כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ומזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת פנו ביום שלישי 31.3, במכתב אל מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד בבקשה להחיל את ההנחיות בנוגע למתן מענק מיוחד לסיוע לעובדים עצמאיים גם על חברי קיבוץ העובדים בקיבוצם. מדובר על חברים העובדים בענפי הקיבוץ או כיזמים זעירים שעבודתם נפגעה עקב משבר מגפת הקורונה, ושמכל בחינה מהותית דומים לעובדים עצמאיים.

במכתבם הם כותבים כי "המשבר תוקף כמובן במלוא עוצמתו גם את הקיבוצים אשר גם בהם נסגרו מסגרות וענפים רבים, לרבות בתחומי התיירות, המלונאות שנסגרו בהחלטת הממשלה ו"עסקים זעירים" של יזמים חברי קיבוץ. לצערנו, מרביתם של אנשים אלו אינם זכאים באופן פורמלי לסיוע הממשלתי. מרבית היזמים בקיבוץ מנהלים את עסקיהם בתיק הקיבוץ (ואין להם תיק עצמאי), ולפיכך יזמים אלו אינם זכאים לכאורה לסיוע כלשהו על פי הכללים החלים על כלל המשק. כמו כן, החברים אשר עובדים בענפי הקיבוץ שנפגעו מהמשבר והוצאו לחופשה כפויה עקב סגירת הענף, אינם זכאים לדמי אבטלה מכיוון שכידוע, חבר קיבוץ העובד בענפי הקיבוץ אינו בגדר "עובד". לקריאת המכתב: לחצו כאן

במקביל, התנהל באותו יום דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), בנושא הפתרונות שמספקת המדינה עבור ציבור העצמאים הנפגעים ממשבר הקורונה. נציג משרד האוצר הסביר בדיון על הסיוע ותנאיו, והוא זכה לביקורת מחברי הוועדה על התנאים הנוקשים והמענק שאינו גבוה דיו. בישיבת הוועדה השתתף גם ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), חבר קיבוץ מפלסים. מטעם התנועה הקיבוצית השתתפו בדיון, באמצעות הזום, ראש אגף כלכלה, רו"ח דגן לוין וראש המחלקה המשפטית, עו"ד מיכי דרורי. בנוסף אליהם השתתף גם מנכ"ל ברית פיקוח ויו"ר ועדת המיסוי הבינקיבוצית, ירון רייכמן. סיכום הישיבה היה שהוועדה תקיים דיון המשך בנושא ומבקשת מנציגי האוצר לחזור עם תשובות לגבי ההסתייגויות שעלו, כולל לגבי חברי הקיבוצים.

כזכור, בשבוע שעבר נעשתה פנייה בנדון למנכ"ל ביטוח לאומי מטעמה של ועדת המיסוי הבינקיבוצית,  והנושא הועבר לדיון גם בוועדות הכנסת שהוקמו לאחרונה.

בתחילת השבוע שלח ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, רו"ח דגן לוין, מכתב לסגן החשב הכללי, גילי כהן, בהמשך לדיון שהתקיים עמו בסיוע ח"כ אלון שוסטר, וביקש כי הקרן שהממשלה מייעדת לסיוע לעסקים קטנים תותאם גם לקיבוצים. במכתבו, שחובר ביחד עם ראש המחלקה המשפטית בתנועה, עו"ד מיכי דרורי ומנכ"ל ברית פיקוח ויו"ר ועדת המיסוי הבינקיבוצית ירון רייכמן , נכתב בין היתר – "אנו מקבלים פניות מקיבוצים, מפעלים קיבוציים ועסקים קטנים הפועלים בקיבוצים לקבלת סיוע מהקרן, אך נתקלים בשני חסמים מוקדמים למימוש הבקשות – הראשון הינו חסם טכני - הקיבוצים מאוגדים כאגודה שיתופית בע"מ, וברשימת הטפסים אין טופס המתאים לתאגיד מסוג זה". היום (חמישי) נודע כי הבקשה נענתה (ראו פירוט באייטם הבא).

