כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

דבי ברא"ס: "כראשת אגף חינוך וכשותפה מלאה במפעל חינוכי גדול, מורכב ומלא בהזדמנויות – תפיסת המפעל היא כאירוע חינוכי - ארגוני שיש לו התחלה אמצע והמשך.

הרפסודיה היא חלק מעשייה חינוכית מרובת זירות ומהווה "חלון ראווה" לאגף החינוך של התנועה הקיבוצית, לעבודת צוות ולמחויבות אין קץ של כל השותפים, ובמקביל לאחריות גדולה לשלומם של כולם - בני נוער, מדריכי נעורים, צוותי מנהלות וצוות הרפסודיה".

ברא"ס מדגישה: "ההיערכות לרפסודיה התחילה לפני חודשים רבים מאוד והיא כללה בחינה ולמידה חינוכית, בטיחותית, כלכלית, פיזית (מעבר לחוף חדש), ורצון לייצר לכלל השותפים חווית הצלחה, למידה וזכות להיות חלק ממשימה חינוכית חשובה זו. אני מבקשת להודות ולהוקיר את שותפיי היקרים באגף חינוך (הפורמליים והלא פורמליים) ואת הנכונות של רבים מאוד לתת כתף להצלחה!

וכן, בהחלט, מותר לחוות נחת והצלחה בתום שלושה מחזורים ושלושה משטים שעברו בשלום ובביטחה בליווי, תמיכה ופרגון של מטה התנועה הקיבוצית.

ברא"ס מסכמת בתודה אישית מלאת הערכה לאורי פלד נקש רכז המפעלים של אגף חינוך, "שניצח והוביל את רפסודיה 2019 במקצועיות רבה. נתראה בהמשך העשייה החינוכית – כי מפעל חינוכי ככל שיהיה גדול ומרשים הוא חלק מרצף חינוכי!!"

אורי פלד נקש: "בחצי השנה האחרונה אנחנו עוסקים בארגון הרפסודיה. החל מהכנת התקציב, בחירת חוף מתאים, עבודה מול מנהלת הכנרת ומנהל הספנות לקבלת כל האישורים, יציאה להרשמות והכנות לצוות ולמדריכים. לנהל אירוע מתגלגל כזה שיש לו שלושה מחזורים שונים, זה כמו להתכונן למסע, עם הרבה עליות וירידות. לכל מחזור יש את הדינמיקה שלו ואת האתגרים שהוא מביא לנו.

פרשת הנערים בקפריסין גרמה לנו להגיב ולחדד דרך מעגלי השיח את כל נושא המגדר והמיניות הבריאה".

פלד- נקש מוסיף: "במבט לאחור, כשאני מסתכל על כל חודשי ההכנה שעברנו (התחלנו להתכונן בפברואר...) אני מרגיש תחושת סיפוק גדולה שמעל 2000 בני נוער בחרו להגיע לכנרת לאירוע חינוכי ולעסוק בערכים אותם בחרנו להנחיל דרך הנושא המרכז- "שבט אחים גם יחד?!"

מבקש לנצל את הבמה ולהודות לצוות הרפסודיה על המסירות וההשקעה - בכל יום, בכל שעה ובכל מזג אוויר. בלי שותפים אלו לא היינו יכולים להסתכל אחורה בגאווה כזו והיות מרוצים כל כך. ואחרי שנחנו יום אחד אפשר לפנות לסיכומים ותוך כדי להתחיל לעבוד על מסע י"ב בחנוכה".

רכז המפעלים החינוכיים בתנועה אורי-פלד נקש ולצדו רכזי המחזורים – לירז ברנד, רז ברוד ורון ויצנר והצוות המוביל של הרפסודיה –  עפרי בשן, דבי ברא"ס ונועה צור ברוש. 

ראשראשים – מובילי קבוצות מדריכי נעורים – מור וגשל, אתל נצר, דגן קרן, גלי גרוס,  דליה אונר, עפרי בשן  ודותן אטקינס ולצדם חלק מרכזי המחזורים. 

מעגלי שיח בהובלתה של נוקי גולדפישר.

