כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

קהילה קיבוצית במיטבה בימי קורונה

איך מחזקים ומשמרים קהילה קיבוצית לאור האיום הנוכחי? איך הופכים את המשבר הזה להזדמנות? אנחנו נשענים על תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה, ומנסים להתאים ולמנף אותה לימים אלו

ציירה: גליה רון

המשיכו לקרוא על קהילה קיבוצית במיטבה בימי קורונה

קול קורא להתנדבות לסיוע לנפגעי משבר נגיף הקורונה

לאור משבר נגיף הקורונה, הוקם באגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, חמ"ל למתנדבים בקיבוצים ומחוצה להם, במטרה לקחת חלק פעיל ולסייע במגוון דרכים במישור הקיבוצי והארצי, בהתמודדות עם האתגרים הקהילתיים והחברתיים שנוצרו בעקבות המציאות החדשה

הקהילה הקיבוצית למען הוותיקים

התנועה הקיבוצית בשיתוף עם ארגון 'לתת' מתגייסים על מנת לייצר סיוע חירום במשימה הלאומית לבלימת התפשטות הקורונה בקרב האוכלוסייה הנזקקת והפגיעה ביותר - הוותיקים

קורונה – עדיין אתנו ולעוד הרבה זמן

הסביבה משתנה בקצב מהיר ואנו נדרשים להתאים את עצמנו לסיטואציה החדשה. הכלל כי תהליכי שינוי דורשים ולוקחים זמן - אינו תופס יותר ועלינו להסתגל במהירות למציאות. אתגר. מחולל המשבר הוא בריאותי ועל כן מערכת הבריאות נדרשת לכך יותר מכל

צילום מסך מתוך וידאו של משרד הבריאות

קופ"ח כללית והתנועה הקיבוצית עוזרות לכם להישאר בריאים גם בתקופת הקורונה

לא צריך לצאת מהבית וללכת למרפאה כדי להתייעץ עם רופא – אפשר להתייעץ עם רופא מהבית

קראו עוד על שירותי קופת חולים כללית מרחוק

משבר מגפת הקורונה בכלכלה הקיבוצית

האתגר הראשון שמציב בפנינו המשבר הנוכחי הוא אי ודאות קיצונית והעדר נקודות משען בדמות משברים דומים מהעבר, שניתן ללמוד מהם. מבנה הכלכלה הקיבוצית וענפיה המרכזיים צמצמו, יחסית, את הפגיעה המיידית בכלכלת הקיבוצים, אך חלק מהקיבוצים סובלים מפגיעה קשה בענף התיירות והאירוח, וכן בתעשיה, בתשתיות, בעסקים הקטנים

צילום: יואב סיני

קראו את הכתבה המלאה

הובלה מתואמת לנוכח אתגר מתמשך

במצב של חוסר ודאות מתמשך, וכאשר אנחנו נדרשים להגיב למציאות משתנה ואתגרים שקשה לצפות אותם, חשובה מאוד עבודה מתואמת ורציפה של כלל ממלאי התפקידים בקהילה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה על הובלה מתואמת לנוכח אתגר מתמשך

ניהול המשאב האנושי בימי קורונה

אין ספק שזוהי תקופה מאתגרת לכל העוסקים בניהול המשאב האנושי בקיבוץ. ענפים נסגרים ועובדים אינם מגיעים לעבודה. מצד אחד, אנחנו רוצים לשמר את הקיבוץ מתפקד ומצד שני, הנחיות המדינה מחייבות אותנו להימנע מהעסקה במסגרות שהוגדרו כמחויבות בסגירה

צילום: רוני חסיד

אחרי כמה ימים של תגובה, עכשיו הזמן לדיון משותף בהנהלת הקיבוץ כדי לקבוע מדיניות וכדי לקבל גיבוי מלא בעת הביצוע ולתת לכל הקולות להישמע:

