כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בימים אלה, שב ועולה הטיפול בחיילים בודדים וההתמודדות עם המצוקות והקשיים המלווים את שירותם בצבא, כמו בתחקיר הכואב של ג'ודי מלץ ויניב קובוביץ – "כ-10% מהמתאבדים בצה"ל הם חיילים בודדים, אז למה להביא אותם?" ("הארץ" 23.8)

בתנועה הקיבוצית רואים בליווי החיילים הבודדים - עולים חדשים וצברים חסרי עורף משפחתי - פרויקט ציוני בעל משמעות רבה הן לחיילים והן לכל מי שעוטף אותם בעת שירותם הצבאי, ולא פחות חשוב מכך – לפני הגיוס ואחריו.

מזה שלושה עשורים ובאופן מוסדר, מאומצים בקיבוצים מאות חיילים בודדים מדי שנה. מה שהחל לפני כחמישים שנה בקליטת בוגרי אולפני עברית בקיבוץ כחיילים בודדים, התמסד עם השנים והפך למפעל ציוני, חברתי ולאומי לקליטת עליה, ותרומה מפוארת, עקבית ורחבה של הקיבוצים  לחברה הישראלית.

ולא, איננו מקבלים את ההנחה בכותרת ,כמו בכל הכתבה, כי צה"ל אינו זקוק לאותם עולים הבאים לכאן כדי להתגייס ולתרום.

ההיפך הוא הנכון, לא פעם אני שומעת מחיילים בודדים את האמירה כי חבריהם ליחידה שהוריהם נמצאים בארץ, ושיש להם בית ועורף משפחתי לחזור אליו בחופשות, רואים בהם מודל לחיקוי - בעיקר ברגעים קשים במהלך השירות.

יחד עם זאת, עוד בימי צביקה לוי ז"ל ("האבא של החיילים הבודדים"), שפיתח את פרויקט החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית לפני יותר מעשרים וחמש שנה, וכמובן מאז שהחלפתי אותו, אנחנו מכירים ומקדישים תשומת לב רבה לקשיים הייחודיים של אותם חיילים.

מתוך כך, בקיבוץ מקבל החייל הבודד מענה הוליסטי ושלם לכל צרכיו: הוא עטוף במספר שכבות אנושיות שרואות אותו, את צרכיו, הצלחותיו וקשייו בקשר שוטף בכל רגע בבסיס ובכל עת כשהוא יוצא הביתה.

הקיבוצים עושים הכל על מנת לספק לכל אחת ואחד מהם צרכים בסיסיים של ודאות וביטחון - כל חייל בודד בקיבוץ מקבל יחידת דיור אישית, מזון, שירותי כביסה ושימוש חופשי בכל מתקני הקיבוץ.

ויותר מכך – דואגים לצורך אנושי של חום, אהבה, וקבלה על ידי רכז של חיילים בודדים בכל קיבוץ, ומעל כולם משפחה מאמצת הפותחת את ביתה וליבה.

המשפחה היא עוגן ומענה לצורך להשתלב ולהרגיש אהוב ומוערך. אותה משפחה מלווה אותו עם גיוסו לצה"ל, בטקסי הסיום, בחגים, מועדים וימי הולדת.

נשגב מבינתי מדוע החליטו שני הכתבים לצייר תמונה כה שחורה וחד צדדית של פרויקט ציוני כל כך חשוב ומצליח, מבלי למצוא נקודת אור אחת מתוך כל מה שתיארתי. אולי זו טבעה של תקשורת.

טבעה של הציונות היה ועודנו להמשיך ולעשות דווקא אל מול המקטרגים. כך עשינו תמיד וכך נמשיך ונעשה.

החלוץ למרחב היא תנועת נוער יהודית-ציונית הפועלת בארגנטינה ובמקסיקו, ולאחרונה אף החלה לפעול באוקראינה וגיאורגיה בשיתוף עם ארגון שורשים. בשנות החמישים חברה החלוץ למרחב לתנועה הקיבוצית וכך צמחו גרעינים להקמת 4 קיבוצים: נאות מרדכי, מגל, אלומות והקיבוץ הראשון שהוקם כבלתי מפלגתי - בחן. חלוצים אלו, לחמו קשות להקמת הקיבוצים ביחד עם גרעינים אחרים, ומלאו תפקיד חשוב במערכות ישראל, שמירת ביטחונה והקמתה של המדינה. כיום פועלת התנועה ב-15 קהילות בארגנטינה, ובשתי קהילות במקסיקו. 

