כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

קיבוץ גלאון הצטרף השבוע לנבחרת המכובדת של קיבוצים וחברי קיבוצים המארחים חיילים בודדים. הקיבוץ שיפץ מכספו את "בית רקפת", שעד לפני מספר שנים היה בית סיעודי לכל דבר ועניין, והפך אותו לבית חיילים בודדים מעוצב ומזמין לשמונה חיילים בודדים.

שלושת החיילים הראשונים להיכנס לבית הם ילידי הארץ ומוגדרים "חסרי עורף משפחתי", אשר מעולם עד היום לא זכו לחדר פרטי משלהם - כולם התחנכו בפנימיות וחלקו חדר עם צעירים נוספים.

באי אירוע הפתיחה מספרים כי קבלת הפנים החמה של צוות חיילים בודדים שהוקם בגלאון, הבית המזמין כמו גם החדר הפרטי המרווח והמזמין, גרמו לדמעות התרגשות לחיילים שסחפו איתם את כל הבאות והבאים.

יעל אייזנר מנהלת מחלקת חיילים בודדים ("האמא של החיילים הבודדים") בתנועה הקיבוצית: "קיבוץ גלאון עשה תהליך מרגש של בחירה בעשייה חברתית בתחום החיילים הבודדים מתוך מספר חלופות שהוצעו לו. לאחר אישור הנהלת הקיבוץ, ובהובלת מנהלת הקהילה מרב גורדון, באו עשרות מתנדבים שסייעו באבזור וארגון הבית כמו כן עשרות משפחות המתנדבות לאמץ חיילים בודדים.

עוד טרם קליטת החייל הראשון, קיימתי "שיחת הורים" חגיגית עם המשפחות שהתנדבו לאמץ חיל/ת . להסביר את מציאות חייהם של החיילים הבודדים, מה נדרש ממשפחה מאמצת, ומה האתגרים שהתנדבות משפחתית זו מייצרת. חדוות הנתינה והרצון הכן של כל המשפחות לפתוח את דלתות ביתם ולבם היו חוויה מדהימה גם עבורי".

מנהל הקהילה בקיבוץ גלאון, מירב גורדון: "קהילת גלאון גאה על פתיחת בית לחיילים בודדים בקיבוץ. השבוע בהתרגשות רבה, התחלנו לאכלס את הבית, וקלטנו שתי חיילות וחייל מקסימים. ההחלטה נובעת ממניע אידיאולוגי ערכי - מתן עזרה ממשית לאוכלוסייה המתנדבת ותורמת למדינה, וממניע חברתי – אנו שמחים לקלוט צעירים וצעירות."

בבית יתגוררו עד 8 חיילים וחילות. כל חייל/ת יאומץ ע"י משפחה מהקיבוץ. האימוץ הנו התחייבות אנושית של המשפחה לחייל/ת. המשפחות המאמצות הסכימו לפתוח את ביתם וליבם לחיילים בודדים, להעניק לחיילים פינה חמה, אוזן קשבת, חברה אוהדת, ארוחה ביתית, ובעיקר מישהו שאכפת לו. לחיילים, אלה שאומצו ע”י משפחות, יש מקום להגיע אליו בחופשות, בחגים ובשבתות. יש להם עם מי להתייעץ ובמי להיתמך בשעת הצורך".

למפגש הגיעו רכזי תרבות מעוטף עזה ומאזורים נוספים, ושוחחו על תפקיד התרבות במצבים ובזמנים של משבר בקהילה בהיבטים שונים: ביטחוניים, 'שינויים' שהקיבוץ עובר בעקבות החלטות מהותיות, פגעי מזג אויר וכח עליון ועוד.

את המפגש פתח ח"כ אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב לשעבר, שדיבר על משמעותה של הקהילה בזמן משבר. לאחר המפגש כתב שוסטר בטור השבועי לסיכום השבוע: "במועדון של קבוץ גברעם פגשתי קבוצת רכזות ורכזי תרבות בקבוצים שביקשו לדעת על הזיקה שבין התרבות בקהילה לבין החוסן שלה. מפגש זה של התנועה הקיבוצית, אפשר לי לתת זרקור רב עוצמה על יחסי הגומלין בין חברה סולידרית, מעורבת, בשלל תחומי החיים לבין יכולתה לעמוד בפני זעזועי משבר בטחוני או אזרחי. אחד החששות הכבדים שלי מפני הסכסכנות שמאפיינת את השלטון הישראלי הנוכחי הוא שבהינתן נקודת שבר - כלכלית, חברתית או ביטחונית - תינתקנה זו מזו חוליות השרשרת החברתית ויינזק ללא תקנה המירקם הלאומי."

את השיח המשיך וחידד אורי מרגלית, מקיבוץ רמת הכובש, יו"ר קיבוץ עינת, ובעבר מנהל קהילה בקיבוצו, אשר סיפר על אירועים שפקדו את קיבוצו בעת שמילא תפקידים בהנהגת הקיבוץ, שיתף בתפישה שהנחתה אותו בעת ניהול ה'משברים', במתן מענה מותאם לקהילתו ובדגש על המקום המרכזי והחשוב שהיה לרכז התרבות ולצוות שלצידו ביום שלאחר המשבר.

