כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התנועה הקיבוצית קוראת לכלל חברי וחברות הקיבוצים בכל הארץ ללכת ולהצביע גם בסיבוב השלישי של מערכת הבחירות לכנסת שיתקיים ביום שני הקרוב (2/3).

כולנו רואים בלב כואב את התהומות אליהן המדינה שלנו מידרדרת, הכול במטרה להציל אדם אחד מאימת הדין. בשנה האחרונה אנו חיים בתוך מערכת בחירות בלתי נגמרת, מלאה בהסתה, בפייק ניוז, בהבטחות שווא ובטירוף מערכות כללי. מדינה שלמה נמצאת בהמתנה. ובכן, הגיע הזמן לשים לזה סוף. אין לנו פריווילגיה להרים ידיים. בידינו הכוח לפעול כדי לשנות את המציאות.

את ההיסטוריה של המדינה ואת התרומה של התנועה הקיבוצית להקמתה, לביטחונה ולעיצובה כמדינה דמוקרטית - איש לא ייקח מאיתנו. אבל המשימה שלנו לא תמה. כעת אנו נקראים פעם נוספת לדגל, ואנו חייבים לקום ולהתגייס.

הפעם, כולנו ממלאים את חובתנו האזרחית – מצביעים ומשפיעים!

המטרה - מעל ל-80% הצבעה בקיבוצים

באישור שר הביטחון, נפתלי בנט, הודיע השבוע הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי תת אלוף אורי גורדין (בן יטבתה), המשמש כיום כראש מטה מפקד זרוע היבשה יועלה לדרגת אלוף וימונה למפקד פיקוד העורף.

תוך כדי הפיקוד על היחידה קיבל גורדין דרגת אל"מ כאות הערכה על פעילות היחידה תחת פיקודו, כאשר במקביל קיבלה הסיירת את צל"ש הרמטכ"ל. לפניו רק מפקד אחד של מטכ"ל קיבל את דרגת אל"מ תוך כדי תפקידו, ח"כ משה (בוגי) יעלון, גם הוא כמובן חבר קיבוץ וגם הוא מהערבה.

גורדין הוא "ילד סנדוויץ'" בין אחות גדולה לאח צעיר ממנו. אביו הלל, הוא מהמומחים הגדולים בעולם בתחום החקלאות הימית, וניהל במשך שנים את המכון לחקר ימים ואגמים באילת. אמו רחל היא אשת חינוך שלימדה בבית הספר האזורי בערבה הדרומית וכן, קלטה כיתות של עולים באיזור.

בראיון ליוחאי עופר באתר NRG נכתב כי בשנת השירות שעשה תחת התנועה הקיבוצית הודבק לו הכינוי "חבובון", ולדבריו באותה הכתבה בשנת השירות הוא זכה לצאת הביתה פחות פעמים מאשר בעת שירותו בסיירת מטכ"ל.

בסבב הלחימה השבוע, כמו בכל סבב לחימה במסכת הסבבים הבלתי נגמרת על תושבי האיזור, מתקבלת רשימה ארוכה של הצעות הפגה לתושבי האזור, הצעות לאטרקציות שונות וגם הצעות של אמנים שונים, תנועות נוער וארגונים אחרים לבוא ולהפיג את המתח במקלטים. לעיתים הצעות אלו מאפשרות למשפחות רגעי נחת ופעילות נעימה ברחבי הארץ. במקרים רבים אין לתושבים דרך ליהנות מההצעות הנדיבות המגיעות אליהם בזמן עימות מסיבות מובנות.

לאחר שמוכרזת הפסקת אש, רבות מההצעות נמשכות בחזרה, דווקא מתי שניתן לאפשר לאותם תושבים הזקוקים להפגה לנוח ולנפוש בלי הדאגה לגבי מה קורה בבית שנשאר מאחור. ההופעות והפעילויות נועדו על מנת לחזק את הקהילה, להשכיח את הימים הלא פשוטים שחוו, ליצור אווירת יחד, להעלות חיוך על השפתיים ולשמח מעט את החברים והילדים.

