כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בכנס הנהגות הקיבוצים בפברואר יצרנו במהלך של שיח רבים, תמונה משותפת לה קראנו "תנועה מחוללת תנועה". המהות של התנועה המבקשת להיווצר במארג של קיבוצים המאורגנים יחד בתנועה, נוסחה במשפט: "מהישרדות להתחדשות ויצירה משותפת".

לצורך כך הזמנו ממלאי תפקידים מהקיבוצים ומהתנועה לקבוצות עבודה מגוונות, חוצות תפקידים וגיאוגרפיה לדיונים (בזום) באמצעות כלי של תרחישים עתידיים. הקבוצות התכנסו סביב הנושאים המרכזיים המעסיקים את הקיבוצים בשגרה ובחירום וגיבשו המלצות בתחומים השונים. מקווים שיוכל להוות עבורכם מפתח להתייחסות בניהול המעבר לשגרת קורונה.

כחלק מתהליך החשיבה המשותף ערכנו מיפוי בקיבוצים באמצעות שאלון שנועד לתת תמונת מצב עדכנית ורחבה על האופן שבו השפיעה הקורונה על הקיבוצים בהיבטים רבים ושונים.

בחנו את התחום הכלכלי (בעסקים ובקהילה), את מערך הערבות ההדדית, תחום ניהול הקיבוץ, ההיבטים החברתיים והמערכת החינוכית.

השאלון הופץ ב-19 באפריל, והשיבו עליו כ-150 ממלאי תפקידים מרכזיים ביותר מ-100 קיבוצים.

כל מי שחווה את משבר הקורונה כחבר קיבוץ - הבין שזכה. העוצמה הגלומה בצורת החיים הייחודית שלנו השרתה ביטחון בריאותי, כלכלי, חברתי וחינוכי. במהלך המשבר נחשפו ונוצרו דברים נפלאים בקיבוצים. אנו פעילי התנועה רואים את ההזדמנות ונחושים לנצל אותה, לחזק את מה שנוצר, לפתח עבורכם וביחד אתכם כלים למנף את שקרה בחרום הקורונה גם לשגרה בעתיד הקרוב והרחוק.

ביום שני פנו מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ומזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה כי יורה בדחיפות על עצירת ההליך לאיתור מועמדים למשרת רשם האגודות השיתופיות עד לבירור פשר קיומו של מהלך זה בתקופה זו בה עדיין מתפקדת בישראל ממשלת מעבר. מלשכת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה תשובה כי לאחר עיון בפנייה, היא הועברה לטיפולה של עו"ד דינה זילבר – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי – מינהלי).

בשבועות האחרונים פורסמו בעיתונות הזמנות מטעם הוועדה לאיתור מועמדים להגשת הצעות למועמדות למשרת רשם האגודות השיתופיות, וזאת עד ליום 10.05.2020. פרסומים דומים הופיעו גם באתר נציבות שירות המדינה. בהודעה נאמר שמדובר ב"סבב נוסף" הנעשה "בהמשך לפרסום מיום 19.7.2018 והארכת רישום נוספת מיום 29.1.2019". מאיר ויפרח ציינו בפנייתם כי "הואיל וסבבים קודמים אלה הסתיימו בלא כלום, והאחרון בהם הגיע לסיומו כבר לפני למעלה משנה(!), הרי שגם אם במישור הפרוצדורלי מדובר אולי בחידוש המהלך, אין ולא יכול להיות ספק שמהותית מדובר בהליך חדש למינוי נושא מישרה בכיר." עוד נכתב בפנייה כי נקיטת מהלך למינוי נושא מישרה בכיר, שמינויו טעון אישור ממשלה, בתקופת כהונתה של ממשלת-מעבר,  מעוררת תמיהה ופליאה של ממש.

"אין צורך להזכיר שמזה שנים שממשלות מעבר בישראל פועלות בהתאם להנחיית בג"ץ, ונמנעות ככל האפשר ממינויים של נושאי מישרה בכירים. כידוע, הימנעות זו נעשית גם בנסיבות בהן פוקע תוקף מינויו של נושא מישרה, כבמקרה דנן, גם לתקופה ארוכה ביותר, אפילו כאשר הדבר עלול להביא לשיבוש סדירות פעילותה של המערכת הכפופה לנושא מישרה זה."