היוזמה וההובלה של המפגש הוא פרי שיתוף פעולה של מטה התרבות בתנועה הקיבוצית: יעל רז לחייני, רכזת תחום תרבות ופיתוח קהילה וריקי רז, מנהלת תרבות אירועים ותוכן, יחד עם ענת מרלא חפץ, צמיחה ופיתוח קהילה.

למידע נוסף, פרטים והרשמה:

הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית:
hilitb@tkz.co.il  052-5859827                  

לאה קוטלר, מנהלת פיתוח הון אנושי –  איגוד התעשייה הקיבוצית:
lea@kia.co.il  052-3662594  

מכתב התנגדות חריף נשלח בתחילת השבוע בשם המועצה האזורית וקיבוץ אפק לוועדה המחוזית, המצטרפת לעמדת המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר, פנה ליו"ר הוועדה בבקשה שלא לאפשר קידוחי הנפט באזור כה רגיש סביבתית, קידוחים העשויים להמית אסון אקולוגי כבד, והבהיר כי המועצה תפעל בכל האמצעים בכדי למנוע מפגע זה.

תכנית שנתית: יום לימודים אחד בשבוע בהיקף של 8 שעות אקדמיות (14 ימי לימוד בכל סמסטר- סה"כ 28 ימי לימוד) בימי ב' בין השעות 8:30-15:30.

קהל היעד: מנהלי מערכות חינוכיות ופנימיות, רכזי חינוך חברתי,  מנהלי מערכות חינוך בקיבוצים, ביישובים קהילתיים, במועצות אזוריות, במועצות מקומיות, עיריות, מתנ“סים וצהרונים בביה“ס.

על התכנית:  הכשרת מנהלים ורכזים בחינוך הלא פורמאלי,  על ידי חיזוק יכולת ההובלה וההנהגה החינוכית בקהילה ומחוצה לה, תוך שילוב תאוריה ופרקטיקה.    

הלימודים יכללו סיורים ומפגשים  עם בעלי תפקידים ודמויות מפתח בקהילה.

אירועי האלימות המינית במדינת ישראל ובקפריסין, שפורסמו לאחרונה, חוברים לאירועי האלימות המתחוללים פה השכם וערב ולשיח האלים של מנהיגינו, מציפים אותנו מדי יום והופכים אותנו לקהי חושים. אנו המבוגרים, בעצם התעלמותנו, שתיקתנו, קהותנו וחוסר יכולתנו להכיל, יוצרים דור של ילדים ונערים קהים עוד יותר. כמובן שזו הכללה וכמובן שהסטיות החברתיות הן אלו שמכתיבות את השיח המקצועי, אך הן אלו שגם מרחיבות ומותחות את גבולות החברה.

"אמפתיה משמעה להכיר ברגשות ובמחשבות העצמאיות של האחר כשלב ראשון ואז לנסות ולמקם את עצמנו בתוך עולמו הפנימי של האחר ולהזדהות עם החוויה הפנימית שלו. לנסות לחוש את מה שהוא חש ומרגיש, לנסות לחשוב את המחשבות שעוברות בראשו, לנסות להתבונן על העולם מנקודת-המבט שלו" (ד"ר אילן ערן פסיכולוג קליני מומחה במאמרו אמפתיה בטיפול פסיכולוגי).

מתי אנו, המבוגרים, ניסינו  להיות אמפתיים למקבץ נדבות, לנערה שחוותה אלימות מינית, לאדם שידו אינה משגת או למדריך החינוכי של ילדנו שלא מצליח לעשות את המוטל עליו? כפי הנראה רובנו לא הצלחנו. בבחירה זו אנו מעבירים מסר לא אמפתי לילדנו, מסר אדיש במקרה הטוב ומסר תוקפני כאשר אנו ממהרים להביע את דעתנו, נגד עניין או אדם,  בקבוצת הוואטסאפ -  ובקלות מכפישים ומקטינים את האחר.

הדור של ילדנו גדל כבר עם מחשב נייד קטן שפותר את כל הבעיות בהקלקה אחת מהירה. הכל כמעט ניתן לקנייה בהקלקה אחת מהירה: משחקים, מוצרים מכל סוג וגודל וגם סוללת עורכי דין בעת הצורך. את ההקלקה המהירה הילדים ובוודאי שהנוער למדו והפנימו, אמא ואבא נדרשים רק לתת את כרטיס האשראי. הכול כמית, הכול סחיר גם לב וגם נפש. בהעדר היכולת לייצר מנעד רגשות, כי נדמה שאין צורך אמיתי בכך, עלול הפרט לפתח נטייה לנרקיסיזם שתשפיע על יכולתו ליצור מערכות יחסים משמעותיות.

דגנית היא תרפיסטית במוסיקה ואמא לשלושה, ובחופשת הלידה האחרונה שלה החליטה לחבר את אהבותיה לילדים, מילים וטיפול לכדי יצירה אחת – ספר שירי ילדים.

