כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

הכנס אורגן, תוכנן והופק על ידי צוות אגף החינוך של התנועה הקיבוצית בראשות מנהלת האגף, דבי ברא"ס. את תכני הכנס בנו נועה צור-ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי ועפרי בשן, מנהלת פיתוח תוכן ב"שבילים" ביחד עם צוות היגוי ייעודי שבין חבריו: אמנון אביגדור, מנהל החינוך החברתי באשדות יעקב, מישל דגני, מנהלת החינוך החברתי בכפר עזה, שירי אביב, מנהלת החינוך הגיל הרך בכיסופים וענת קצנלבוגן, מנהלת הגיל הרך בעין שמר. שילוב שותפים מהשטח הינה משימה שאגף חינוך הגדיר לעצמו כיעד מעצם המחויבות שלקח על עצמו לקדם את משימות האגף יד ביד עם השטח.

הנושא העיקרי שבו עסקו בכנס השנה היה זהות. העיסוק פנימה בזהות מתייחס לכמה מעגלים משיקים: המעגל המקצועי האישי של מנהל החינוך וצוותי החינוך, המעגל המתייחס למערכת החינוך בקיבוץ, המעגל  הקהילתי ואחריות הקהילה על מערכת חינוך מקצועית וליצירת חיבורים תוך קהילתיים הקיימים בקהילה רב דורית חפצת חיים, והמעגל האזורי - החיבור למועצה האזורית כקהילה של קהילות, ולמדינה.

במהלך חמש שנות כנסי החינוך העמיק אגף חינוך את הדיון הממוקד במקצועיות המערכת, וכדי שהיא תהיה כזו על מנהל המערכת להיות חלק ממסע הזהות הקהילתי. מנהלי החינוך הם המנהיגות החינוכית בקיבוץ. ככל שידעו להסביר לעצמם את מרכיב הזהות המקצועית שלהם במעגלי השותפים לעשייה החינוכית, כך יכירו וימנפו את התפיסה הקהילתית הייחודית ויידעו לשלב אותה ברמת המדינה, משרדיה ומוסדותיה ללא חשש לאבד את עצמם ואת זהותם הקיבוצית הייחודית. 

מרבית ההרצאות בכנס תוכננו על מנת להעמיק בנושא הזהות: ד"ר גדי ביאליק נתן לנוכחים את הבסיס ודיבר על זהות ארגונית ככלי להישרדות הארגון במהלך משברים, ועל חשיבות השיח הזהותי בכל ארגון ועל זהות כמושג מרכזי המשפיע על היבטים תפקודיים בארגונים חינוכיים ובכלל. הוא סקר דוגמאות לארגונים שהצליחו לשגשג לאחר המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 2008 ואת הקיבוצים שהצליחו להיחלץ גם הם מהמשבר הגדול שפקד אותם. פרופ' יערה בר-און סקרה את קריסת המשפחה האלטרנטיבית הקיבוצית והשפעתה על חינוך ילדינו, וד"ר דפנה עינת-ליבר דיברה על ״זהות היברידית בעולם דיגיטלי״. השחקן והקומיקאי טל פרידמן הרצה בצורה מרגשת ומשעשעת גם יחד על זהותו כאבא לילדים מאומצים, וילדה עם צרכים מיוחדים. הוא סיפר על הקשיים שלו ושל זוגתו להביא ילדים וההחלטה לאמץ שהובילה גם להתמודדותו כאבא, בתוך המשפחה ומחוצה לה עם המורכבות בגידולה של תמר וההחלטה להיחשף ולא להסתיר. את הכנס חתם הסופר מאיר שלו שהרצה בצורה מרתקת על השפה העברית במילון המשפחתי ודיבר על השפעת השפה בעיצוב זהותנו.

ביום הראשון התקיימו סדנאות ייעודיות למנהלי הגיל הרך ולחינוך החברתי, וביום השני התקיים "קפה זהות" – מעגלי שיח שעסקו בממשקים שבין זהותו המקצועית של מנהל החינוך לזהותה של הקהילה הקיבוצית בה הוא מוביל את מערכת החינוך. המעגלים אפשרו שיח מפרה ומשתף בין עמיתים והקנו כלים מתודיים לעיסוק בזהות הקיבוצית לאחר שיחזרו לקיבוצם.

