כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

האירוע המרגש נערך בנוכחות הנהגת התנועה הקיבוצית, הנהגת המועצה האזורית מטה יהודה בראשות ניב ויזל, ראש המועצה, הנהלת הראל וחברי קיבוץ.

האירוע התחיל בסיור בשכונת הקרווילות החדשה ובחנוכה רשמית שלה. איתן ליברמן (מעלה החמישה), הפרויקטור שהובא לנהל את פרויקט בניית השכונה, סיפר לנוכחים כי שיקום התשתיות לקח חודשיים וחצי, וחמשת הקרווילות הראשונות אוכלסו על ידי תושבי הבתים שביתם נשרף כליל, ותוך שבועיים יאוכלסו חמשת הקרווילות של שלב ב'.

נציגיה הבכירים של הנהגת התנועה הקיבוצית אמרו כי "זהו ההבדל בין הראל למבוא מודיעים. זו המשמעות האמיתית של התנועה הקיבוצית - התגייסות של כלל גורמי התנועה, מאחרון הקיבוצים ועד הגופים הגדולים שלנו, מחממת את הלב. העזרה ההדדית להראל, הגיעה לא רק מהתרומות אלא גם מהסיוע שקיבלו מביטוח חקלאי, משקי הדרום וקמ"ע. זו בדיוק היכולת של התנועה לעזור בעת הצורך בעזרת המשאבים והארגונים שלה. אנחנו לא אוהבים מבחנים כאלה, אבל כשהם מגיעים אנחנו עומדים בהם". מנכ"לית התנועה, הדס ילין, ציינה כי : "עברנו את יעד התרומות שהצבנו לעצמנו – כחמישים קיבוצים וגופים תרמו מיליון וחצי ₪, וזה היה מרגש לראות את הסולידריות בין הקיבוצים."

לאחר מכן, עברו כולם לשיחה במועדון על מה שנעשה מאז השריפה ומה שעוד דרוש.

יו"ר הראל, יאיר מנע (ניר-עם) הודה להנהגת התנועה הקיבוצית ולמועצה האזורית על המאמצים לאשר את הבאת הקרווילות, והוסיף: "אנחנו מתמודדים עכשיו בהראל עם "פוסט טראומה" ברמה החברתית, ועם חוב כלכלי שצריך להחזיר. הקרווילות הן צעד ראשון בהתמודדות עם המשבר הגדול. מקווה שנצליח במשימות האחרות במטרה לשקם את הראל, ובראש ובראשונה נושא אישור התב"ע. לפני השריפה היינו שש שנים בלי יכולת לבנות אפילו ממ"ד. הצלחנו לעשות יש מאין ומי ייתן והקרווילות מהוות רק את הסנונית הראשונה."

אבי פליישמן, חבר הנהלת הראל ונציגה במועצה האזורית, הנחה את השיחה ואמר: "מי שיש לו ספקות לגבי נחיצות קיומה של התנועה הקיבוצית, מוזמן להגיע להראל ולהבין. עברנו שני אירועים לא פשוטים בחודשים האחרונים - השריפה בחודש מאי, וטיל הגראד שיורט מעל הקיבוץ במהלך סבב הלחימה האחרון בעזה בחודש שעבר. יש לנו אמונה גדולה בצדקת הדרך ובקיבוץ, יש לנו חוסן חברתי מצויין, אך למרות כל אלה אנו זקוקים גם לעזרה של גורמים חיצוניים, ובמיוחד התנועה הקיבוצית והמועצה האזורית, בכדי לקדם את פיתוח הראל והתב"ע. העזרה אכן ניתנת לנו ויש לנו גב חזק גם מהן וגם מביטוח חקלאי, משקי הדרום ומשקי דן. אנצל הזדמנות זו כדי להודות לכל הקיבוצים ומפעלי התעשייה הקיבוצית שתרמו לנו, אך אנו זקוקים לתרומות נוספות."

