כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ביום ראשון, השתתפו נציגי התנועה הקיבוצית ניר מאיר, עו"ד מיכי דרורי, רו"ח דגן לוין, רו"ח ירון רייכמן ועו"ד דוד וינשטיין בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שעסקה בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. מאיר אמר ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ולשאר הנוכחים כי "יש רק סקטור אחד שפשוט זרקו אותו הצידה ולא מדברים עמו. מי שקיבל את ההחלטה לא הוסמך לקבל אותה. כשניהלנו משא ומתן מול רשות המיסים בשנת 2016, עמדנו על כך שאנחנו שותפות של עצמאים, אז כשדנו בוועדה על עצמאים לא ספרו אותנו כי אנחנו לא עצמאים, והיום כשדנתם על הקיבוצים כעובדים בענף של עצמם אתם עומדים לקבל החלטה שאנחנו גם לא מוכרים כעובדים וגם לא לצורך זכאות. הצליחו להוציא אותנו, עשרת אלפים איש מהקיבוצים, מכלל אזרחי ישראל. זה לא בא בחשבון, ועדת הכספים של הכנסת לא קיבלו את ההחלטה הזו, זה משרד האוצר האכיל אותה בכפית. אי אפשר להסכים עם זה ואני מבקש שתלמדו את העניין הזה – זה פשוט לא ייתכן!". לצפייה בדבריו המלאים של מזכ"ל התנועה בוועדה: לחצו כאן.

בפגישה עם שר האוצר ושר החקלאות שהתקיימה ביום ראשון, נדונו שורה ארוכה של נושאים וביניהם, אפלייתם של חברי הקיבוצים בנוגע לקבלת המענקים השונים שמחלקת המדינה בעקבות משבר הקורונה שפגע במשק. המשתתפים דרשו בתוקף להשוות את זכותם של חברי הקיבוצים לפיצוי כמו שאר העובדים במשק. סוכם כי המנכ"לית הנכנסת של משרד האוצר, קרן טרנר, תלמד את הסוגיה בשיחה עם נציגי התנועה הקיבוצית. נושאים נוספים שעלו בפגישה הם רפורמת לולי ההטלה, מתווה החלב, שאלת העובדים הזרים בחקלאות ונושאים אחרים. ההחלטה החשובה היותר שהתקבלה היא דחיית מתווה החלב ב-11 חודשים נוספים, בכדי לתת זמן ליישמו כראוי.

לאחר שלושה ימי דיונים, אישרה ועדת הכספים את חוק השבת העובדים מחל"ת לקריאה שנייה ושלישית במליאה. הנוסח המקורי תוקן ויכלול גם את כל חברי הקיבוצים שהם שכירים, בקיבוץ או מחוצה לו, שיהיו גם הם "עובדים מזכים". במסגרת דרישת חברי הוועדה, להיטיב עם חברי אגודות שיתופיות וחברי קיבוצים, הוסרה הגדרה המחריגה חבר באגודה שיתופית ועובד באגודה מזכאות למענק, ונקבע כי כל עובד, שמתקיימים לגביו יחסי עובד מעביד ומפקידים לעניינו דמי ביטוח לאומי, יוכר במסגרת זכאות למענק עבורו.

לאחר תיקון העוול בחוק ואישור ועדת הכספים, אמר ניר מאיר: "זהו תיקון חשוב המסדיר את מעמדם של חברי קיבוצים רבים כאזרחים שווים, אך מבחינתנו ההתמודדות לא הסתיימה. אנחנו בעיצומו של מאמץ להכיר גם בחברי קיבוצים אחרים, כאלה שאין להם יחסי עובד-מעביד, עצמאיים או עובדי הקיבוץ, ואת זכותם להיעזר במדינה, אם נפגעו במשבר הקורונה."

ניהול:

ניהול הקיבוצים ברובם ככולם חזר מצח"י או מצוותי הקורונה להנהלת הקיבוץ. מומלץ להמשיך ולעבוד במעגלי שותפים, להמשיך בשגרת עדכונים בין ההנהלה לצוותי החרום כדי להיות מוכנים  לשינויים שקורים (כניסת משפחות לבידוד, הדבקות של חברים, וכו').

