כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שימו לב, זכות ההצבעה בבחירות אלו נתונה לכל חברה וחבר שיש להם זכות הצבעה בקיבוצם שלהם.

אנחנו קוראים לכן ולכם – קחו חלק בדמוקרטיה הקיבוצית והתנועתית.

על פי תקנון הבחירות למזכ"ל התנועה, תפעול הקלפיות הינו באחריות הנהלת כל קיבוץ וקיבוץ. כל חומרי הקלפי, לרבות רשימת המצביעים, ישמרו למשך 14 יום במשרדי הקיבוץ. יחד עם זאת, ועדת הבחירות קוראת לכם לקחת חלק גם בהפעלת הקלפי בקיבוצכם - פנו למנהל הקהילה או יו"ר הקיבוץ, ותציעו לקחת חלק, אפילו לשעה או שעתיים בצוות הקלפי.

אנו קוראים למתמודדים ותומכיהם, נצלו את הימים שנותרו להסברה, אך כזו העומדת בגבולות השיח המקובל בחברה בה אנו חיים.

לחצו כאן לקריאת תקנון הבחירות המלא

אתם מוזמנים לפנות בשאלות לועדת הבחירות במייל iritg@tkz.co.il וביום הבחירות במוקד שיהיה פתוח החל משעה שמונה בבוקר ועד השעה תשע בערב בטלפונים 036925325 036925330

זכרו – מי שמצביעים, משפיעים!

מי המועמדים? המזכ"ל המכהן, ניר מאיר, ויו"ר קיבוץ נצר-סרני, ליאור שמחה 

מתי מצביעים? ביום שלישי הקרוב, 17/12/19 בין השעות עשר בבוקר לשמונה בערב (למעט קיבוצים חריגים, אשר בשל מיעוט החברים בהם, קיבלו אישור מיוחד להפעלת קלפי בשעות מצומצמות יותר)

מי זכאים להצביע? חברי קיבוץ מי שעל פי תקנון קיבוצם רשאים להצביע בהצבעות הפנימיות בקיבוץ

איך מצביעים? ההצבעה תעשה בפתקים עם שמות המתמודדים בצורה חשאית מאחורי פרגוד או בכל מקום אחר שיש בו כדי להבטיח את חשאיות ההצבעה.

בקיבוצים המאורגנים לכך, ניתן להצביע בצורה ממוחשבת במקום הקלפי עצמו. אין כל אפשרות להצבעה מרחוק. 

האם אפשר להצביע באמצעות ייפוי כח? לא. (חבר סיעודי או מוגבל, רשאי לממש את זכות ההצבעה בקלפי בליווי של בן משפחה או מלווה שהוסמך על ידו)

מה אחוז ההצבעה הנדרש כדי להבחר? המזכיר הנבחר הוא מועמד שנבחר ברוב רגיל מקרב הקולות הכשרים.

הכל ועוד, מפורט בתקנון הבחירות - קראו. תצביעו ותשפיעו. 

"ביקשתי כלים שיאפשרו לי להתמודד כמזכיר עם קונפליקטים חברתיים בקיבוץ, ושאוכל להישאר לחיות בקהילה לאחר מכן", סיפר רועי רשקס מזכיר הקיבוץ בסאסא.

במפגשים של פעילים מאגף חברה וקהילה ורכזי אזור בתנועה הקיבוצית עם ממלאי התפקידים במספר מועצות אזוריות, הם מנסים מזה זמן לאפיין את אתגרי הניהול העכשוויים במצבים המשתנים, ולפתח עבורם מענים רלוונטיים.

אחד מאתגרי הניהול הללו הוא חשיפתם, לעיתים, של ממלאי תפקידים בקיבוצים להתמודדות עם מצוקות אישיות ומצבי קיצון בהתנהגות של חברים ותושבים בקיבוץ, העלולות להגיע לידי ביטוי בתגובות קשות מאוד כלפי ממלא התפקיד. אחת ממלאות התפקידים סיפרה על "הצורך המתבקש שאני חווה בעבודתי וההבנה שאני צריכה ללמוד ולרכוש כלים באופן מקצועי, על מנת לענות על הצורך הזה ולהיות יותר טובה."

