כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

במהלך הביקור נפגש השר שוסטר עם ראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון, ועם מנהל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ. במסגרת ביקורו מסר שוסטר הצהרה כי הגיע לקבר, לרגל תחילת כהונתו, כדי להוקיר כבוד לאב המייסד. שוסטר הצהיר כי יפעל ברוח חזונו של בן-גוריון, בתמיכה בעובדי האדמה בישראל במחוייבות לייצור כחול לבן בכל התחומים. 

משבר הקורונה הביא איתו שלל אתגרים למדינת ישראל בכלל ולחברה הקיבוצית בפרט. מבין שלל ההשלכות המורכבות יותר ופחות שקרו לקיבוצים, נוכחנו לראות שקיבוץ הוא עדיין מילה נרדפת לחוסן קהילתי איתן, לתפקוד קהילתי ברמה גבוהה ביותר וליצירת מענים ייחודיים בשטח. הקשיים "מבחוץ" – סגירת מקומות עבודה ומוסדות לימודים, ביטול טיסות וחזרה ארצה וקשיים כלכליים שלא מאפשרים לשלם שכר דירה – יצרו "פנימה" אצל כמעט כל הקיבוצים גל צעירים וצעירות שחזרו הביתה – לקיבוץ.

עפרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית: "מהלימונים נעשתה לימונדה. ראינו יותר מאי פעם צעירים וצעירות במגוון גילים שמסתובבים על השבילים, משתלבים במקומות עבודה, נותנים כתף בהיערכות קהילתית והתנדבותית ובודקים בינם לבין עצמם ובינם לבין הוריהם – את יחסם כרגע לקיבוץ. עבור רבים מהם זהו רגע של התבוננות מחודשת על המקום ממנו התרחקו והאופציות התחילו להתגלגל בראש". 

רותם שניצקי, מנהלת "הרשת" - קהילת הצעירים של התנועה מוסיפה: "במסמך המצוין אותו הפיץ אגף חברה וקהילה לקיבוצים במהלך חודש מאי, התייחסו  פעילות המחלקה לצמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילות לקליטת צעירים בקיבוץ לעת קורונה, ושרטטו דגשים כלליים לשיח עם הצעירים בעת הזו.

בשיתוף פעולה בין אגפי התנועה בניתי את "ערכת הצעירים". ערכה פרקטית ופשוטה ליישום שתסייע לכם, מנהלי ומנהלות הקהילה להניח תשתית לפיתוח תחום הצעירים בקיבוצכם. הערכה כוללת 3 כלים פשוטים ליצירת תשתית, אשר מטרתם לסייע לכם לדעת יותר על הצעירים והצעירות שלכם, על תחומי העניין, האתגרים והחלומות, ותתן לכם את היכולת לספק עבורם מענים וגם לראות בהם משאב אנושי קהילתי משמעותי, להווה וגם לעתיד.

לצד הערכה אנו מציעים שעות ייעוץ וליווי אישי לקיבוצים המעוניינים לקבל סיוע לפיתוח תחום הצעירים בהתאמה לקיבוצם".

בערכה תמצאו:

• 4 פעולות ראשוניות לבניית תשתית (גיבוש צוות, עריכת מיפוי, איסוף דרכי תקשורת, והצעה למפגש ראשון עם צעירי וצעירות הקיבוץ)
• כלי אינטרנטי לעריכת מיפוי (בדוגמת google forms אותו ניתן להתאים ייעודית לכל קיבוץ).
• הצעה לשעות ייעוץ בזום לבניית סקר מותאם, לקבלת החוברת לקידום תחום צעירים, ולקבלת ליווי אישי.

