כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

ישיבת המועצה התקיימה כבכל פעם באופן "היברידי", כלומר בבית התנועה ביקום ובזום במקביל, ונפתחה בסקירה הקבועה של מזכ"ל התנועה ניר מאיר - "ממועצה למועצה". הסעיף המרכזי על סדר היום היה הצעת ועדת הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית לשינוי פרק ד' ב"חוברת הכחולה". פרק ד' מתייחס וקובע את נוהלי בחירת מזכ"ל התנועה הקיבוצית. מועצת התנועה הקיבוצית אישרה את ההצעה

הצעת הוועדה - שמונתה בחודש ינואר 23'  - הוצגה על ידי יו"ר הוועדה עו"ד יעקב דרומי (מצר) ועו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית התנועתית, והגיעה בהמשך להמלצות ועדות בחירות קודמות ודוחות הביקורת, אשר הוגשו בעקבות מערכות הבחירות הקודמות, ולאור הצורך להתאים את הוראות הבחירות להצבעה גם באמצעים אלקטרוניים במערכת הבחירות הקרובה. הצעות הוועדה שאושרו נוגעות לעניין 'מועד הסגירה' להגשת מועמדות לתפקיד, פעולת ההצבעה (לצד הצבעה ידנית, בקיבוצים שיבחרו בכך, הוועדה בחרה להמליץ להותיר את האחריות על ההצבעה בקלפי בקיבוצים עצמם, אך תייצר מתכונת עם ספקיות הקלפי האלקטרונית לקיבוצים, של התנהלות אחידה של הקלפיות בקיבוצים על נוסח השאלה בקלפי, הודעות במהלך יום הבחירות, שעות פתיחה וסגירה ובכלל זה 'העברה דיגיטלית' ומרוכזת של תוצאות הקלפי אחרי סגירת הקלפיות בקיבוצים). כן אושרה הצעת הוועדה לנוהל ערעור על תוצאת הבחירות, קביעת תקרה תקרת הוצאות גבוהה מבעבר ל"תקציב הקמפיין" (עד 700 אלף ש"ח), וכן לקבוע דרכי בקרה ודיווח לגבי תקציב הקמפיין, ועיצום כספי למקרה של אי עמידה בכללים אלה. בנוסף, עודכן סכום התקצוב התנועתי לסך של 100,000 שקלים, שיועברו מהתנועה אל הקיבוץ וממנו אל המועמד עצמו.

הסעיף האחרון על סדר היום היה אישור המתווה לליווי, הקמה וצירוף קיבוצים עירוניים לתנועה הקיבוצית. בחודש דצמבר האחרון אשררה מזכירות התנועה הקיבוצית את מסמך העקרונות בנושא שניסח צוות תנועתי בהמשך להחלטות שהתקבלו בנושא בוועידות התנועה הקיבוצית החמישית (עין גב) והשישית (הגליל העליון). מסמך העקרונות מתייחס ל"קבוצות שיבחרו להתאגד בסיווג של 'קיבוץ עירוני' ולהצטרף לתנועה הקיבוצית". אלה יוכלו להתחיל תהליך בליווי התנועה .שותפים ותקציב בסיסי משותף, ותכנית התפתחות רב-שנתית.

בשלבים הבאים, יוקם צוות משימה תנועתי שילווה את חיבור הקבוצות העירוניות לתנועה הקיבוצית, ויעודד הקמת קיבוצים עירוניים בהתאם למודל, ויאותרו הקיבוצים שיהיו מעוניינים ללוות קיבוצים עירוניים. צירי המועצה אישרו את המתווה כמעט פה אחד.

"החיפוש אחר קהילתיות והשתייכות, הכמיהה לחיים עם משמעות, היכולת לממש צרכים אנושים וערכים, ערבות הדדית וסולידריות, כל אלה הביאו את הקיבוץ להיות מבוקש ונחשק" מסבירה ד"ר אילת גלס את הפופולאריות של הקיבוצים בעשור האחרון. גלס סיימה לפני מספר שבועות את תפקידה כראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, תפקיד אותו מילאה בחמש וחצי השנים האחרונות. יתרונות הקיבוץ באים לדבריה אל מול מציאות של צפיפות ותחושת ניכור עירונית, שהחריפו בימי הקורונה.  