במה תתבטא הערבות ההדדית שלנו בתחום הפרנסה?
האם הערבות ההדדית היא רק לחברי הקיבוץ או גם לשכירים העובדים איתנו?
האם אנחנו ערוכים לתת חלף דמי אבטלה לחברי הקיבוץ המושבתים מעבודה?
עד כמה המערכת התקציבית של הקיבוץ יכולה לספוג הוצאות בלתי צפויות בתחום עלויות העבודה ללא הכנסות?
אם נותרו מעט מקומות עבודה, למי לתת אותם מבין אלו שכרגע מחוסרי עבודה? כיצד אנו מתעדפים?
האם להמשיך להפריש לפנסיה כשאין הכנסה מעבודה? לחברים? לשכירים? כיצד אנו מתעדפים?
איך תומכים בעובדי החוץ שנמצאים בחל"ת ובבעלי העסקים הקטנים שכרגע לא פעילים?
איך לייצר מערכת התנדבות אפקטיבית שתשפיע על כלל הקהילה?
האם חלוקת מזון למבודדים וקשישים כהתנדבות או בתשלום למי שכרגע מחוסר עבודה?
איך תומכים בהורים לילדים צעירים שעבודתם מוגדרת כחיונית (בתי חולים, חקלאות, רשתות מזון)?

אין פיתרון אחד שהוא הנכון לכולם. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות וברור שכל אחד פועל בהתאם למה שהכי נכון בקיבוצו. החשוב ביותר זה לעשות הכל בדיאלוג ישיר עם העובדים ובהסכמתם, מתוך הנחה שבקרוב הם ישובו כולם לעבודה בתחושה שגם כשהיה קשה היה איכפת לנו מהם ושהם חלק מקהילת קיבוצנו. וכן, לתמוך ולסייע למנהלי הפעילויות בזמני חוסר ודאות ובתהליכי קבלת החלטות בזמנים קשים על ידי חיזוק, הצפת הצורך בתמיכה רגשית, הרגעה, תיקוף המציאות ופרגון על ההתמודדות עם המצב.

חינוך קיבוצי במיטבו בימי קורונה: מתווה היערכות קיבוצית לפעילויות הפגה חינוכיות - מענה לצורך אמיתי

מסמך זה מבקש להציע להנהלות הקיבוצים יחד עם מנהלי מערכות החינוך חלופות ישימות שיאפשרו לקיים פעילות חינוכית חברתית להפגה בקיבוצים במצב הנתון בו

צילום: רחלי וורטמן

אנו בוחרים להדגיש את חשיבות קיומה ופעילותה של מערכת הפגה חינוכית קהילתית במודלים או מתווים המותאמים למצב החירום המשתנה כחלק מהמאמץ הקהילתי למען הקהילה כולה. המתווים המוצעים פה הם בסיס לשינויים והתאמות בכל קיבוץ וקיבוץ בהתאם ליכולותיו ולמציאות שלו.

שגרת חינוך המותאמת למציאות מהווה מגדלור קהילתי בקהילה חפצת חיים בחירום ובשגרה – ומחויבותנו היא להתאים את אופן הפעלתה למשאבים האנושיים, הכלכליים והערכיים.

ומה זה אומר בפועל:

מנהל החינוך - בכל מתווה או התארגנות למנהל החינוך תפקיד מרכזי - בלעדי מבוגר אחראי מקצועי ומחויב לא ניתן ליצור מענה חינוכי מיטבי מותאם. תפקידו:

ליזום ולהתוות את השגרה החדשה מתוך הבנת תפקידה של מערכת החינוך בעת חירום עבור הקהילה כולה.
להוביל את המתווה החליפי מתוך היכרות עם כלל השותפים, מחויבות לעבודה מערכתית והבנה ששגרת חינוך בחירום תתמוך בחזרה לשגרה לאחר יעבור זעם.
לתכלל את הפועלים בשטח, לתמוך, לזהות הזדמנויות, להתחבר ליוזמות קהילתיות ולשלב את הילדים והנוער ביוזמות הפועלות.
להרחיב את מעגל השותפים בקהילה כדי לבסס את המחויבות הקהילתית למתן מענה קהילתי הפגתי- חינוכי מתמשך.
מחויב להיות חלק פעיל מצוות צח"י ולהתאים את הפעילות ההפגתית חינוכית קהילתית להנחיות.

בפני הקהילה עומדים שני מתווים כדי לממש את האפשרות למתן מענה קהילתי לילדים ולנוער. בשני המתווים מקומו ותפקידו של מנהל החינוך הם הבסיס המקצועי בשיח החינוכי-חברתי-קהילתי ועל תכנית הפעולה לאפשר, ככל שניתן, שמירת רצף מפגשים קבוצתי

קראו עוד על המתווים למימוש האפשרות למתן מענה קהילתי לילדים ולנוער

חזקים מהרוח

חשוב שנכיר את דרכי התמודדות עם מצבי לחץ ונעודד את בני המשפחה לנקוט בדרך המתאימה לו/לה

