כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

נתוני הצבעה כלליים מהקלפיות בקיבוצים:

אחוז הצבעה (קולות כשרים): 71.37% 
כחול לבן - 57.68% 
העבודה-גשר-מרצ - 27.49%
הליכוד - 8.66% 
ישראל ביתנו - 2.20% 
ימינה - 2.05% 
שאר הרשימות שהתמודדו - 1.87% 

לחצו כאן לכל התוצאות מכל הקיבוצים

מצאתם טעויות? אנא כתבו לנו - www@tkz.co.il

תודה ענקית מגיעה לרבקה גרצובסקי שריכזה והכניסה את התוצאות לאתר

במוקד התנועה שהתכנס ביגור היו המשנה למזכ"ל, גיל לין, מנכ"לית התנועה, הדס ילין-דניאלי, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, עפרי רביב, אורי אופיר שריכז את המאמצים לעידוד הצבעה בקיבוצים, פעילים נוספים ומתנדבים שהיו בקשר לאורך היום עם רכזים בשטח והמטות השונים לטובת עידוד ההצבעה. במקביל, הופעל בבית התנועה מטה מורחב של העבודה-גשר-מרצ, שאוייש בידי עשרות מתנדבים מתנועת המחנות העולים שהיו אחראים על שותפות ארגונית בהמרצה בראשות חניק מרשק, בו לקח חלק גם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר. צוות קמפיין המרחב הכפרי בהעבודה-גשר-מרצ כלל 9 רכזי אזור, בניהול חניק מרשק ויורי קנדל, ח"כ עמר בר-לב וגברי ברגיל דאג לחלוקת חומרים, ארגון מפגשים בקיבוצים ועוד בעזרת מאות נאמנים שגייסו חברי קיבוצים לפעילות במהלך הקמפיין ולהיות משקיפים ביום הבחירות עצמו.

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין שריכזה את שני הקמפיינים: "המטרה שלנו בבחירות האלו היתה להחזיר את הקיבוצניקים להיות אקטיביסטים פוליטית כמו שהיו בעבר, ואני שמחה שהצלחנו בכך.

חשוב לציין שקדמה לכך עבודת שטח של איסוף אנשי קשר בכל קיבוץ, על מנת שאלו ייתנו לנו נתוני אמת בכל כמה שעות על מספר המצביעים ויעודדו הצבעה בקיבוץ באמצעי התקשורת בכל קיבוץ".

מנכ"לית התנועה הוסיפה: "עוד קודם לכן, ערכנו בשיתוף שתי הרשימות – כחול לבן והעבודה-גשר- מרצ קמפיין – "נקראים לדגל-מתגייסים לניצחון", ובו קראנו להתנדבות בשתי המפלגות הללו. אני שמחה שגם שם, למרות הזמן הקצר, זכינו למענה יפה של התנדבות. חשוב לציין כי גם אנשי "משמר הבחירות", איתם עבדנו בצורה הדוקה, שיבחו את עבודת המטה והקיבוצניקים שעד תום ספירת הקולות התנדבו ל"מלא חורים" בקלפיות שלא היו בהן משקיפות ומשקיפים. עכשיו רק צריך שנבחרנו יבטיחו שהיתרון הגדול שיש ל"גוש שלנו", יביא להחלפת השלטון".

ביממה האחרונה מנסים אנשי משרד הבריאות למצוא דרכים יצירתיות לעצור את התפשטות נגיף הקורונה בישראל. מתוך הערכה שהמצב ילך ויחמיר, משרד הבריאות השיק את האפליקציה החדשה למעקב אחר חולי הקורונה בישראל שתעשה סדר לאזרחים המודאגים (להורדת האפליקציה למשתמשי אנדרואיד לחצו כאן). משרד הבריאות פרסם שורת הנחיות חדשות מחשש להתפשטות וירוס הקורונה, ובין היתר איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, תושבי ישראל השבים מכינוסים בינלאומיים בחו״ל יחויבו בבידוד ביתי של 14 יום, איסור לקיים אירועים המוניים והתקהלויות מעל 5,000 איש, איסור על מי ששב בשבועיים האחרונים מכל יעד בחו"ל להשתתף בהתכנסויות של מעל מאה איש והמלצה לבני 60 ומעלה ולבעלי מחלות רקע כרוניות כגון מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות נשימתיות או דיכוי חיסוני, להימנע מהתקהלויות וממגע עם אנשים ששבו מכל יעד בחו״ל או בעלי תסמינים או אנשים החשודים כחולים. זאת בנוסף לשורה של מדינות בעולם שמי שחזר מביקור בהן מחויב להיכנס לבידוד. 