מומלץ להיערך בהנהלה ביחד עם צח"י/צוות קורונה לתרחיש של הדבקה בקיבוץ, במציאות שבה כולם כבר ב"שגרה" (לייצר תיק אירוע, חלופות).

במגזר העסקי:

אימוץ הנחות עבודה שמרניות בתחזיות להתפתחות משבר הקורונה והשפעתו על כלכלת הקיבוץ, מעקב קפדני ותכוף אחר תוצאות תכנית המשק ותקציב הקהילה,  שחרור מבוקר של השקעות שהוקפאו, איגום נזילות, שמירה על עובדים חיוניים ו"קפסולות" עובדים במקום שנדרש, מימוש תכניות הסיוע של המדינה ואיתור סקרני אחר הזדמנויות חדשות בעולם של שגרת הקורונה".

בהיבט החינוכי מומלץ לגבש את התוכניות בהתאמה לתוכנית בית הספר של החופש הגדול בקיבוץ, תוך מיצוי המשאבים לנושא מהמועצות האזוריות. במקביל כדאי להכין תוכנית חלופית במקרה של בידוד/הדבקה שמחייבת סגירת המערכת החינוכית באופן חלקי או מלא.

משבר הקורונה שהחל באמצע חודש מרץ היה אירוע מגפתי מתגלגל (לא אירוע בטחוני), והנחיות שעת החירום כללו את כל הארץ ולא אזור גיאוגרפי מצומצם. הממשלה הפקיעה בתקנות החירום את סמכותו של הישוב לקבל החלטות מסוימות, דבר אשר דרש את התאמת פעילותו של צוות צח״י "תוך כדי תנועה"  למצב החדש שנוצר ולצרכי הקהילה.

מתוך הבנה כי ניתן ללמוד רבות על עבודת צוות הצח״י באירוע הקורונה, ריכזנו מספר מסקנות ותובנות אודות עקרונות עבודת הצוות ותפקיד חבריו באירוע שאינו בטחוני, זאת בהתבסס על שיח עם נציגי הנהלות וצוותי צח״י, שיח עם פעילים בתנועה הקיבוצית אשר סייעו לקיבוצים במהלך האירוע ועל בסיס סקר שהופץ להנהגות ולצוותי צח״י בקיבוצים.

למסמך המלא: לחצו כאן

נייחל לימי בריאות לכל, תוך הקפדה על הכללים הנדרשים.

משבר הקורונה נוגע בחברה הישראלית על כל רבדיה. אוכלוסייה יקרה לליבנו שנפגעה במיוחד היא אוכלוסיית החיילים הבודדים המשוחררים. ממדי הפגיעה באלו ששירתו שירות מלא ללא משפחה בין אם עלו ארצה לבדם, ובין אם נולדו בארץ וחסרי עורף משפחתי נחשפו  לאחרונה רבות בתקשורת הארצית. באין גב משפחתי תומך, באין רצף תעסוקתי מתאים, ובסביבה בה גם עובדים קיימים פוטרו או הוצאו לחל"ת, הם מתקשים לעמוד על הרגליים, למצוא עבודה ולהתפרנס בכבוד.

במחלקת חיילים בודדים מגויסים כל ימות הקורונה למצוא פתרונות פרטניים לחיילים שנקלעו לקשיים מיד עם השחרור, ופתרונות מערכתיים עם ארגונים נוספים, עם הצבא ומשרד הביטחון להבטיח שצעירים אמיצים אל, יוכלו להתייצב כלכלית ולהיות אזרחים תורמים לחברה כפי שעשו במהלך השירות, ולא אוכלוסית מצוקה נזקקת.

יעל אייזנר ממחלקת חיילים בודדים בתנועה: "בימים אלו אנו יוצאים במיזם משותף עם איגוד התעשייה הקיבוצית להושיט יד לחיילים הבודדים המשוחררים  בדמות 'חכה ולא דגים'. פנינו יחד עם מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית מרים דרוק, אל כלל המפעלים הקיבוציים, בבקשה שכל מי שמגייס עובדים בעלי מאפיינים של חיילים משוחררים שיפתח את ליבו - ומפעלו לקליטת החיילים הבודדים המשוחררים. אציין בהערכה רבה קיבוצים רבים המאמצים חיילים בודדים שמאפשרים להם להישאר עם השחרור בקיבוץ ולעבוד בחקלאות או בתעשייה בעבודה מועדפת . דרך זו מאפשרת נחיתה רכה באזרחות, לחסוך כסף ולתכנן את החיים האזרחיים בתחושת ביטחון, ובית .

