כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

מסע ההפקרה והגבורה יצא לדרך ברביעי אחר הצהריים ממוצב נחל עוז ועבר בין מוקדי המחדל של השבעה באוקטובר - הבסיסים, הקיבוצים, הצמתים, הערים ומתחם המסיבה של פסטיבל הנובה. את המסע הובילו רפי בן שטרית, ראש עיריית בית שאן לשעבר ואביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית ז"ל שנפל ב-7/10 במוצב נחל עוז, ואיל אשל, אביה של סמל רוני אשל ז"ל, תצפיתנית שנפלה גם היא באותו מוצב יחד עם 15 מחברותיה התצפיתניות והסמב"ציות, בעוד 5 נוספות עדיין בשבי החמאס. בין מארגני הצעדה נמנים גם יונתן שמריז מכפר עזה, אחיו של אלון ז"ל שנחטף משכונת הצעירים ונהרג בשוגג על ידי צה"ל לאחר שהצליח לברוח מהשבי, וגם אלוף (במיל') נועם תיבון ויואב מרגלית מנצר סרני.

המסע נפתח במסיבת עיתונאים בה נשאו דברים רפי בן שטרית, איל אשל ויונתן שמריז, ומשם המשיך ל"מתחם האלונית" בכניסה לכפר עזה, עבר בעיקול מפלסים והסתיים בעצרת בצומת שער הנגב. ביום חמישי נפתח המסע באירוע מול קיבוץ בארי, המשיך למתחם פסטיבל הנובה ונגמר בעצרת בתל גמא ליד קיבוץ כיסופים. היום השלישי החל בתחנת המשטרה ההרוסה בשדרות בה התחולל קרב קשה עם מחבלי החמאס, ומשם עבר בגבעת קובי, אנדרטת גדוד 414 והסתיים בקבלת שבת באופקים בביתו של שיראל חוגג, פעיל חברתי וממקימי תנועת 'קומו' של תושבי הנגב המערבי שבני משפחתו נפגעו בשבת השחורה. בתום המסע כתבו המארגנים כי "זאת רק ההתחלה. לא ננוח ולא נשקוט עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית. כשזה יקרה, נדע אנחנו ואתם שהיה לנו חלק גדול בתיקון הזה, בדרך לשיקום, במתן תשובות למשפחות השכולות ובמניעת האסון הבא. מסע המשפחות השכולות רק יצא לדרך".

בחמישי התקיימה מסיבת עיתונאים במהלכה הכריזו ארגוני נפגעי ה-7 באוקטובר על הקמת ועדת חקירה אזרחית בראשות השופט בדימוס גדעון גינת, בה יהיו חברים גם מפכ"ל המשטרה לשעבר שלמה אהרונישקי, ראש העיר בית שאן לשעבר רפי בן שטרית, תת-אלוף במיל' יהודית גריסרו, אלוף במיל' איל בן ראובן ופרופ' אסא כשר. לפי הפעילים, הוועדה תתכנס לשלושה דיונים בשבוע, וזאת על רקע החשש שמא לא תקום ועדת חקירה ממלכתית, או שהיא תהיה כפופה לפוליטיקאים. במקביל, נערכו ביום רביעי הפגנות למען החזרת החטופים שהתקיימו בתל אביב ובשורת מוקדים נוספים ברחבי הארץ, על רקע אמירותיהם של שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון כי הגיע הזמן לבצע עסקה ולהחזיר הביתה את החטופים. משפחות החטופים, שמחכות כבר 285 ימים ליקיריהן, קראו לראש הממשלה לא לפספס את ההזדמנות ולאשר את "עסקת נתניהו" עוד בטרם טיסתו לקונגרס. המוני ישראלים, כולל מקיבוצים רבים יצאו למעל 30 צמתים וכיכרות בכל רחבי הארץ וקראו לראש הממשלה נתניהו: "בלי עסקה - אין נסיעה!".