בעקבות פניות שהתקבלו בתנועה הקיבוצית, ומתוך אחריות לבריאותם ושלומם של חברי הקיבוצים בכל רחבי הארץ והדיווחים על התפשטות מחלת הקורונה בישראל, ובעיקר לאור החשש להדבקתם של תלמידים והסגל החינוכי בבית הספר בגבעת ברנר, החליטה הנהלת התנועה לדחות את כינוס המועצה הקיבוצית שהייתה אמורה להתקיים ביום חמישי, 05.03.20. כפי שלמדנו מהתקשורת כל תלמידי בית הספר "ברנר" וכן אלפי אוהדי כדורגל הוכנסו לבידוד בית בעקבות ילד שחלה במחלה. לטובת שמירה על בריאות הציבור אל לנו לקחת סיכון מיותר ולו הקל שבקלים. על מועד חדש תצא הודעה בהקדם.

גם בתנועת המושבים החליטו על דחיית כנס הנהגות המושבים, שהיה אמור להיערך בעוד שבוע וחצי, למועד אחר. 

אגפי חינוך וחברה וקהילה הוציאו במשותף מסמך המלצות לקהילות ומערכות החינוך בקיבוצים כיצד להתמודד עם התפשטות הנגיף. בין ההמלצות נכתב "בהכירנו את מבנה הקהילות הקיבוציות שלנו זהו אירוע שנכון לטפל בו באמצעות התשתית הקיימת אצלנו – צוות ייעודי ששותפים בו כל הגורמים הרלוונטיים – מנהל.ת הקהילה, מרפאה, בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון, תרבות, דוברות וכו'. צוות צח"י הוא תשתית מתאימה ובהיעדרו אפשר לכנס צוות אד-הוק". לקריאת המסמך לחצו כאן

עדי רמות, ממחלקת הבריאות של התנועה הקיבוצית, לשעבר האחות הראשית של בית החולים "יוספטל" ושל המועצה האזורית חבל אילות אומרת: "אסור להקל ראש ולזלזל בהוראות משרד הבריאות, מה שקורה בימים האחרונים הוכיח כי אנשים שלא עקבו אחרי ההוראות או שאלו לא חלו עליהם בזמן, חשפו אלפים לסכנת הדבקות. משרד הבריאות מפעיל אתר ואפליקציה המתעדכנים כל הזמן עם ההוראות, וחשוב לצמד אליהן ולמלא אחריהן כל הזמן. 
לא פחות חשוב מכך – קיבוצניקים וקיבוצניקיות שחובת הבידוד חלה עליהם מתבקשים, כמו כל אזרח, להודיע למוקד המשרד."

עוד נכחו בפגישה גם מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזורית, ונציגים נוספים מהמועצות האזוריות. בפגישה הציג יוסטמן את משנתו בנושא התכנון במרחב הכפרי והעשייה המתגבשת בתחום במנהל התכנון, והתקיים דיון בנושא. בשיחה התגלו הסכמות בנוגע לשמירה על צביונו ועצם חשיבות קיומו של הקיבוץ, וההתאמה הנדרשת בין התכנון הפיזי לאורח החיים הייחודי בקיבוץ. נציגי התנועה הציפו סוגיות הנמצאות במחלוקת כגון סוגיות התעסוקה בקיבוץ, והשימוש במבנים בשטחו. כן עלו נושאים הנדרשים לתיאום ציפויות והסכמה כמו מערכת היחסים בין מנהל התכנון לרמ"י ורשויות נוספות. בסופו של המפגש, סוכם על הקמת צוות אשר יהיה אמון על הקשר עם יוסטמן ומנהל התכנון, על מנת לחדד את המורכבות והייחודיות של הקיבוץ בתוך המרחב הכפרי ולהביא לפתרונות אפשריים במגוון נושאים.

דגן יראל, ראש תחום קרקעות ובנייה בתנועה, שארגן את המפגש אמר לאחריו: "זה היה מסוג המפגשים שמאפשרים שיח מעמיק ומקצועי, שאני מקווה ובטוח שיהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בעתיד לטובת המרחב הכפרי בכלל, וצביונו של הקיבוץ בפרט. מודה לאהוד יוסטמן שהקדיש לנו מזמנו והגיע לדבר אתנו."