מזכ"ל התנועה פתח את המועצה בסקירה של פעילות התנועה בחודשים האחרונים, ובתוך כך בתקופת הבחירות למזכ"לות התנועה: "אפשר היה לחשוב שהבחירות ישתקו את מטה התנועה, אז זהו – שלא", פתח מאיר ואמר, וסיפר גם על הצטרפות התנועה למימון עצרת רבין, על המאבק האי בנהריים, על דחיית כנס החינוך בעקבות פתיחת "חגורה שחורה", וכמובן את הפעלת מוקד החירום לעזרת קיבוצי העוטף:

"כלקח מהשיח עם קיבוצי העוטף בזמן השגרה, התבקשנו לתת סיוע ב'הפגות' גם לאחר ה"סבבים". כך עשה מטה התרבות של התנועה, וקיבלנו על כך מחמאות רבות מחברינו".

יו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל, שיבולת שופט-אידלמן פירטה את סיכום הוועדה לנעשה במערכת הבחירות. שיבולת המליצה, בשם הוועדה, להקים צוות רחב שיבחן את מערך הבחירות באופן עמוק, ותוך כך – שיטת הבחירות ודרך ההצבעה בנוסף להתנהלות הקמפיינים והוצאות הכספים של המתמודדים, לאכיפת מדיניות ההוצאות והתרומות הישירות והעקיפות. שיבולת הדגישה את התלונות על המעורבות של מי שאינם חברי קיבוץ במהלך הבחירות, ואמרה: "המלצת ועדת הבחירות היא לא לאפשר מעורבות של גורמים שאינם חברי קיבוץ".

בחלק האחרון של המועצה הציגו מזכ"ל התנועה, המשנה למזכ"ל, מנכל"ית התנועה וראשי האגפים את תוכניות העבודה של התנועה לשנה הקרובה. 

הסעיף האחרון במועצה הוקדש ל"קריאה ראשונה" של הצגת תקציב התנועה. דיון נוסף והצבעה יערכו במועצת התנועה הבאה.

התוכניות יעלו בקרוב לאתר "שיק" והציבור מוזמן לעיין בהן.

לפני כחודשיים (בתאריך המקורי בו היינו אמורים להיפגש) בשעה 4:45 לפנות בוקר הנייד צלצל... ומה עובר לכל מנהלת חינוך בראש שהנייד מצלצל לפנות בוקר?  אז לא..  הפעם זו לא הייתה אחת העובדות שהודיע על היעדרות - אלא רבש"צ הקיבוץ. לצערי, מתורגלים שאנחנו לא צריכים להכביר במילים אלא רק לענות "בוקר טוב הבנתי המשך יום קל.." והדבר הבא שכל חברותי לעוטף ישראל מכירות זה פתיחת החמ"ל הביתי בממ"ד הביתי שלנו והניסיון החוזר לתמרן בין העברת הודעות לצוותים, לילדים ולהורים לבין רגע להיות שם לילדיי שלי.

להיות מנהלת חינוך זה דורש הרבה, להיות מנהלת חינוך בעוטף ישראל זה דורש עוד... - עוד חוסן, עוד גמישות, עוד זריזות, הכלה אין סופית, יכולת קבלת החלטות בתוך 15 שניות ועוד. סבב הלחימה האחרון היה 14 במספר, אבל מי סופר...אנחנו סופרות. אנחנו שעוקבת באדיקות אחר הילדים, מקבלות אותם ביום שאחרי ונוכחות למשחקי ה"צבע האדום" בכל שעות היום, ובבניית הממד"ים המרשימים שהילדים יוצרים בחצרות ובפינת הבובות. אנחנו סופרות.

ואנחנו רוצות להאמין שלצד החוויה הקשה אנו מצליחות להקנות גם חוויה של חוסן של התמודדות, של בית, של זהות.

אני רוצה להודות לכל צוות אגף החינוך ולכל הנוכחים על התמיכה והחיזוק הבלתי נדלים שקיבלנו באותו הבוקר וממשיכים לקבל מכם. התרגשנו נוכח ההחלטה האמיצה על דחיית הכנס לאור המצב באזורינו, תודה שחיזקתם אותנו, הרגשנו את החיבוק האכפתיות, הרגשנו שאנחנו חלק ממשהו גדול ולא רק החלק שעוטף אותו..

מערכת החינוך החברתי שינתה את צורתה ואת אופייה. אך מעולם, לא הייתה רלוונטית יותר. במציאות המשתנה המערכת נדרשת לערוך התאמות, לבחון את עצמה ,ערכיה ויעודה ולהוות גורם מוביל בקהילה. 

