרור. התוכנית, פרי שותפות עם קק"ל והסוכנות היהודית, תיתן מענה לחלק מהאתגרים שהציגו החיילים. כמו כן, שמעה השרה על התגייסותו של איגוד התעשייה הקיבוצית להעסקתם של חיילים בודדים משוחררים בימים אלו, בעקבות משבר הקורונה. תמנו-שטה שיתפה בהתרגשות גם בהיכרותה האישית עם תכנית תל"מ המשותפת לתנועה הקיבוצית ולמשרד לשוויון חברתי, בה לקח חלק בן משפחתה, וציינה את החשיבות בהמשכה של תוכנית זו בתנועה הקיבוצית.

בסיכום השיחה העלתה השרה את אתגרי קליטת העולים הצפויים להגיע מאתיופיה, ואייזנר ענתה לה כי "התנועה הקיבוצית הייתה תמיד, ועודנה, ממובילי קליטת העליות השונות מתוך תחושת אחריות חברתית, וכפי שעושים  גם כיום עם באמצעות האולפנים ללימוד עברית בקיבוצים השונים, תוכנית "בית ראשון במולדת", גרעיני צבר, חיילים בודדים, תכנית חמסה למשוחררים ועוד. זכות גדולה לנו תהייה לקחת חלק גם בקליטת העולים החדשים מאתיופיה". השרה הבטיחה לקבוע בהקדם פגישה בנושא עם נציגי התנועה.

בישיבה שנערכה בבית לוחמי הגטאות תחת הנחיות קורונה קפדניות, הודה מזכ"ל התנועה, ניר מאיר לשלוש וציין את הערך המוסף הרב שכל אחת מהן הביאה בהתנדבות מלאה, ואת העובדה כי השלוש, כמו המחליפות והמחליף שלהן מסמלות את קיבוצי הפריפריה. חבר מזכירות נוסף שסיים את תפקידו הוא אילן שדה (מענית), ראש המועצה האזורית מנשה, שכיהן במזכירות בתור נציג המועצות האזוריות במשך שתי קדנציות. אילן לא היה יכול להשתתף בישיבה ועל כן הפרידה ממנו תתבצע במועד אחר.

גורית שמר דיברה בשם חברות המזכירות היוצאות, ואמרה בין היתר: "הייתי חברת מזכירות במשך כעשר שנים מלאות עניין. היה לי הכבוד לחשוב ולעסוק בדברים שאני לא עוסקת ביומיום בקיבוצי שלי, ושמחתי להכיר את מגוון הפעילים וחברי המזכירות האחרים.
חשוב לי להדגיש, בניגוד למה שחושבים, אני ואנחנו מביאות ומביאים את הקול האחר לישיבות המזכירות. אני שמחה ש"שמנו על השולחן" את הדברים שחשבנו לנכון, גם אם הם היו הפוכים לגמרי ממה מתפיסת מטה התנועה".

הישיבה התקיימה, כאמור, במוזיאון בית לוחמי הגטאות מתוך רצון שחברות וחברי המזכירות יכירו את הבית המוחזק במשותף על ידי התנועה הקיבוצית, המועצה האזורית מטה אשר וקיבוץ לוחמי הגטאות.  ראש המועצה, משה דווידוביץ אמר לחברות וחברי המזכירות: " אנחנו שמחלים לארח את מזכירת התנועה כאן. מבחינתנו זו אמירה בכל יום, ובעיקר  בעידן הקורונה שלא נגמר. הבית הוא נכס של הציבור ולא רק של המועצה או התנועה או הקיבוץ. זה נכס של העם היהודי בארץ ובתפוצות. חשוב להכיר את הבית הזה, לא רק התנועה הקיבוצית, אלא כל חבר ותושב במרחב ההתיישבותי – התנועות שעשו רבות להקמת המדינה, וכמובן חשוב שכל אזרח ואזרחית יכירו את המקום הזה".

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ציין גם הוא את החשיבות של מוזיאון בית לוחמי הגטאות ואת הקושי להחזיקו פועל בשגרה ולא כל שכן "בימי קורונה".