ביום שלישי בבוקר פנה אריה יעקובסון מקיבוץ יפעת למטה התרבות בשם להקת "החברים של נחום" וסיפר שהלהקה תשמח שוב להתגייס ולתרום מופע לאחד מקיבוצי עוטף עזה.

זו לא הפעם הראשונה שהלהקה מתייצבת ומביעה נכונות לסייע, בסבב הקודם הופיעו "החברים של נחום" בפני קהילת קיבוץ ניר עם מיד לאחר הפסקת האש, וסחפו בשירה את הקהל המגוון שנכח במופע. 

הפעם חברי הלהקה יופיעו בתחילת שבוע הבא - בקיבוץ זיקים, במופע משירי כוורת. מאיה גנץ רכזת התרבות בחצי שנה האחרונה, שמחה מאד על ההזדמנות לקבל מופע - בתקווה שלמספר שעות ישכיח את הימים הלא פשוטים שחוו, ייצור אווירת יחד וישמח מעט את החברים והילדים.

חברי הלהקה  "החברים של נחום" כולם מהתנועה הקיבוצית מאזור עמק יזרעאל: שירה- רון מדר ואריה יעקבסון (קיבוץ יפעת ) גיטרה -אלון לוי (מקיבוץ רמת דוד), קלידים- אלעד יעקבסון (קיבוץ יפעת).

מלבד האירוע הזה יקיימו ביטוח חקלאי בשיתוף עם רדיו דרום הפנינג ביום הבחירות בקיבוץ נירים.

בשנים האחרונות העשייה החברתית בקיבוצים הולכת ומתרחבת. יותר ויותר קיבוצים מקימים צוותי מעורבות חברתית והופכים יוזמות קהילתיות למען החברה הישראלית והשתלבות ביוזמות לאומיות כמנוף לבניית קהילה, חיזוק הזהות המקומית, יצירת גאוות יחידה והגברת החוסן.

קרן מיכאלי יעקובוביץ, יו"ר להבות חביבה הציגה את העשייה המרשימה והמעצימה שנעשית בקיבוץ מתוך תפיסה ערכית שחיזוק הקהילה מוביל לחיזוק הכלכלה. החברים בתמיכת הנהלת הקיבוץ יוזמים ועושים פרויקטים מרגשים להם שותפים כל החברים מכל השכבות, בתוך הקהילה ומחוץ, בתוך החברה הישראלית.

יערה טופל-כהן, מנהלת הקהילה בגברעם סיפרה על העשייה: "במהלך השנים האחרונות, לאחר משבר שחווה הקיבוץ, ולאחר שהקהילה החלה להתחזק ונוצרה תשתית מתאימה, קלט קיבוץ גברעם לחברות 48 משפחות חדשות. חיפשנו דרכים לשלב אותם עם החברים הקיימים. כדי ליצור קהילה מאוחדת וחזקה. כאן נכנסה ההתנדבות הקהילתית והמעורבות החברתית לתמונה. החשיבה מאחורי העניין, מעבר לתרומה עצמה, הייתה שעשייה משותפת והתנדבות, יובילו לפיתוח וחידוש קשרים, שיפור היחסים בין פרטים בקבוצה, שיפור הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות".

חתם את החלק המרגש הזה אסף בית-אריה מקבוצת יבנה, שסיפר על הבית לאנשים עם צרכים מיוחדים שקיים בקיבוצו, וקיבוצים נוספים בקבה"ד. אסף תיאר את הקשר המשמעותי שנוצר בין הדיירים לקהילה הקיבוצית בתוכה הם חיים, ואת הבשורה הגדולה שיש בפרוייקט הזה - לדיירים עצמם, לקהילות שלנו, ולעם ישראל.

" 'הבית בקבוצה' בקיבוצנו הפך לגורם מלכד ולמקור לגאווה לחברי הקיבוץ. כיום הקבה"ד והתק"ץ פועלים יחד בתחום הזה, במטרה להפוך אותו ל"פרוייקט דגל" של התנועות הקיבוציות."

