כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

השנתון, המורכב מארבעה פרקים, הופק ונכתב על ידי אגף כלכלה של התנועה הקיבוצית, ונערך בידיה האמונות והמקצועיות של רו"ח אסנת כהן, מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח, ובסיוע ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, אגף חברה וקהילה, רכזי האזור בתנועה הקיבוצית, הכלכלנית של התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור ואיגוד התעשייה הקיבוצית. שלושת הפרקים הראשונים - הפעילות הכלכלית, מקורות הכנסה עיקריים ודמוגרפיה – מתייחסים לשנת 2021, ואילו הפרק האחרון - "אורחות חיים" - מתייחס לשנת 2022. שנתיים אלה היו חלק מ"שנות הקורונה", תקופה ייחודית, אשר הסתיימה בתחושה של רווחה גדולה ובתחושה שלמגורים וחברות בקיבוץ יתרונות גדולים, שלא נעלמו מעיניהם של ציבורים בחברה הישראלית והביקוש להיקלט בקיבוצים מרקיע שחקים.

נתוני הכלכלה מראים חזרה למגמת צמיחה, שאפיינה את מרבית השנים בעשור האחרון - שיפור במדדים בפעילות הכלכלית, ברווח התפעולי, ברווח לחבר, גידול בהון העצמי הממוצע בקיבוצים, חזרה לרווחיות משמעותית מ"תאגידים מוחזקים", ועלייה ברמת החיים (המתבטאת בגידול ההוצאות לצריכה).  אלה כמובן נתונים ממוצעים, בשוליים קיימים עדיין קיבוצים שמצבם אינו משופר וכלכלתם עדיין מדשדשת ואינה יציבה, אך שיעורם של קיבוצים אלה יורד בהתמדה ועומד היום על פחות מ-5% מכלל הקיבוצים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הביע שביעות רצון מהנתונים המוצגים בשנתון, המעידים לדבריו על חוסנו של המגזר הקיבוצי, אך מזהיר כי "השנתון מסכם שנים טובות, אשר אופיינו בתנאים אחרים לחלוטין מאלה השוררים היום, של ריבית גבוהה ומדד מאמיר, להם צפויה להיות השפעה על כלכלת הקיבוץ בכלל ועל כלכלת כל משק בית בפרט". "עם זאת", הוסיף, "אנחנו פוגשים את האתגרים החדשים כשהכלכלה והחברה הקיבוצית חזקים יותר מאי-פעם אל מול אתגרי העתיד, ותלויים היום בעיקר בעצמנו, ברצונותינו ובמוטיבציה שלנו להגן על זהותנו המיוחדת".

עו"ד עמוס פרג'ון, מנהל אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הדגיש בהקשר הכלכלי כי לעליית הריבית במשק ישנה השפעה ישירה על ריבית הפריים הבנקאית ובכך על התייקרות משמעותית וארוכת טווח של האשראי הבנקאי, תשלומי ההלוואות השוטפים ועלויות משיכת היתר. לפיכך, הוא מציין, "נכון יעשו משקי הבית וכן גם הנהלות הקיבוצים, אם יבחנו היטב את התחייבויותיהם לזמן הארוך והקצר, לרבות היקף מסגרות האשראי, שעלות הקצאתן עלתה, ויתאימו אותן לסביבת הריבית הנוכחית". כמו כן ציין כי גם להתנהלות הממשלה, המקדמת תהליכי החקיקה חד צדדיים, ישנה השפעה על הכלכלה הישראלית היות שהיא משדרת חולשה במעמד מוסדות השלטון ובוודאות ההשקעות במדינת ישראל".

מארגני המפגש מטעם התנועה הקיבוצית - עו"ד רעות גולדסטין, מנהלת פוליסת הבריאות הקולקטיבית של התנועה הקיבוצית - "מגן בריאות מורחב לקיבוץ", ועו"ס ארנון בוכבינדר, ראש מטה פנסיה וביטחון סוציאלי, הזמינו את אחראי ביטוח הבריאות בקיבוצים למפגש העשרה מקצועי בשיתוף עם מחלקת קולקטיב של "משקי טנא", סוכנות הביטוח המלווה את הפוליסה, שהיא ביטוח בריאות פרטי קולקטיבי ייעודי לחברי הקיבוצים ובני משפחותיהם, ולקיבוציהם, המתנהל מתוך התפיסה של הערבות ההדדית. הפוליסה מנוהלת בחברת הביטוח הראל, נותנת שירותים לכ-78 אלף מבוטחים מ-218 קיבוצים, וגודלה מאפשר למקסם את יתרונותיה לטובת כיסויים רחבים בעלות אטרקטיבית.