דגנית מספרת כי המוסיקה והמילים הכתובות ליוו אותה משחר ילדותה ובמשך השנים הן התחברו לכדי מקצוע - טיפול באמצעות מוסיקה. "הטיפול משלב טכניקות שונות כגון נגינה, שירה משותפת וגם כתיבת שירים. במהלך חופשת הלידה עם עמליה, בתי, התחלתי לחרוז חרוזים המבוססים על החוויות שלי איתה - טיול בשבילי הקיבוץ, ביקור של סבתא, משחק בצעצוע חדש ועוד. פרסמתי את השירים בפייסבוק ולאט לאט הם הצטברו לכדי ספר של ממש"

על מנת לממן את הוצאת הספר הכוללת איורים (של המאיירת ג'ני מיילכוב), עריכה לשונית  והדפסה פנתה דגנית למימון המונים בחסות "הדסטארט". בלינק המצורף תוכלו להתרשם הן מהשירים של הספר והן ממבחר תשורות הניתנות לכל מי שתומך בפרוייקט.

http://bit.ly/2LBi7fa

שמחים לבשר על פתיחת תערוכה חדשה לכל המשפחה "עוד סיפור אחד ". אוצרת: גליה גור זאב.

התערוכה ממשיכה את חזוננו ומחדדת את התפיסה האוצרותית-קהילתית שמקדם המוזיאון, המבקשת לרענן את הזיכרון התרבותי שלנו באשר למהותו ולתפקידו של הקיבוץ אז והיום. ספרות הילדים היוותה נדבך ראשון ומשמעותי בבניית תרבות עברית ישראלית. הספרים והשירים שנכתבו לילדים בנו את הקשר החדש לארץ, והטמיעו את ערכי האידיאולוגיה החלוצית-ציונית של ההתיישבות העובדת.

התערוכה נוצרה בהשראת סדרת התעודה “עוד סיפור אחד ודי“ מבית היוצר של ענת זלצר ומודי בר־און, ובשיתוף עם חברת ההפקה "גם סרטים" ו-yes דוקו .

אתם מוזמנים למסע חווייתי וצבעוני למחוזות ילדותכם, לחפש ולמצוא עוד סיפור אחד.

בית חיים שטורמן הוא המוזיאון הראשון להתיישבות בארץ, הנקרא ע"ש חיים שטורמן – איש השומר, חבר ההגנה ודמות מופת לגבורה ולאהבת הארץ שנפל בשנת 1938 במסגרת תפקידו כאיש הביטחון של יישובי עמק חרוד ועמק בית שאן. ב-1941 הוקם לזכרו של חיים שטורמן וביוזמתו של חבר עין חרוד שמואל סבוראי מכון ומוזיאון לידיעת המולדת. מיום הקמת המוזאון ועד לימינו עוסק המוזאון בחיבור בין הטבע האדם וההתיישבות בעמק. 

עונה זו בחר המאסטרו כריסטיאן לינדברג, מנהלה המוזיקלי של התזמורת לקרוא "גשרים וחברויות". "מאחורי המוזיקה" אומר לינדברג: "מסתתרים חוקים מהם בנוי העולם כולו, ואם נלמד אותם ונעמיק בהם נוכל להגיע לתובנות חדשות על עצמנו ועל הקשר שלנו עם אחרים". עוד אומר לינדברג שהוא גאה מאוד בגשרים המוזיקליים שהתזמורת מצליחה לבנות דרך הקונצרטים שלה ובהיכרויות הרבות שהיא מייצרת בין הקהל לאמנים ישראליים ובינלאומיים בתוך ישראל ומחוצה לה.

גם החברויות שהתגבשו בתוך התזמורת לאורך שנות פעילותה נושאות כל אחת בפני עצמה אופי ייחודי והשנה הצטרפו אליה חברים חדשים, ביניהם: גאי בראונשטיין, שנבחר למנצח אורח ראשון ו- יבגני לויטאס, שנבחר להיות מלחין הבית של התזמורת. 

במהלך העונה כולה יוצגו שמונה סדרות קונצרטים עם מפגן מרשים של אמנים אורחים מהארץ ומחו"ל ביניהם: אמן הג'אז לינס לאנדגרן, מיקה ואיינטה אייכנהולץ, מזמרות הסופרן המובילות בעולם האופרה של ימינו, הכנר אסי מתיתיאס, המקהלה הקאמרית של תל אביב ואחרים. בקונצרטים השונים ינוגנו יצירות מופת ידועות של מוצרט, 'פרוקופייב', 'צ'ייקובסקי', בטהובן, ראוול ועוד, כל זאת לצד מוזיקה בת זמננו. רוק-נ-רול, ג'אז, תיאטרון, אופרה ובלדות.

הקונצרטים מתקיימים ביישובים: תל אביב, נתניה, נהריה, גבעת ברנר, עין החורש, בית גבריאל, עין השופט ודורות.

לרכישת כרטיסים: 077-4661766  -  רב קווי 3579 *

או באתר התזמורת WWW.NKO.CO.IL