בשנת הפעילות הקרובה צפויים לפעול כ-1,200 שינשינים מטעם התנועה הקיבוצית, שיפעלו בכ-115 קומונות ברחבי הארץ, ובמספר רחב של תחומים ומשימות התנדבות במסגרות חינוך, בקיבוצים ובחקלאות, בעשרות כפרי נוער ופנימיות, במסגרות לבעלי צרכים מיוחדים והדרכה. רון ויצנר מנהל מחלקת שנת שירות באגף חינוך של התנועה, מציין כי "עקב אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שנפתחה בדרום ובצפון ביצענו התאמה של מפת המשימות, ונתנו יותר דגש ומשאבים על הנגב המערבי וגבול הצפון, זאת בכדי לתת מענה לקיבוצינו, עם הפניית שינשינים להדרכה ולמשימות נוספות הנדרשות בקיבוצים".

השינוי במפת המשימות בא לידי ביטוי בשטח, עם פתיחתן בחודש הבא של ארבע קומונות חדשות בקיבוצי בנגב המערבי: מפלסים, גבולות, יד מרדכי ובמוסד החינוכי 'שקמה' שביד מרדכי. בכל קומונה יפעלו שינשינים מלאי מוטיבציה לעזור במה שיידרש. הארבע מתווספות לקומונת 'דרומיות' בקיבוצים שפעלו גם בשנים קודמות בבארי, בעין השלושה ובכרם שלום.

ויצנר מוסיף: "המשימות של השינשינים בקומונות קיבוצי הדרום הן גם חינוכיות במערכות החינוך, גם בענפי החקלאות וגם משימות שיקום שונות אליהן יידרשו. הם יפעלו כקבוצות שמנהלות חיי קומונה, ואנחנו מאמינים שיש בכך ביטוי של תוספת לחוסן הקהילתי, החינוכי, ותרומה למשימה הראשונה במעלה של שיקום חבל הארץ והקיבוצים בנגב המערבי. בחזית הצפונית אנו עובדים בימים אלה על מענה לצורך הקיים בקיבוצים ומקווים שנצליח לפתוח קומונות במספר קיבוצים גם בצפון".

שתי תנועות הנוער העמידו מדריכים בוגרים וקומונרים שידריכו את בני הנוער והילדים בחופשת הקיץ, במגוון פרויקטים, מחנות קיץ, קייטנות בקיבוצים המפונים והלא מפונים. הן עשו זאת בשותפות עם גורמים שונים במועצה האזורית הגליל העליון, עם אגפי החינוך וצעירים ומעורבות בתנועה הקיבוצית, עם חמ"ל המשימות וההתיישבות, ובתמיכה של הקרן לתרומות של התנועה הקיבוצית המסייעת לקיבוצים.

ליאור שמחה מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר כי "תנועות הנוער הכחולות מסייעות ושותפות לתנועה ולקיבוצים המתמודדים עם מצוקת כוח אדם אמיתית במערכות החינוך בקיבוצים. בכך יצרו למדריכים סביבה תומכת ומכילה. ככה בונים שותפות שלוקחת אחריות על הקיבוצים".

בהזדמנות זו,  נציין גם כי לפני כשבועיים הסתיימו סמינרי ההדרכה בנוער העובד והלומד, בהם השתתפו מאות רבות של חניכים מרחבי הארץ והחברה הישראלית שבחרו בתקופה הקשה והמורכבת שאנחנו נמצאים בה לצאת לסמינר הדרכה, ובכך בחרו להוביל את החניכים שלהם לעתיד טוב יותר. מעל 200 חניכים קיבוצניקים השתתפו בסמינרי ההדרכה והם חוזרים לסייע בחיזוק החינוך החברתי בקיבוצים.

בדברים שכתב אודי פלד עם סיום תפקידו ציין: "אני מסיים בסיפוק רב תקופה לא קצרה בה זכיתי לכהן כיו"ר קמ"ע, ובמסגרת זו לפעול ולסייע לקיבוצים, אך גם לחברות וחברי הקיבוצים במגוון רחב של דרכי צמיחה כלכלית ודמוגרפית. זאת, בזכות שינוי תקנון קמ"ע שהובלתי ואפשר לחברה לסייע לא רק "לקיבוץ ולכל תאגיד שבבעלותו הישירה או העקיפה", אלא גם ובמישרין לחברי הקיבוץ עצמם. במסגרת זו סייעה קמ"ע עד היום למשפחות רבות בעשרות קיבוצים לבנות ולשפץ את ביתן, וזאת באמצעות הלוואות "דמויות משכנתה" בסכום מצטבר העולה נכון להיום על מיליארד שקלים. 