הביקורים בקיבוצים נערכו במתכונת החדשה שעוצבה לאור ההתייעצות שקיימה הנהלת התנועה עם רכזי האזור, וכוללת ממשקים בחתכים שונים ומפגש של פעילי התנועה עם חברי קיבוץ רבים.

הסיור החל בקיבוץ הגושרים, במפגשים אישיים בין מנהלי התחומים (ריכוז משק, תרבות, בריאות ורווחה, חינוך חברתי וגיל רך) לפעילים האחראים על תחומים אלו לטובת היכרות הדדית של התחומים והפעילויות. לאחר מכן התבצע סיור רכוב ברחבי הקיבוץ בניצוחם של מנהלת הקהילה, זוהר ליפקין ומרכז המשק, שניר אשטמקר. חברי המטה יכלו להתרשם מהשכונות החדשות הנבנות בתוך ובסמוך לקיבוץ, ומפינות חמד שהקיבוץ מטפח. לאחר מכן התקיים דיון במליאה בו הקיבוץ סקר את האתגרים איתם הוא מתמודד ומטה התנועה התייחס לאתגרים עמם התנועה מתמודדת. הקיבוץ עבר שינוי אורחות חיים בשנת 2000 והוא פועל במודל של "רשת ביטחון". כמו כן, הושלם תהליך של שיוך דירות. ניכר שהקיבוץ פועל באופן מיטבי לאיחוד סטטוסים ובניית קהילה מיטבית, למרות הקשיים האובייקטיביים הקיימים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר הביע הערכה על השינוי החיובי שהקיבוץ עבר, מאז ביקר בו בפעם האחרונה בתפקיד אחר. חברי מטה התנועה התכבדו בארוחת צהרים מושקעת. 

לאחר הביקור בהגושרים, המשיך המטה לקיבוץ ברעם וקיים תצפית בסמוך למוצב הצבאי "צורית" הצמוד לקיבוץ בהדרכת דני, יו"ר הצח"י המקומי. מהתצפית היה ניתן להתרשם מהיותו של ברעם "יישוב גדר" במלוא מובן המילה, על ההיבטים הביטחוניים והמשמעויות הנגזרות מכך. הינו קיבוץ בולט מהזרם השיתופי והיה הקיבוץ האחרון שהעביר את ילדיו מהלינה המשותפת ללינה משפחתית בשנת 1996. כלכלת הקיבוץ איתנה ומתבססת על מפעל 'אלכם מדיקל' להזרקת פלסטיק לייצור מוצרי רפואה חד פעמיים וחקלאות. לקיבוץ ממשקים עם פעילויות שהתנועה מקיימת כגון מתנדבי חו"ל, תל"מ וחיילים בודדים, ותרומתו לחברה ראויה להערכה רבה.

בברעם התקיימו מפגשים בשולחנות עגולים על פי תחומי פעילות (צעירים ומעורבות בחברה, תרבות , חינוך, בריאות ורווחה והנהלה בכירה) ובוצעה היכרות ולמידה הדדית על מבנה הפעילות הקיימת, ובמקביל כיצד ניתן להסתייע בפעילי התנועה בתחום הרלוונטי. לאחר מכן, התקיימה מליאה של כל ממלאי התפקידים בהובלת תמר ויצמן ושמואל בן איש המזכירים, דודו זיו, מרכז המשק וחברים.ות שהוזמנו לטובת סקירה הדדית של הקיבוץ והתנועה.

נוימן רק בן 31, אבל מאחוריו כבר רקורד עשיר בעשייה. מאז שחי בקומונה של תנועת הבוגרים של השומר הצעיר עד גיל 23, ריכז קן והדריך גרעין, ולפני התפקיד הנוכחי,  הוא שימש בין השאר בתור דובר השומר הצעיר; דובר התנועה הקיבוצית; דובר מפלגת העבודה; דובר יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג ודוברה של חברת הכנסת סתיו שפיר.

אז עופר, ספר קצת על הארגון שבראשו אתה עומד, מה הביא להקמתו, מהן מטרותיו?