ניב ויזל, ראש המועצה האזורית מטה יהודה: "חשבנו שלפחות מהשריפה נוכל לאשר תב"ע זריזה להראל, אבל לצערי יצא הפוך על הפוך. המצב הפוליטי הלא יציב עם ממשלת המעבר משפיע גם על העברת התקציבים שהובטחו להראל מהמדינה וטרם הגיעו. מבקשים ממני לבנות 8 דירות לדונם בהראל. הפקידות הבכירה במשרד השיכון לא מבינה למה צריך קיבוץ ולמה צריך מושב. זה לא שונה ממה ששומעים ברמ"י, זה המצב היום במדינת ישראל וצריך לקחת את זה בחשבון ולא לסרב למה שכן מציעים לנו. כל תמיכה שהראל יזדקקו לה אנחנו ניתן."

בבסיס העתירה עמדה הדרישה להורות לשר הכלכלה ולרשם האגודות השיתופיות לנמק מדוע לא יתקנו את תקנות הערבות ההדדית, החלות ומחייבות את הקיבוצים המתחדשים, באופן שיקבע כי גמלת הפנסיה (תקציב הפרישה לפנסיונרים) המינימלית תחושב בכל קיבוץ בנפרד על בסיס של 2% לכל שנת ותק מהשכר הממוצע באותו הקיבוץ, כך שגמלת הפנסיה לחבר/ה עם 35 שנות ותק תעמוד על 70% מהשכר הממוצע באותו הקיבוץ.

כזכור, תקנות הערבות ההדדית תוקנו בשנת 2015 והעלו את שיעור גמלת הפנסיה המינימלית ("פנסיית רשם") משיעור של 35% ל-40% מהשכר הממוצע במשק. התיקון התבצע בעקבות החלטות מועצת התנועה הקיבוצית ודיוני "ועדת גילאון", אשר קיימה בשנת 2012 בכנסת מספר דיונים לבחינת הפנסיה בקיבוץ המתחדש. באותו התיקון, נקבע גם כי גמלת פנסיה בשיעור גבוה יותר משיעור המינימום תינתן בהתחשב בותק.

התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי, וכן 104 קיבוצים מתחדשים, הצטרפו אף הם כמשיבים לעתירה ובדומה לפרקליטות המדינה, המייצגת את שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות, הגישו תגובות מקדמיות לאמור בעתירה ולטיעונים שנכללו בה. לאחר הדיון שהתקיים, בו הושמעו טיעוני העותרים וניתנו על ידם תשובות לשאלות בית המשפט והתייחסות להערותיו, המליץ בית המשפט לעותרים למחוק את העתירה, ואכן לבקשתם נמחקה העתירה.

"כזכור, עמדת התנועה הייתה ועודנה כי "פנסיית הרשם" הינה סכום מינימום בלבד, וכי בכל קיבוץ וקיבוץ יש לקבוע את גובה הקצבה הפנסיונית בהתאם ליכולת הקיבוץ ובלבד שלא יפחות מהמינימום. ואכן, לפי הנתונים הידועים לנו, כך נוהגים כבר למעלה ממחצית הקיבוצים", אומרים עוה"ד מרב ניב ומיכי דרורי מהמחלקה המשפטית של התנועה. "יחד עם זאת, וכפי שנקבע כבר בדיונים רחבים בתנועה ובקיבוצים, וכך למעשה קבעו גם שופטי העליון, לא ניתן לקבל את דרישת פנסיה בראש אשר אינה סבירה ואינה מעשית". 

הנהגת התנועה הקיבוצית הגיבה להחלטה כי "התנועה הקיבוצית כולה מחויבת לספק ביטחון כלכלי וסוציאלי לכל החברות והחברים הוותיקים שלנו. זו התחייבות שממנה לא נחזור לעולם. נבטיח פנסיה הוגנת לוותיקים בגובה שבו כל קיבוץ יכול לעמוד מבחינה כלכלית. אנו ערבים זה לזה, ובמידת הצורך נמשיך ונתמוך באמצעות קרן סל"ע לערבות הדדית בכל חברה או חבר שקיבוצם אינו יכול להעמיד עבורם תשלום פנסיה לפי ההמלצה בשל מצבו הכלכלי. לשמחתנו אין מקרים רבים כאלו."
 