אחד מהיעדים האסטרטגיים וארוכי הטווח שהציב לעצמו מזכ"ל התנועה לאחר בחירתו לקדנציה נוספת, היה האצת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצי התנועה. יש שורה של הכנות, פנימה והחוצה, שצריך לעשות כדי שהצמיחה הזאת תתאפשר. מאיר אמר לאחר בחירתו כי "לאחר שנעבור את התהליך הפנימי, ולאחר שנבין שצריך לתכנן נכון את הקיבוץ ולהיפרד מחלום של בית על מגרש של חצי דונם לכל אחד - כי יהיו בישראל בעוד שלושים שנה 19 מיליון תושבים - נצטרך לנהל משא ומתן אסרטיבי עם המדינה, כי זה לא מנוגד לאינטרס שלה שאנחנו נשרוד ונגדל". הפאנל בכנס ההנהגות והפגישה עם יוסטמן נועדו כדי להבין לעומק את הסוגיות השונות באשר לתכנון העתידי הרצוי בקיבוצים, כך שיוכל לאפשר את גדילתו וצמיחתו של הקיבוץ. גם בכנס ראשי המועצות האזוריות וסגניהם, שנערך בשבוע שעבר, התקיים פאנל תכנון המרחב הכפרי בהנחיית ראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין, ובהשתתפות שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזורית, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ומזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ ומילכה כרמל. 

"ג'נין ג'נין" הוא סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת של הבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי משנת 2002. הסרט הופק בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן", ומומן בחלקו על ידי הרשות הפלסטינית. הסרט מביא עדויות לכאורה על פשעי מלחמה שביצע צה"ל בג'נין. בעקבות הקרנת הסרט הגישו חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה תביעת דיבה נגד בכרי, בטענה שהוא מציג אותם כפושעי מלחמה. בית המשפט המחוזי קבע כי מכיוון שלא היה "חייל ספציפי" בסרט שנמצא כי בכרי הוציא את דיבתו, אין "לשון הרע על ציבור" ולפיכך תביעת הלוחמים נדחית. התביעה נדחתה גם בבית המשפט העליון, אף כי נקבע שוב שמדובר בסרט רצוף שקרים. לפני כשלוש שנים הוגשה שוב תביעה נגד בכרי, והפעם על ידי סא"ל במיל' ניסים מגנאג'י שנראה בסרט. לתביעה זו החליט להצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפני למעלה משנתיים, אולם, חברי נציגות הלוחמים והמשפחות השכולות טוענים כי נציגי המדינה בדיונים יושבים בצד ואינם מתערבים במקום להוביל את המשפט.

מזכ"ל התנועה קיבל פנייה לצרף את חתימתו בנוסף לממלאי תפקידים ציבוריים מרכזיים אחרים. 

בעקבות פנייתו של עו"ד ישראל כספי, שלחם כאיש מילואים בקרב בג'נין וממובילי המאבק, אל ולוולה שכיהן אז בתור מזכ"ל התנועה, דנה מזכירות התנועה הקיבוצית בתאריך 13.1.13 בבקשה להצטרף לפנייה ליועץ המשפטי שיצטרף לתביעה (בקרב בג'נין נהרגו 3 קיבוצניקים), וכך נכתב בפרוטוקול הישיבה: "הדיון בפניית עו"ד כספי הסתכם בהסכמה כללית עם דברי מזכיר התנועה באמרו כי אין התנועה הקיבוצית יכולה שלא להביע עמדה בנושא הפגיעה בשמם הטוב ובכבודם של  חיילי צה"ל, אשר יצאו לפעולה בהתאם לפקודת הצבא, ופעלו כנדרש תוך שמירת נורמות הלחימה המקובלות בצה"ל ועומדות בכל מבחן מוסרי. יש צורך, אכן, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שהוא יפעל לטיהור שמם של החיילים, אשר סרטו של בכרי פגע בהם ללא כל הצדקה. הנוסח המדויק של הפניה ייקבע בישיבה מיוחדת של צוות, אשר יעבוד על כך תוך בחינת כל ההיבטים ההכרחיים - ציבוריים ומשפטיים כאחד".

לקריאת הפנייה עליה חתם מזכ"ל התנועה: לחצו כאן

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב:

"כשפנתה אלי נועה צור, מנהלת הגן הקיבוצי, ובקשה לראיין אותי למאמר בנושא "תפקידה של מנהלת מחלקת הגיל הרך הרשותית באזור עימות", היה לי ברור שהיא תקבל את מלוא שיתוף הפעולה ממני כראש המועצה של שער הנגב, הממוקמת בעוטף עזה.