עם קבלת ההודעה על הקפאת המכרז אמרו עמית יפרח וניר מאיר: "אנו מבקשים להודות לכלל הגורמים שעמדו לצידנו וסייעו למנוע מינוי חפוז של רשם האגודות השיתופיות. זהו בעל תפקיד משמעותי ביותר עבור האגודות השיתופיות בכלל והמושבים והקיבוצים שהם אגודות שיתופיות להתיישבות, בפרט. אנו מבקשים להודות בעיקר לחבר הכנסת עמיר פרץ שפעל בנושא בנחישות ובמחוייבות מלאה. אנו משוכנעים כי בהליך נכון וסדור נזכה כולנו לרשם אגודות שיתופיות איתו נוכל לעבוד בהרמוניה ובאמון מלאים."

בימים אלה, ובחסות הצורך לטפל במשבר הקורונה, פורסם תזכיר החוק המאפשר את המשך פעילות הועדה לתכנון מתחמים מעודפים לדיור (הותמ"ל).  על פי התזכיר, מוצע להאריך את חוק הותמ"ל עד 7.8.2020, תוך מתן סמכות לשר האוצר להאריך תקופה זו ב-90 ימים נוספים. כל זאת, כאשר הותמ"ל אמורה הייתה לסיים את תפקידה ביולי 2019 ועקב מערכות בחירות חוזרות ואי-כינון ממשלה - תוקף פעילותה הוארך באופן אוטומטי.

במכתב שנשלח לראש הממשלה, כותבים החתומים – ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, ראשת מועצת דרום השרון ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות, ממ"א, אושרת גני גונן, ראש מועצה אזורית מנשה ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות, אילן שדה וראשי מועצות אזוריות נוספים מכל הארץ, כי הם מתנגדים להארכת החוק והמשך פעילות הותמ"ל בחצי שנה נוספת בתואנת משבר הקורנה, וקוראים למחוק מהתזכיר את ההתייחסויות הנוגעות לחוק הותמ"ל.

במכתב הם מציינים כי "בהחלטה המוצעת להאריך את פעילות הותמ"ל, מאשרת המדינה ללא הליך מסודר ותחת מעטה של "חירום" כביכול, את המשך פעילותה של אחת הוועדות הדורסניות שהיו בישראל בשנים האחרונות, שנועדה לאשר מתחמי דיור בהיקפים גדולים תוך שהיא עוקפת את מוסדות התכנון הקיימים, ובהן הוועדות המחוזיות. תוכניות הותמ"ל פוגעות בשטחים חקלאים ופתוחים ובישובים חקלאים ותיקים ובחוזקן של הערים הוותיקות על ידי הפניית משאבים לשולי הערים.
תזכיר הצעת החוק מוגש בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר, ולא מחכה לתמיכת הממשלה הנכנסת, או הוועדות הפועלות  בכנסת בכדי שאלו תבחנה בדיון מקצועי את המשך קיום הותמ"ל וצרכיה העדכניים בדיון מקצועי - אלא פשוט קובעת את נחיצותה. ובכך מאפשרת לה להמשיך לקדם תוכניות בחודשים הקרובים, כאשר מדיניות הדיור החדשה של הממשלה כלל לא ברורה. לעמדתנו - אין מקום להאריך את מנגנון הוותמ"ל באמצעות תזכיר חוק לתקופת החירום של הקורונה.

כולנו נוכחנו שוב בעת משבר הקורונה בחשיבותו של ביטחון במזון ובחיזוק והקניית חוסן לחקלאות במדינת ישראל, אשר מגנים ומחזקים את ישראל. ועל כן, וגם מסיבה זו  - יש להימנע מפגיעה נוספת וחמורה בשטחים הפתוחים ובמרחב הכפרי."

המאגר נולד מתוך זיהוי צורך הקיים אצל הקיבוצים העוסקים בקליטה בערוצי פרסום נוספים שיגבירו את החשיפה שלהם, לצד הצורך שלנו בתנועה לייצר תשתית מקיפה של מידע על קיבוצים קולטים אשר תיתן מענה לפניות הרבות שמגיעות כיום לאתר התנועה מאנשים המתעניינים במעבר לקיבוץ. המאגר נוצר בשיתוף פעולה עם המטה השיתופי והקיבוץ הדתי.