"זכינו לפתוח קורס של מנהיגות קהילתית בחבל אילות במועצה שלנו שהיא קהילה של קהילות. בכל אחת מהן נכון להצמיח מנהיגות בעלת הכשרה מתאימה להוביל את הקהילה שלו/שלה לצמיחה, התחדשות פיתוח וטיפוח. הקורס מקצועי עם שותפים עמיתים שרוכשים את המבט קדימה כל אחד ואחת לישוב שלו ולחבל כולו". כך סיכם את פתיחת קורס ההכשרה בחבל אילות, ראש המועצה חנן גינת.

מסע היצירה החל יחד עם ממלאי תפקידים שונים בחבל אשר "ציירו" תמונת עתיד משותפת של חבל אילות 2030 החל מאיפיון הצרכים העתידים של קהילה רב דורית מתבגרת עד הצורך באיתנות כלכלית ושימור העוגנים הקיימים לצד הצורך בפיתוח מקורות, תעסוקה, שימור וחיזוק הזהות הקיבוצית והאזורית ועוד.

לאחר המיפוי ואיפיון נקודות החוזק לצד האתגרים שעומדים בפני האזור, הוחלט על מתווה הכשרה שבוגריו יוכלו לקחת חלק פעיל ומשמעותי בהובלה האזורית.

ההכשרה יצאה לדרך לפני מספר שבועות ובהם נציגים מקיבוצי: לוטן, קטורה, גרופית, יטבתה, סמר, אליפז ואילות סה"כ קבוצה של 20 חברים וחברות מחוייבים שיוצאים יחד למסע של למידה והעצמה אישית, חיבור לחבל, לאנשיו ונשותיו.

מדובר על 10 מפגשים לאורך השנה אשר ינדדו בין הקיבוצים השונים. בכל מפגש תהיה הכרות עם הקיבוץ המארח, למידה והתנסות. כל זאת לצד פיתוח וצמיחה אישית וגיבוש קבוצה משמעותית שתהווה עוגן עבור חבריה והאזור.

את הקורס מובילים שרון ארובס, מנהל צמיחה דמוגרפית, צעירים ודוברות יחד עם יובל ילובסקי מנהלת "המקפצה" בשיתוף עם איילת הריס מהתנועה הקיבוצית.

במקביל, המשיכו גם השבוע להגיע לקיבוצי המועצה בתים יבילים שישמשו למגורי המשפחות הצעירות המבקשות לבנות בקיבוצי הערבה הדרומית את ביתם. הבתים שהגיעו השבוע לאילות הם חלק מפרויקט "בית קטן בערבה", שהתאפשר גם בזכות ערבות שנתנה קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית, להבאת כ-120 בתים במטרה לחזק את ההתיישבות בערבה הדרומית.

מטרת הקורס היא לקדם את ההכרה בפרופסיה של המדריך החברתי לגילאי חברת הילדים. הקורס מקנה למדריכים תעודה פורמלית ומוכרת של משרד החינוך, תעודה המכירה בהכשרתו כמנהל קייטנה על פי "חוק הקייטנות", ובתקווה שגם תשפר את תנאי ההעסקה של המדריכים החברתיים.

הכנס מזמן מפגש בין מדריכים מכל הארץ, מקדם את ההזדמנות ללמידת עמיתים ושיתופי פעולה, ושולבו בו מפגשים עם מדריכים ותיקים ששיתפו, במסגרת היום, את המדריכים הפחות ותיקים במה שעיצב את זהותם המקצועית, האירועים והמצבים השפיעו עליהם במהלך הדרך. כמו כן, שמעו המשתתפים הרצאה של ד"ר טל אלמליח בנושא החינוך הקיבוצי בראי הזמן. ההרצאה עוררה את החשיבה והביקורת בקרב המדריכים של ההשפעות ההיסטוריות על מערכות החינוך בקיבוצים בהווה, והדגישה את תפקידם כדמות בוגר משמעותי, הנמצא לצד הילדים במסגרת החינוך החברתית של הקהילה הקיבוצית לאורך כל השנה.