בצד סיוע במימון תשתיות ובנייה, פועלת קמ"ע גם לקידום הסדר של "משכנתה הפוכה" שיאפשר לחברי הקיבוצים המבוגרים לסייע לילדיהם "ביד חמה", וזאת בדרך של קבלת הלוואה המוחזרת רק לאחר 'מאה-ועשרים'.  בנוסף, קמ"ע מסייעת לחברי קיבוצים בפיתוח "יזמויות/עסקים קטנים", מקצה מלגות עידוד לעתודת המורים אצלנו ומעודדת חברי קיבוצים לשירות מתמשך בזרועות הביטחון במסגרת קרן "אחריי" ע"ש דן שומרון. אפיק נוסף שיצרנו הוא "משתלת הקיבוצים", במטרה לסייע לקיבוצים ולבני הקיבוצים לעלות על רכבת ה"סטארט-אפ ניישן", בצד סיוע לקיבוצים בפיתוח והרחבת ענפי ומפעלי החקלאות והתעשייה המסורתיים. לפני כשנה קיבל דירקטוריון קמ"ע החלטה לקדם התקנת מתקני אגירת חשמל בקיבוצים – הן במישור הקהילה והן במישור הפרט, זאת על מנת להקנות לקיבוצים וחבריהם רמה גבוהה של "עצמאות אנרגטית" – בצד חיסכון כספי בטווח הארוך.

עם סיום התפקיד, אני מבקש להודות במיוחד לדגן לוין – מנכ"ל קמ"ע היוצא, לאתי פלקסר המנהלת ביד רמה ומקצועית את תחום המשכנתאות, לרפי נבו המופקד על תחום החדשנות, ולכל ממלאי התפקידים בתנועה הקיבוצית. אני מאחל למיכל קראוס "שירות נעים" והמשך דחיפה של יוזמות לניצול מיטבי ומירבי של קמ"ע לקידום מטרות התנועה, הקיבוצים, התאגידים המשותפים – וחברי הקיבוצים עצמם".

ח"כ קריב הספיד השבוע במהלך נאומו במליאת הכנסת את עדנה סולודר ז"ל בנוכחות בני משפחתה: "אתמול ציינו כאן במשכן את זכרו של זאב ז'בוטינסקי, מייסד בית"ר ומוביל הציונות הרוויזיוניסטית. אחד מסלעי המחלוקת הגדולים בינו לבין מחנה הציונות הסוציאליסטית, שח"כ סולדר היתה מבנותיה וממנהיגותיה, היה סביב שאלת ריבוי הדגלים. בעוד ז'בוטינסקי טבע את תפיסת ה"חד-נס", לפיה ישנו דגל אחד בלבד שיש להניף – דגל הקמתה של המדינה היהודית, האמינה תנועת העבודה שהציונות הינה תנועה רב ממדית – רבת דגלים ומהלכים, לתיקון האדם, העם והעולם, במרכזם הקמת הבית הלאומי לעם היהודי וההגנה עליו, ולצידו חתירה לחברת מופת, טיפוח חיי עמל ויצירה, הבטחת מעמדו וכבודו של האדם העובד, חידושה של התרבות העברית על כל מופעיה, התיישבות שיתופית ובניין קהילה, שוויון מגדרי, קידום יחסי אחווה בין עמים ודתות וחתירה לשלום בטוח ואחראי".