לאחר ההתכנסות והמפגשים המרגשים, פתח את האירוע יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, שבירך ואמר לנוכחים: "שימשתי בתפקיד המזכיר העולמי של תנועת בני עקיבא ולכן אני יודע להרגיש את מה שקורה כאן עכשיו, ולא רק להבין. נעשה הכל כדי שתנועות הנוער, ובפרט אלו החלוציות, יגדלו, יעמיקו שורשים ויוכלו להמשיך להגשים ולהקים קיבוצים ויישובים בישראל. מאחל לכם מפגש פורה ושתנועת הנוער המפוארת הזו תמשיך לעלות מעלה מעלה". יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, בירך גם הוא את התנועה לרגל חגיגות ה-70 באמצעות סרטון וידאו שהוקרן באולם.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בירך גם הוא: "אני בעוונותיי נולדתי בישראל, וכך גם הוריי. הסיפור של תנועות הנוער החלוציות בחו"ל הוא לא חלק מהביוגרפיה שלי, ולא חלק מהביוגרפיה של הקיבוץ שלי. כשנכנסתי לתפקיד מזכ"ל התנועה, חיכה לי דו"ח של ועדת רן כוחן שהמליץ לאחד את החלוץ למרחב עם תנועת הבונים-דרור. לפני שנתיים יצאתי לביקור בדרום אמריקה לבקר את קיני התנועה ולהתרשם, ולמדתי שאם אנחנו נפגע במסורת של תנועות הנוער, שנבנית בארצות המוצא, אנחנו נחסל את הציונות הפרוגרסיבית המתקדמת בארצות אלה. הבנתי שאין שום דבר חזק יותר מהמסורות שמתגלגלות ממדריך לחניך, ומחניך למדריך במדינות אלה.
בסופו של דבר, המסע החינוכי הזה שינה את תפיסת עולמי ואת תקציב התנועה ואנחנו החלטנו שלא נאחד בכוח את החלוץ למרחב עם הבונים-דרור ועם תנועות נוספות בדרום אמריקה." 

קיקה רוזנבורט, המזכיר העולמי של החלוץ למרחב: אני רוצה להודות לארגונים התומכים: ההסתדרות הציונית העולמית, לתנועה הקיבוצית שנותנת לנו להרגיש חלק מהבית, לקק"ל ולסוכנות היהודית שתומכים בנו בפרויקטים שונים ולמועצת תנועות הנוער. אני תמיד אומר למדריכים ולמדריכות, שאם נוריד את ההבדלים השונים בין תנועות הנוער, יש הרבה משותף שעיקרו הוא לעשות טוב ולחנך בני נוער לערכים ותרומה למדינה ולחברה.
איך הגענו ל-70 שנה? החלוץ למרחב תמיד ידעה לשמור על עקרונותיה וערכיה, לצד אידאולוגיה חזקה ושיתופי פעולה. נכון להיום, אנחנו פועלים בארבע מדינות ברחבי העולם ב-22 קהילות. ביומיום יש מסורת יהודית וקהילתית ופעילות לחיזוק הקשר עם ישראל, מניעת התבוללות וחיזוק מרכיבי הזהות היהודית הפלורליסטית."

לאחר הנאומים נערכו קטעי ריקוד והדלקת 7 משואות – אחת לציון כל עשור פעילות – שאותן הדליקו בוגרים וחניכים שונים של התנועה לאורך כל השנים.

מנתוני שנתון התנועה הקיבוצית עולה כי לקהילה הקיבוצית מאפיינים ייחודיים שאפשרו לה להתמודד עם האתגרים החברתיים־כלכליים המורכבים של העשורים האחרונים, תוך כדי שינויים והתאמות למציאות ולסביבה המשתנה, ואף לצמוח ולהתחזק.

באצטלה אקדמית בחר ד"ר עמי כהנא לפרש את הנתונים כפי שהוא מבינם (ידיעות הקיבוץ, 16.8). עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, התובנות שלנו שונות. יתר על כן, הרמיזה בדבריו כי הקיבוצים החזקים כלכלית סולידריים פחות לחבריהם ואף מפקירים את הוותיקים - טועה ומטעה, ואף מעבר לכך. הוא מכפיש את הקיבוצים ואת פועלם למען החברים, ועל כך אסור לעבור בשתיקה.