"הקימו אותו יניב ויצמן (יו"ר העמותה עד היום) וגל אוחובסקי (נשיא העמותה כיום), שני הומואים שהבינו כבר אז - בסוף שנות התשעים, כשכל עניין הלהט"ב היה בשולי החברה - שצריך להתחיל בשינוי.  עם חזון מיוחד - שנולד לפני כמעט עשרים שנה ונראה אז רחוק, לא אפשרי וחסר קשר למציאות - הם התחילו מקבוצה קטנה של נערות ונערים, מעט מאוד כסף והמון התנגדויות, והיום איגי הוא ארגון הנוער הגאה וגם ארגון הלהט"ב הגדול ביותר בישראל. אנחנו עובדים במעל 100 קבוצות ברחבי הארץ, מקרית שמונה ועד אילת, בערד, בדימונה, בטבריה, חיפה, כפרים ערבים, ערים דתיות, מועצות אזוריות – הכל. איגי היא תנועת נוער לבנות ובני נוער להט"ב שרוצים מפגש אמיתי, בטוח ופתוח עם חברים שעוברים וחווים את החיים עם המשברים, הגילויים והמורכבויות שלהם. מי שמדריכים ומדריכות אצלנו הם מעל 400 מתנדבות ומתנדבים. הארגון קיים כבר 18 שנים והוא צמח מקבוצה אחת בכפר סבא ועוד קבוצה בתל אביב לתמנון מרגש ורב זרועות."

האם איגי פועל גם בקיבוצים?

"מעט, מעט מידיי. יש לנו פעילות בכמה מועצות אזוריות אבל המציאות הקיבוצית, בה כולם יודעים הכל על כולם וצריך לנסוע לכל מקום בטרמפים או בהסעה שההורים עושים – מאד קשה כדי ליצור את המרחב הבטוח להגעה לפעולות של איגי, שמתרחשת פעמים רבות לפני היציאה מהארון. אני נחוש מאד לפצח את הסיפור הזה ולהביא את איגי והעשייה שלנו גם לקיבוצים."

מה המצב הלהט"ב בקיבוצים היום לפי דעתך, מה ניתן לשפר?

"נראה לי שכמו בחברה הישראלית כולה, גם בקיבוצים יש פתיחות גדולה בהרבה מפעם, ובכל זאת, אני חושב שהמבט העקום, השונה והחריג על כל מי שלא חי בדיוק לפי הקודים – אם כלהט"ב וגם בכל דרך אחרת של חריגה ושוני – הוא דבר שאנחנו צריכים להצליח לפרק בתוך החברה הקיבוצית. זה ישחרר אותנו מהרבה קשיים ומחירים כבדים שאנשים משלמים על החיים בתוך חברה קטנה וסגורה."

בתחילת המסלול הצבאי שירתו הגרעינים יחד במוקדים השונים: לוחמים ולוחמות בגדוד 50 של הנח"ל ובגדוד ברדלס (גדוד חי״ר מעורב), מדריכות גדנ"ע, תפקידים בחיל חינוך ופקידי מעטפת. כעת, מסיימים הגרעינים את פרק המשימה הלאומי בדימונה ובלוד, בו לקחו חלק בפעילות חינוכית בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות נוספות בעיר, כאשר הבנים ממשיכים לעוד 6 חודשי בט"ש בשירות הצבאי. השבוע, הם נפגשו לחגוג זאת יחד עם כל הצוות החינוכי באירוע סיום מרגש שהתקיים בפארק צ'ארלס קלור בת"א. במסגרת האירוע נערכה פעילות מסכמת, רחצה בים, אכילת חומוס טוב והופעות של החניכים. התנועה גם העניקה שי קטן לחיילים, הודתה ובירכה אותם על העשייה הרבה שלהם והתרומה לחברה הישראלית.