את המפגש הובילה עו"ד גולדסטין ולקחה בו חלק פעיל גם אינה סגל ממחלקת קולקטיב בריאות במשקי טנא, אשר סיפקה הסברים והבהרות לגבי מילוי הטפסים הרלוונטיים וסוגיות מקצועיות נוספות הקשורות לנושא ניהול רשימת המבוטחים בכל קיבוץ. במהלכו הוסבר כי בשונה מביטוח בריאות פרטי מסוג "פרט", שמבוטחים יכולים "לרכוש מהמדף" אצל חברות הביטוח לפי רצונם וצרכיהם, את הביטוח שלנו יכולים לרכוש עבור חבריהם רק קיבוצים החברים בתנועה הקיבוצית. הקיבוץ מנהל את רשימת מבוטחיו בפוליסה, הוא האחראי לצרף מבוטחים חדשים לרשימה שלו, לפי החלטותיו ותנאי הפוליסה, והוא האחראי גם להורות על גריעת מבוטחים בהתאם לצורך. חלק מהייחודיות של ביטוח זה, היא למשל האפשרות לצרף מבוטחים חדשים לרשימה בתקופה של "חלון הזדמנויות", ללא צורך בהצהרת בריאות וחיתום רפואי. מבוטחים חדשים לעניין זה יכולים להיות לדוגמה תינוקות שנולדו, בני/בנות זוג "חדשים" של חברי הקיבוץ, מצטרפים לחברות בקיבוץ ועוד. הכל כמובן בהתאם לתנאי ההצטרפות המצוינים בפוליסה.

"זו הפעם הראשונה שנערך מפגש ייעודי שכזה, והוא עורר צורך ועניין עבור 110 אנשי מקצוע מקיבוצים רבים שהקשיבו במשך שעה וחצי, שאלו, האירו והעירו", מציין בוכבינדר, "בהתאם לשאלות ומשובים שהתקבלו מהמשתתפים, נבחן עריכת מפגשים מקצועיים נוספים עבור ממלאי התפקידים העוסקים בתפעול ביטוחי הבריאות בקיבוצים". 

בכנס יתקיימו פאנלים מקצועיים בהנחיית עיתונאים כלכליים בכירים שיעסקו בן היתר בנושאים: שינויי האקלים והשפעתם על עתיד החקלאות, הגדלת מעורבות נשים, צעירות וצעירים בחקלאות, "שמירת הצביון החקלאי בקיבוץ - בקשר ישיר לדור חדש בחקלאות", "איך נלחמים בפרוטקשן ובטרור החקלאי?" (פאנל המשך מהכנס הראשון ו"בשביל מה אנחנו צריכים התארגנויות חקלאיות (ארגונים אזוריים, ארגוני מגדלים ומועצות ייצור)?". בנוסף, תתקיים הרצאה מקצועית בנושא העשרת ארגז הכלים הניהוליים והתמודדות עם הקשיים בהכשרת כוח אדם חדש והרצאת העשרה בנושאי כלכלה וביטחון. בערב יתקיים מופע "סטנד-רוק" של הזמר, השחקן והבדרן האהוב מאור כהן והלהקה.

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית שיוזם ומפיק את הכנס יחד עם מנהל אגף כלכלה בקיבוץ הדתי ניצן אבירן, אומר כי "לאור ההיענות הגדולה שהייתה בכנס הראשון שהוכתר - על ידי מארגנים ומשתתפים כאחד - כהצלחה, החלטנו להפוך זאת למסורת שנתית במטרה להצדיע לאלו הנושאים את נס החקלאות בקיבוצים ולאפשר להם יומיים של התאווררות מהשגרה השוחקת, לימוד בסוגיות המקצועיות שמעסיקות אותם ומפגש עם עמיתים מכל הארץ. ברצוננו לפרגן ולהודות לחקלאים שלנו ולהתגאות בחקלאות הקיבוצית, שהיא הבסיס וההוויה שלנו, זכות הקיום שלנו".

מספר המקומות מוגבל מהרו להבטיח השתתפותכם. לחסויות ותצוגה: עדי כהן -
03-7486674 | לפרטים נוספים: חיים חבלין - haim@tkz.co.il | 052-5450800

זו כבר השנה הרביעית שהתנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי מובילות את מיזם "מבשלים באהבה" כביטוי למסורת קהילתית של התנדבות ותרומה לזולת. מארגנות המיזם מציינות כי המיזם משנה את פניו והעשייה תתמקד בבישול בעמותות, בתרומת סלי מזון "יבש" ובתרומה כספית לטובת ארוחות חג מוזלות שייעשה דרך התנועה הקיבוצית.

שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית, מסבירה את מהות הפעילות בעזרה לנזקקים בחברה הישראלית, תוך עשייה קיבוצית משותפת למען האחר. לדבריה "המיזם נולד בימי משבר הקורונה בשנת 2020, אז בושל מזון בבתיהם של חברי הקיבוצים ובחדרי האוכל, תוך שיתוף כלל הקהילה הקיבוצית - מילדי החינוך הבלתי פורמלי והנוער, ועד אחרון החברים שבישל את מטעמי ביתו לאחר. הסיבה לשינוי נובעת מענייני ביטוח, ולצערנו לא יתאפשר בישול ביתי או קהילתי בקיבוצים, כפי שהיה בשנים עברו, אך ניתן יהיה להגיע לעמותות (בתיאום מראש) ולבשל שם. כבכל שנה, המזון שיתרם יועבר למקלטי נשים נפגעות אלימות, בתי תמחוי, ניצולי שואה, פנימיות, בודדים, משפחות ומסגרות נוספות אשר זקוקות לסיוע". 