אני ממליצה לכל חברת קיבוץ ולכל חבר קיבוץ לקרוא את הנתונים, אך בקליפת אגוז הנתונים מראים עלייה בהקצאת כספים ומשאבי כוח אדם לטובת התפקידים החברתיים: מש"א, בריאות ורווחה, צרכים מיוחדים, סיעוד, הגיל השלישי, תרבות, נאמנות מניעת אלימות מינית, חינוך בגיל הרך, חינוך חברתי, ריכוז תחום הצעירים ועוד. המספרים מעידים על כך שהפנסיה של לא מעט ותיקים מובטחת למרות חובות העבר, ויותר מכך - גובה הפנסיה של רוב הוותיקים עולה על סכום המינימום שמחייב רשם האגודות.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הכריז בתחילת כהונתו כי לא מפקירים פצועים בשטח, וכי הוא פועל לשם כך ללא לאות. אחת התוצאות של פעולה זו היא שאין ותיקים שהסכום החודשי שלהם נמצא מתחת למינימום הרשם, משום שבקיבוצים שאינם יכולים לעמוד בנטל הכלכלי, נכנסה לתמונה קרן סל"ע של התנועה הקיבוצית. המקור לכך הוא אותם קיבוצים שנוהלו היטב והצליחו כלכלית.

בשונה מפרשנותו של ד"ר כהנא, ניהול מקצועי, פנימי או חיצוני, הביא לכך שקיבוצים רבים כבר אינם צריכים להתמודד עם משבר כלכלי. ברוב המוחלט של הקיבוצים מתקיימים תהליכי קליטה של בנות ובנים, וכמובן גם של מי שלא גדלו בקיבוץ, אך מבקשים להצטרף ולהיות חברים.

עומק הסולידריות וגובה הערבות ההדדית נקבעים וייקבעו על ידי חברי הקיבוצים, ויש מודלים שונים ליישם זאת. מיסוי פרוגרסיבי הוא אחד מהם, אך לא היחיד. קחו למשל את המיסוי לפי גודל הבית, את סבסוד המערכות החברתיות כגון החינוך והבריאות עבור חברי הקיבוץ מתקציבי הקהילה, וכן מודלים נוספים הכוללים שימוש ברווחי הנכסים המשותפים. אבל כאמור, אין חוק אחד ויחיד התקף לקיום הסולידריות בכל הקיבוצים בארץ, ואם אותו לא מקיימים, אז זו לא קיימת כלל ועיקר.

אכן, יש עוד דרך לעשות. יש מה לשפר, ואנחנו - באגף חברה בתנועה הקיבוצית - מעודדים את הנהגות הקיבוצים לקיים את השיח הפנימי, לקיים את התהליכים כך שהחברים יקבעו בעצמם עבור עצמם, וכל זאת תוך כדי כך שאנו מעמידים לרשותם את הידע האנושי העצום הקיים בתנועה ובקיבוצים אחרים. ב־24.9 יתקיים בספיר כנס חברה וקהילה הראשון, ובו נעמיק בכל הנושאים הללו.

לילדי הגנים, לאלו שעולים לכיתה א', למי שמתחיל את חטיבת הביניים ולאלו שזוהי שנתם האחרונה ללימודים בי"ב – וכמובן שלהורים - לכולם ולכולן שתהיה שנה מלאת אתגרים, מלאת עניין בשיעורים, מלאת מחשבה, מלאת הקשבה, מלאת גילויים ומלאת בילויים.

ביום ראשון אני מתחילה את שנת הלימודים האחרונה שלי במערכת החינוך. אחרי חמש שנים באותו בית ספר, אני חושבת שהבנתי איך המערכת מתנהלת, ובעיקר, למי לפנות כשצריך משהו. את בית הספר האזורי בעמק מאפיינים כמה דברים: הנוף המדהים לים, שיטות הלימוד הייחודיות ובעיקר - האנשים.

אין לי ספק שאתגעגע, אבל לא רק לנוף הייחודי שיש לנו בבית הספר האזורי של עמק חפר "רמות-ים" בעמק-חפר, אלא לא פחות מזה לדרך ההסתכלות עלי ועל חברי מצד אנשי החינוך בבית הספר.

דרך המאפיינת את החינוך הקיבוצי-אזורי עוד מהימים שהורי היו בבית הספר, ולשמחתי נשארה גם היום.

נכון, אומנם הנוף לים עוזר לאווירה הטובה, אך מה שגורם לבית הספר להיות כל כך ייחודי זה בעיקר דרך החינוך שאנחנו מקבלים, ובתוכה שיטת לימוד המכונה "דיאלוג". כשמה כן היא, והיא מתנהלת בקבוצות למידה ולא בעבודה פרטנית שכל מטרתה היא הישג אישי.

במקום לעשות בגרות בספרות והיסטוריה, כמו חברותיי מבתי ספר אחרים, אני עשיתי עבוד חקר מעמיקה על נושא דומיננטי במקצוע, בנוסף למבחן פנימי מצומצם.