נויה וליהי, המדריכות המוכשרות, הדריכו באופן צמוד את הגרעינים  בשלוש השנים האחרונות - בסמינרים, ימי קבוצה, שיחות אישיות וכל מענה אשר עלה. הן עשו זאת באופן מקצועי, רגיש, ויצירתי, והיו שותפות מלאות לתהליך החינוכי של הגרעינים ולעשייה הרבה שלהם בשטח. כעת הקבוצות נמצאות בשיחות לגבי המשך דרכן כקבוצה בוגרת לאחר הצבא והשתלבות בקיבוצים השונים בעבודה חקלאית וחינוכית.

שלו מוסל, רכז ההדרכה במסלול נח"ל: "זה מופלא לראות שדווקא בשנת פרק משימה לא רגילה ששובשה לחלוטין על ידי הקורונה, הגרעינים הצליחו לפעול, להתנדב עם ילדי צוותים רפואיים ולהשתלב במערך חלוקת התרופות והמזון האזוריים. זה מראה לנו איך למרות כל השינויים, מסלול הנח"ל רלוונטי היום יותר מתמיד".

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית: "גרעיני הנחל הם "סיירת חברתית" שהרימה תרומה משמעותית לחברה הישראלית בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה. נפעל עכשיו יד ביד עם מעגל הקבוצות כדי לראות אותם ממשיכים כקבוצות".  

חן זרחיה, רכזת מסלול נח"ל: "כיף לדעת שאחרי 3 שנים של שירות במסגרת מסלול הנח"ל הגרעינים מבקשים להמשיך ולקיים בחייהם הבוגרים חיי יחד ועשייה חברתית. משמח במיוחד שהם יודעים שיש להם שותפים אמיתיים לכך בתנועה הקיבוצית ובמעגל הקבוצות. אני מאחלת להם הרבה הצלחה בהמשך הדרך!"

תהליך הקליטה לחברות בקיבוץ מורכב משלבים רבים ושונים ומהווה אתגר למשפחות הנקלטות ולקהילה הקולטת. איכותה של חוויית הקליטה וההשתלבות בקיבוץ בשנים הראשונות חשובה במיוחד ויכולה להשפיע באופן עמוק על תחושת השייכות והמעורבות של החברים החדשים מחד, ועל הלכידות החברתית והיציבות של כלל הקהילה מאידך. האחריות על ניהול התהליכים הללו באופן מיטבי נמצאת בידיהם של ממלאי התפקידים המובילים בקיבוץ - רכזות/י צמ"ד וקליטה וצוותיהם, מנהלות/י קהילה, חינוך, תרבות, ועדות צעירים ועוד.

אז איך עושים את זה? הכנס יכלול הרצאות, קבוצות דיון, למידה מהצלחות (וכשלונות) ושיתוף ברעיונות. תכנית מפורטת תתפרסם לקראת היום עצמו.

נשמח לראותכם!

לפני כשלושה חודשים ארגון לתת, בתיאום עם משרד הבריאות ופיקוד העורף, לקח על עצמו משימה לאומית דחופה והשיק מבצע חירום רחב היקף על מנת לסייע לאוכלוסיית הקשישים הנזקקים בצל משבר הקורונה. מטרת המשימה הייתה הנגשת ערכות חירום ייעודיות של מזון ומוצרי היגיינה בסיסיים ישירות למפתן
ביתם של קשישים נזקקים, ובדרך זו להקל על מצוקתם, לאפשר להם להישאר בבתיהם ולסייע במשימה הלאומית לבלימת התפשטות הקורונה. במשך 3 חודשים, חולקו 45,000 ערכות סיוע המכילות חבילת מזון וחבילת היגיינה ל- 15,000 קשישים נזקקים, מתוכם מעל 3,000 ניצולי שואה, ברחבי הארץ בעזרת 3,200 מתנדבים.
לאורך תקופת החירום כולה המשיך ארגון לתת לפעול למען 60,000 המשפחות הנזקקות החיות באי ביטחון תזונתי ולהם מסייע הארגון בשגרה דרך רשת העמותות השותפות. 

התרומות יחולקו באופן שוויוני בכל הארץ, 115 יישובים על ידי 180 עמותות מקומיות. ארגון לתת הוא מוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף - 46 , רשות המסים בישראל.

לתרומות של חבילות מזון, תמיכה חודשית או כל סכום: לחצו כאן.