היא נולדה בתל אביב והתבגרה ברמת גן, חברת קיבוץ פלמחים בזכות "בחירה כפולה" שעשתה לפני שנים – היכרות עם אהוב ליבה עידו, וחיים בקיבוץ. אל התפקיד בתנועה הגיעה בנובמבר 2017, אחרי תואר ראשון ושני בביולוגיה, הוראה ודוקטורט בנוירו-ביולוגיה, ועשור וחצי של ניהול קהילה בקיבוצים. "טיימינג זה עניין של תזמון" אומרת אילת שפניה של מזכ"ל התנועה ניר מאיר הגיעה בדיוק כשסיימה תפקיד בקיבוץ. "תחושת השליחות הגיעה תוך כדי העבודה, והוסיפה ממד נוסף של מוטיבציה".

לחצו כאן לקריאת הריאיון המלא עם אילת גלס בעיתון "זמן קיבוץ"

מועצת התנועה הקיבוצית בחרה ברוב מוחץ בישיבתה השלישית לשנה זו ,שהתקיימה היום (חמישי), את איילת הריס וענת מרלא לראשות אגף חברה וקהילה של התנועה הקיבוצית, בניהול משותף. השתיים יחליפו את ד"ר אילת גלס שכיהנה בתפקיד חמש שנים וחצי וסיימה לפני מספר שבועות לבקשתה, לאחר שנכנסו כממלאות מקום ובמקביל הגישו מועמדותן למילוי התפקיד בניהול משותף. איילת וענת הובילו בשנים האחרונות את מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף, ולדבריהן, בכוונתן לבנות, יחד עם האגף, חזון ותכנית עבודה המתייחסים לאתגרים האסטרטגיים והמורכבים בפניהם ניצבים הקיבוצים היום, באמצעות חיזוק ופיתוח הכלים ליישום תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה.

רינת פיין-רז הציגה בפני צירי המועצה את תהליך האיתור שניהלה ועדת הגיוס הרחבה, שבראשה היא עומדת, ונדרשה גם לסוגיית הניהול המשותף, שאינו רווח כיום בארגון. פיין-רז סיפרה שאיילת וענת הציגו בפני הוועדה את תפיסתן כי מילוי התפקיד יחד יאפשר עבודה על מגוון רחב יותר של משימות, יגדיל את זוויות הראייה ויעשיר את החשיבה המשותפת. ועדת הגיוס הבהירה בדיון כי בבחירתן לראשות האגף אין הוצאה כספית נוספת. בחלוקת המטלות בין השתיים הוחלט כי ענת מרלא תייצג את האגף בהנהלת התנועה ובמזכירות והמועצה אישרה גם מינוי זה ברוב מוחץ. 

איילת הריס (מבוא חמה) אמא לשלוש בנות, בעלת תואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית ותואר שני בפיתוח ארגוני מערכתי והכשרה בגישור. ענת מרלא (נירים), אמא לבת ובן, בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב והכשרות בהנחיית קבוצות, גישור ופיתוח תוכן ולמידה ארגונית. במסגרת עבודתן המשותפת במחלקת צמיחה ופיתוח קהילה הוקם פורום עמיתים ארצי ומקצועי, התקיימו מפגשי למידה והיוועצות עמיתים, הכשרות וימי עיון, הוקם אתר לקיבוצים קולטים, אוגם והונגש תוכן מקצועי, נערכו סקרים, נכתב מדריך לליווי תהליכי צמיחה וקליטה בקיבוצים ועוד.

140 ממלאי תפקידים מקיבוצי הגליל העליון וצפון הגולן, המועצה האזורית והארגון הכלכלי "פיתוח הגליל" השתתפו בכנס של התנועה הקיבוצית לעדכון ויידוע הקיבוצים על תיקון 5 בתכנית המתאר הלאומית (תמ"א 35) שמוביל משרד הפנים באמצעות מנהל התכנון, במדיניות תכנון היישובים הכפריים בישראל. הכנס, שנערך במרכז התרבות האזורי - "מרכז קלור", נפתח בברכת ראש המועצה האזורית, גיורא זלץ, ונמשך בדברים שנשא מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שסקר את מהלך עבודת מנהל התכנון על תיקון 5 לתמ"א 35, שבין מטרותיה - פתרונות ומענה לצפיפות האוכלוסין ההולכת וגדלה במדינת ישראל ורצון המדינה לקבל לשימושיה כמה שיותר קרקעות לבנייה, זאת לאור התחזית של גידול אוכלוסיית המדינה ב- 50% עד שנת 2048.