מועצה אזורית שער הנגב מתמודדת מזה שני עשורים עם מצב בטחוני לא יציב, המתבטא בסבבי הסלמות אינטנסיביים, ירי ספורדי, בלוני נפץ, רעשים חריגים על הגדר (בסמוך לישובים), לילות ללא שינה ועוד. למציאות מתמשכת זו, ישנה השפעה על ילדים ובפרט על ילדי במערכת הגיל הרך במועצה. צוותי החינוך בגנים צריכים לא פעם, להתמודד עם מקרי קיצון של חרדה וטראומה ובהעדר הורים, משמשות הגננות גם גורם המתפעל אירוע בטחוני אך גם כגורם מנחם, מרגיע ומטפל.

מחקרים רבים שנעשו בעשור האחרון, שעוסקים במשמעות החינוך בגיל הרך כבר מלידה, הגבירו את המודעות הציבורית של כולנו ואת המחויבות שלי כראש רשות לוודא שהמועצה תתעסק בנושא במלוא תשומת הלב. יש תמימות דעים על כך שהשקעה בגיל זה היא מכרעת, הן ברמת הפרט, והן ברמת הקהילה והחברה כולה. קל וחומר, כאשר מדובר בילדים המתחנכים וצוותי חינוך המחנכים באזור עימות כמו עוטף עזה.

העומס הרגשי שנוצר בעקבות החשיפה המתמדת של הילדים והאוכלוסייה כולה לטראומה, גובה מחיר כבד. אין לנו את הפריווילגיה שלא לפעול, בכדי לתת את המענה המיטבי אותו אנו יכולים לתת. מאמר זה ואחרים כדוגמתו, מסייעים לנו, בעלי תפקידים ברשויות בעוטף עזה, להבין יותר טוב יותר את ילדינו ואת שעובר עליהם ובכך לאפשר להם מכלול רחב יותר של שירות מותאם. המאמר עוסק בסוגיות חינוכיות וניהוליות מורכבות, שראוי ויקבלו התייחסות רחבה יותר של משרדי החינוך וקובעי מדיניות אחרים."

לקריאה והורדה של המאמר בקובץ PDF: לחצו כאן

בסוף חודש ינואר האחרון, יצא לדרך מיזם התיעוד - ״מדור לדור״, לכבוד חגיגות מאה שנים לכוחות המגן העברי. המיזם שהושק מוקדש לתיעוד סיפורם של לוחמי ההגנה, האצ״ל, הפלמ״ח והלח״י. מערך החינוך בחיל החינוך והנוער החליט להעלות על נס את גבורת הלוחמים מכלל הארגונים ולאחד את סיפורם תחת כריכה אחת - אלבום אחד שבתקווה יראה אור לקראת יום העצמאות. יריית הפתיחה נעשתה בכנס הכנה אליו הגיעו מפקדים, חיילים, לוחמים ולוחמות שנבחרו להשתתף בפרויקט, ומטרתו הייתה להעביר ללוחמים את מהות וחשיבות המיזם לחיילים המשתתפים בו. הלוחמים והלוחמות חולקו לצוותים שאיתם יגיעו לבתיהם של לוחמי כוחות המגן העבריים וישמעו את סיפור חייהם המרתק של אלו שאת מורשתם הם ממשיכים. המשתתפים קיבלו תדרוך מעמיק באשר לדרך יצירת הקשר עם הלוחמים אותם הם הולכים לפגוש.

כח המגן העברי הוא שם כולל לארגונים ולמסגרות הצבאיות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל בין השנים 1936 (המרד הערבי הגדול) – 1948 (הקמת המדינה). להנהגת היישוב היו מטרות צבאיות אשר הושגו באמצעות ארגונים צבאיים רשמיים שהקימה. ארגונים אלה היו רשמיים מבחינת האחריות והמרות של ראשי ההנהגה עליהם, על מטרותיהם, על פעולותיהם ועל דרכי הפעולה שלהם, שליטת מוסדות היישוב בתקציבם ובמקרים מסוימים גם מבחינת ההכרה של שלטונות המנדט הבריטי בהם. 

מכירים מישהי או מישהו שהיו חברים לפני קום המדינה בארגונים ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל או הלח"י ומעוניינים לספר את סיפורם האישי? שלחו הודעה עם השם המלא, שם הארגון ומספר טלפון לכתובת הדוא"ל: mesavivlamedora@gmail.com