הסדרה מחולקת ל 3 נושאים מרכזיים:

חגים ומועדים בישראל: 4 מפגשים בנושאים: ט"ו באב – סיפור על אהבה ומוות, ט' באב – משבר לתקווה ומשנאה לאהבה, ראש השנה – מה הסיפור שלו, ולקראת יום כיפור על ההזדמנויות שבו – כפרה שלי. הנושאים נבחרו כדי לסייע לצוותי התרבות בחגים להקדים ולחשוב על החגים והמועדים ולהעניק להם נקודות להתייחסות, להרחיב ולהעמיק את הידע וההבנה של המסורות בתרבות היהודית ולבחור מה נכון ומתאים לציין ולשלב באירועים הקהילתיים בקיבוצים. את המפגשים ינחו דותן אריאלי ("כזה ראה וחדש", המדרשה באורנים, רבה ישראלית, מקיבוץ שער העמקים) ונעם דן, (קיבוצניקית מירושלים. עורכת טקסי חיים, אשת חינוך, מרצה ומנחת קבוצות) מנחות 'כזה ראה וחדש'. למפגשים אלה מוזמנות ומוזמנים - מנהלות ומנהלי תרבות, צוותי חגים ומתעניינים.

מפגש נוסף יתקיים בשיתוף היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית בהובלת הילית בן צבי.  רעיון המפגש נולד מתוך הכאב המלווה אותנו לנוכח מקרי האלימות הנחשפים בתקופה זו כנגד נשים בחברה הישראלית. המפגש שכותרתו: "כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" – הבנייה של יחסי נשים וגברים בתרבות היהודית אז והיום, יונחה על ידי דותן אריאלי ויגלה את ההבניה המגדרית המצויה במקורות ומה ניתן ללמוד מכך לגבי חיינו היום. למפגש זו מוזמנות גם הממונות למניעת אלימות בקיבוצים, וכמובן ממלאי תפקידים נוספים.

סדרת מפגשים קצרה נוספת תעסוק בתחום של אבלות, זיכרון, קבורה ומעמדי פרידה בקיבוצים. נושא האבלות שונה בכל קיבוץ, ולעוסקים בנושא אין הרבה הזדמנויות ללמוד מהנעשה במקומות אחרים. נושאים כמו: עריכת הלוויה, נוסח טקס הלוויה בקיבוץ, מעסיקים את המשפחות, ובהתאמה את הכתובות שמסייעות לאבלים בקיבוץ, שלרוב הם חלק ממעגל המלווה את המשפחות בשעתן הקשה ורוצים לתת להן את מענה ראוי.  אנו נקיים שני מפגשי זום הפתוחים לממלאי התפקידים בתחום זה בקיבוצים, כמו גם להנהלות הקהילה והתרבות: מאין יבוא עזרי – שימוש במקורות השראה בטקסי אבלות בהנחיית איתמר לפיד (רב ישראלי, איש חינוך, ואחראי טקסי קבורה ואבלות בקהילתו) וכן מנהג המקום - אבלות וקבורה בתרבות יהודית וקיבוצית משתנה בהנחיית רן רון (פסיכולוג, חוקר טקסי חיים יהודיים ואחראי קבורה ואבלות בקיבוצו).

ריקי רז ויעל רז לחייני ממטה התרבות של תנועה הקיבוצית, אומרות כי "הן רואות במפגשים אלה הזדמנות לחבר את קצוות הארץ לעיסוק משותף בנושאים אלה בהנחיה מקצועית ומותאמת לקהל היעד בקיבוצים."

היום שבו למדתי את ברכת הטוב ומיטיב.

לפני שבועיים "נפרדתי" מביתר עילית, עיר התורה והחסידות בהרי יהודה. במחשבה שנייה אני לא נפרדת, כי קיבלתי כל כך הרבה מהעיר הזו שהיא תמשיך לעלות בזיכרוני ובמחשבותיי בזמן הקרוב והרחוק. ובכלל, עכשיו יש לי חברים בביתר עילית.

לביתר עילית הגעתי בעקבות מגיפת הקורונה, שמעתי שהאלוף במילואים יוסי בכר, חבר קיבוץ בארי, התנדב להיות ראש צוות חירום בעיר ועוזר ראש העיר מאיר רובינשטיין להתמודדות עם מגיפת הקורונה. מיד הרמתי אליו טלפון ולמחרת אני ברכב בדרך לביתר עילית כחלק "מצוות יוסי".
 כי ככה זה אצל יוסי, הוא לא צריך להתקשר לגבש צוות, כולנו מתקשרים אליו ושואלים מה צריך לעשות, כזה הוא יוסי, הולכים אחריו באש ובמים (וגם בקורונה), וכך מצאתי את עצמי בצוות מצומצם ומיוחד עם תא"ל במיל' מתי לשם, אל"מ במיל' עודד הרשקוביץ, סא"ל במיל' משה טור-פז,  סא"ל במיל' שלומי בן לולו, סא"ל במיל' אבי יריב , רס"ן במיל' יאיר הדרי וכמובן בר לוי שבלעדיה אנחנו לא יכולים.