מאיר, ואחריו גם ראש המחלקה המשפטית בתנועה, עו"ד מיכי דרורי וראש אגף כלכלה בתנועה, עמוס פרג'ון, חשפו בפני המשתתפים את הנתונים המלווים את טיוטת עיקרי תוכנית ציפוף הדיור והגדלת האוכלוסייה ביישובים הכפריים, וציינו כי היא עשויה לשנות דרמטית את המציאות בכל קיבוץ. בנוסף, הציגו שורת המלצות להתנהלות הקיבוץ כדי להיערך מראש, כיוון שבנושא זה, המדינה ואנחנו לא באותו הצד של המתרס. הם המליצו לנציגי הקיבוצים להתחיל להיערך מראש בשורת צעדים, כמו עיגונם המשפטי של הבנות ומסמכים חתומים בנושאי קרקעות, וחשיבה אסטרטגית של הנהלת הקהילה במכלול תחומי הקהילה.

"אינטרס המדינה באמצעות תיקון 5 לתמ"א 35 הוא הכפלת האוכלוסייה ביישובים, ולכך יש השפעות משמעותיות על מכלול היבטי הקהילה והכלכלה בקיבוץ המתחדש. האתגר של התנועה הקיבוצית והקיבוצים הוא לשמור את הקיבוץ המתחדש כאורגן ארוך-חיים", ציין מזכ"ל התנועה. איילת הריס, מ"מ ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, ציינה כי לאור ההשפעות שיכולות להיות לתוכנית חשוב לקיים היערכות אסטרטגית מקדימה שתקיף את גורמי הקהילה.

מדי שנתיים, נדרש מזכ"ל האו''ם להגיש לעצרת הכללית דו"ח המתאר את היוזמות הננקטות על ידי ממשלות, קואופרטיבים וארגונים בינלאומיים, לעודד צמיחה ועשיה של  קואופרטיבים בכלל ובפיתוח חברתי בפרט. כחלק משלבי הכנת הדו''ח, מכנסת הזרוע לפיתוח כלכלי וחברתי באו"ם (DESA) מפגש של קבוצת מומחים מרחבי העולם לדיון בהיבטים השונים הקשורים לפעילותם ודרכי התנהלותם של קואופרטיבים, לרבות בדרכים בהם קואופרטיבים פועלים לקידום יעדי הפיתוח הבר-קיימא (SDGs) של האו"ם.

לקראת הגשת הדו"ח בחודש ספטמבר הקרוב, התכנסה בשבוע שעבר בבית האומות המאוחדות בניו יורק קבוצת מומחים, הכוללת נציגי קואופרטיבים, ממשלות ואקדמיה מרחבי העולם, לשלושה ימי דיונים וניסוח המלצות בעניין הדרכים בהן יכולות מדינות העולם לתמוך בקואופרטיבים כסוכני פיתוח חברתי. התנועה הקיבוצית ומערכת הגומלין ליצירת ערך כלכלי וחברתי המתקיימת בה כחלק מהמסגרת האזורית, הקיבוצים והתנועה, הוצגו על ידי עו"ד מרב ניב, ראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה, שהוזמנה לקחת חלק בקבוצת המומחים ובדיוניה. המומחים הציגו נקודות מבט והיבטים שונים הקשורים למסגרת יחסי הגומלין (אקוסיסטם) היזמיים הרלבנטיים לקואופרטיבים ומיזמים שיתופיים כגון רגולציה, מדיניות ציבורית, מימון, שותפויות ושיתופי פעולה, השכלה, מחקר וחינוך, וגיבשו את המלצותיהם, אשר תוגשנה בימים הקרובים למזכ"ל האו"ם.