כדי לסייע למנהלים לעבוד בסביבה מאתגרת זו הוכנה בתנועה הקיבוצית בשיתוף עם ענת סריג, מנהלת המרכז האקדמי למרחב הכפרי במכללה האקדמית כנרת ויעל פוקס לוי, עו"ד ומגשרת, סדנא ייעודית שמטרתה לתת לממלאי התפקידים בקיבוצים ובמרחב הכפרי כלים לטיפול במצבי קונפליקט, ולהכשיר את המנהלים לפעול במקצועיות ובאחריות אל מול האתגרים הניצבים בפניהם.

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה, משתפת מניסיונה: "תחושות המשימתיות של מנהלת או מנהל הקהילה והמרכיב המנהיגותי באישיותה עלולים למסך את ההצפה הרגשית, שהולכת ונצברת. אני זוכרת היטב לא מעט חוויות מאתגרות ב-15 שנות ניהול קהילה בקיבוצים שונים. השלב הראשוני הוא קודם כל המודעות של ממלאי התפקידים עצמם לחובתם ולאחריותם לדאוג לחוסנם האישי, כל אחת ואחד בכלים שמתאימים להם."

על המשתתפים במחזור הראשון של סדנא זו, שהחלה לפעול לפני כשבועיים במכללה האקדמית כנרת, נמנים ממלאי תפקידים ממגוון קיבוצים. עידן שיר מנהל התיירות בקיבוץ מורן, מספר: "נרשמתי לקורס כדי לקבל כלים להתמודדות עם אוכלוסיית הקיבוץ וניהול נכון של צוות העובדים". 

יוני אופנהיים, מנכ"ל קיבוץ מלכיה, מוסיף: "ההרשמה לקורס הייתה חשובה לי על מנת לקבל כלים להתמודדות היומיומית בעבודה בקיבוץ. התחושה היא שיש עזרה  כיצד להתמודד עם נושאי היום יום ושיח משותף מהנעשה בשטח."

לאור הביקוש הגובר, אנו בוחנים אפשרות לפתוח סדנאות נוספות באזורים נוספים ברחבי הארץ.
מוזמנים ליצור קשר עם איילת הריס, ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה לפרטים נוספים: 052-8022072 | ayeleth@tkz.co.il

אז מה יהיה שם?
כחלק מהאירוע נקיים מרחב פתוח ובו נעסוק בנושאים הכי בוערים שאתם בחרתם!

נשמע הרצאה של פרופ' יורם יובל, בנושא הפסיכולוגיה והסודות של מדעי ההצלחה - "מעשייה אישית לעשייה חברתית".

וגם שלוש הרצאות TED של צעירים מהקיבוצים שמשפיעים על החברה ויעוררו בנו השראה לפעולה!

אורלי גבישי-סוטו, מנהלת עסקית וחברת פורום יישובי הגדר בגליל המערבי, שתדבר על מנהיגות נשית בזירה העסקית.
עופר נוימן, מקיבוץ עין השופט, מנכל איג"י, שידבר איתנו על העשייה המשמעותית של ארגון הנוער הגאה.
דורון זקצר, מקיבוץ חצור, פעיל חברתי שיחלוק איתנו את סיפורו האישי ואת פועלו למען החברה.

להרשמה: לחצו כאן

תכנית "שבילים - לציונות וצדק חברתי" לקיבוצים ולהתיישבות העובדת היא אחת מתוכניות המנהיגות שמובילה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, במטרה לפתח ולקדם מנהיגות צעירה בקיבוצים.