איפה היה החינוך בשלב הראשון של הקורונה?

המסגרות הראשונות הנסגרות במצב החירום הם מסגרות החינוך, זאת בשל בידוד הילדים והנערים בבתים, עובדה הגורמת להשפעות שרשרת על תפקודם של ההורים (הן בעבודה והן בקהילה), כמו גם על העסקת הצוות החינוכי. במירב המקרים של השבתת המערכת, הוצאו עובדי החינוך לחל"ת. בכך דפוסי פעולת החירום פוגע שבעתיים - הן בסגירת מסגרות החינוך קהילתי והן בהעדר צוות מקצועי אשר יכולים ליצור ההמשכיות חינוכית קהילתית במטווה חדש המותאם למצב.

מצב זה גובה מחירים חברתיים רבים וכבדים: מסגור ומיתוג תודעתי ציבורי של מצוקה (נרטיב); הפסקת מתן שירותים ותכניות שגרה; בידוד חברתי של הילדים והנערים; השבתת התעסוקה ועוד.

שגרה חינוכית-קהילתית מתמשכת בעידן קורונה

לאחר השלב הראשון למשבר ויצירת מענים מיידים של חירום, עולה ההכרה שעלינו להתכונן לשגרת חירום מתמשכת וכן לסגל מיומנות של מעבר מתגובה מידית למשבר וחרום לשגרת חירום מתמשכת (הקורונה לא הולכת..). הצורך במעבר לשגרת חירום מתמשכת יכול לקבל מענה ייחודי באמצעות מימוש הקהילתיות כמרכיב מרכזי ביצירה והפעלה של חוסן חברתי, לטובת רציפות תפקודית קהילתית מתמשכת. השלב השני של ההתמודדות עם המשבר מאפשר את העמדת החוסן הקהילתי כמרכיב מרכזי ביצירת שיגרת חירום מתמשכת. משמע, שיתוף ומערבות פעילה של המשאב האנושי והחברתי של חברי הקהילה באמצעות העלאת יחסי ההדדיות והאמון והנמכה של יחסי התלותיות בין ספק -לקוח, בין נותן שירות לנצרך. 

מטרות התכנית:

מטרת העל: מימוש החוסן הקהילתי והחוסן החינוכי ושילוב הכוחות ביניהם לרציפות תפקודית בשלב השני של שגרת חרום

קול קורא

במטרה למצות את מירב הקיבוצים המעוניינים בתהליכי חוסן קהילתיים, יצא קול קורא המפרט את התהליכים והתנאים להצטרפות לתהליך. לפרטים נוספים: לחצו כאן

לאחר מספר שבועות שבהם, בשל אילוצי הקורונה, ביקר מטה התנועה באופן וירטואלי באמצעות תוכנת הזום במספר קיבוצים, שבו השבוע חברי המטה להיפגש פנים מול פנים עם החברים אצלם בבית.

בתום ירידה אל נקודת חלוקת המים בין מדינת ישראל וממלכת ירדן בנהר הירמוך, שם שמעו על מערכת היחסים המיוחדת שנרקמה בין חיילים, מפקדים וחקלאים, משני צידי הנהר, המשיכו חברי המטה לקיבוץ גשור שבדרום הגולן. גשור, בגלגולו הנוכחי, עלה על הקרקע בשנת 1976 כאחד משני הקיבוצים באזור שהשתייכו לתנועת הקיבוץ הארצי. הביקור בקיבוץ החל בסיור בבית הבד בגשור. לאחר ההסבר הממצה המשיכו חברי המטה למועדון הקיבוץ למפגש עם מנהלי הקיבוץ. עדיאל דגני זאנה, מזכירת הקיבוץ, סיפרה לנוכחים על המשימות והאתגרים בגשור: בקיבוץ 62 חברים, מהם 16 בני/בנות משק ובני/בנות זוגם (כולל עדיאל עצמה). על הענפים בקיבוץ סיפר לנוכחים המנהל העסקי של גשור רמי ניסן ('ניסקה'), אף הוא מהחברים הוותיקים בקיבוץ. בגשור מערכת כלכלית איתנה ומשק מעורב. הדס דניאלי ילין וראשי האגפים במטה התנועה סקרו בפני חברי גשור את מגוון התחומים והפעילויות שבהם עוסקים פעילי התנועה עבור הקיבוצים ולמען החברה הישראלית. את הביקור בגשור סיכם ניר מאיר שאמר כי "בגשור נבנתה מערכת כלכלית לתפארת ומהלכי הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית מרשימים ביותר". מזכ"ל התנועה הציע לחברי הקיבוץ הקטן לחשוב בגדול ולקלוט מספר רב יחסית של חברים, בתנאים המתאימים לגשור.