הצוות התנועתי, בראשות מזכ"ל התנועה ניר מאיר, הכולל את מנהל המחלקה המשפטית עו"ד מיכי דרורי וראש אגף כלכלה, דגן לוין, יחד עם חברי הכנסת שלנו, אלון שוסטר ורם שפע, מזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת ומנכ"ל ברית פיקוח ירון רייכמן, פעל במישור הפוליטי ובמישור המקצועי עם אנשי האוצר בארבעה נושאים עיקריים:

1. החלת המענק המיוחד לעצמאיים גם על יזמים ועובדי פנים בקיבוצים. במהלך השבוע פעל הצוות באינטנסיביות מול אגף התקציבים ורשות המיסים, בין היתר באמצעות דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כדי לשכנע אותם שעצמאים ועובדי פנים בקיבוצים שעבודתם נפגעה בשל משבר הקורונה זכאים כמו כל אזרחי ישראל למענק המיוחד שיקבלו העצמאיים. נכון למועד כתיבת הדיווח, טרם גובשו ונחקקו פרטי הסיוע (לכלל אזרחי ישראל), ועל כן לא ידוע האם חברי הקיבוצים ייהנו גם הם מההסדר.
2. התאמת דרישות הקרן לעסקים קטנים ובינוניים לקיבוץ, ובפרט איתור הסדר חלופי לדרישה לערבות אישית של ממלא תפקיד בקיבוץ/במפעל להלוואה. נכון למועד כתיבת הדיווח נמסר לנו שבקשתנו התקבלה והצוות בוחן את יישומה בפועל על ידי הבנקים והגופים המפעילים.
3. התאמת הפרמטרים של הסיוע הישיר לעסקים לקיבוצים.
4. השתתפות ב"נשיאות המעסיקים והמייצגים", גוף המייצג בין היתר את התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל בראשות אבו וילן, המייצג את המגזר העסקי, משקף לאוצר את מצוקתו ומקיים עמו מו"מ על הסיוע הנחוץ למגזר העסקי.

במקביל עסקו באגף כלכלה במגוון רחב של נושאים אחרים הקשורים למשבר הקורונה כמו: סוגיית המפעל החיוני בחקלאות ולמחלקי החשמל, עובדים זרים ופלסטינים ומתנדבים ישראלים בחקלאות, ועוד. תחום פעילות מרכזי נוסף הוא בחינת צרכי ומצוקות הקיבוצים, ובהמשך ככל שיידרש השתתפות בגיבוש פתרונות לקיבוצים שיקלעו לקשיים.

אגף החינוך, בראשות דבי ברא"ס ממשיך לעבוד בימי הקורונה,  "השטח החינוכי" – מנהלי קהילה, מדריכים, גננות, צוותי הגיל הרך, מנהלות ומנהלי החינוך וכמובן ההורים, מבקשים סיוע עם המצב החדש והצוות נענה לכל פניה", אומרת ברא"ס, ומוסיפה: "מעבר לפגישות אגפיות ומחלקתיות באמצעות ה"זום", ערכנו שתי פגישות רבות משתתפים ומשתתפות אחת של "שבילים" עם מנהלי החינוך החברתי והשנייה של "הגן הקיבוצי" עם מנהלות הגיל הרך בקיבוצים ובמועצות האזוריות. בנוסף נערכו פגישות עם פורום יועצי "שבילים" בהתייחס להיערכות לחירום לחשיבות הקשר הרציף עם הילדים, הנוער והמשפחות, עם צוותי החינוך שברובם הוצאו לחל"ת ועם הנהלת הקיבוץ, וכמובן נמצאים בקשר שוטף עם כל מנהלי החינוך למיפוי מערכות החינוך בקיבוצים".

ומוסיפה: "אנו עוסקים בכתיבת עקרונות הפעלה לשמירה על הרצף החינוכי הקהילתי בבית הקיבוצי והמלצות למודל הפעלת מערכת חינוך קהילתית בחירום כבסיס לדיוק קהילתי שלם".

בנוסף ערכו פעילות ופעילי האגף עשרות שיחות עם ראש מנהל חברה ונוער(חגי גרוס) וראש המנהל לחינוך התיישבותי (אילנה נולמן) וראש אגף הבטחוני חברתי במשרד הבטחון, במטרה לאפשר המשך פעילותם החשובה של השינשינים- 75% ממשלחת שנת השירות ממשיכים במשימתם הנדרשת.