צילום: רותם ברדיצ'בסקי לוי

המציאות העולמית העכשווית מעמידה אותנו בפני שינויים תכופים, נרחבים ולא מוכרים בחיי היום יום. משבר נגיף הקורונה שנחת עלינו באופן דרמטי ופתאומי מאיים על תחושת שווי המשקל הנפשי שלנו. סדר היום הרגיל שלנו, ההתנהלות השגרתית והבנת העולם, משתנים במהירות לנגד עינינו: מערכות החינוך, מקומות הבילוי ומקומות עבודה נסגרים בזה אחר זה ובקצב מסחרר. במצב כאוטי כזה, קיימת תחושה מאיימת במישור הבריאותי, הכלכלי והחברתי. כתוצאה מכך, עולים סימני שאלה לגבי עצם המשמעות שלנו ותרומתנו למסגרות בהן אנו חברים. לסימני שאלה אלו עלולות להתווסף גם תחושות של ירידה בערכנו וחשיבותנו.

במצב שנוצר, ובודאי אם וכאשר תתפתח מציאות שבה בעצם מרביתנו נמצא את עצמנו בבידוד ביתי, יש מקום להתייחס באופן מיוחד לצד הרגשי ולדינמיקה המשפחתית אשר תיווצר במצב בו מרבית המשפחות יהיו ספונות בביתן ובליווי התחושות אותן תיארנו. מרבית בני האדם מגיבים ביותר מדרך אחת ולכן חשוב לזהות דרכים אלו אצל כל אחד מאתנו ולעודדן.

עלינו להבין, כי במידה ולא ניתנה האפשרות לכל אחת אחד מבנות ובני המשפחה להתמודדות מושכלת עם העובדות אבל בעיקר עם הרגשות, הפחדים והמתחים, המצב עלול להיגרר למשבר ולהתבטא לעתים ע"י גילויי כעס ואף אלימות. לכן, נראה לי חשוב שנשים לב שפרט לשיחות ולנושאים הפרקטיים או היום-יומיים שיתנהלו בודאי בבית, יש מקום לשים לב גם לרגשות ולתחושות השונות של כל אחת ואחד מבנות ובני המשפחה.

בהקשר זה חשוב שנשים לב במיוחד להתחשבות ולתשומת הלב ברגשותיהם של הבנים והגברים במשפחה: ילדים, נערים, גברים מגיבים באופן חריף יותר למצבי מתח הנוצרים מתוך חרדה, תסכול קושי להתמודד. לכן, חשוב לנסות לדבר אתם גם על הרגשות שלהם (אשר בשל ההבנייה החברתית קשה יותר לגברים). דיבור והתנהגות נינוחה מאפשרת תחושת מוגנות כמו גם יכולת הדדית לביטוי עצמי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה

גם הקורונה לא תעצור את התרבות הקהילתית!

התרבות בקיבוצים, מאז ומעולם היוותה עוגן בקהילה הקיבוצית בימים טובים ובימים מאתגרים. רכזי התרבות, מצליחים להמציא עצמם מחדש וביחד עם חברי הקיבוץ מגלים ומוכיחים שיצירתיות, גמישות והכרות עם הקהילה - מסייעים בתחושת השייכות, הגאווה וההתמודדות עם הבלתי צפוי

צילום: עופר גתי

המשיכו לקרוא עוד רעיונות לפעילות תרבותית וחברתית בזמן הקורונה

קהילה קיבוצית בימי קורונה: בין אחריות החבר לפרנסתו לערבות הדדית

צמצום הפעילות במשק הישראלי בעקבות משבר הקורונה הביא גם לפגיעה וצמצום וביטול מקומות עבודתם של חברים, עובדי פנים ועובדי חוץ כאחד. מעבר לחוסר הוודאות והדאגה נוכח התפשטות נגיף הקורונה, הנחיות משרד הבריאות וההתארגנות המחודשת שנכפו על כולם, אותם חברים, אשר איבדו את מקום עבודתם עקב המשבר, מוצאים עצמם בחשש גדול מפני העדר מקור פרנסה