עפרי רביב, מנהל אגף צעירים ומעורבות בתנועה הקיבוצית: "אני מזמין רכזי צוותי מעורבות חברתית, ממלאי תפקידים ומתנדבים בקיבוצים, ישובים וערים לקחת חלק במיזם ולסייע בריכוז הפניות באזורם, על מנת שנוכל למקסם את הפעילות. ביחד נוכל להגיע ליותר משפחות ויחידים שבזכות הנתינה המשותפת יזכו לארוחת חג ראויה וחגיגית".

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לשיר גורן: 053-4440534

תחומי ההתנדבות במסגרת שנת השירות של התנועה מתחלקים לשישה מאפייני פעילות עיקריים: הדרכה בגופים ירוקים, התיישבות, צרכים מיוחדים וחוות טיפוליות, כפרי נוער, פנימיות וגופים העוסקים במשימות של מעורבות חברתית בחברה ובקהילה. את מסגרות שנת השירות ואת הקומונות מלווים, מכוונים ומדריכים הצוות הנהדר שכולל את רון ויצנר, גלי גרוס, עופר רימון, יוחאי גרוס, רות ברנד ורועי הרגיל. 

גם השנה חל גידול במספר המתנדבים והמתנדבות שמשלחת התנועה והוא גדול ב-100 מהשנה שעבר. גם מספר הקומונות עולה בהתמדה והשנה מספר יש כמה מסגרות חדשות, וביניהן עמותת אלו"ט, מרכז הרצל, עמותת "בשטח" ובקיבוצים עין השופט, נווה אור ובית הערבה. לדברי לירז ברנד, מנהל מחלקת שנת השירות שמסיים את תפקידו בקרוב לאחר 11 שנים, "אנחנו בתנועה הקיבוצית גאים במתנדבי שנת השירות שהחליטו לדחות את הגיוס לצה"ל בשביל לתרום עוד שנה של עשייה לטובת החברה הישראלית על כל גווניה, ומאחלים להם שנה משמעותית, מפתחת ותורמת - לחברה וגם לעצמם". 

זו ההזדמנות לאחל בהצלחה ללירז שיסיים בחודש הבא ולרון שיחליף אותו בניהול המחלקה!

אגודות שיתופיות מחויבות להגיש מידי שנה דוחות כספיים לרשם האגודות השיתופיות בצירוף סקירת מנהלים הכוללת פרטים נוספים על האגודה כגון מספר החברים בה ופרטים נוספים בהתאם לסוג האגודה. בטרם המעבר לדיווח מקוון דיווחים כספיים שנתיים הוגשו באמצעות קבצי PDF על גבי טפסים ידניים שאינם ניתנים לבקרה ולעיבוד. תהליך הדיווח כלל עבודה ידנית שהייתה חשופה לטעויות וללא בקרות מתאימות. המעבר לדיווח שנתי דיגיטלי יסייע לשלמות, זמינות ומהימנות המידע תוך שיפור וייעול תהליכי עבודה והשירות הניתן על ידי רשם האגודות השיתופיות.

רו"ח אלעד חבשוש, מנהל תחום בכיר (תחומי אכיפה) הסביר כי למעבר לדיווח שנתי דיגיטלי יתרונות רבים ובהם סטנדרטיזציה, בקרות על התהליך, הנגשת כמות גדולה יותר של דאטה, עיבוד וניתוח מידע והפיכתו לידע ככלי תומך החלטות ועוד. הדיווח הדיגיטלי עושה שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות לבניית מחסן נתונים ומאפשר דיווח מותאם לסיווג האגודה, סוגה והיקף פעילותה.

בתוך כך מבקש האגף לאיגוד שיתופי מבעלי תפקידים באגודות שיתופיות, להקדים ולעדכן את נתוני חברי ועד ההנהלה המופיעים במערכות האגף ולהירשם לאזור העסקי במטרה לבצע פעולות בשם האגודה אל מול שירותי הממשלה השונים. 

קריטריונים מנחים לבחינת הבקשות:

• הפעילות עוסקת בנושאים המרכזיים המפורטים בקול קורא.
• הפעילות המבוצעת על ידי על ידי גופים הקשורים לתנועה הקיבוצית.
• הפעילות תורמת באופן משמעותי לחברה הישראלית.
• הפעילות מנוהלת ע"י גוף מוכר העומד בתקציבו, בעל הכנסה עצמית נוספת וביקורת ציבורית.
• הפעילות בת קיימא, מסוגלת להשיג תקציבים ולעמוד ברשות עצמה.
• מעורבות חברי וחברות הקיבוצים בפעילות.
• הגוף המבקש את התמיכה הוא זה שמפעיל את הפעילות בפועל.

יש לצרף לבקשה:

• רקע על פעילות הגוף באופן כללי.
• תיאור מפורט של הפעילות לה מבוקשת התמיכה.
• תכנית עבודה לשנת 2024.
• תקציב הפעילות לשנת 2023.