צוות טכני ואקונומיה בהובלת גיא גרסול –  תום לין אשורוב, פלג צ'ובינסקי, אופייר ברא"ס, תרזה בן חורין, אבישג שושני, רחלי ברב, , גלעד כץ, ניר רוסו, שקד מלצמן ואלי פרידריך

חיילי פרק משימה מצוינים - ראם חכמון, חן חסון, עמר מירון, זיו סמבן , ירין אלגרישי, איתמר קטן וטל שורש

טורנירים בניצוחו של עופר רימון – לצדו מיטב השופטים, גיורא  אסתרי , אלי גולדמן, דגן לוין, אתי פלקסר, נועה פלקסר ויוחאי יפת

רכזות רפואה – מרב ניב ועדי רמות

מנהלי חניון האוטובוסים – גלי גרוס וארנון בוכבינדר

גלעד בכרך, חנה ענבר, רגינה, צוות הנה"ח וקרין כהן

מלווי השיט בסירות בעת המשט - אורי אופיר, גלעד בכרך, שלומית צימרינג, אילת האריס, ענת מרלא חפץ, אייל גורן

מנהלת רישום ותיעוד לקראת - רויטל נאמן ונועה שחר פיצר – רישום בהגעה לרפסודיה

גיבוי, תמיכה ופרגון – ניר מאיר, גיל לין, הדס ילין, נועה יפת!!

בפגישה נידונו מספר נושאים אסטרטגיים בהם עוסק מרכז המועצות האזוריות, אשר מעסיקים מאוד גם את המגזר הקיבוצי. בנוסף, נבחנו שיתופי פעולה פרטניים בהם לוקחים חלק פעילי התנועה הקיבוצית שפעילותם הורחבה לפעילות משותפת עם המועצות האזוריות ועם מרכז המועצות האזוריות.

בסיכום הפגישה הוגדרו מסגרות הפעולה המשותפות וסוכמה הדרך להמשך שיתוף הפעולה ואף להעמקתו. בהמשך צפויה להתקיים פגישה של הצוות המוביל של התאחדות חקלאי ישראל עם שי חג'ג', בכדי להסכים על פעילות משותפת במאבקים המאתגרים הנערכים כל העת בשדה החקלאי.

חג'ג' (48) ממושב גילת, נבחר בתחילת חודש ינואר השנה לתפקיד יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל, לאחר שגבר בהתמודדות על היו"ר היוצא, עמיר ריטוב, ויכהן בתפקיד עד לשנת 2023.  הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועצות האזוריות שבה התמודדו שניים על התפקיד. הוא נבחר לראשות מועצת מרחבים בשנת 2012 ובמערכת הבחירות האחרונה שב ונבחר לקדנציה נוספת כמועמד יחיד, ללא מתמודדים נוספים.
היעדים המרכזיים שהציב לפניו עם כניסתו לתפקיד: הותמ״ל, חיזוק החקלאות וחקיקת חוק החקלאות, טיפול בתשתיות היישוב הישן, הרחבות במרכז הארץ, עיר עולים, איכות סביבה, הלמ״ס ועצמאות כלכלית למועצות.

מתוך הכתבה:

אברמיצקי, כלכלן בכיר באוניברסיטת סטנפורד, עזב את ישראל וקיבוציה לטובת אמריקה כבר לפני 20 שנה, אבל נראה שהקיבוץ לא עזב אותו. לאחרונה פרסם בהוצאת פרינסטון את הספר The Mystery of the Kibbutz: Egalitarian Principles in a Capitalist World ("תעלומת הקיבוץ: ערכים שוויוניים בעולם קפיטליסטי"), שמהדורתו העברית צפויה לראות אור בשנה הקרובה. בספר, שהוא פרי מחקר כלכלי של יותר מעשור, בוחן אברמיצקי את המודל הכלכלי של התנועה הקיבוצית במשך 100 שנים, החל בעלייתה של דגניה ב־1910, עבור במשבר הקיבוצים בשנות ה־80, וכלה בהפרטה החדה והכואבת של חלק מהקיבוצים כיום.