מצאנו את עצמנו לומדים את אופי העיר, המורכבות שלה, היחודיות שלה והאתגרים שעומדים בפנינו. ארגנו את היעדים והדרך לשלוט בהתפשטות הנגיף בעיר, לפנות חולים ומבודדים, לנתח סיכונים, לתרגם את הנחיות המדינה לתושבים, הארגון הלוגיסטי, משימות מתפרצות, הערכות בתכניות ליום שאחרי ועוד. כל זאת על-פי הערכת המצב, כשיוסי מנצח על כל ה'מאמצים', כפי שהוא הגדיר אותם.

"אנשים מצליחים שואלים שאלות טובות יותר וכתוצאה מכך הם מקבלים תשובות טובות יותר" (טוני רובינס)

הסדנא מתמקדת בכלי הראיון ההתנהגותי המצבי, מותאמת למראיינים מנוסים וחדשים כאחד, ונותנת למשתתפות כלים לניהול ראיון התנהגותי מובנה, להתמודדות עם מגוון מועמדים וקבלת החלטה מקצועית.

מניסיון העבר, במגוון גדול של ארגונים ועסקים – גם מי שלא מגיעים מרקע של ניהול, מצליחים לאמץ את הכלים של הראיון ההתנהגותי המובנה ולהטמיע אותם במהירות בשגרת הראיון. אלה כלים שהשימוש בהם הופכים את הראיון לשלב מקצועי, כשהמנהל יודע מה לשאול ואיך לקבל החלטה מקצועית את מי לגייס – על בסיס עובדות ולא (רק ) תחושות בטן. השיטה מייצרת שפה משותפת בין משאבי אנוש והמנהלים המגייסים, ומאפשרת לנהל תהליך גיוס טוב ומקצועי.

ניהול ראיון התנהגותי נותן תחושה של שיחה טבעית, הוא ממוקד בהתנהגות של המועמדים בעבר, ודרך דוגמאות אמיתיות מהשטח, מאפשר לקבל במהירות הגדולה ביותר עובדות קונקרטיות לגבי דרך התפקוד של המועמד, בנקודה הטובה ביותר לניבוי ההתנהגות העתידית שלו/שלה בתפקיד בארגון.

מחקרים מצאו: ראיון התנהגותי מצבי הוא כלי הראיון בעל תוקף הניבוי הגבוה ביותר ומאפשר לקלוט את המועמדים המתאימים ביותר לארגון ולתפקיד.

הסדנא תתקיים בקיבוץ מגל ותכלול שני מפגשים בימי שני בתאריכים 22.6.20 ו-29.6.20 בין השעות: 09:00-15:30.

מחיר: 700 ש"ח + מע"מ לשני המפגשים (מחיר מיוחד לתנועה הקיבוצית). התשלום ישירות למורית רוזן.

להרשמה: שלומית - hr@tkz.co.il

יום הדבורים העולמי מצוין בכל העולם ב-20 במאי בהמשך להחלטת האו"ם מסוף שנת 2017, שקבעה אותו בתאריך שהוא יום הולדתו של אנטון יאנסה מסלובניה, מחלוצי ענף גידול הדבורים וייצור הדבש והמורה הראשון בעולם לגידול דבורים. היום מצוין על מנת להעלות את המודעות להכחדת הדבורים אשר הולכת ונהיית חמורה יותר ויותר, ולהגביר את המודעות לחשיבותם של המאביקים (ובייחוד דבורים), לאתגרים אשר איתם הם מתמודדים ולתרומתם הרבה לפיתוח בר-קיימא. 