הדבר שאני הכי מעריכה בבית הספר, זאת העובדה שתמיד יש עם מי לדבר בצוות החינוכי, אנשים תמיד מוכנים לעזור ולייעץ, היחס הוא אישי וחם. המנהל מסתובב ברחבי בית הספר רכוב על אופניים, תמיד משוחח עם התלמידים וכמובן גם צוות המורים, המזכירה והמנהלה תמיד נמצא שם בשבילנו להקשיב, לעזור ופשוט להיות.

אני לא מצפה לעלות לי"ב, נחמד לי בחופש, אבל אני יודעת שכשאני חוזרת לבית הספר, אני חוזרת למקום טוב, מקום שרואה אותי, מקום שיודע להכיל ולחנך ולא רק להיות בית ספר לציונים.

אני שמחה על הזכות שנפלה בחלקי ללמוד בבית ספר שלא מקדש רק הישגים וציונים, אלא גם דואג שכל אחת ואחד מאתנו ייצא מבית הספר בן אדם טוב יותר, ואזרח יותר טוב.

חושבים להגיע ולהשפיע בהאקתון אבל אין לכם מיזם משלכם? חשבתם על רעיון אבל הוא עוד לא התקדם מעבר לשיחות הסלון שלכם? לא חשבתם עדיין על רעיון מחולל שינוי אבל רוח היזמות זורמת אצלכם בדם?

רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית מחפשת אתכם! חבר'ה צעירים שמעוניינים להשפיע על המרחב הקהילתי, צעירים יזמים שרוצים להעניק מהניסיון והיכולות שיש להם, לקדם ולהשפיע על החברה הישראלית - אנשים שחולמים בגדול ורוצים להגשים בענק!

אנחנו מזמינים אתכם/ן להגיע להאקתון ולהצטרף למיזמים שיעניינו אתכם, או להתחבר לקבוצת אנשים כמוכם וליצור יחד רעיון שילווה על ידי מנטורים.
האירוע יתקיים בין ה-19-20 לספטמבר ב"southup" בשער הנגב.

24 שעות של:
✅ סיעור מוחות עם טובי המנטורים מתחומים שונים. 
✅ סדנאות העשרה
✅ מתחמי פנאי ומולטימדיה
✅ שיחות עם יועצים ויזמים בעבר בעתיד ובהווה
✅ הופעה של הזמר והיזם דודי בר דוד 
✅ מרחבים רבים נוספים שיאפשרו למשתתפים הזדמנות ליצירה וחשיבה יוזמת לאורך כל האירוע.

הירשמו עוד היום:
http://Tkzhackathon.co.il

הקורס עוסק במגוון הנושאים איתם מתמודדת הנהגת כל קיבוץ בימינו, תוך התייחסות לסוגיות הניהול השונות בקיבוצים שיתופיים ומתחדשים. הנושאים הנלמדים בקורס הם בשני מעגלים: הובלה חברתית וערכית  של הקהילה הקיבוצית וניהול מערך השירותים הקהילתיים והועדות.

הקורס מספק ידע רב בתחומי כלכלה וחברה כגון: היבטים משפטיים של האגודה השיתופית והחברות בה, הובלת תהליכים חברתיים ודרכים לחיזוק הסולידריות החברתית בקיבוץ, הממשק בין החברה והקהילה למשק ותאגידיו ,שמירה על נכסי האגודה השיתופית, בנייה וניהול תקציב הקהילה ועוד. כמו כן, מקנה הקורס כלים ניהוליים מעשיים ומפגיש את המשתתפים עם עמיתים מנהלי קהילה ומזכירים מכהנים וכאלו המתעתדים למלא את התפקיד.

ייחודו של הקורס בכך שהוא שם דגש על חיזוק הזהות הקיבוצית ועיצוב קהילה קיבוצית מיטבית. לאורך מפגשי הקורס מתקיים קורס אקדמי בנושא "סוגיות פסיכולוגיות בניהול" המועבר על ידי ד"ר הדס הרמתי, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין.

פרטים טכניים:

• משתתפי הקורס מחויבים לפרויקט גמר המבוסס על מודל תחקיר מוקיר.
• הקורס יתקיים במרכז האקדמי רופין - 15 מפגשים, בימי חמישי, אחת לשבועיים, בשעות 09:00-15:00.
• מחיר הקורס למשתתף: 5,000 ₪ - כולל ארוחת בוקר, ארוחת צהריים חמה וחניה. דמי הרשמה: 150 ₪.
• התנועה הקיבוצית תסבסד את עלות הקורס לחברי הקיבוצים, כך שהמחיר למשתתף חבר/ת קיבוץ יהיה 3,000 ₪ בלבד.
• העומדים בדרישות הקורס, יהיו זכאים לתעודת גמר של המרכז האקדמי רופין.

לפרטים נוספים והרשמה יש לפנות לשלומית צימרינג, פיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית - hr@tkz.co.il