לפני שבועיים, בדיוק שנה לאחר פתיחת המחזור הראשון של התוכנית, נפתח מחזור ג' - מחזור כפול המתקיים במקביל בתל אביב ובעוטף עזה, במרכז הצעירים של המועצה האזורית שער הנגב, בהשתתפות כ-40 צעירות וצעירים, שהחליטו לעשות מעשה, לקחת אחריות ולהצטרף לדרך. חבר'ה צעירים שהחליטו שנמאס להם מהמצב הקיים, מהאדישות, מחוסר האמונה שאפשר לשנות פה, והחליטו להצטרף לשינוי. צעירים שמחפשים ללמוד, לעצב ולשנות. צעירות וצעירים מהקיבוצים וההתיישבות העובדת, שביקשו לקחת חלק בלמידה וחידוד תפיסת עולמם ולהיות אנשים יוזמים ומשפיעים במסגרות חייהם ובחברה הישראלית כולה.

במפגש הראשון והחגיגי בירכו את המשתפים המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה, עפרי רביב, מנהלת רשת הצעירים, רותם שניצקי ושי צ'רפנוב, מנהל תוכניות המנהיגות מקרן ברל כצנלסון . 

במהלך התכנית שתעסוק בנושאים חברתיים-כלכליים, מדיניים-ביטחוניים, סוגיות של דת ומדינה, אזרחות ודמוקרטיה, יעברו המשתתפים כ-12 מפגשים שבועיים, הכוללים בין היתר סמינר דו-יומי, סיור לעוטף עזה וסמינר מדיני-ביטחוני. זאת במטרה להקנות למשתתפים ידע, סל כלים להעצמה אישית, עיצוב חזון משותף ובכך להביא לשינוי ועיצוב פני הקהילה והמדינה. בסיום התוכנית, יצטרפו משתתפי התכנית לרשת הבוגרים, ולחלקם אף תינתן הזדמנות להצטרף לתוכנית המשך, במסגרתה יינתנו להם הזדמנויות נוספות להתפתח ולהוביל.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, פתחה את המפגש בדבריה: "בשקט בשקט נרקמת לה רשת של חבר'ה צעירים ואקטיביסטים, שרוצים לשנות ולהשפיע על המציאות שבה אנו חיים. אני שמחה שאתם מצטרפים אלינו לשינוי שהחל ומאחלת לגם הצלחה בתכנית, שתלמדו, תרכשו כלים, תתחברו אחד לשניה, ויחד נתחיל לפעול בזירה הפוליטית שצריכה אותנו היום יותר מתמיד. אתם במקום הנכון ובזמן הנכון. השינויים הגדולים ביותר החלו מקבוצות כמו שלכם. אז בואו ונצא לדרך משותפת."

אחריה דיבר עם משתתפי התוכנית גיל לין: "לכל אחד מכם יש את הנושא אליו הוא הכי מחובר ואותו חשוב לו לקדם. המסר שלי אליכם הוא - לכו על זה! אנחנו כאן כדי לתת לכם את הכלים, ליצור קבוצה תומכת ולעודד מנהיגות צעירה שתוביל את הקיבוצים ואת החברה הישראלית לעתיד טוב יותר.
הציונות, משמעותה לקחת אחריות על עצמכם ועל החברה שמסביבכם. זאת גם השליחות של התנועה הקיבוצית, אשר הוקמה על מנת להגשים את הציונות והיום ממשיכה להילחם על עתיד החברה הישראלית ומדינת ישראל, אל מול האתגרים של המציאות של ימינו. שיהיה לכם ולנו בהצלחה!"

סמינר זה מודרך בהתנדבות מלאה על ידי חברות וחברי קבוצות מעגל הקבוצות, שבאים לפגוש ולהדריך את הדור הצעיר של הקבוצות המשימתיות. סמינר זה הוא חלק מפרויקט "בצוותא" של מעגל הקבוצות לליווי תנועות וגרעינים להצמחת קהילות משימתיות בערים ובקיבוצים. לראשונה השתתף בסמינר זה גם גרעין משותף למעגל הקבוצות ולתנועה הקיבוצית, כחלק מהמסלול המשותף החדש. הסמינר הדגים את מקומה החשוב של התנועה הקיבוצית בעיצוב מסלולי הגשמה מגוונים ורלוונטיים.