"הקיבוצים העוסקים בקליטה משקיעים משאבים רבים של זמן, כסף ומחשבה בערוצי השיווק השונים", מסבירה ענת מרלא-חפץ ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה. "גילינו שאתר התנועה יכול להוות ערוץ פרסום משמעותי, כי הוא אחד המקומות הראשונים שאנשים פונים אליו על מנת לקבל מידע על קליטה לקיבוץ, אבל עד כה לא היתה לנו אפשרות לתת להם את המידע הזה באופן מלא ועדכני. המאגר החדש, שיש אליו הפנייה מעמוד הבית של אתר התנועה, כולל מנוע חיפוש, חלוקה לפי אזורים ומפה דיגיטלית עליה ניתן לראות את כל הקיבוצים שהצטרפו למאגר".

איילת הריס מהמחלקה מספרת כי "משבר הקורונה יצר בקיבוצים מציאות של הקפאה כמעט מוחלטת של כל תהליכי הקבלה והקליטה, והקיבוצים מגיעים אל הקיץ לאחר עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של הקליטה. מצד שני, לפי ההערכות, בתקופה הקרובה הביקוש לאורח החיים הקיבוצי צפוי לעלות. תקופת הבידוד שחווינו כולנו העצימה את היתרונות המובנים בחיי הקהילה הקיבוצית, בערבות ההדדית, במרחבים הפתוחים והירוקים, במערכות חברתיות תומכות ועוד.

"כדי לפגוש את הצורך של הקיבוצים ואת הביקוש הגובר, בכוונתנו לצאת בקרוב עם קמפיין תקשורתי לקליטה לקיבוצים, שייתן דחיפה משמעותית לקיבוצים הקולטים ויפנה את קהל היעד לקבלת מידע ופרטים באתר התנועה. לכן חשוב מאוד שלכל קיבוץ שנמצא כיום בתהליך קליטה יהיה דף משלו במאגר המידע בזמן הקרוב".

בביקורים אלה פגשה הנהגת התנועה עשרות ממלאי תפקידים מתחומי חיים שונים. לחלק מן ה"סיורים" צורפו גם ממלאי תפקידים במועצה האזורית ו/או בארגון הכלכלי האזורי.

בכל הקיבוצים חזרה על עצמה תמונה דומה: צוותי הצ"חי והנהלות הקיבוצים, בתוספת מבורכת של צוותי מתנדבים, הצליחו לבנות מערכת חיים יציבה וטובה בעידן המטלטל אותו חווינו כולנו, ולאלתר פתרונות חליפיים לפעילויות תרבות וקהילה בתנאים המיוחדים שנכפו על כלל הציבור בישראל.

הביקורים הוירטואליים אורגנו בידי רכזי האזורים בתנועה, אשר מפעילים לאורך המשבר כולו פורומים אזוריים בתדירות גבוהה.

חברי המטה הביעו התרשמותם מהנהגות הקיבוצים השונים ומשלל הפתרונות היצירתיים שאיפשרו לחברים למשפחות ולקהילות התמודדות ראויה מול אתגר לא פשוט. בנוסף, הביעו את  סיפוקם הרב מהמשוב החם לו זכו רכזי האזור בפרט ופעילות אגפי התנועה, בקיבוצים.

ביום חמישי שעבר נערכה פגישת זום בפיליפינו - שפתם של עובדי הסיעוד שהגיעו מהפיליפינים, עם כמאה ועשרה עובדי סיעוד בני הקהילה הפיליפינית. עו"ס אגנס הופמן, שמוצאה מהפיליפינים, שוחחה עם העובדים בשפתם על מגפת הקורונה, צעדי ההיגיינה המיוחדים הנדרשים, והקושי הגדול הנובע מהאיסור לצאת את הקיבוץ גם ביום החופשי השבועי שלהם, מתוך הצורך להימנע מהדבקות והדבקה. כן ניתנה לעובדי הסיעוד הבמה להעלות את הסוגיות המטרידות אותן במצב המיוחד שנוצר, ולשתף בקשיים של המרחק מהבית והמולדת, החששות והדאגה למשפחה מעבר לים.

ביום ראשון השבוע נערכה פגישת זום דומה שיוחדה לעובדי סיעוד שמוצאם מסרי לנקה, כאשר רוהן נציג השגרירות שוחח עמם בשפתם, סינהלית, ואפשר למשתתפים ליהנות מהקבוצה האינטימית בכדי לפתוח את אשר על לבם ולשתף את חבריהם בחוויותיהם ודאגותיהם בהתמודדות עם הטיפול בקשישים שהפוקוס של כולם ממוקד בשמירה על בריאותם, הם מבינים כי יש להם אחריות רבה במשימה הזו כמו גם חרדים לאפשרות כי יאבדו את מקום עבודתם ומקור פרנסתם, אם חלילה, יחלו מעסיקיהם.