מלבד למידת עמיתים, השתתפו המדריכים במשבצות למידה ושיח הקשורות לזהותם המקצועית. מתוכם נשמעו אמירות המעניקות תוקף וחשיבות למשימה החינוכית של המדריך עבור קבוצתו: "מדריך מוצלח הוא אחד שלוקח את אופי הילד ומבטא אותו בחברת השווים", "מדריך טוב הוא מדריך מאותגר, שמוטרד ממציאת פתרונות חברתיים, ששואל את עצמו את השאלות הנכונות המקדמות את הילדים והקהילה" וגם "מצב אידיאלי של חברת ילדים היא כזו שהעובדים בה מגיעים מתוך הקהילה"

עפרי בשן, מנהלת מערך הייעוץ ופיתוח התוכן ב"שבילים" סיפרה על הכנס: "העבודה השוחקת היומיומית, מקהה לעיתים את ההפנמה כי בפועל מדריכי הילדים עובדים עם המשאב החשוב ביותר ועוסקים בדיני נפשות - עיצוב והשפעה על הילדים, אשר יהפכו בעשור הקרוב לבוגרים משמעותיים הלוקחים חלק פעיל בחברה הישראלית."

כנס זה מהווה ציון דרך בהכשרה מקצועית המתקיימת לאורך כל השנה, נאחל למדריכים שימשיכו לפעול לטובת מענה חינוכי- חברתי מיטבי ולמנהלים שימשיכו לתמוך וללוות את הצוות החינוכי.

פעילי אגף החברה והקהילה בתנועה הקיבוצית ממשיכים ומעמיקים את למידת העמיתים בתחומי הרווחה לגיל השלישי בקיבוצים.

עדי רמות: "כאשר בן משפחה מבוגר זקוק לטיפול ולסיוע צמוד במשך כל שעות היממה, משפחות רבות, גם בקיבוצים, שוקלות אפשרות של העסקת עובד זר מחברות כוח אדם שמביאות לישראל עובדים זרים לסיעוד. מטפל השוהה בקביעות עם הזקן, מסייע לו בחיי היומיום ומאפשר קבלת עזרה שוטפת וזאת מבלי שהוא נאלץ לעזוב את ביתו ואת סביבתו האהובים והמוכרים".

בכובינדר מוסיף: "ההחלטה להעסקת עובד בביתו של הוותיק היא לא פשוטה לאדם ולמשפחתו. דורשת התארגנות משפחתית, כלכלית ומבנית.  ציפיות שונות, הכנסת אדם זר הביתה שעזב את ביתו ומשפחתו. איננו מכיר את השפה, התרבות, אינו רגיל למזג האויר ולאוכל".

אל המפגש הוזמן והגיע, איש המקצוע המומחה ביותר בישראל בתחום העסקת עובדים זרים - משה נקש, ראש מנהל ההתרים במנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. נקש אומנם "מייצג" את המדינה, אך ברגישות ובידע רב בתחום אותו הוא מלווה שנים רבות, הוא מכיר את כל הקשיים והלבטים שיש לאזרחים וותיקים ולבני משפחותיהם בכל הקשור להעסקת עובדים זרים בסיעוד.

במפגש הצפוני שהתקיים בקיבוץ עין השופט, הגיעה גם תמר להב מנהלת היחידה לקשישים הנמצאים בתהליך של ירידה קוגניטיבית ותפקודית במועצה האזורית עמק יזרעאל, שהציגה תוכנית ייחודית להכשרה ומעורבות של העובדים הזרים בסיעוד בקהילות.

במפגש הדרומי שהתקיים בקיבוץ חצור שמעו ממלאי התפקידים בתחום מ-מיה מירקין רכזת גיל שלישי וחנן פרוינד מרכז סיעוד שניהם מקיבוץ חצרים על גישה ייחודית  וכוללת להעסקת העובדים הזרים בסיעוד.

המשלחת הגיעה לישראל במסגרת קידום שיתופי הפעולה המסחריים בין ישראל לבין מדינות אלה כחלק מהסכם הסחר החופשי, ונפגשה עם בכירים במשרדי החקלאות והכלכלה, ביקרה בנמל חיפה ובתערוכת ISRAFOOD, שהתקיימה באותו שבוע. 