באוקטובר האחרון החליטה מזכירות התנועה הקיבוצית לשלב ידיים עם מעגל הקבוצות בהובלת מסלול הנח"ל. שיתוף הפעולה כולל איוש תפקידי הובלת המסלול בחברות וחברי קיבוצים וקבוצות ממעגל הקבוצות: חן זרחיה מקבוצת "חרמש" בפרדס חנה, ושלו מוסל ונגה שמיר מקבוצת "רעות" בשכונת הדר בחיפה. שיתוף הפעולה בהובלת מסלול הנח"ל נועד לעודד את הקבוצות הבוגרות של המסלול גרעיני הקיבוצים להמשיך בחיי קיבוץ כפרי או עירוני מתוך זיקה למעורבות ומנהיגות בחברה הישראלית ובקהילה. הקבוצות הבוגרות של המסלול מוזמנות להקים או להצטרף לקיבוצים עירוניים או כפריים, ולהשתייך למעגל ולתנועה הקיבוצית.

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה: הסמינר המוצלח וההתעוררות שאנחנו רואים לאחרונה בפעילות הנח"ל, היא תוצאה של החלטות מזכירות התנועה, כחלק ממהלך שלם המיישם למעשה את האסטרטגיה עליה הכרזנו, לעודד הקמה של קבוצות שיתופיות משימתיות וליווי הקבוצות בתהליך התגבשות לקיבוץ עירוני. מתוך כוונה לצרפם בסוף התהליך לתנועה הקיבוצית ובכך להרחיב ולחזק את מעורבותנו והשפעתנו בחברה הישראלית. השותפות עם מעגל הקבוצות, מאפשרת לנו לשמר את מסלול הנח"ל הקיבוצי ואת האופי המיוחד שלנו, יחד עם האוירה המיוחדת וההתגייסות של צעירי המעגל. מאחל הצלחה לכל החיילות והחיילים שלנו במסלול, בתקווה שרבים מהם ימצאו ברעיון הקיבוצי את ביתם ויקשרו אליו את עתידם.   

עפרי רביב, מנהל אגף צעירים ומעורבות בחברה: מסלול הנח"ל הוא  היסטורית אפיק חשוב של תרומה לחברה הישראלית ובסיס לחיבור עם הרעיונות שעל בסיסם נוסד הקיבוץ. שיתוף הפעולה עם מעגל הקבוצות נותן חיזוק משמעותי לצוות שעוסק בליווי מסלול הנח"ל ובכך יאפשר לנו ללוות ולהדריך בצורה טובה יותר.

נגה שמיר, רכזת מעגל הקבוצות ומחלקת הנח"ל: החלטת המזכירות על ניהול משותף של מסלול הנח"ל לתנועה הקיבוצית ולמעגל היא מרגשת, ומעידה הלכה למעשה על המשותף בין הקיבוץ הכפרי לקיבוץ העירוני. שניהם מעלים על נס את הערבות ההדדית, הסולידאריות הקהילתית והחברתית, ושניהם מחויבים ליצירת חברה צודקת ושוויונית יותר בישראל. משמח שהדמיון בין אורחות החיים הולך ונרקם כשותפות לעשייה.

את הכנס פתחו יאיר ריינמן, יו"ר הוועד המנהל הראשון וממייסדי המכון, שאף זכה לתעודת הוקרה ממנהל המכון עמית בן-צור על הרוח הגבית והחזון, הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית ורמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון.