מטרת החינוך החברתי בקיבוץ היא לתת לילדים ולנוער מקום להתפתחות חברתית, מקום לבחינתו של הפרט את עצמו בקבוצת השווים ואת קבוצת השווים את עצמה.

היום שליחות חברתית איננה מספיקה ועל מנהלת החינוך בקיבוץ להיות מעין "סופרוומן", ואם נוסיף את המציאות הישראלית, נמצא שמצופה מהמנהלת להשיג תקנים ואף לעסוק בבעיות ביטחון. זה תפקיד שהוא כמעט בלתי אפשרי.

לדאבוננו בהרבה קיבוצים תחושת מנהלת החינוך היא כי תפקידה אינו זוכה להערכה מספקת. מה שמתבטא בתקציבים שמוקצים למערכת שכולנו מתגאים בה.

בין הנוכחים היו חקלאים, יזמים מהתחום, ממלאי תפקידים בקיבוצים, מתעניינים ועוד. בכנס הוצגו מיזמים וחממות גידול שכבר קמו בקיבוצים ומושבים וכן התקיימה תערוכת חברות מהתחום.

את הכנס פתח בדבריו מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שאמר: "פרק הזמן שחלף בין הכנס שהתקיים לפני כמה חודשים להיום, לימד אותנו שהדרך בין החלום למימושו היא לא קצרה ולא פשוטה. גם אם אתה מחזיק ביד את מוצר המיליון, לחצות את הבירוקרטיה הישראלית זה מסע מפרך וקשה. לא קל לעשות עסקים ולקדם יזמויות בישראל, ופתאום אפילו לא קל לגייס כסף בבורסה. בעיני זה דווקא טוב כי יזמות היא ריצה למרחקים ארוכים, זה לא זבנג וגמרנו, זה עסק יותר מורכב וכדאי שמי שנכנס לתחום ייקח זאת בחשבון מראש. מי שחושב אחרת סופו להתאכזב. מי שיהיה מספיק נחוש ומספיק זהיר - ימצא את דרכו אל  סוף המסע ויצליח. אבל רק באופן מאוד שיטתי, מסודר ואחראי. מי שייכנס בזריזות ייצא עם הידיים על הראש והכיסים ריקים."

אחריו עלו לברך מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן.

בסוף דברי הברכה ובתחילת המושב הראשון, שוחח הפרשן הכלכלי של חדשות 13, מתן חודורוב, עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שנכנס כמשקיע ויועץ עסקי בחברת הקנאביס הציבורית "יו ניבו" והשקיע בה 1.5 מיליון שקל מכספו הפרטי, על עולם הקנאביס בשנת 2020. 

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, מסר עדכונים בנושא הרגולציה. במושב השני דיבר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שסקר את נושא הקנאביס ואת הכלכלה בישראל. באב"ד טען שהשוק צעיר ומלא באי בוודאות ואמר כי צריך להיזהר עם נושא הייצוא של הקנאביס הרפואי ויש לדאוג קודם לחולים בישראל ולהבטיח עתודות לכמות המסופקת בישראל לפני שמייצאים.

בין הנושאים הנוספים בהם עסקו בכנס: הקמת חוות לפי חוק ההתיישבות, סקירת השוק האירופי,  מערכת דיגיטאלית לתיעוד תהליך גידול קנאביס רפואי, ביטוח חוות גידול קנאביס, אפשרויות מימון וגיוס הון בפעילות הקנאביס, ועוד.

אצלנו התכנית נקראת "מתחברים" וכשמה כן היא – מציעה לכם, החברים והחברות, הזדמנות להתחבר לצעירים במצבי סיכון, הזקוקים לאוזן קשבת, לב מכיל ויד מכוונת, בכדי לעזור להם ליצור לעצמם עתיד טוב יותר.

המנטוריות והמנטורים עוברים ריאיון אישי להתאמה לתכנית, 3 הכשרות בשנה וליווי שוטף  ע"י רכזת התכנית במהלך הפעילות.

את מי אנחנו מחפשים?

אתכם, נשים וגברי מעל גיל 30, חברי, חברות בני ובנות קיבוץ, או תושבים המתגוררים בקיבוץ ובעלי זיקה למקום, הפנויים למפגש עם הצעיר/ה פעם בשבועיים למשך כחצי שנה, ניידים ובעלי יכולת ליצירת  קשר אישי משמעותי.

מעוניינים ומעוניינות להצטרף? צרו קשר עם מוריה אילון-שחר - 052-8820455 moria@tkz.co.il