המשלחת, אשר מנתה, פרט לנציגי ארגוני-גג קואופרטיבים וקואופרטיבים חקלאיים מברזיל, ארגנטינה ופרגואי, גם את יועץ שר החקלאות של ברזיל ואת מנהלי המכון הלאומי לקואופרציה בפרגואי ובאורוגואי, לוותה על ידי קונסול ברזיל בישראל.

לאחר הביקור במפעל אמבר ובאבוקדו גרנות, נסעו חברי המשלחת לקיבוץ מענית, שם שמעו סקירה מקיפה על קיבוץ מענית, על פעילותם של הארגונים הכלכליים, על התנועה הקיבוצית ועל היסודות והמרכיבים, העומדים בבסיס תפיסת ה"קהילה קיבוצית במיטבה", אותה מקדם אגף חברה וקהילה.

את חברי המשלחת אירח יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, אשר בעברו שימש כמנכ"ל מפעלי גרנות ומשמש כיום גם כיו"ר קיבוץ מענית, יחד עם שלומית צימרינג, מנהלת היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית ועו"ד מרב ניב, מהמחלקה המשפטית והיחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית.

בהמשך לביקור חברי המשלחת כולה, התקיימה ביום ראשון 1.12, פגישה בהשתתפות מנהל המכון הלאומי באורוגוואי, ד"ר אריאל ניקוליאז'ו וקונסול אורוגוואי בישראל, ג'יאנקרלו גיבאודי, עם המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין וראשי אגפי החברה, החינוך, הצעירים והמעורבות בחברה בתנועה ועו"ד מרב ניב. בפגישה זו, שנערכה בסיועו של רוני בוכמן מקיבוץ געש, הוצגו תחומי פעילותה של התנועה הקואופרטיבית באורוגוואי, לרבות תחום הדיור הקואופרטיבי, המהווה דוגמה חיובית ומודל לחיקוי במדינות אמריקה הלטינית ובאירופה ונידונו אפשרויות לשיתוף פעולה וחילופי ידע עתידיים בין שתי תנועות אחיות אלה.

.

ביום שישי האחרון, 29.11 - כ"ט בנובמבר, נחנך בקיבוץ נירים בטקס חגיגי וברוב עם מועדון חדש, יותר משש שנים וחצי לאחר שהמועדון הישן נשרף. המועדון החדש נבנה בקומת הכניסה של חדר האוכל הישן של הקיבוץ, והוא מהווה שילוב מרשים בין שימור וחידוש. אחרי שנים רבות ללא מקום התכנסות מתאים, מתרגשים בקיבוץ לפתיחתו של "הלב הפועם של הקהילה".

את הסרט שנגזר לציון חנוכת המועדון, על ידי סימה כספי – האחראית המיתולוגית על המועדון הישן – קשרו בין נס הקוממיות שהוענק לנירים על קרבות הגבורה ב-48' לבין עץ צעיר שיישתל בסמוך למועדון, במחווה למוטו שמלווה את הקיבוץ בשנים האחרונות: שורשים וצמיחה.

כשהקיבוץ הדתי פנו לאגף החינוך של התנועה הקיבוצית לעזרה בארגון הביקורים של כיתות שנת המצווה החילוניות בקיבוצים דתיים, חשבו ב"כזה ראה וחדש" שיש כאן הזדמנות להעמקת התהליך החינוכי עבור כיתת המצוות. ביקורים בשבתות של כיתות ז' בקיבוצים דתיים הם מסורת ארוכת שנים בקיבוצים רבים. לעיתים תחת הכותרת של "היכרות עם האחר" ולעיתים במסגרת של חיבור ל"יהדות". הנערים חובשים כיפה והנערות חצאיות, והנה הזדמנות לחוות שבת כהלכתה.

"כזה ראה וחדש" מבקשת להציע תפיסת עולם מעט אחרת: אין דרך אחת נכונה לציין את השבת. כל אדם או קהילה אשר לוקחים את עצמם ואת תרבותם ברצינות, מעצבים לעצמם את השבת לפי תפיסת עולמם. כל הדרכים לגיטימיות. בקיבוצים הדתיים יש הזדמנות להכיר שבת אורתודוכסית. אך ישנה גם שבת רפורמית, קונסרבטיבית, ולא עלינו, אפילו חילונית. לאף אדם או קבוצה אין בעלות על השבת, על טקס המצוות, על החגים, על הטקסים ועל התרבות בכללה.