לדברי עו"ד ניב: "לכבוד היה לי לקחת חלק במפגש קבוצת המומחים, להציג בפניהם את הסביבה הקואופרטיבית הקיבוצית ולהיחשף לדוגמאות וסיפורים קואופרטיביים מעוררי השראה מרחבי העולם. ברור לכל משתתפי קבוצת המומחים כי לקואופרטיבים, כתאגידים דמוקרטיים מבוססי מקום וקהילה, יש גם תפקיד חברתי נוסף על תפקידם הכלכלי וכי פיתוח וצמיחה קואופרטיביים לא יכולים להתאפשר ללא מסגרת כללית תומכת, שתבחין בין קואופרטיבים לבין צורות התאגדות אחרות, תכיר בייחודם ותעודד אותו".

ביום שני הסתיים סמינר ראשון מסוגו בתנועה הקיבוצית שעסק בנושא מוגנות במשפחה ואלימות על סוגיה השונים ומתן כלים לטיפול ומענה ממלאי תפקידים בקיבוץ במקרים של אלימות במשפחה או בקהילה. בסמינר, שנפרש על פני שלושה ימי עיון השתתפו 25 מנהלי בריאות ורווחה, ממונות על פגיעות מיניות וקידום שוויון מגדרי, ורכזי חינוך מקיבוצים שונים. "הזרז לקיומם של המפגשים היה רצף של פניות לעזרה שהגיעו אלינו, לסייע במקרים של אירועי אלימות במשפחה", מספרות עדי רמות, ממחלקת בריאות ורווחה ואחראית צרכים מיוחדים בתנועה, והילית בן צבי מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית ובמרכז השלטון האזורי.

שלושת ימי העיון נערכו בשיתוף עם ארגונים מובילים בתחום ההתמודדות עם האלימות במשפחה: "ל.א לאלימות נגד נשים", "מכון חרוב" להכשרת מטפלים בתחום האלימות במשפחה, והמחלקה למניעת אלימות במשפחה של ויצ"ו. העיסוק בנושא נעשה בשיטה של הפגשת המשתתפים עם קורבנות אלימות, שחשפו את סיפורם האישי. בדרך זו, קיוו המארגנות, ניתן להמחיש למשתתפים בצורה הטובה ביותר שנפגעי אלימות חווים מצוקות, גם אם הן לא נראות כלפיי חוץ. "המטרה שלנו היא לעורר את המודעות בקיבוצים ולהסיר את החסמים לטיפול בנושאים רגישים אלה", מסבירה רמות, ומוסיפה "כמו גם לעודד הקמת צוותי מוגנות שיהוו כתובת לתמיכה וסיוע לנפגעים". "אלימות - פיזית, מינית, נפשית ומילולית, כלכלית או טכנולוגית – יכולה להתרחש בכל משפחה", מסבירה הילית בן צבי, ומציינת כי בקורס הודגש הגבול העדין בין הזכות לפרטיות לבין החובה לטפל בכל מקרה של חוסר מוגנות, ושמירה על הקיבוץ כמרחב בטוח לכל האוכלוסייה המתגוררת בו.

כחלק מהכלים להעלאת המודעות, לטיפול בנפגעים ובפוגעים ולמיגור תופעת האלימות, וכביטוי לעשיה התנועתית לטובת הנושא, הושק בסופו של הסמינר "כפתור הפרפר" באתר התנועה הקיבוצית. הכפתור מאפשר דיווח אנונימי ודיסקרטי לאורך כל שעות היממה (24/7), ומספק מידע וסיוע בכל הקשור לטיפול במקרים של אלימות במשפחה. כמו כן, הכפתור מעודד את מי שרואה עצמו כצד האלים לפנות ולקבל ייעוץ דיסקרטי, בלי האשמה או שיפוט. את המענה נותנים נציגים של עמותת "ל.א.לאלימות", הפועלת בתחום יותר מ-40 שנה. 