כאשר כמובן כל הזמן הזה נמצאים פעילי מחלקת שנת השירות בקשר רציף וקבוע עם מלווי הקומונות, השינשינים וההורים, ועורכים איתם שיחות הסברה והיערכות לאור מצב החירום.

אגף חברה וקהילה, בשיתוף פעולה עם כלל אגפי התנועה, ריכז המלצות לעקרונות המרכזיים שיכולים לשמש מעין "מפת דרכים" להפעלת הקהילה בימים אלה, עם הרחבה לפי תחומים, רעיונות פרקטיים, קישורים ומידע רלוונטי. הכוונה היא להמשיך ולעבות את המסמך בתחומים השונים לאורך התקופה. לטובת מי שטרם נכנס: לחצו כאן.

נשמר הקשר עם ממלאי וממלאות התפקידים החברתיים בפגישות הזום (מנהלי צמ"ד, מנהלי תרבות, מנהלי בריאות ורווחה, מנהלי מש"א). מפגשים אלו מאפשרים העברת מידע מקצועי,  שיתוף בין כולם, ולא פחות חשוב תמיכה. בקבוצות הווטסאפ ניתן מענה מיידי לשאלות בתחומים השונים וכן שיתוף רב ברעיונות. כן נשלח לממלאי התפקידים דור אלקטרוני המכיל ריכוז מידע רלוונטי לתחום, עם טיפים לכאן ועכשיו.

"גם אנחנו נפגשות לישיבת אגף שבועית בזום, כדי לשמור על השגרה ומהוות קבוצת תמיכה בינינו", אומרת ד"ר אילת גלס, ראשת האגף, "חייבים להיות ב"כאן ועכשיו" ובו בזמן להמשיך לקיים פיתוח וגיבוש תוכניות לביצוע ליום שאחרי. זה קשה אך הכרחי, הקורונה כרגע איתנו אבל לא לתמיד... לדוגמא, צוות "שיבה בחברה טובה" נפגש בישיבת זום עם אגף כלכלה כדי לעסוק בממשק שבין אגף חברה וקהילה וכלכלה בנושא הוותיקים, בדגש על תעסוקה. יצאנו עם משימות להמשך, למרות שכל אחד מאיתנו עסוק כרגע בתחום הספציפי שלו."

אילת רואה במצב החירום שנוצר הזדמנות להרחיב את מעגלי השותפות והשותפים לעשייה החברתית-קהילתית בקיבוצים: "חיזוק הרשתות החברתיות שלנו מחזק את החוסן הקהילתי, ואם נעבוד נכון זה יישאר שלנו גם לאחר שהקורונה תחלוף. בפרפזה על דבריו של  פרופ' דוד פסיג (עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות) – השתייכות לקהילה קיבוצית מיטבית מומלצת בשגרה, מומלצת שבעתיים בחירום."

לדברי עפרי רביב, ראש האגף: "זו שעת מבחן עבורנו, לדעת להחזיק גם את התוכניות החברתיות המשמעותיות שלנו וגם להתגייס לסיוע לחברה הישראלית. אני מזמין את כל מי שיכול לתרום בתוך הקהילה וגם מחוצה לה, כמובן שיש קשיים אמיתיים לעשות זאת בשל ההגבלות הבריאותיות אך מי שירצה ימצא דרך. במקביל, אנו מנצלים את הזמן להערכות ותכנון קדימה. קושי משמעותי אנו רואים אצל הצעירים הנאלצים לחלק את זמנם לאורך כל שעות היממה בין עבודה וטיפול בילדים. זו בהחלט תקופה מאתגרת לכולנו ואנו ממליצים להיעזר במגוון של אפשרויות לייעוץ רגשי וסיוע לסובלים מלחץ, על מנת שכולנו נעבור בשלום את הימים האלו."

הצרכים הדחופים הם גם פנימה, לתכניות האגף השונות וגם לסייע בתחומים נדרשים למען כלל החברה הישראלית. במסגרת זאת הוקם חמ"ל ההתנדבות בהובלת מחלקת הנח"ל של התנועה. החמ"ל עובד בצורה דיגיטלית לחלוטין מול מתנדבים ומול עמותות ומועצות אזוריות המסייעות לאזרחים מבוגרים ונזקקים וכן מול חקלאים הזקוקים לעובדים או מתנדבים. עד עתה התנדבו דרך החמ"ל עשרות אנשים בכל רחבי הארץ. כמו כן נעשה חיבור בין עמותות ובין קיבוצים בעלי יכולת להכיל לוגיסטית מרכזי אריזת וחלוקת מזון למאות נזקקים ברחבי הארץ.