על רקע התופעה של תת יצוג של נשים בוועדי אגודות שיתופיות, יזמה הילית בן-צבי, מנהלת היחידה לקידום שיווין מגדרי בתנועה הקיבוצית, במרכז המועצות האזוריות, ובתנועת המושבים, דיונים בין משרד הרשם האגודות השיתופיות לבין התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים בהם הועלו יוזמות ורעיונות שונים ביחד לדרכים בהן ניתן להתמודד עם תופעה זו ולגרום להגדלת הייצוג הנשי בןועדי ההנהלה של האגודות השיתופיות.

לפי הנתונים שנבדקו, יצוג הנשים בוועדים של מרבית האגודות הוא נמוך ביותר. בקיבוצים, בהם היצוג הוא הגבוה ביותר, הוא עומד על 21% בממוצע בלבד. באגודות קהילתיות הוא יורד ל – 18% ובמושב עובדים הוא עומד על 4% בלבד!.

לאחר תהליך של כשנה וחצי, אשר לווה גם ע"י המחלקות המשפטיות של התנועות (התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים), פרסם רשם האגודות, אשר מסיים את תפקידו, עו"ד מירון הכהן, גילוי דעת, המדגיש כי משרד רשם האגודות רואה חשיבות רבה בשילוב ויצוג נשים בועדי אגודות שיתופיות, ומציע מספר דרכים בהן אגודות יכולות לקדם שילוב נשים בוועדיהן. בגילוי הדעת, מדגיש הרשם את הצורך לפעול באופן אקטיבי למימוש עקרון השיוויון, שהוא עקרון יסוד במשפט הישראלי ואצל גופים בינלאומיים העוסקים באגודות (קואופרטיבים). הוא קובע כי "קיימת חובה אקטיבית על אגודות שיתופיות לקדם שיוויון מגדרי וייצוג הולם לאוכלוסיות שונות ברשויותיה המייצגות את חבריה".

בין הצעדים המומלצים בגילוי הדעת, נקבע הצורך בהכשרה של נשים לתפקידי ניהול, העלאת מודעות ופנייה יזומה, התאמת תפקידי הניהול צרכי הורים, וכן הבטחת יצוג הולם ע"י קביעה בתקנון האגודה עדיפות לנשים בהתמודדות על תפקידים.

דן התגייס בנובמבר 2017  לחיל שריון והמשיך את השושלת המשפחתית מתוך גאווה ורצון לתרום לחיל. לאחר שעבר הכשרה בבסיס שזפון יצא לקורס מפקדי טנקים, ועם סיומו נשאר לפקד על שני מחזורים והבין שרוצה לצאת לקצונה - וכך קרה. 

לקראת סיום הקורס של דן, איריס בן שמחון, אמם של ארבעת הקצינים המשרתים בחטיבה 401, איחלה לו את הדברים הבאים: ״דנבוש שלנו, אהוב ליבי, אתה יודע כמה אנחנו גאים בך ואוהבים אותך. בשקט בשקט ובצניעות אתה מגיע לאן שאתה רוצה ומאמין ואנחנו איתך. גאים ובטוחים בך, אוהבים אותך הכי בעולם תמיד.״

דן משתף בתחושותיו ומספר על החלטתו להתגייס לשריון ולצאת לקצונה: "עברתי תהליך ארוך, למדתי איך להיות אדם יותר טוב, להיות מקצועי יותר ולהוביל אנשים קדימה. מגיל קטן רציתי להיות קצין כמו אחיי הגדולים, ראיתי בהם מודל לחיקוי. מעבר לזה, הגעתי מקיבוץ בית השיטה, קיבוץ המזוהה עם חיל השריון בעקבות משרתיו הרבים ונופליו. בתפקידי אחזור להכשיר את דור המפקדים הבא בחטיבה 401 בתור מפקד מחלקה ואני מתרגש. השאיפה שלי היא להגיע לתפקיד מ"פ (מפקד פלוגה) ולתרום כמה שיותר למדינה שלי. אני מרגיש שאוכל להשפיע המון על המפקדים בצורה חיובית. מעבר לכך, אחיי פיקדו באותה פלוגה ״חוד-אלון״ ככה שאני מרגיש שזו סגירת מעגל עבורי. יש בי ציפייה גדולה לתפקיד, המון מתח לקראת העשייה המשמעותית ואני מאמין שאצליח לעמוד בסטנדרטים כי יש בי המון מוטיבציה.״

בהצלחה דן!