איזיקיאל פצ'טר עלה מארגנטינה לבדו כדי לשרת בתור חייל בודד, עבר אולפן קיבוץ ללימוד עברית במעגן מיכאל והתגייס לצה"ל כלוחם בפיקוד העורף. הוא זכה לבית חם בקיבוץ נחשונים עם משפחה מאמצת חמה ואוהבת, במסגרת התכנית לאימוץ חיילים בודדים של התנועה הקיבוצית, והתקבל לתכנית "חמסה", אותה מוציאה לפועל תנועת הבונים דרור, ושותפות לה מלבד התנועה גם קק"ל והסוכנות היהודית. התכנית, שהיא ראשונה מסוגה בארץ ובהשראת מפעל חייו של צביקה לוי ז"ל, מציעה תכנית חומש מקיפה ועשירה שמייצרת עבור העולה החדש רצף ליווי ותמיכה מרגע עלייתו ארצה ועד קליטתו והתאקלמותו המלאה כאזרח.

בעזרת הליווי האישי של חמסה ובת זוגו המדהימה של איזיקיאל, שגם היא משתתפת בתכנית, נודע כי אביו ממש מתגעגע אליו אך מתקשה כלכלית להגיע לבקר, ובנוסף מעולם לא היה בישראל לפני כן. מסע הכומתה היה הזדמנות מצויינת למפגש, קק"ל התנדבו לשלם על כרטיס הטיסה ונחשונים שמחו לארח אצלם בקיבוץ גם את האבא. וככה, כשהוא מסיים מסע כומתה מפרך ועטוף בדגלי ישראל וארגנטינה, מזיע ועייף, גילה לפתע איזיקיאל את אביו מחכה לו יחד עם צוות חמסה, המשפחה המאמצת מהקיבוץ וסגל הפלוגה. המפגש היה מרגש לקול מחיאות הכפיים של החברים ושאר החיילים והדמעות נקוו בעיני כל הנוכחים.

ואם כל זה לא היה מספיק, אז איזיקיאל זכה לקבל את הכומתה הכתומה של מפקדת המחלקה שלו, שהוא משמש בתור הקשר שלה, בתוספת מילים חמות על היותו חייל מצטיין ומוביל שניתן לסמוך עליו ויעשה כל מה שצריך ובכל מצב. עדי גולן תירוש, מנהלת תכנית חמסה בתנועת הבונים דרור, הודתה לקק"ל על התרומה המדהימה ולקיבוץ נחשונים על אירוח ודאגה לאב לאורך ביקורו בארץ ואמרה כי "מפגשים מסוג זה מרגשים אותנו מאוד, מכיוון שהם מהווים את ההשלמה של המעטפת אותה מנסים להעניק לכל משתתף בתכנית שלנו - בית, משפחה וליווי מקצועי. כשההורה הביולוגי מגיע, התמונה מושלמת מבחינתנו".

הקורס, שכלל שמונה מפגשים, עסק, בין השאר, בסוגיות כמו 'איך לחזק את האמון', 'בניית הסכמות בקהילה' ו'תהליך משתף מיטבי' והחל בהרצאות של מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, על עבר, הווה ועתיד הקיבוץ ושל מנהלת אגף חברה וקהילה היוצאת בתנועה, ד"ר אילת גלס, על תפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה". בהמשך, למדו המשתתפים באופן פעיל - וממיטב השחקנים במרחב הקהילתי קיבוצי - על מנהיגות הסתגלותית, כיצד לעשות תהליך משתף ציבור, על הון חברתי כמטרה, קהילתיות כשיטה וכמטרה ומהי חבורת משימה. במפגש האחרון התארח מוקי צור, שסיפר כיצד צמחה המנהיגות הלא פורמאלית בקיבוצים ועוד סיפורים מרתקים אחרים מימי עבר רחוקים יותר או פחות.

כמו כן, קיבלו המשתתפים כלים לעריכת מיפוי קהילתי וכלי גישור להובלת הסכמות בקיבוץ ושמעו על תהליכים מוצלחים מפי נשים שהובילו את הקהילות שלהן לקבלת הסכמות ציבוריות רחבות.