בשבוע שעבר, הוזמנו צוותי חינוך משתי התנועות לחשיבה מחודשת על המהלך. לא עוד ביקורי למידה חד-צדדיים, אלא ביקורים הדדיים: הנערות והנערים מהקיבוץ החילוני יבקרו בקיבוץ הדתי, לאו דווקא בשבת, והקבוצה מהקיבוץ הדתי יבואו לבקר גם בקיבוץ החילוני. הנוער החילוני יתכונן לקראת האירוח, יברר מהי הזהות הקיבוצית שלו, מה יש לו להציג, איזו היסטוריה ואילו סיפורים יוכל לתאר, עם אילו דמויות מקומיות יהיה מעניין להיפגש, ולאילו אתרים מרכזיים בקיבוץ יהיה מעניין לקחת את הנוער הדתי. וכך גם להיפך. אותה הכנה צריכה להתקיים גם בקבוצה הדתית. הנחת היסוד ש"אצלם" הכל ברור ומובן, לא תמיד מחוברת למציאות, בטח לא בגילאי 12-13.

ביום ההכשרה לצוותים החינוכיים שהתקיימה, הזמינו את אפרת שפירא-רוזנברג מקרן 'אבי חי', שמלווה את "כזה ראה וחדש" מיומה הראשון, אישה דתייה שמאתגרת את השיח הפנים דתי, ומכירה היטב את העיסוק הזהותי בתוך התנועה הקיבוצית. אפרת דיברה על טקסי שנת המצוות במגזרים השונים, ועל הזכות הגדולה שיש לחילונים ריבוניים לעצב את טקסיהם משוחררים מכבלי ההלכה, אך מבלי לוותר על העושר הגדול שבתרבות העברית והיהודית.

בהמשך היום התחלקו המשתתפים לסדנאות, ובקבוצות קטנות למדו על סיפור מגדל בבל. על היכולת הקדומה של האנושות לדבר בשפה אחת, ולבנות יחד מגדל אשר ראשו בשמים, ועל ההחלטה של אלוהים למנוע זאת ולערבב בין השפות.

את יום העיון הובילו מרים זרביב (ראש צורים), מנהלת מחלקת החינוך של הקיבוץ הדתי, שי אייזנברג (מקיבוץ שניר במקור), מנהל מחלקת החינוך והנוער במרכז הרצוג, ואילה ויצנר (מקיבוץ מצובה במקור), מנהלת "כזה ראה וחדש" מטעם בינ"ה והתנועה הקיבוצית. הצוות ביקש לייצר שותפות שוויונית בין הקיבוצים המשתתפים בתכנית, ועל כן שם לעצמו למטרה לעבוד בינו לבין עצמו בשותפות שוויונית.

החדרים החדשים מאפשרים שליטה מלאה ומדויקת על הגורמים המשפיעים על הבחלת הבננות קרי רמת גז האתילן, אחוזי הלחות, רמת הפחמן דו- חמצני, פיזור האוויר, טמפרטורה ועוד. המערכת הממוחשבת משפיעה על כמויות ויחס המרכיבים באופן אוטומטי ולמעשה מייעלת את עבודת ההבחלה ובעיקר משפרת את איכותה אשר נעשתה עד כה באופן הרבה פחות מדויק  וכתוצאה מכך את איכות הבננה הנמכרת. למערכת החכמה ישנו בקר מתוכנת המאפשר למנהל הייצור לנהל מעקב מדויק באופן שוטף מקרוב ומרחוק ויחד עם הצוות הטכני לקבל התראות לטלפון הנייד.