בהמשך נאומו הזכיר ח"כ קריב את קורות חייה העשירים של עדנה, ולאחר מכן אמר בהתייחס לימינו אנו: "הימים האלה, וגם זה ידוע לכולנו, הם ימים של התארגנות מחודשת; התארגנות שמציפה מטבע הדברים שאלות של מיתוג, שמות וכותרות. עדנה סולודר הייתה ממנהיגות הקיבוץ המאוחד. בשנות ה-80 עמדה על ערש לידתה של התנועה הקיבוצית המאוחדת. כעבור שני עשורים ראתה בברכה את איחודן של כל התנועות הקיבוציות של תנועת העבודה ההיסטורית לתנועה אחת, מתחדשת ומתחזקת. ביום הזה, כאשר אנו מעלים את זכרה האהוב של חברתנו עדנה סולודר, אנו עושים זאת לא רק באמצעות הפניית מבט אל עבר העבר, אלא גם במבט אל עבר העתיד. יהא השם אשר יהיה, יהיו פרטיו של הסכם כזה או אחר אשר יהיו, יחד עם חברותיי וחבריי אני מתחייב שערכיה של עדנה ושותפיה לדרך, ערכי דור המייסדים והמייסדות, ערכי תנועתנו, תנועת העבודה הציונית, ערכי מגילת העצמאות, ערכי השוויון, הצדק והחתירה לביטחון ולשלום, ערכים אלו, האמת הזו, ימשיכו לעצב את דרכנו".

בסיום דבריו הקריא ח"כ קריב את תפילת הקדיש העברית שחיבר המשורר עלי אלון מעין שמר בעבור חברי קיבוצו, לזכרה של סולודר ז"ל.

השבוע הגיע לסיומה הכשרת "האקדמיה למנהלות המחר", קורס המשותף לתנועה הקיבוצית, לאיגוד התעשייה הקיבוצית, לתנועת הקיבוץ והדתי ולמרכז השלטון האזורי. במהלך שמונת מפגשי הקורס, שהתפרשו על פני כחודשיים וחצי, קיבלו המשתתפות מיקוד לאיכויות הטבועות בהן ורכשו ידע, כלים ומיומנויות מתחומי הניהול בעולם החדש, לרבות תכנים הנוגעים למשא ומתן, בינה מלאכותית, שימור עובדים ופוליטיקה ארגונית ועוד. בנוסף, במסגרת ההכשרה, התקיימו הרצאות, פאנלים ומפגשי "סליחה על השאלה" עם מנהלות בכירות מתחומים מגוונים, אשר אפשרו שיח בנושאים של בחירות, השפעה ומנהיגות והרחיבו את נקודת המבט באשר למסלולי התפתחות ותחושת המשמעות. 

כמו כן, נפגשו המשתתפות עם נשים מעוררות השראה וביניהן ראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, וסגנית ראש המועצה האזורית מנשה, קרן מיכאלי יעקובסון, ולצד התכנים המקצועיים טוו את רשת הקשרים בניהן כפלטפורמה ליצירת מרחב להיוועצות, חיבור ושיתופי פעולה עתידיים, אשר יתמכו את המסע שלהן בעולמות הניהול, תוך שילוב הערכים המיוחדים של התנועה הקיבוצית: ערבות הדדית שיתוף ושוויון.

תמר ירדני משדה בוקר שהשתתפה בהכשרה אמרה לאחר סיומה כי "כל מפגש חיזק אותי יותר, וכמנהלת מצאתי את עצמי מיישמת בשטח תכנים בהם נגענו". גילי הדר סגל מגבעת חיים איחוד, חברתה לספסלי האקדמיה, אמרה במפגש הסיום כי היא "מרגישה הכרת תודה על הזכות להכיר כל אחת ואחת מהמשתתפות". הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ובמרכז השלטון האזורי וממובילות הקורס, מסכמת: "אני מאחלת למסיימות ההכשרה, המשך מסע משמעותי של התפתחות צמיחה ולמידה ואני בטוחה שיובילו את הקהילות שלהן והארגונים בהן הן עובדות להישגים חדשים ומרשימים. תודה לרונית הראל, מנהלת פיתוח הון אנושי באיגוד התעשייה הקיבוצית, על השותפות, לביטוח חקלאי על העזרה ולשלומית שנצר על ההנחיה המקצועית והרגישה בימים מאתגרים אלה".