אל הקורס, פרי יוזמתם של איילת הריס (ממלאת מקום ראשת אגף חברה וקהילה בניהול משותף) וערן גליק, (רכז אזור העמקים המזרחיים ודרום הגולן), שגם הובילו את המפגשים, הגיעו משתתפים שמעורבים בקהילה באופן פורמלי ובלתי פורמלי מקרוב ומרחוק: מקיבוצי עמק הירדן וממעגן מיכאל במערב ועד כפר חרוב במזרח, ומעברון ושמיר בצפון ועד נווה איתן בדרום. אמנון אביגדור, יו"ר מערך החינוך בקיבוץ אפיקים ואחד המשתתפים בקורס, כתב בדברי הברכה במפגש המסכם, כי "פגשנו והכרנו מגוון רחב של המרצים ומומחי התוכן, שהאירו ופתחו צוהר לעולמות תוכן, גישות וזוויות הסתכלות ובחינה שונות".

הספר 'הפמוטים שלנו', אותו כתבה הסופרת, המשוררת, המחזאית והתסריטאית המנוחה נאוה סמל ז"ל, מתאר את גלגולם של זוג פמוטים במשך ארבעה דורות – מהיווצרם בנפחייה באירופה, קורותיהם בתקופת השואה - ועד להגעתם לארץ ישראל של ימינו, ועוסק בהיבטים שונים של זיכרון, וכן במשמעויות העוברות מדור לדור. הסיפור פותח צוהר לעולם היהודי שאבד ומעורר אמפתיה כלפי קורבנות השואה תוך הדגשת ביטויה של רוח האדם בשואה, על פי התפיסה החינוכית של 'בשבילי הזיכרון'. את הספר כתבה סמל ז"ל בעת שנלחמה במחלת הסרטן והוא יצא לאור לאחר מותה. 

ביוזמת תכנית 'נטעים' מבית WeKibbutz ותנועת 'הבונים-דרור' לחוסן קהילתי ולקשר עם היהדות וישראל בתפוצות, יצאה משלחת של אנשי המיזם לרומניה, שם נטועים שורשיה של המשפחה המפורסמת, הכוללת גם את הזמר שלמה ארצי ואביהם, איש הציבור יצחק ארצי ז"ל. במסגרת המשלחת, בהובלת חוקרת השואה נעמה אגוזי (חברת קיבוץ מזרע), אנשי 'נטעים' העבירו את מערך השיעור על הספר בבית-הספר "לאו-רעות" שנמצא בבוקרשט הבירה, וכך לימדו את ילדי הקהילה היהודית אודות הקשר ההדוק וההיסטורי של הקהילה היהודית לרומניה, שנגדע בעקבות השואה. המשלחת ערכה מפגש רשמי עם שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, והוצב שלט בפארק ע"ש יצחק ארצי ז"ל, במעמד ראש העיר סירט. במהלך המסע, סיירו המשתתפים ברחבי המדינה בעקבות הקהילה היהודית שנחרבה בשואה; בבוקובינה, פיאטרה נאמץ, סירט, יאש, ובבירה בוקרשט.

שירי מדר, מנכ"לית WeKibbutz: "בהתרגשות רבה יצאנו לחשוף את תכנית נטעים למשפחת סמל, ולספר על קורותיה של קהילה יהודית שנגדעה סביב סיפור המורשת של נאוה סמל ז״ל. עשרות אלפי ילדים בתכנית, ברחבי העולם, נחשפים לסיפור הפמוטים שאין מרגש ומתאים ממנו להנצחת המסורת היהודית – ולהבטחת המשכיותה".

ביום 2.6.2023 פקד שרב כבד את מדינת ישראל, כתוצאה מכך גדלה צריכת החשמל באופן משמעותי באותו היום. עומס החום הכבד הוביל לניתוקי חשמל יזומים לצורך מתן מענה לצריכת החשמל המוגברת כאשר על פי פרסומים כ-300 אלף בתים נותקו בשיא הצריכה. חברת החשמל טענה שבחברה האחראית על ניהול המערכת – נגה, לא התריעו מראש על הצריכה הצפויה ומנגד, בחברת ניהול המערכת טענו שהתקלה מצויה במתקנים של חברת החשמל.

נדמה שעל אף היעדים השאפתנים שהוצבו במסגרת החלטת הממשלה מאוקטובר 2020, מדינת ישראל אינה ערוכה לגידול בצריכה על בסיס אנרגיה מתחדשת בשים לב לשינויי הביקוש הצפויים. ניתוקי החשמל היזומים בעת השרב האחרון מהווים ראיה לכך או אולי נורת אזהרה. יצוין, כי ישנן תחזיות ולפיהן כבר בשנת 2026 לא יהיה מספיק חשמל לספק לכלל הצרכנים אם לא ימצא פתרון להגדלת יצור החשמל. עובדה זו מתחדדת הן לנוכח שינויי האקלים הצפויים, הן לנוכח הגידול בצריכה כתוצאה מהגידול באוכלוסיה והן לנוכח הצפי לגידול השימוש ברכבים חשמליים.