דבורים, כמו בעלי חיים מאביקים אחרים (לדוגמה פרפרים, עטלפים ויונקי הדבש), נמצאים תחת איום בעקבות פעילויות האדם. המאביקים עוזרים לצמחים ולגידולי מזון רבים, להתרבות ולהתפתח. המאביקים עוזרים לשמור על המגוון הביולוגי - מטרתם של הרבה מיזמים בני-קיימא. בנוסף, הם גם משמשים כמתריעים כאשר ישנם סיכונים סביבתיים, וכאשר מערכת אקולוגית מקומית לא מתפקדת בצורה מיטבית.

חרקים פולשניים, חומרי הדברה וניצול הקרקע לשימושים שונים, עלולים להפחית את חומרי ההזנה הקיימים ולהוות איום על מושבות דבורים. בדרך זו בני האדם פוגעים במערכות אקולוגיות רבות ומוציאים את הטבע מאיזון, דבר שעלול לפגוע גם בבני האדם.

זאב מידן מנכ"ל מועצת הדבש אומר: "קיימת חשיבות ותרומת עליונה של דבורת הדבש להאבקה והפרייה של 80% מגידולי החקלאות, ולכן גם לייצור המזון שלנו ולביטחון המזון בעולם, ולכן יש לתרום לחינוך הבנת החשיבות של ענף הדבורים כבר מגיל צעיר".

כבר לפני 60 שנה הזהיר פרופ' אלברט איינשטיין כי ארבע שנים בלבד לאחר היעלמות הדבורים, לא תישאר חקלאות ולא יהיה מזון בעולם.

לאחרונה פסקה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, בפעם השלישית, כי אין להוסיף הוצאות פיתוח לשווי המכירה, לצורך חישוב מס הרכישה, מקום בו עד למועד החתימה על הסכם הרכישה לא בוצעו עבודות פיתוח במקרקעין הנרכשים.

ו"ע 61323-08-18 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חדרה

דיון והכרעה

ועדת הערר דחתה פה אחד את טענות המנהל וקיבלה את הערר, תוך מתיחת ביקורת על התנהלותו של המנהל, אשר בחר זו הפעם השלישית להגיע לפתחה עם אותה הסוגיה ובפרט לאור העובדה שבפעמיים הקודמות, בו דחתה את טענותיו – המשיב לא טרח כלל להגיש ערעור לבית המשפט העליון בעניין. 

במישור העובדתי:

עמדת הוועדה היתה "כי טיעוני המשיב אינם נכונים, מקורם בטעות, במקרה הטוב, ואין מקום לקבלם."

המנהל טען, בין היתר, כי בעניין אאורה ושיכון ובינוי התבססה ההכרעה על קביעה עובדתית לפיה קיימות שתי התחייבויות נפרדות, הכוללת אף הפרדה בתשלומים, לרכישת הקרקע מרמ"י ולפיתוח המגרש ע"י משרד השיכון והבינוי. בעוד במקרה הנדון כאן – לא קיימת הפרדה כאמור, ואין כל התחייבות של החפ"ק כלפי העוררות לבצע עבודות פיתוח.

כב' השופטת דחתה טענתו זו של המנהל וקבעה כי: "ה"הבדל" היחיד  ביחס לערר זה הוא שהסכם רכישת הזכויות במקרקעין וההתחייבות בעניין עבודות הפיתוח – מצויים במסמך אחד והעוררות נדרשו להציע הצעה למכרז בסכום אחד. האם בשל כך הופך המגרש "מפותח"? התשובה לכך ברורה ושלילית."

במישור המשפטי:

כב' הוועדה לא מצאה כל שוני בין הטיעונים המשפטיים שהועלו על ידי המנהל בפרשות אאורה ושיכון ובינוי – טיעונים אשר לא התקבלו על ידה בפסקי הדין הנ"ל, ולא מצאה טעם לחזור בפעם השלישית על כל ניתוח ההלכה הפסוקה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון בסוגיית הוצאות הפיתוח כחלק משווי המכירה, ועל כן הפנתה לפסקי הדין שנתנה בעניין אאורה ושיכון ובינוי.