כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

גם השנה ההורים בנען וותיקי הקיבוץ נותרו חסרי אונים ומשתאים בשעה שהם חוזים ביריבים המרים מחוף הכרמל – מעגן מיכאל – לוקחים אליפות שלישית ברציפות ומתייצבים בפסגה עם 38 תינוקות חדשים ומתוקים שנולדו מאז שבועות 2022 – שלושה יותר מהם. נציג הקיבוצים הדתיים בצמרת הטבלה, בית רימון, התייצב במקום השלישי עם 31 עוללים. בהמשך העשירייה ניתן למצוא את מובילי הילודה בצפון – הגושרים עם 27 תינוקות, גבעת ברנר – 26, שפיים – 24 (ירידה של 11 תינוקות מהשיא של השנה שעברה!), יגור ומשמר העמק חולקים במשותף את המקום השביעי עם 23. הפתעת השנה שלנו ניצבת במקום השמיני – געש עם 22 תינוקות, מספר שכמוהו לא זוכרים בקיבוץ מהעבר. נצר סרני מקום אחד מתחת עם מספר מכובד של 20 תינוקות ואת העשירייה הפותחת סוגרים המפתיעים מהכרמל – בית אורן ורמת הכובש ששמרו על יציבות עם 19.

בקיבוץ העוגן מעמק חפר ישנה התרגשות מיוחדת עם לידתם של 18 תינוקות מחג שבועות שעבר ועד היום, מספר שאף אחד לא דמיין או חזה לפני עשור והביא אותו ממש אל סף העשירייה הפותחת. גם בקיבוץ ארז שנמצא על סיפה של רצועת עזה נרגשים מזינוק מטאורי מ-6 תינוקות בשנה שעברה אל 16 השנה ובנאות מרדכי, רמת השופט ורמת מנשה מרוצים גם כן מההתקדמות ששמה אותם בפסגת העשירייה השנייה. לעומתם, בארי, גן שמואל ושדות ים יכולים לחוש מאוכזבים על הצניחה למטה בטבלה. לא נורא, תמיד יש את השנה הבאה...

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "חג השבועות, ה-חג שלנו בקיבוצים, נותן המחשה טובה למצבנו האיתן ולחוזקנו הכלכלי והקהילתי ומבטא את גאוותנו הרבה בתוצרת האדמה, בביכורים החקלאים והתעשייתים, וכמובן - בתינוקות החדשים שנולדו בשנה החולפת. השנה, ואני בטוח כי גם בשנים הבאות, אנו שמחים בתינוקות הרבים שנולדו, סמל להצלחתם של הקיבוצים להתחדש, לצמוח ולשגשג".

בקיבוצים נשלמות ההכנות לטקסי חג השבועות בימים חמישי-שישי (ואף בשבת, בחלקם), בהם צפויים להשתתף יותר מרבע מיליון ישראלים – חברי ותושבי הקיבוצים, ואורחים רבים שיבואו להתארח בקיבוצים. הטקס הקיבוצי בחג השבועות שואב מהציווי הקדום, אז היו נוהגים בני ישראל להביא ביכורים לבית המקדש, ביכורים שהורכבו מהיבול הטרי בשדותיהם, כמו גם מבעלי החיים הצעירים שנולדו העונה. 

החגיגה הקיבוצית נערכת כשסביבה תפאורה של ערמות חציר, אלומות שיבולים, סלסילות פרי וירק, טרקטורים ומשתתפים רבים עטורי זרים בלבוש לבן חגיגי. מרכז החג הוא הצגתם בגאווה של ביכורי ענפי גידולי השדה, המטעים, הרפת והלול, התעשייה והתיירות, וענפי השירות לחברים. מרכיב מרכזי נוסף הוא  ריקוד ילדי הגנים, צעירות וצעירי הקיבוץ וותיקיו. שיאו המרגש של הטקס הקיבוצי הוא הצגתם על הבמה - לקול תשואות הקהל – של הורים עם התינוקות שנולדו בקיבוץ מאז חג השבועות הקודם. מנתונים שאספה התנועה הקיבוצית עולה כי בשנה החולפת נולדו כ- 2,500 תינוקות בקיבוצים. 

ליאור בירק, מנהלת התרבות של קיבוץ כפר מסריק מספרת על ההכנות וההתרגשות מהחג: "חג השבועות מזקק את התרבות הקיבוצית הייחודית במיטבה. שילוב כוחות של הרבה משתתפים, עוזרים ומארגנים. חג ששם דגש על ערכי התנועה הקיבוצית כמו החיבור לאדמה ותחושת השייכות הקהילתית, ובו לוקחים חלק קטנים וגדולים עם אהבה ליצירה, לטבע, לאדמה".