המרלו"ג החברתי שהוקם זמן קצר לאחר השבעה באוקטובר דוגל בחיבורים ושותפויות בין קיבוצים וחברות ומהווה מקום מפגש בין אנשים לפעילויות התנדבות מגוונות ברחבי ישראל. בעזרת המרכז קרוב ל-150 קהילות מפונים ברחבי הארץ (200,000 איש) קיבלו סיוע ומענה לבעיות וצרכים שונים. במשך חודשים ארוכים נארזו וחולקו עשרות אלפי מוצרים וציוד לקיבוצים ויישובים שפונו מאזור העוטף וגבול הצפון, וזאת באמצעות אלפי מתנדבים ומתנדבות שבאים באופן קבוע או לימים מזדמנים כחלק ממקום עבודה / התארגנות קהילתית או מועצתית. המרלו"ג נמצא במגמת התפתחות וגדילה מתמדת ולצורך פעילותו תלוי בתרומות תדירות של ציוד ובאיתור מקורות מימון מגוונים מהארץ ומחו"ל. בימים אלו מורחבת הפעילות, ובמקביל יש למצוא מקום חדש בו ניתן יהיה להמשיך ולהרחיב את פעילותנו עבור נפגעי מלחמת 'חרבות ברזל' במגוון תחומים התנדבותיים.

הדרישות למקום החדש:

• שטח של כ-2,000 מ”ר באזור של אחת מהמועצות האזוריות הבאות: עמק חפר זבולון / מנשה / מגידו / חוף הכרמל / חוף השרון.
• תקרה גבוהה (10 מ’ ומעלה)
• חלל גדול
• תשתיות
• אזור משרדי
• מקום לכניסת משאיות
• צפי למעבר - אוקטובר

יש לכם מקום מתאים? דברו עם יובל: 054-8886698

החלה ההרשמה להשתתפות בקורס הממונות, והצפי הוא ליותר מעשרים נרשמות. הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ובמרכז השלטון האזורי, מסבירה את העילה לקיומו של הקורס, הממשיך מהלך שהחל לפני כעשור וחצי ובו התייחסות אמיצה ומקצועית בטיפול במקרים חריגים בקהילה. "קהילה היא מערכת חברתית. מתוך המורכבות של התמודדות קהילתית עם תקיפה, הטרדה או ניצול מיני, יש צורך בהתייחסות מקצועית ייחודית. הקורס מכשיר ממונה לפעול נכון ומקצועי בקהילה קטנה וסגורה יחסית", אומרת הילית.

הקורס מורכב משבעה מפגשים שבועיים בני 3.5 שעות כל אחד, שייערכו באמצעות הזום בין השעות 18:00-21:30 (המפגש הראשון, כאמור, יתקיים ב-3.9.24) וכולל תכנים רבים על תפקיד הממונה והממשקים עם ממלאי תפקידים בקיבוץ ובשירותי הרווחה ואכיפת החוק. במהלך המפגשים יעברו המשתתפות מסלול לימוד תיאורטי המצייד אותן בכלים להתמודדות עם מצבים מורכבים בתוך הקהילה. בכל מפגש יהיה חלק תיאורטי אשר יעביר ידע, בשילוב עם דינאמיקה חווייתית. מפגש שלם יוקדש לנושא הרגיש של פגיעות בתוך המשפחה, חובת הדיווח והאחריות החברתית למניעתן. מפגש נוסף יוקדש לפגיעה מינית בבנים גברים וקשיי ההתמודדות של גברים שהותקפו.

להרשמה ולכל שאלה בקשר לקורס ולנושא - ניתן לפנות להילית בן צבי: 
hilitb@tkz.co.il

הגידור הסולארי מסתובב כקונספט ברחבי המדינה מזה מספר שנים. לאחר ה-7 לאוקטובר ובעקבות האירועים קידום גדרות סולאריות כחלק מהתפיסה הביטחונית קיבל עדיפות ברמת המדינה. על בסיס זה אישרה הממשלה בתחילת השנה את האפשרות להקים גדר סולארית היקפית ליישוב, תוך תיקון לתמ"א 1. בתחילת יוני 2024 אישרה המועצה הארצית (הממשלה צפויה לאשר בקרוב מאוד) הרחבה של האפשרות גם לגידור של תעשייה, תעסוקה ומלאכה, מתקן הנדסי, מבני משק או מתקן ביטחוני. בתאריך 20.3.24 אישרה מועצת מקרקעי ישראל כי הגדרות הסולאריות מקבלות התייחסות דומה לסולארי על גגות ואינן כרוכות בתשלום לרמ"י. רשות החשמל קבעה כי הגדרות הסולאריות זכאיות לתעריף זהה לסולארי על גגות ודו שימוש אחר, אשר משתנה בהתאם לגודל המערכת.