בעקבות הנחיות הממשלה שנועדו להאטת התפרצות מגפת הקורונה ובכללן צמצום מאסיבי של הפעילות הכלכלית וצמצום דרמטי של שוק העבודה יחד עם ירידות חדות בשוק ההון, נאלצים הקיבוצים להתמודד עם פעולת מספריים מכבידה ומאתגרת: מהצד האחד חברים אשר פוטרו או הוצאו לחל"ת ממקום עבודתם ובכך בין לילה איבדו את מקור פרנסתם (ועלולים למצוא עצמם "נסמכים" על רשת הבטחון), ומהצד השני ירידה בנכסים (קרן מילואים, למשל), ומקורות  ההכנסה של הקיבוץ והתזרים המיידי של קופת הערבות ההדדית.

המצב החדש דורש התארגנות מהירה בתחום הביטחון הסוציאלי בקיבוץ, בשני מהלכים משיקים:

1. שמירת הזכויות הסוציאליות והביטוחיות של חברים מובטלים  (בין בשל הימצאותם בחל"ת ובין משום שפוטרו ממקום עבודתם), למשל ע"י וידוא המשך צבירת זכויות פנסיוניות (בין באמצעות המשך הפקדה של מקום העבודה ובין על ידי החבר).    

וגם, צמצום עלויות והוצאות, תכנון נכון של הפקדות קיבוציות לפנסיה, מיצוי וטיוב השימוש במקורות הצבורים של הערבות ההדדית.

2. סיוע לחברים לממש זכותם לדמי אבטלה היכן שרלוונטי, מיצוי זכויות הבטחת ההכנסה, השלמות שכר ותשלומי רשת ביטחון לחברים שנפגעו בהשתכרותם, תשלום מענקי "חלף דמי אבטלה" בהתאם להתחייבויות הקיבוץ כלפי עובדי הפנים שאינם מכוסים בביטוח הלאומי.

המלצות יישומיות לקיבוצים:

• לקיים שולחן עמיתים פעיל לעניין הביטחון הסוציאלי שיבחן, יזום ויפעל לשמירת והבטחת הזכויות הסוציאליות, העכשוויות והעתידיות, של החברים אשר יצאו לחל"ת או פוטרו.
• לפעול בהתאם לאמור בהסדרי הערבות ההדדית והבטחון הסוציאלי הקיימים בקיבוץ, ובהתאם לצורך לרעננם ולהתאימם.
• להסתייע בייעוץ מקצועי של היועצים הפנסיונים.                                                               

חן זרחיה, רכזת מסלול הנח"ל: "אני מאמינה שמשברים הם מלמדים ונותנים הזדמנות להסתכל על הדברים הברורים אחרת. אנחנו לומדים לייצר ולדרוש עשיה משותפת בתוך השינויים ולפי הצרכים".

מתנדבי שנת השירות שנמצאים בשלב התגבשות והקמת הגרעינים יצאו במהלך השבוע לחזק את ידיהם של החקלאים ולעזור בהתנדבות. בימים האלו הם נמצאים באדמית ומסייעים בחקלאות ובשאר העבודות הנדרשות בישוב.

חיילי פרק המשימה הלאומית, שבימים הרגילים עוסקים בעשייה חינוכית, ממשיכים גם כעת לסייע ולפעול ברשות המקומית. הם לוקחים חלק במסגרות החינוכיות בבית החולים לילדי הצוותים הרפואיים, חמ"ל טלפוני שמסייע לקשישים ונזקקים ועזרה בשינוע מוצרי מזון והיגיינה לתושבים.

גם בקרב שאר גרעיני הנח"ל שהתגייסו כבר ונמצאים בצבא, החיילים שומרים על קשר בין חברי וחברות הקבוצה במקביל לעשייה בתפקידים השונים. החיילים ממשיכים בפועלם במסגרת הנחיות משרד הבריאות וחלקם אף נשלחו לפרק זמן ארוך לבסיס בכדי לסייע בשמירה על ביטחון המדינה, תוך צמצום מגע עם אזרחים. בנוסף חיילים בתפקידים תומכי לחימה שינו את יעדם לתמיכה בעורף בתפקידים שונים מול אוכלוסייה אזרחית.