מנהל המכון, עמית בן-צור, הציג את מטרותיו ודרכי פעולתו של המכון החדש, ועו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, חלקה עם משתתפי הכנס מהידע והניסיון שצברה לגבי הדרכים לעצב מדיניות ציבורית אפקטיבית בישראל.
פלמור אמרה בין היתר: "בכנסת צמאים לתוכן, ומי שיודע להנגיש, למתג ולארוז את התוכן שלו ימצא אוזניים קשובות. אם לא תשימו לב ללוח השנה הממשלתי, המידע שאתם מספקים והמהלכים שאתם רוצים לקדם יהיו לא רלוונטיים. הערך המוסף שאתם מביאים הוא המגוון. ריבוי השותפים להקמת המכון מאפשר להציג מספר זוויות של התחום ולהציג כוח מאוחד כלפי הממשלה. אתם לא צריכים בהכרח להכניס לממשלה סוכני שינוי, אתם צריכים לוודא שמי שנכנס לממשלה ראה אותכם, שמע אותכם וקרא אותכם."

יאיר ריינמן, ממייסדי המכון: "מכון יסודות יסייע לעצב נרטיב ציבורי המכיר בחשיבות ההתיישבות בכלל, ובפרט בתרומה ובחיוניות של העשייה היצרנית – חקלאית ותעשייתית. האחריות לקידומו מוטלת עלינו – כל מי שרואה עצמו שותף להנהגת הציונות המעשית וההתיישבות החקלאית – זו הזדמנות עבורנו להיות אקטיביים, לפעול להוביל ולהשפיע על גיבוש המדיניות בתחומים הרלוונטיים. אסור להסתפק רק בתגובה ליוזמות שמובילים אחרים"

הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית: "את מכון יסודות הקימו תנועות ההתיישבות, לא מתוך מטרה לדאוג לאינטרסים שלנו - אלא מתוך ראייה ערכית חברתית, שמטרתה קידום החברה הישראלית והפיכתה לחברה טובה יותר, שעתידה מובטח גם מול איומים ואתגרים שעומדים בפתח. אני בטוחה שרק חברה הומניסטית שמבוססת על סולידריות וערבות הדדית, בונה חוסן לאומי בטווח הארוך".

עמית בן-צור, מנהל המכון: "יסודות הוא מכון חדש לעיצוב מדיניות, ששם לעצמו מטרה מאתגרת: להעמיד חלופות מקצועיות למדיניות הכלכלית והחברתית בישראל. אנחנו לא נעסוק רק בתיאור הבעיות והגורמים שיצרו אותן, אלא נציע פתרונות מתקדמים וננסה לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ אותם. אנחנו מתבססים על מחקר מהעולם ומהארץ ועל מדיניות מוכחת שמשנה מציאות - כשהבסיס הוא כלכלה הוגנת ואחראית שפועלת לטובת כולם".

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון: "אנחנו שמחים לקחת חלק במפעל חשוב כל כך, שנועד לבטא את רחשי הציבור התומך ברובו במדיניות חברתית כלכלית צודקת ולהחזיר את מדיניות הממשלה בישראל לפסים של צדק חברתי ושוויון".

בכנס נערכו שני מושבים המשיקים לנושאי ליבת הפעילות של המכון. במושב הראשון עסקו בשוק הגלובלי והייצור המקומי, וניסו להבין לאן חותרת המדיניות הכלכלית של ישראל; השתתפו בו היועץ הכלכלי יובל כרם-גילה, חוקר במכון יסודות שגם הציג טעימה מהמחקר הראשון של המכון; אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה במשרד החקלאות; וצביקה כהן, סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון במשרד החקלאות.

במושב השני עסקו המשתתפים בשאלת אספקת המזון בישראל, תוך ניתוח יחסי הכוחות בין השחקנים השונים בשוק זה. השתתפו בו ד"ר לירון אמדור, חוקרת במכון יסודות, ממכון דש"א באוניברסיטת תל אביב; עו"ד שאול פלס, היועץ המשפטי של המועצות החקלאיות; ד"ר אסף קובו, מהמועצה הלאומית לכלכלה; אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

נדב כספי, כלכלן וחוקר במכון יסודות, הציג את השאלות המרכזיות לגבי מקומה של החקלאות במדינת ישראל, והציב מטרות למחקרי המשך שבהן המכון יעסק.