משה נבון מנכ"ל צמח בננות: " אני נרגש ושמח, זהו רגע היסטורי עבור צמח בננות בפרט וענף הבננות בישראל בכלל, אנו חונכים היום  15 חדרי הבחלה מהטובים ביותר במדינת ישראל, אני צופה שבתי ההבחלה האלו יהוו מודל לחיקוי בשנים הבאות. מדובר בפריצת דרך, מכיוון שבניגוד למקצועיות שלנו בתהליך הגידול שבו אנו מהמובילים בעולם, נושא בתי אריזה בכלל וחדרי ההבחלה של הבננות בפרט מדשדש מאחור, היום ניתן לומר כי באמצעות צמח בננות, יישרנו קו מבחינת קידמה וטכנולוגיה משוכללת.

בנוסף הדבר המרגש והחשוב ביותר הוא שישנה כאן השקעה עצומה מצד המגדלים והבעלים של צמח בננות, אשר הביעו אמון בצמח בננות, בבית האריזה ובענף הבננות בעמק הירדן בכלל, כל זאת למרות האתגרים הקשים שהענף מציב לנו בשנים האחרונות כמו: מחלת פנמה, נדידת הענף דרומה, הקצאות מים ומחיר עבודה וכוח אדם. אני מודה למגדלים ולבעלים אשר בחרו להשקיע בנו"

מנשה (מנש') שלום מנכ"ל צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן: "חדרי ההבחלה המתקדמים האלו הם רק התחלה של העמקת העבודה המשותפת כאן בעמק,  אנו נדרשים להמציא את עצמינו מחדש ולחשוב מחוץ לקופסה בכל יום. נמצאים פה היום יחד מגדלים, סוחרים, לקוחות, סיטונאים ושותפים לדרך רבת שנים של עשייה והתפרנסות מגידול הבננות,  לכן מוטלת עלינו החובה לשמור על הענף  להשכיל ולהמשיך לעבוד יחד ולהפוך את השלם הזה ליותר ממה שהוא. הדיאלוג שלנו ושלכם הוא דיאלוג של שותפים, זוהי תפיסת העולם בצמח מפעלים."

הייחוד בקונצרט זה הוא המפגש בין התזמורת ליצירת מצלול חדש, מקורי ורענן, שיפרוש בפני הקהל יריעה רחבה של מקצבים וסגנונות מוזיקליים, תוך מיזוג מרתק בין העולמות השונים.

עם תכנית שכולה כחול לבן, הקונצרט בניצוחו של המאסטרו שמואל אלבז, מבטיח לבאים חגיגה לאזניים בהשתתפות האמנים הישראליים ד"ר שלומי גולדברג והרביעייה של טל בביצקי.

גולדברג, בעל תואר "דוקטור לפילוסופיה" בתחום הקומפוזיציה של אוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בברקלי קולג' למוזיקה ותואר שני בהלחנת ג'אז בניו- אינגלנד קונסרבטורי, מחזיק ביצירות מקוריות לביג בנד, תזמורת כלי מיתר, כלי הקשה וקריין Nugia, ובפרס של קרן אמריקה- ישראל להלחנה.

טל בביצקי הינו מלחין ישראלי ובוגר האקדמיה למוסיקה ובית הספר "רימון". טל הקליט והוציא חמישה אלבומים של מוסיקה אינסטרומנטלית מקורית שמשלבת  ג'אז,  לטיני, רית'ם אנד בלוז, מוסיקה רומנטית ומוסיקה ישראלית והוא מופיע עם ההרכבים; "טל בביצקי פיוז'ן בנד" ועם טריו הג'אז שלו.

בתכנית:

מנצח: שמואל אלבז. סולנים: שלומי גולדנברג- סקסופון, הרביעייה של טל בביצקי: טל בביצקי- קלידים, דור אשרף- סקסופון, צור בן זאב- בס, ישראל נחום- תופים.

ד"ר שלומי גולדברג: "נוגיה" לתזמורת קאמרית. רביעיית ג'אז, כלי הקשה וקריין - בכורה עולמית.

טל בביצקי: חג, דבש תאנה, חגיגה, מלך בשדה, מעלות ומורדות, הכניסיני, מאדים.

לירוי אנדרסון: 4 קטעים לתזמורת: חג לנושפים, פידל פאדל, מכונת הכתיבה, מזחלת השלג.