עדי רמות וארנון בוכבינדר ממחלקת ביטחון סוציאלי, בריאות, רווחה ופרט של התנועה הקיבוצית, מציינים כי בקיבוצים מתנהלת פעילות של תמיכה והכלה עבור עובדי הסיעוד, המכונים "עובדי זה"ב", וזאת לאורך כל השנה. "העובדים הזרים אינם "זרים", הם מהווים חלק מהקהילה ואנו מבחינים בהם במדרגות ובשבילים, לעיתים בקלנועיות או צועדים לצד החברים הוותיקים, המטופלים על ידם..." אומרת עדי. "נכון", מסכים ארנון עמה, "אך במקומות רבים הם חשים כלא שייכים, ואף "שקופים", ואולי אפילו מעדיפים להישאר כאלו... ובכל זאת אנו הרי אנו מכניסים אותם לקיבוצים שלנו, לביתם של חברינו היקרים, ואנו סומכים עליהם שיעניקו להם את הטיפול הראוי המגיע להם, ולכן אנו מעודדים את הקיבוצים לדאוג לעובדים אלו להדרכה שוטפת, הכוונה והכלה."

נשות ואנשי החינוך בקיבוצים (ובכלל) עושים בימים אלו שעות רבות כדי להחזיר את מערכת החינוך לשגרה. כן, סוג של שגרה. 
הימים האלו, והחזרה למסגרות מצריכות לא מעט הכנות על פי מתווים, ומתווים משתנים, צווים, הוראות, הנחיות ומה לא. לא פחות חשוב מזה הוא השיח עם ההורים על המוכר שאיננו מוכר והחדש, שעובר לא מעט חידושים. 
המצגת המצורפת מנסה להבהיר את העקרונות של "פדגוגיה בתקופה של העדר וודאות". 
מסמך זה נכתב על ידי צוות הדרכה ופיתוח תוכן מקצועי של רשת הגן הקיבוצי. מטרת המסמך לשמש ככלי עזר עבור  הצוותים החינוכיים, מנהלי/ות קהילה ורשויות מקומיות לקיים שיח מיטיב עם ההורים. 

לקריאת התקציר אונליין: לחצו כאן

להורדת התקציר כקובץ PDF: לחצו כאן

מצורף תקציר מעודכן של מסמך העקרונות ״התמודדות עם שגרת קורונה בקהילה הקיבוצית״ שפורסם בחודש אפריל. אנו כל יום נחשפים לשינוים התכופים בנהלי משרדי הממשלה השונים, חלקם אינם תואמים את המבנה הארגוני וחיים בקיבוץ. זו שעתה היפה של הקהילה, לא כסיסמה, אלא כהזדמנות לתת מענה חינוכי משלים לכל ילדינו ולאפשר להורים חזרה לשגרה. אגף חינוך זמין לכל שאלה או עזרה מיידית. 

לקריאת התקציר אונליין: לחצו כאן

להורדת התקציר כקובץ PDF: לחצו כאן

על פי ההסכם שנחתם מול מגדלי הדגים, שמהווה המשך להסכם הורדת המכסים משנת 2016, תחול הפחתת מכס על יבוא דגים קפואים (אמנון, קרפיון ובורי) ובתמורה יוגדלו התמיכות הישירות למגדלים ויוארכו תקופת התמיכה ותקופת ההסדרה הסביבתית.  בין היתר הוסכם כי המכס על יבוא הדגים הטריים לא ירד עד סוף ההסכם הנוכחי, המגדלים יקבלו תקציב נוסף בסך 50 מיליון ₪, שיועבר כתמיכה ישירה, שתתפרש עד לשנת 2026 ותקופת הרפורמה הסביבתית תוארך עד תום 2022, בכדי לאפשר לכמה שיותר משקים להשתלב בה. במהלך המשא ומתן השקיעו בארגון מגדלי הדגים מאמצים מרובים בכדי להבטיח פגיעה מינימלית ככל הניתן במגדלים מחד וקיבוע המשך התמיכות הישירות לשנים נוספות מעבר להסכם 2016 מאידך.