וכך סיכם חיים רוזנשטיין מפקח (גני ילדים) בקדם יסודי במשרד החינוך את היום המשמעותי שעבר: "זו הייתה בשבילי למידה וחויה משמעותית, להכיר מקרוב את הגן הקיבוצי, בקיבוץ רמת הכובש.
למצוא ילדי גן עם מעוף מחשבתי ויצירתי, הבעה רגשית והכלה של הילדים בינם לבין עצמם וכמובן המעטפת של צוות המקצועי והחמים בגן, המאפשר לילד להתבטא ולהביא להגשמת יכולתיו לפי כישוריו. אהבתי את הרוגע המשתלב בלמידה וחקר בשפה גבוהה ועשירה, והרגשתי כמה הילדים מחוברים לגן ופנויים רגשית להתפתחות נכונה ואמיתית. מהיום הזה לקחתי לעצמי ארגז כלים משמעותי. הלוואי שכל הילדים בישראל היו זוכים למודל גן שכזה.
בנימה אישית: הרגשתי בשיח עם הילדים שעדיין אין להם תבניות בראש וחשבתי לעצמי. "כשאין חומות אין מה לשבור". 

 סיור דומה נערך לפני מספר שבועות במערכת החינוך לגיל הרך בקיבוץ חצור, בו התארחו בקיבוץ מפקחות של הקדם יסודי במחוז דרום של משרד החינוך בראשות מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד, אורנה פז, נציגות של מנהלות חינוך במועצות האזוריות, נציגות של מנהלות חינוך בקיבוצים, מדריכות הגן הקיבוצי ואגף חינוך של התנועה הקיבוצית.

מנשה שלום, חבר קיבוץ תל-קציר נשוי ואב לארבעה, מילא תפקידים ניהוליים רבים ומגוונים במהלך השנים ביניהם: מרכז משק של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, יו"ר קיבוץ עמיעד, מנהל אגף המטעים (פירות והדרים) במועצת הצמחים, מנכ"ל "צמח בננות" ועוד.

במהלך כהונתו כמנכ"ל צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן, פעל שלום רבות לחיזוק התאגידים השונים בדגש על תחום החדשנות. בין יתר הישגיו בחמש השנים החולפות ניתן למנות: בניית קואליציה לחדשנות עם השותפים צמח מפעלים המכללה האקדמית כנרת, בית החולים פורייה, המועצה האזורית עמק הירדן ויישובי האזור והקמת החברה המשותפת "צמח כנרת השקעות ופתוח בע"מ" בהשקעה כוללת של 50 מיליון ₪ שנועדה להביא לשינוי פני האזור באוריינטציה של חדשנות בחקלאות, בנוסף הקמת תאגיד מרכזי לצומח, "צמח תוצרת חקלאית" המשותף לצמח מפעלים, צמח אבוקדו וצמח בננות, הקמת ביה"ס החקלאי "צמח בראשית" בשיתוף פעולה עם המועצה ומשרד החינוך, שיתוף פעולה עם ביה"ח פוריה ואימוץ המחלקה הגריאטרית של בית החולים במסגרת הפעילות הקהילתית של הקבוצה.

החלטת המינוי לקדנציה נוספת אושרה בהתאם לנוהל מינוי וקדנציות, ולאחריה אמר שלום: "אני גאה במיוחד בכך שהעשייה שלי היא פועל יוצא של דיון אסטרטגי פתוח, רחב ושקוף שנעשה בהשתתפות חברי הנהלת צמח ומשקי ביחד עם נציגי המשקים. חשוב לי גם להבהיר שלביצוע שותפים היו"ר טל ישועה, הסמנכ"ל/ים של צמח ומשקי  עמק הירדן, ומנהלי התאגידים."