מ' נפגעה מינית על ידי אחיה הגדול ממנה מאז שהיא זוכרת את עצמה. ככל שבגרה, תדירות המעשים וחומרתם עלתה, בחסות איומים עליה מחד, ומנגד הבטחת הטבות ומתנות אם תתמסר למעשיו. רק כאשר ישנה מ' מחוץ לבית - אצל חברות או בני משפחה אחרים - יכלה למלט עצמה מן התופת מבית.

מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית- קרוב ל-40% מן הפגיעות המיניות בילדים מתחת לגיל 12, מבוצעות על ידי אחד ההורים או האחים, דהיינו- קרוב משפחה המתגורר, על פי רוב, עם הילד/ה.

עבור מ' ועוד ילדות וילדים רבים אחרים כמותה, הבית לא היה ולא יהיה לעולם מרחב מוגן ובטוח. התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובעולם מהווה איום על הבריאות של כולנו וכן על הרווחה ותחושת המוגנות שלנו.

ההגבלות ההולכות ומחריפות, חוסר הוודאות הכלכלית ובעקבותם הפחדים שהולכים ומצטברים כמו גם העדר מסגרת חינוכית ותעסוקתית בעקבות השהות הכפויה בבית- יוצרים אצל רבים תחושה של כאוס והעדר שליטה. אקלים זה של חוסר וודאות יוצר קרקע לאלימות מסוגים שונים, מטבע הדברים כלפי הקרובים הסובבים את הפוגע.

מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בשיתוף אגף צעירים ומעורבות בחברה הישראלית במסמך מיוחד - 

בעת משבר ולנוכח האיום הכלל עולמי של מגפת קורונה, אי הוודאות והסגר, אנו עדים להגעה הולכת וגוברת של בני ובנות הקיבוצים – החל מצעירים וסטודנטים ועד למשפחות צעירות וצעירות פחות -  חזרה הביתה אל המקום הבטוח: הקיבוץ.

קיבוצים - הקשיבו, הקשיבו:

אם גם אצלכם יש בנות ובנים שחזרו בתקופה זו לקיבוץ, חשוב לשים לכך לב, לתת להם מענה ולחזק את תחושת השייכות שלהם.  

הדבר משמעותי גם עבורם, גם עבור הוריהם וגם עבור כלל הקהילה, ששותפה להרחבת הערבות ומרוויחה מנוכחות הבנים בקיבוץ.

מה כדאי לעשות?

התחילו במיפוי: מי מהבנים והבנות שלנו נמצאים בקיבוץ? עם מי הם פה?  האם יש להם דירה? אולי גרים עם ההורים? ואולי ההורים צריכים סיוע?

בדקו מה שלומם: איך הם מסתדרים עם המציאות החדשה? מה השאירו מאחור? הם יש להם חששות (כלכליים, משפחתיים)? האם זקוקים לסיוע עם הילדים? איך הם מסתדרים עם נושא המגורים?

אז מה ההבדל בעצם? האמת לא הרבה, אבל אנחנו קצת פחות בהלם.

האם הייתי מוותרת על המציאות הביטחונית בה אני חיה? בזה הרגע. האם הייתי מוותרת על הבית שלי, המקום בו נולדתי והולדתי משפחה, לא. אבל כל הזמן, כולם, שואלים איך אתם מגדלים ככה ילדים. אני אומרת לאנשים שהילדים שלנו מפסידים הרבה ובאותו הזמן גם מרוויחים משהו אחר, לא מוחשי וקשה להגדרה, אבל לטווח ארוך יש בו משהו, ולא, אני לא מדברת על טראומה. אני מדברת על משאבי התמודדות.

אם להאמין לכתבי הדרום והביטחון חווינו 23 סבבים בשנתיים האחרונות. 23 פעמים בשנתיים האחרונות עצרתי את סדר יומי, הפסקתי ללכת לעבודה, הילדים לא הלכו לבית הספר, בילינו שעות ולילות בחדרים הממוגנים. בשעת לילה מאוחרת כעבור זמן מה הודיעו בפיקוד העורף שיש חזרה לשגרה. ברומטר האימהות יודע להגיד כבר זמן מה שמה שפיקוד העורף קורא לו חזרה לשגרה, ומה שאנחנו חוות, ומה שאנחנו חוות דרך הילדים הוא מתאר הרבה דברים ששגרה היא לא חלק מהם. אבל כמו תמיד, מי יותר, מי פחות, התמודדנו. קצת טיפולים פסיכולוגיים, הרבה אוכל (מוכר?) ספורט, חברים וקהילה.