לאברמיצקי קשר עמוק לקיבוץ, אף שהוא מעולם לא התגורר בו. סבתו היתה בין מקימי קיבוץ נגבה ומשפחתה של אמו גדלה שם. לאורך ילדותו, בשנות ה־70 וה־80, הוא הרבה לשהות בנגבה ובחפציבה בחופשות ובביקורים משפחתיים. הקיבוץ נהפך חלק מנוף ילדותו, אבל נקודת המבט שלו נותרה חיצונית, ואולי זה מה שאפשר לו לאבחן את יתרונותיו וחסרונותיו, בתחילה כמתבגר ולאחר מכן ככלכלן. הוא מתאר בספרו מה גרם להתרסקותם של קיבוצים מסוימים ולשגשוגם של אחרים, מהו המתכון להצלחה של הקיבוץ במאה ה־21, ואלו כלים מהמודל הכלכלי של הקיבוץ כדאי ליישם בעולם היפר־קפיטליסטי שבו פערי ההכנסות מתרחבים והולכים, וכשדמוקרטיות מערביות כמו ארצות הברית, בריטניה וגם ישראל מתמודדות עם משבר אי שוויון שמאיים על המרקם החברתי כולו.

האם לרעיון הקיבוצי יש עתיד של ממש בעידן היפר־קפיטליסטי?

"ברור שמדינות לא ייהפכו להיות קיבוצים, אבל הקיבוץ ממחיש את הדמיון האנושי. הקיבוץ הוא דוגמה לאנשים בעלי דמיון שניסו לממש מודל כלכלי חדשני מבוסס שוויון. עובדה היא שכשהיתה עלייה באי שוויון וביוקר המחיה, קמו תנועות מחאה בארצות הברית, בישראל, בספרד. זה מפריע לאנשים כשיש כאלה פערים".

ההאקתון יתקיים ב-19 בספטמבר, במתחם"SouthUp"   במועצה האזורית שער הנגב, ויכלול בתוכו תחרות בין יזמים ויזמיות הנמשכת יממה שלמה (24 שעות!) ברצף. כל יזם ייפגש עם מנטורים רבים מתחומים שונים, שיאפשרו לו לקבל "ארגז כלים" לפיתוח הרעיון למוצר ממשי. המנטורים יעמידו את ניסיונם הרב לטובת היזמים המתחילים. 

השנה יתמקד ההאקתון במציאת פתרונות לאתגרים במרחב הקיבוצי והכפרי, וצפויים להיות בו מתחמי עבודה מאפשרי ומקדמי חשיבה מחוץ לקופסא, סדנאות העשרה ויצירה על מנת להעשיר ולפתח את היזמים והיזמיות שיגיעו להאקתון. כל זאת ועוד הרבה הפתעות שמחכות למשתתפים ולמנטורים שיגיעו לאירוע.

ניתאי חבשוש (33) מקבוצת כנרת, שזכה בהאקתון הראשון, תיאר לנו כיצד סייע לו לגיבוש המיזם שלו: "אני יזם, יצרתי מספר פרויקטים חברתיים, פיזיים ודיגיטליים. בזכות ההאקתון חשבתי על רעיונות למיזמים, ולמעשה גם פיתחתי את המיזם הספציפי הזה בזכותו. מה שהכי עזר לי במהלך 24 השעות האלו היה לפגוש את המנטורים וליצור רשת קשרים עם אנשים איכותיים". המיזם שאותו פיתח הוא מרכז תעסוקה ופנאי לאנשים מבוגרים, אנשים עם צרכים מיוחדים ובני נוער. לשאלה האם המפגש עם התנועה הקיבוצית במהלך ההאקתון חידש לו משהו עליה, הוא אומר כי "ההאקתון חידד לי את רשת הקשרים האיכותית שיש באמתחתנו של אנשים ערכיים שרוצים לעזור לשנות ולהשפיע". 

זוכה נוספת היא יעלי אטשטיין (38), יועצת לבריאות וסביבה ממכמורת. המיזם שלה, “מסה קריטית לצרכנות בריאה” (ניתן למצוא אותו בפייסבוק וברשת), הוא הקמה של פלטפורמה מרכזית למוצרי צריכה בריאים סביבתיים – קידום של ערכים אקולוגיים מהפן של בריאות הציבור, כמו שינויים בהרגלי צריכה מתוך המניע הבריאותי. המיזם פועל במדיות החברתיות ובאמצעי התקשורת. היא מספרת כי ההאקתון נתן לה חשיפה ואפשרות להציג את המיזם שלה מול ראשי התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוצים, ולאחר הזכייה גם שעות ייעוץ שעזרו לה להוציא את המיזם לפועל. "הפגישה עם המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, ופגישות נוספות עם עוד ממלאי תפקידים בעלי ניסיון סייעו לי מאוד. הרגשתי רצון אמיתי להקשיב ולעזור מהידע הרב שנצבר, וזה היה מאוד מחזק. גם ההרצאות המקצועיות בהאקתון היו לעזר. גיליתי שבתנועה עובדים אנשי מקצוע מעולים, עם ניסיון רב ורצון אמיתי לעזור ולסייע".