חברים שהנם עובדי חוץ, היינו – שכירים, המועסקים אצל מעבידים מחוץ לקיבוץ (לרבות תאגידים בהם הקיבוץ הנו בעלים או שותף), אשר הוצאו לחל"ת או פוטרו עקב המשבר – זכאים, בדומה לכל שכיר במצבם, להרשם בשירות התעסוקה ולאחר מכן להגיש תביעה לדמי אבטלה. חברים, אשר הכנסתם מעבודה ו/או מדמי אבטלה תהיה נמוכה מ"רשת הבטחון" או "תקציב הקיום" הנהוגים בקיבוץ, יהיו זכאים להשלמה במסגרת מנגנוני הערבות ההדדית ובהתאם לכללי מנגנונים אלה. נציין ונדגיש, כמובן, כי הזכאות להשלמה מרשת הבטחון למי שנרשם בשירות התעסוקה ומקבל (או עתיד לקבל) דמי אבטלה, אינה מותנית בביצוע עבודה כלשהי במסגרת הקיבוץ או אצל מעביד כלשהו. אם הקיבוץ רוצה להציע עבודה מתאימה אשר שכרה גבוה מדמי אבטלה ואף מונעת "נפילה" לרשת בטחון זה נראה פתרון קביל לפי כללי רשת בטחון.

במצב רגיל, חבר אגודה העובד באגודה, אינו מוגדר כ"עובד" ע"פ דין. לפיכך, אלא במקרים בהם נקבעו יחסי עבודה בין חבר לקיבוצו, החברים עובדי פנים בקיבוץ, אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ולכן לא יהיו זכאים לדמי אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי. המקור ל"חלף דמי אבטלה" לחברים אלו הנו הקיבוץ, ויש מקום להחיל ביחס לחברים אלה אותם כללים הנהוגים כלפי עובדים שכירים במשק לעניין הזכאות לדמי אבטלה: גיל ותקופת עבודה ולחשב את מענק חלף דמי האבטלה בהתאם לאמות המידה של המוסד לביטוח לאומי – ללא תלות או קשר בהכנסת בן/בת זוגו של החבר ונכסיהם. מובן כי גם לחברים אלה תעמוד, בדומה ליחידות משפחתיות של חברים עובדי חוץ, האפשרות להיעזר במנגנוני הערבות ההדדית של הקיבוץ.

מרכיב נוסף, עליו יש לתת את הדעת בתקופה בה חברים (בין עובדי פנים ובין עובדי חוץ) אינם משולבים במקומות עבודתם הרגילים, הנו רציפות ושיעור ההפרשה לפנסיה ולקרנות השונות, בין על מנת שלא לפגוע ברצף הזכויות של החבר בקרנות ובין על מנת לצמצם או לא לייצר "גרעון אקטוארי" לעת יגיע החבר לגיל פרישה. המלצתנו הנה כי, ככל האפשר, תימשך צבירת הזכויות – בראש ובראשונה – הפנסיוניות – של החברים ולו בשיעור המינימלי הנדרש לשם הבטחת זכויותיהם לגובה "פנסיית הרשם". המקורות להפקדות הפנסיוניות בגין חלקו של החבר הנם, בראש ובראשונה, הכנסת החבר מדמי אבטלה (לעובדי חוץ) או חלף דמי אבטלה (לעובדי פנים). ביחס לחלקו של המעביד, המלצתנו כי תחול על הקיבוץ, כאשר הקיבוץ יכול לשקול כי על הפקדה זו יחולו הכללים ואמות המידה של רשת הבטחון, היינו – ביצוע השלמה על ידי הקיבוץ, תוך בחינת המקורות העומדים לרשות החבר ובן/בת זוגו.

ותיקים בקיבוצים וקורונה –
הילכו שניים יחדיו?

כמו כלל הציבור בישראל, גם אנו בקהילות הקיבוציות רוצים לשמור על בריאות האוכלוסייה המבוגרת ולהגן עליה

בתוך כך חשוב לשים לב למספר דגשים:

להישמע להוראות משרד הבריאות ובכללן להימנע ממפגשים מרובי משתתפים, לא להיות בקרבת חולים או מבודדים, להקפיד על היגיינה אישית.
אנו רואים בקיבוצים רבים היערכות לסייע לוותיקים על ידי הבאת מזון ותרופות, סיוע בכביסה, ספריה, קניות ושירותים אחרים. זו כמובן יוזמה ברוכה וניתנת להרחבה בכל קיבוץ לפי יכולתו. ניתן להסתייע במתנדבים מרחבי הקיבוץ אשר שמחים לעזור בימים אלה.
זה אולי נראה מובן מאליו, אך הוותיקים אינם ילדים, ורובם גם בתפקוד גבוה ובריאים. נסו לחשוב יחד איתם איך לעבור את התקופה ומגבלותיה ולא להחליט בשבילם.
בימים אלה תחושת הבדידות עלולה להיות מורגשת יותר. ישנן דרכים להפגת הבדידות גם בתנאים הנוכחיים:

עודדו אותם להמשיך בשגרת פעילות גופנית כמו הליכה בשדות, אופניים, טיולי ערב, פטנק וכדומה.
אמנם ביקורים אינם מומלצים, אך שיחות טלפון אפשריות בהחלט. למשל משפחות (ללא קרבת דם), המאמצות ותיק ומתעניינות בשלומו בטלפון.
שיתוף של הוותיקים בפעילות אחרת שנעשתה ברשתות כמו סרטונים שהכינו הילדים בחינוך – שלחו גם להם. חלקם אולי לא יפתחו, אבל יהיו מי שיצפו וייהנו.
המפגש פנים אל פנים עם אנשים נוספים הוא משמעותי וחשוב. נסו לעודד מפגשים יזומים בקבוצות קטנות תוך הקפדה על הכללים הידועים, כמו למשל ארגון מפגשים של כמה ותיקים על הדשא, במרחק מה זה מזה.
ישנן משימות אותן ניתן לבצע בבתים כמו סריקות של תמונות לארכיון, בניית חידונים על הקיבוץ לגילאים הצעירים, הקלטה או צילום של סיפורי ותיקים לתיעוד, בישול ואפייה לחברים ועוד.

חשוב ליידע את הוותיקים מי הם נותני השירותים בתחומים שונים בקהילה בימים אלה, כולל טלפונים ותחומי אחריות, ולהמשיך לפרסם להם מידע רלוונטי ואחראי.

תקשורת קהילתית-קיבוצית –
היום יותר מתמיד

בימים אלה של חוסר וודאות, הציבור הקיבוצי שואל ומבקש לדעת מידע על החיים בתקופת הקורונה בחצר המשק ועלינו מוטלת החובה לנסות להעביר לו את המידע באופן הברור, המהיר והנכון ביותר

this work, by Anne Worner is licensed under CC BY-SA 2.0

חברות וחברי הקיבוצים, כמו כלל אזרחי ישראל מוצפים במידע בכלי התקשורת. אך ברבים מהמקרים, ישנו צורך בחידוד הנחיות מקומיות על מנת לשמור על בריאות הציבור בקהילה תוך קביעת הנחיות מפורטות לחברים. בעתות אלו, שוב – יותר מתמיד, יהיה בכל קיבוץ חבר/ה האחראיים על העברת המידע לציבור – בין אם זה החלטות צוות צח"י/הנהלת הקיבוץ/צוות יעודי לעניין הקורונה או כל גוף אחר המטפל בכך. לחליפין, החלטות ספיציפיות לקבוצות אוכלוסיה מסויימות – חינוך, וותיקים, צרכים מיוחדים ועוד.

הציבור הקיבוצי, כמו כל אזרחי המדינה, חשוף לדיווחים הבלתי פוסקים באמצעי התקשורת, אך פעמים רבות מבקש "תיווך" לשפה הקיבוצית – מה אפשר לעשות? איך לעשות זאת? מי מסייע לצרכים כאלה ואחרים ועוד ועוד. יותר מהכל, חשוב לשמור על שקיפות מלאה בקבלת ההחלטות ובהבאתם לכלל הציבור. הערבות ההדדית הקיבוצית יכולה וצריכה להשתקף גם בפרסומים השונים כמו למשל התחשבות ושמירה על בריאות ציבור הותיקים.

חשוב כי חברה או חבר אחד יהיה אחראי על שליחת כלל ההודעות, על מנת למנוע "הצפה" או חוסר אחידות במסרים. לתפיסתנו, דיווח יומי או פעם ביומיים נחוץ בתקופה זו, על מנת לענות על צרכים אלו. כמו כן, נכון להשתמש במגוון פלטפורמות שונות במקביל על מנת להגיע אל כלל החברות והחברים במשק: עמוד הפייסבוק הקיבוצי, קבוצות וואטספ קהילתיות, לוח המודעות ותאי הדואר ועוד. תפקיד דובר הקיבוץ/צח"י וכו' הוא לתקשר את ההחלטות הנוגעות לציבור הקיבוצי המקומי מתוך ידיעה שהדיווחים הרבים בחדשות מגיעים גם אליהם.

המשיכו לקרוא עוד על תקשורת קהילתית-קיבוצית בזמן הקורונה