ולכן, כשזה קרה, הפעם לכולם, חשנו את אותן תחושות בדיוק, של איך מסתדרים, ומה נעשה עם הילדים, ואיך נתארגן בתא המשפחתי. פשוט לא היינו בהלם. אנחנו פשוט מתורגלים. אני צופה (באמת לעיתים רחוקות) פסיכולוגים שמדברים על התמודדות בימי קורונה עם אי וודאות, עם תחושת בדידות וחוסר אונים, ואני אומרת לעצמי, היי, אני את זה כבר תרגלתי עם הילדים. כל כך הרבה פעמים.

בטיפול נמרץ כללי בבית החולים סורוקה בבאר שבע עובדות שתי רופאות ממשמר הנגב, ד״ר גליה קרפ וד״ר לימור בסר. עבודתן בשגרה, ככל שעבודת רופאים היא שגרה, מציב אותן ביום יום בסיטואציות מאתגרות, לא פשוטות ומורכבות . באגף הסמוך אליהן בבית החולים סורוקה עובדת נירית טולדנו, גם היא תושבת משמר הנגב, מיילדת תינוקות רבים ומביאה חיים לעולם - תפקיד מרגש המחייב נוכחות ומשמרות אינטנסיביות.

 במשמר הנגב קיימים עובדי רפואה ,אחיות, אנשי מ"דא ועובדי מרפאות, שבימים אלו עובדים קשה בשביל לשמור על כולנו.

בתקופה הזו של התפשטות מגפת הקורונה בארץ, העבודה היא מסביב לשעון. המחוייבות לסייע לכמה שיותר חולים בעת משבר גדלה אף יותר, והרצון להתגייס ולתת יותר שעות עבודה מתעצם. עקב המצב, ילדיהם נותרו בבית ללא מסגרות חינוכיות ופעילות פנאי, ועלה הצורך לתת מענה קהילתי כדי לסייע.

 קיבוץ משמר הנגב, בהובלת מועצת החינוך ובסיוע אגף החינוך ומינהל חברה ונוער במשרד החינוך התגייסו לעזרה ופתחו בקיבוץ שמרטפייה כדי להקל ככל שניתן על משפחות הרופאים בקיבוץ. ילדי הצוותים הרפואיים מגיעים בשעות היום לפעילות בהובלת צוות החינוכי ומאפשרים להורים להתמקד בעבודתם החשובה.

פרופסור סגל: לאור הסכנות שעשויות לנבוע מנגיף קורונה, אנחנו במעבדה, במכון וייצמן, שמנו בצד את כל המחקרים שלנו והתגייסנו כדי לפתח כלי שלדעתנו יוכל להיות אסטרטגי במלחמה במגיפה. פיתחנו שאלון מקוון, פשוט ,שאנחנו מבקשים מכל אזרח למלא (או שימלאו עבורו), שלוקח דקה למלא. השאלון בוחן את המידה שבה אדם פיתח תסמינים שנובעים מקורונה. בעזרת המידע אנחנו בונים ״מפות חום״ שמאפיינות את כמות האנשים שפיתחו תסמיני קורונה בכל יישוב או שכונה, ואנחנו מנבאים מראש מוקדי התפשטות של המגיפה. מידע זה יוכל לשמש את משרד הבריאות לאיתור מוקדי התפשטות, שיהוי החולים שם ובידודם, וגם לאפשר הקלה במקומות אחרים בהם לא צפויה התפשטות של הנגיף".

פרופסור סגל, בפנייתו אל עדי רמות, מחלקת בריאות ורווחה של התנועה הקיבוצית מדגיש כי "המידע שנאסף הוא אנונימי והמטרה היא רק לאתר אזורים בעייתיים. הצוות כאן עובד מסביב לשעון בניתוח הנתונים והצגת המידע. אנחנו ננגיש את כל הממצאים בזמן אמת".

אנא כנסו ללינק ומלאו את השאלון