ליזמויות הזוכות יוענק פרס וילווי על ידי טובי המומחים בתחום בו יעסוק המיזם.

בואו לקחת חלק באירוע של יזמות ופיתוח!

תכנית שבילים הינה אחת מתוכניות המנהיגות שרשת הצעירים מובילה במטרה לפתח ולקדם מנהיגות צעירה. בתוכנית לקחו חלק 20 צעירות וצעירים מהקיבוצים וההתיישבות העובדת, שביקשו לקחת חלק בלמידה וחידוד תפיסת עולמם ולהיות אנשים יוזמים ומשפיעים במסגרות חייהם, בקהילה הקיבוצית ובחברה הישראלית כולה. התוכנית כללה 12 מפגשים שבועיים מדי יום שלישי, סיור בעוטף עזה וכן סמינר דו-יומי לקראת סוף התוכנית. במהלך המפגשים עסקו משתתפי ומשתתפות התוכנית בנושאים מדיניים-ביטחוניים, חברתיים-כלכליים ודמוקרטיים-אזרחיים, באמצעות מפגשים עם שורת מרצים ואנשי ציבור.

את התוכנית הדריך נחשון אלוני (עין החורש): "20 משתתפים סיימו את המחזור השני של התוכנית. במשך כשלושה חודשים סיירנו בשטח, למדנו ושמענו את מיטב המרצים, התווכחנו לא אחת והכל במטרה להיות בטוחים יותר בערכים שלנו, בעמדות שלנו ובדרך שלנו. הייתה זו קבוצה חזקה מאוד של חבר'ה שבוער בהם להשפיע על החברה בישראל ועל קיבוציהם פנימה, ולשנות את המצב הקיים במדינה. לאט-לאט נבנה פה כוח צעיר, מרענן ובטוח בעצמו שמכוון גבוה ורואה בתנועה הקיבוצית בית ומקום לפעול דרכו. הצעירים חוזרים לקחת אחריות, ליזום ולהוביל ומקווים שעוד יצטרפו אלינו רבים בהמשך."

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "עם גמר משבר הקיבוצים, לפני שנים אחדות, החלטנו במטה התנועה להוציא מהבוידעם את המטרות הישנות, לבחון אותן מחדש ולהתאים אותן לימינו. נראה שקיבוצים חדשים כבר לא צריך להקים, אך צריך בהחלט להיאבק על דמותה וערכיה של ישראל. אחד המכשירים שאותם בנינו, הן תוכניות המנהיגות שמובילה התנועה הקיבוצית, שאחת מהן היא תכנית שבילים. הכוונה היא לדבר מחדש ולהפיץ את האידאולוגיה והאמונות שלנו ולהפיח רוח מחדש בגחלים שלנו. מי שצריך לקחת את האלונקה ולסחוב אותה קדימה זה הם, ואנו מאמינים בהם, למרות שהדרך לא תהיה פשוטה."

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית: "אמנם התוכנית הסתיימה, אך הבוגרות והבוגרים החליטו להמשיך לפעול כקבוצה ובחודשים הקרובים יצטרפו לתוכנית הבוגרים יחד עם מחזור א' של שבילים, יגבשו ויקדמו מספר פרויקטים ביוזמתם. זה מרגש ומשמעותי להרחיב את המעגלים ולהחזיר את הצעירות והצעירים לתנועה ולעשייה חברתית פוליטית. שינויים אמיתיים מתחילים מתוכניות כאלה, ובהזדמנות זאת אני קוראת לעוד צעירים וצעירות להצטרף אלינו."

המשתתפים ציינו במפגש הסיום כי הם שמחים מאוד על ההכרות המחודשת עם התנועה, שהתוכנית חידשה להם המון והם גאים להיות חלק מהשינוי. חלקם אף החלו לפעול בתוך קיבוציהם ואחרים הצטרפו לצוות המוביל של רשת הצעירים. אין ספק שהם מבינים את גודל האחריות שיש להם כצעירים בהתחדשות וצמיחת התנועה הקיבוצית, ברלוונטיות שלה לחברה הישראלית ובצורך להיכנס מתחת לאלונקה ולדחוף קדימה.