בבית השיטה משרתים כיום בשירות סדיר  4 מ"פים: 3 בשריון ועוד אחד בחטיבת הנח"ל - כל הכבוד!

התוכנית החלה בסוף חודש נובמבר 2019. במהלך התוכנית עברו המשתתפים 14 מפגשים שבועיים, שכללו הרצאות תוכן מפי מרצות ומרצים מהשורה הראשונה מעולמות הפוליטיקה, השירות הציבורי, תחום התקשורת החברה האזרחית, עולם המשפט וכן מתחומי החקלאות, איכות הסביבה ומרחב הכפרי. בנוסף עברו המשתתפים סיור בעוטף עזה, יום סמינר מדיני-בטחוני וכן סמינר דו-יומי מעמיק ומאתגר במהלך אמצע התוכנית.

במפגש הסיכום, פגשו שתי הקבוצות את ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: שאמר להם כי "בכל מועצת תנועה אני מציג תמונות ממפגשי אתכם והנוכחים מתבלבלים כיוון שאינם מבינים באיזו תוכנית או מחזור מדובר. מה שחשוב זה שהם מבינים שמשהו קורה". למשתתפי קבוצת שער הנגב אמר ניר, כי הם עושים ציונות יום יומית בעצם הצטרפותם ובחירתם לגור בקיבוצים בנגב המערבי. ״התנועה הקיבוצית גאה ומעריכה את החיים בנגב המערבי. בכל מקום שנוכל לגייס עזרה נהייה שם כיוון שזה תפקידה של התנועה. בקיבוצי הנגב המערבי, התנאי לדור הבא של הפריחה זו מנהיגות מקומית. בסוף היום צריך להרים את הראש ולשאול מי פה לוקח אחריות על הבית? אי אפשר לנהל את החיה המוזרה הזו שנקראת קיבוץ רק בניהול מקצועי, וזה התפקיד שלכם." 
עוד אמר ניר לשתי הקבוצות: "אני רואה בכם עתודה אידאולוגית וצעירה, שתעזור לנהל את המאבק הקשה על רוח מחנה השמאל והסוציאל דמוקרטיה בישראל. ישראל היום היא מהמובילות בעולם המערבי בפערים חברתיים ואנחנו רואים את זה מדי יום בתחומי הבריאות והחינוך. אנחנו צריכים לחזור ולהדליק את הלהבה שדלקה והביאה להקמת מדינה וכיום היא בקושי נר - את זה רק צעירים יכולים לעשות."

את התוכנית הוביל נחשון אלוני (עין החורש) כשרכזי קבוצת שער הנגב, ורד שפירר (ארז) ועידו בן-יוסף (כפר עזה), הינם בוגרי מחזורים א' וב' של התוכנית.

המסמך המוביל בהורדות הוא חוברת תו התקן של רשת הגן הקיבוצי, אחריו טקס יום השואה של קיבוץ נצר סרני ובמקום השלישי הנחיות רשם האגודות השיתופיות לעניין תקנון קיבוץ מתחדש.

אודי בורוביץ' מסביר כי הוא מרוצה מהתוצאות, אך יש עוד כברת דרך ארוכה ללכת: "כמות המשתמשים וכמות ההורדות מעידה כי ציבור ממלאי התפקידים וחברי הקיבוצים מודע למערכת ולמגוון התכנים שבה, אולם אני מאוכזב מכך שרוב משתפי המסמכים הם דווקא אנשי התנועה הקיבוצית ולאו דווקא ממלאי התפקידים בקיבוצים עצמם. הכלי הוא פלטפורמה טכנולוגית היוצרת את השינוי התרבותי שמאפשר לממלאי תפקידים להיות גאים בהצלחותיהם במשקים ולחלוק עם ציבור הקיבוצניקים כולו. המגוון האדיר של מסמכים שנטענו למערכת - תקנונים, הסדרים, חומרים חינוכיים, תיאורי משרה, מבנים ארגוניים, פורמטים וניהוליים ועוד - מעיד על רוחב העשייה בקיבוצים ואין שום סיבה שכל אחד מאיתנו ימציא את הגלגל."