מדרום הגולן המשיכו חברי המטה למפגש במועצה האזורית גולן. גל גפני - סגן ראש המועצה, רותם קבלו - מנהלת אגף קהילה ושרון פז אגאי - מנהל המרכז הקהילתי גולן, סיפרו לחברי מטה התנועה על המשימות והאתגרים של המועצה, שבה כ- 18 אלף תושבים ובשטח שיפוטה למעלה ממיליון דונם. המארחים סיפרו על תהליך גיבוש הזהות הגולנית במרחב מגוון שבו מושבניקים וקיבוצניקים, דתיים וחילוניים ותושבי הרחבות קהילתיות וחקלאים ותיקים. את המפגש הרב העניין סיכמו המשתתפים בהסכמה על הצורך להרחיב שיתופי פעולה אלה לתחומים נוספים, לתועלת הקיבוצים וכלל יישובי המועצה.      

אלעד שלף, מנכ"ל ביטוח חקלאי מסביר מה היתרונות בלהיות חלק מאגודה באם זה בפרטי ובאם זה בעסקי.

"ביטוח זה לכאורה נורא משעמם", אומר לנו אלעד. להבדיל מלא מעט רכישות אחרות, זו רכישה שלא מביאה איתה תמורה מיידית. אתם משלם כסף ומקבל דף נייר, מלא במשפטים מסובכים. עבור רוב הצרכנים, ביטוח זו רכישה שעושים מתוך הכרח ורק רוצים לסיים איתה. אבל זו עדיין הוצאה הכרחית ושכבת הגנה חשובה עבור כל משק בית ועסק.

אין אחד שגדל בקיבוץ, ולא נתקל בשם ״ביטוח חקלאי״, האגודה אשר הוקמה למען הקיבוצים במטרה לייצר פתרונות ביטוחים עבורם, והיא למעשה  בבעלות הקיבוצים עצמם.
בשנים האחרונות הבינו באגודה שמעבר לצרכים העסקיים בקיבוצים, לנו תושבי הקיבוץ,  יש צרכים רבים בעולמות הביטוח, מביטוח רכב ועד ביטוח אחריות מקצועית, ובעקבות השינויים במרחב הקיבוצי, דאגו להתעדכן ולפתח בביטוח חקלאי מוצרים המותאמים באופן ייחודי לחברי הקיבוץ והתושבים, שכוללים הטבות והרחבות שנתפרו במיוחד לאוכלוסייה.

ביטוח חקלאי אינה עוד חברת ביטוח, היא למעשה חלק בלתי נפרד מהקהילה הקיבוצית בישראל, מכירה היטב את אורח החיים, התרבות והצרכים בקיבוץ, לכן התרבות הארגונית באגודה רואה כערך עליון את הערבות ההדדית והמעורבות בחיי היומיום בקיבוץ ובהבטחה להיות שם עבורם בכל עת, גם בימים טובים ובשגרה ברוכה וגם כמובן ברגעים קשים עם קרות אירוע ביטוחי.

היקף המשרה

150 שעות התנדבות+30 שעות מפגשי צוות (180 שעות בשנה אקדמאית).

מטרת העל

תחזוקת רשת קשרים ובסיס נתונים מעודכן ונגיש של ועדות צעירים בקיבוצים, רכזי צעירים, דמויות מפתח ומובילי דעת קהל בקיבוצים.

הנגשת מידע וידע רלוונטי לקהל היעד בגילאי 18-40 במרחב הכפרי.

מי שימצא מתאים יהיה זכאי למלגה על סך 10,000 ש"ח.

ניתן להגיש מועמדות על לתאריך 10.07.2020.