אין חולק כי מדינת ישראל צריכה להגדיל את יצור האנרגיה המתחדשת ונראה כי משרד האנרגיה ורשות החשמל פועלים בעניין אלא שהרגולציה המורכבת מקשה על קידום פתרונות יעילים וזמינים. אחד החסמים המרכזיים כיום בפני הגדלת היצור באמצעות מתקני אנרגיה פוטו וולטאית נובע ממגבלות של הרשת ההולכה ורשת החלוקה. במילים פשוטות: שעות ייצור השיא של המתקנים הפוטוולטאים הינן בשעות האור והצהריים בפרט, מדובר בשעות בהם כל המתקנים הפוטוולטאים מייצרים חשמל לצורך פריקה לרשת החשמל כאשר בשעות אלו צריכת החשמל אינה בשיאה. כך נוצר גודש על רשת החשמל שכפועל יוצא מכך, אינה יכולה לקלוט חשמל וזאת מאחר שאין מספיק מקום פנוי ברשת החשמל. ככל שכמות מתקני היצור גדלה כך העומס גדל וכאשר סביר להניח שככל שלא יקודמו פתרונות המצב יחריף. אומנם חברת ניהול המערכת מקדמת תכנית פיתוח מקיפה המשלבת פיתוח ייצור (כולל אגירה) הולכה והשנאה במטרה לעמוד ביעדי האנרגיה כפי שהותוו ע"י הממשלה אלא שגם אם תכנית זו תקודם כמתחייב, הרגולציה מקשה על יזמים ועל ישובים חקלאיים לפתח ולהגדיל את הייצור ובפרט את קידום מתקני האגירה.

מאמר זה יסקור את המצב הרגולטורי המשפטי והתכנוני בקידום מתקני אגירה תוך התמקדות בסוגיות שרלוונטיות בעיקר לקיבוצים וישובים חקלאים. אנו תקווה כי קריאת מאמר זה תיתן תמונת מצב נכוחה של האפשרויות לקידום פרויקטים של אגירה בסביבה הרגולטורית הקיימת תוך קריאה לרגולטור לקדם רגולציה מאפשרת תחת קידום רגולציה מעכבת ומקשה ומתוך הבנה שמעבר להיבט העסקי והכלכלי שבפרויקטים מסוג זה, קיים גם צורך לאומי בקידום פרויקטים של אגירה. 

תחומי אחריות עיקריים:

1. ניהול אדמיניסטרטיבי של הגשת הצעות ל"קולות קוראים" הרלוונטיים לפעילות אגף צעירים ומעורבות בחברה ולאגף חינוך, בהתאם לצורך, בכלל זה בניית תקציבים לבקשות תמיכה ותרומה.
2. מעקב ובקרה שוטפת על הוצאות והכנסות פעילויות אגף חינוך ואגף צעירים ומעורבות בחברה והכנת דוחות ביצוע בהתאם לצרכי האגף.
3. ניהול אדמיניסטרטיבי של מערך ההדרכה באגף חינוך, עריכת הצעות מחיר והסכמים עם מערכות מודרכות, כולל בקרה על הכנסות והוצאות והכנת דוחות לשכר.

דרישות התפקיד וכישורים נדרשים:

1. יכולת עבודה באקסל.
2. ניסיון והיכרות עם עולם גיוס הכספים והגשת הצעות למכרזים ו"קולות קוראים".
3. יחסי אנוש טובים.
4. יכולת תיעדוף משימות והפרדה בין עיקר לטפל.
5. יכולת עמידה בתנאי לחץ ולו"ז צפוף.
6. היכרות עם מערכת הנהלת חשבונות – יתרון.

קורות חיים יש לשלוח עד לתאריך 18.6.2023 לאירית גולדברג,
בדוא"ל: iritg@tkz.co.il