מערכת "שיק" שהושקה בכנס ההנהגות השישי בשנה שעברה, פתוחה לציבור כולו. על מנת לטעון מסמך יש להירשם למערכת ואין הכרח להיות ממלא תפקיד. העלאת מסמכים מאפשרת חשיפה רבה למפרסם ויכולת השפעה רחבה יותר. למערכת "שבילים - מרכז הדרכה" הוטענו מעל 400 מסמכים המתארים בעיקר פעילויות חינוכיות על פי חתך הנושא, גילי החניכים וסוג הפעילות. שימוש במערכת חוסך לצוותי החינוך זמן יקר בגיבוש התכניות ומאפשר להם היצע עשיר של תכנים עבור חניכיהם.

"בשנה הקרובה אנו מתכוונים לפתח מנגנון שאילתות במסגרתו יוכלו המשתמשים לבקש טעינת חומר ממשתמשים אחרים, נפתח מנגנון נוטיפיקציות על פי נושא ונפרסם חידושים בתכנים העולים לאתר, אני קורא לקהילת ממלאי התפקידים בקיבוצים לא רק להפיק תועלת מהמסמכים שנטענו זה מכבר אלא להעשיר את המערכת בתכנים נוספים בתחומי העשייה הרבים", אומר בורוביץ'.

על מנת להשתמש במערכת: לחצו כאן

הטקס היה אירוע שיא מיוחד להוקרת תרומתן של פעולות החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל בשיתוף עם גופי החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים, וביניהם מכינות "אופק" – המכינות החצי שנתיות ש"רעות" היא אחת מהן. הטקס, בהנחייתו של אבשלום קור, סיכם את השבוע המיוחד וגם את העשייה הרחבה והרבה בתחומי החינוך והקהילה, שמאפיינת את פעילות החטיבה לחינוך ולקהילה של קק"ל ועבודת גופי הנוער שמחנכים את הדור שבעתיד ינהיג את המדינה. רגע השיא בטקס היה הענקת אותות הוקרה והערכה בארבע קטגוריות ל-22 פעילים ויוזמים בתחומי החינוך והקהילה.

בטקס השתתפו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, יו"ר קק"ל, דני עטר, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל, שר-שלום ג'רבי, מנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי, מנכ"ל קק"ל, אמנון בן-עמי, מחזיק תיק החינוך בדירקטוריון קק"ל, ראשי תנועות הנוער, סמנכ"ל מועצת המכינות, ראש מכינות אופק, מנכ"ל ארגוני הנוער, שלומי קסטרו, מנכ"ל חוגי הסיירות של קק"ל, בני נוער, מתנדבים ואורחים נוספים.

וכך כתב לטקס מנהל מכינת רעות, דן ורדי (פלך), על דניאל:

"דניאל קיסנקו, בן לעולים מרוסיה שגדל באשקלון, הוא חניך מוביל במכינה. המעורבות שלו וההובלה שלו במסגרת הקבוצה ותפקידו המשמעותי בצוות ״עבודה בשכר״ ראויות לציון. בנוסף דניאל מתנדב בקיבוץ יחיעם - בבוקר בגן הילדים הבוגר ואחר הצהריים במרכזון עם ילדי כיתות א'-ג'. מרגש לראות את ההשתלבות של דניאל עם הילדים ובחיי הקהילה של הקיבוץ, החיבוקים והיחס החם שהוא מקבל מילדי יחיעם מחממים את הלב ומראים את הערך המוסף של המכינה בתוך הקיבוץ ואת החיבור בין חניכים מרקעים שונים ומגוונים שמצליח ליצור עוצמה ולכידות מיוחדת.                                                            על כן נבחר דניאל לקבל את אות מחנך העתיד"