אלי שריר (מירב), מנכ"ל איגוד מגדלי הדגים: "הצלחנו לקבע תפיסה לפיה הסרת מכסי מגן, שתפקידם לתמוך בחקלאות המקומית, תתבצע אל מול מנגנוני הגנה חלופיים לחקלאים, באופן של תמיכות ישירות כפי שנהוג בכל מדינות ה- OECD. אנו מאמינים כי הסכם זה צריך שיהיה הקו המנחה שעליו אין להתפשר, בכל מו"מ עתידי, של ענפי החקלאות, מול האוצר על הורדת מכסים."

לפי יונתן בשיא, שניהל את המו"מ מטעם המועצה האזורית ואגודת המים, המדינה העלתה את מחיר המים המתוקים למחיר הארצי שהוא כפול ממה שהיה, ובנוסף דרשה להעביר 20 מיליון קוב מים מליחים (מהסחנה) לחקלאי בקעת הירדן לצורך השקיית התמרים, בנוסף להזרמת מים לחידוש המעיינות בעמק. מנגד, טענו שמחיר הוויתור על המים המליחים פירושו ייבוש 4000 דונם בריכות דגים על מנת לספק את הדרישות, ושאי אפשר לקיים חקלאות באזור במחיר המים הארצי לחקלאות. לאחר מו"מ הצליחו לפתור רק אחת מהבעיות. התקבל אישור להתקין חוות סולאריות (פוטו-וולטאי) בשטח של הבריכות אותן ייבשו. כמו כן, יקבלו 30 מיליון קוב מים שפירים. עם זאת, בנושא מחיר המים המתוקים לחקלאות נאלץ האיזור לקבל את עמדת האוצר, כלומר מחיר המים יאמיר ויוכפל החל מהחודש הבא, דבר המעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית של חקלאות הצומח באזור.

אלימות במשפחה היא תופעה חברתית הכוללת אלימות פיזית, אלימות מילולית, התעללות נפשית, תקיפה מינית או אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים וילדים. בימי הסגר יוצאי הדופן שאנו נמצאים בהם כעת, מצאו עצמן כל המשפחות בישראל כלואות בדירות המגורים שלהן בעל כרחן, ותנאים אלו יצרו ככל הנראה רקע מוגבר לתופעות אלו.

בתנאים אלו, זוהתה עליה של 31% במקרי אלימות במשפחה. בין הצעדים שננקטו ע"י הרשויות כדי להתמודד עם מגיפה-בצד-מגיפה זו, אימצו הרשויות נוהל של אפשרות לפניה ותלונה באמצעות הודעות טקסט וכן נשכרו חדרים במלוניות על מנת לאפשר יצירה של סביבה בטוחה לנשים ולילדים. כמו כן נקראו אנשי הטיפול וצוותים רפואיים להיות ערניים לסימנים מחשידים להיות ערניים ואף לשאול  שאלות בצורה יזומה כדי לעצור התעללויות.

לצערנו, חלק מתופעות אלו הקצינו עד לרמה של רצח של נשים על ידי בני זוגן.

"אלימות במשפחה, הנה רעה חולה שאינה מוגבלת למגזרים או קבוצות אוכלוסייה שונות, ולמרבה הצער אנו נתקלים בה בכל מקום, כולל בישובים שלנו", אומרת הילית בן-צבי, "לפיכך יש לגלות  גם אצלנו ערנות ותקיפות על מנת לתת את הטיפול הדרוש ולגדוע תופעה זו בהחלטיות".

מיגור נגע האלימות במשפחה זוהי  אחריות שכל אחד ואחת מאתנו נושאת. כולנו כחברה וכבני אדם צריכים להיזהר שלא ליפול קרבן לאדישות ולצעוק ביחד את זעקת הנשים הסובלות מאלימות ואת בכי הילדים חווים יום יום אלימות בביתם או הנשארים יתומים.

חשוב לי להדגיש: גם אצלנו בקיבוצים, במושבים ובמרחב הכפרי קיימת אלימות במשפחה, בדיוק כמו בכלל החברה הישראלית, כפי שעולה מהנתונים גם בימים "רגילים" אחת מתוך עשר נשים בישראל מוגדרת כנפגעת אלימות מבני זוגן. זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית וכלכלית.

כאמור, אלימות במשפחה חוצה מגזרים, דתות, לאומים ומצב סוציו-אקונומי. כל אשה וכל ילד יכולים להיות נפגעי אלימות במשפחה.