ישנם שני סוגים עיקריים של גדר סולארית - פאנל מאונך לקרקע שמוצב בצמוד לגידור ופאנל שמוצב מעל הגידור בזווית. אופציה של הצבה מעל הגידור אמורה להיות רלוונטית יותר, לאור הזווית המוצלחת יותר של הפאנל לקליטת שמש. גדרות קיימות סביר שלא יתאימו לתוספת העומסים שצפויה עם הוספת פאנל ולכן ידרשו חיזוקים או הקמת גדר חדשה, מה שעושה את הפרוייקט רלוונטי במיוחד במקומות בהם רוצים לבנות גדר חדשה או להחליף גדר ישנה. פיקוד העורף כבר אישר, לפחות לחלק מהחברות, גידור סולארי המשתלב בגידור הביטחוני שהוא מממן בישובי קו עימות שכולל את כל רכיבי הביטחון הנדרשים.

הקמת פרוייקט סולארי על גידור דומה מאוד להקמתו על גגות מבחינת האישורים הדרושים, הצורך בחיזוק או חידוש (הגדר או הגג) והאפשרויות של הקיבוץ להתקשרות עם חברה מבצעת, כאשר נהוגים שלושה סוגי התקשרויות בדומה לגגות: שכירות, שותפות עם יזם סולארי או בעלות מלאה של הקיבוץ. אופציית הבעלות הינה בעלת פוטנציאל להניב לקיבוץ רווחים נאים בהשוואה לשתי האופציות האחרות, שכמובן מועדפות על חברות הסולאר. פקטור משמעותי ברווחיות הפרוייקט הוא מספר חיבורי החשמל לאורך הגדר שמגדיר את גודל המערכות הסולאריות ואת התעריף. כמובן שככל שיהיו יותר חיבורי חשמל ומערכות קטנות יותר רווחיות הפרוייקט צפויה להיות טובה יותר בכל אחד מסוגי ההתקשרויות. בסקר תמונת המצב בקיבוצים שערכתי, מסתמן כי החסם המוביל להגדלת היקף הייצור הסולארי בשטחי המחלקים הקיבוציים הוא מיצוי הגגות שגובר בהרבה על גודל חיבור וכדאיות כלכלית, כך שפתיחת האפשרות ל"גג" הגדר היא בשורה משמעותית בקיבוצים.

מנהלת המלגות קבעה שני מועדי הגשה במטרה לאפשר גמישות מול היוצרים ולוחות הזמנים של הפרויקטים:

מועד ראשון: הסתיים.
מועד שני: הגשות החל מיולי ועד 30 בספטמבר - אישור תמיכות בנובמבר.

תחומי תמיכה:

• הקרן לעידוד היצירה האמנותית – פרויקטים אומנותיים בתחומים: קולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית, תיאטרון, מחול וספרות.
• הוועדה לספרי תנועה – תמיכה בהוצאת ספרים שעיקרם סיפורי חיים בתנועה ובקיבוץ.

הקרן תבחן רק פרויקטים המתוכננים להתבצע בשנה הקלנדרית הנוכחית (2024). התמיכה מיועדת לחברי קיבוצים מכלל התנועה הקיבוצית, ותינתן עדיפות לפרויקטים המשלבים את עבודת האומן/יוצר בשיתוף עם הקהילה הקיבוצית בה הוא חי. הגשת הבקשות תעשה בקישור הבא בלבד: לחצו כאן 

חשוב לקרוא בעיון את הקריטריונים לפני הגשת הפרויקטים - לחצו כאן לתקנון הקרן לעידוד היצירה. לפרטים נוספים ושאלות ניתן לפנות לקרן שוויצר ברוש, מנהלת משאבי אנוש ואחראית על תמיכות בחבצלת: kerens@givathaviva.org.il