בשעה 2:00 בלילה שבין ראשון לשני, דווח על שריפה בארבעה מוקדים שונים שהתפשטה במטעים של קיבוץ אלמוג, הנמצאים צפונית לקיבוץ קליה. אל המקום הגיעו צוותי כיבוי רבים, וביניהם גם שתי כבאיות מתחנת הכיבוי הפלסטינית ביריחו, שעמלו במשך מספר ימים יחד עם צוות המטע על כיבויה. כוחות הכיבוי השיגו שליטה על האש נוכח תנאי מזג האוויר, אך היא חזרה להידלק מדי פעם עם התגברות הרוחות. הנזק למטע הוא עצום ומוערך במיליוני שקלים: כ-2000 עצים של תמר מסוג מג'הול נפגעו ישירות מהשריפה בשטח של 250 דונם ועצים נוספים נהרסו במהלך ניסיונות הכיבוי. מדובר בעצים שננטעו לפני 40 שנה ומניבים את הפרי הכי טוב בכמות הכי גדולה. על פי החקירה המתנהלת מדובר ככל הנראה בהצתה מכוונת וטרם נתפסו חשודים במעשה.

ביום שלישי בבוקר פרסם יאיר קראוס, כתב YNET וידיעות אחרונות בגליל ובגולן, כי עבריין פשיעה חקלאית, שהטיל במשך שנים אימה על בעלי עדרי בקר בגליל, זכה בשטח של 480 דונם לאחר שרשות מקרקעי ישראל החליטה להעניק לו אותו בחכירה - ולגרוע אותו משטחי המרעה של קיבוץ מורן שמחזיק בהם מזה 40 שנה. ההחלטה על גריעת השטח מהקיבוץ והעברתם לידיו של והייב להייב התקבלה כבר בדצמבר האחרון, ומאז ערערו אנשי הקיבוץ נגד ההחלטה, אך לשווא. כמו כן, הקיבוץ השקיע לאחרונה בהקמת גדר לאורך 1,500 מטר ובעלות של עשרות אלפי שקלים. כעת הם ימשיכו לשלם על הגדר החדשה - למרות שהחלקה שהיא מגנה עליה תעבור לאדם אחר.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בתגובה למקרים: "בשעה שאנו חוגגים יחד את חג החקלאות ואת ביכורי התינוקות שלנו, עבריינים חוגגים את הפקרות הממשלה והמשטרה שנכנעו לפשיעה החקלאית. דווקא ביום חגנו חשוב להזכיר לממשלת ישראל, שמדינה שמפקירה את חקלאיה, ומפקירה את שדותיה מוותרת על הריבונות באדמתה. הפרוטקשן הפך למגפה ובמקום להילחם בו, ממשלת ישראל נכנעה לו. את המחיר משלמים החקלאים".

באירוע בבית הנשיא שנערך בסימן "נשים בחקלאות הישראלית" השתתפו מנכ"ל ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, מנכ"ל ארגון יצרני החלב, ליאור שמחה, נציגי ארגון מגדלי הירקות, נציגי ארגון מועצת החלב, רפתנים וחקלאים, ותלמידים מהפנימיות כפר גלים וכפר סילבר שליוו את האירוע בשירי שבועות.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר במפגש: "אני מאמין שהחיבור לארץ ישראל הוא חיבור שלא עוסק רק במחיר העגבניה, הוא עוסק במשהו הרבה עמוק יותר. אהבת הארץ היא מוטיב מרכזי בתפיסות העולם שלנו, האמונות שלנו וההבנה של מעגלי החיים שמבוססים על חקלאות, שהיא תוצרת הארץ. אין כמו חקלאות תוצרת הארץ. אין מקום שבו אני ומיכל מבקרים בעולם, ואין מקום שלא ניגשים ואומרים לנו שיש לנו את החקלאות הכי מדהימה, ושהם רוצים ללמוד, להעתיק ולהיות כמונו. צריך להמשיך לומר כמה אדירה החקלאות הישראלית והחובה לשמר אותה מכל משמר ולהגן עליה".

בהמשך לישיבה זו התקיימה בכנסת ישיבה חגיגית שכותרתה "חג החלב", בהשתתפות רפתנים, מועצת יצרני החלב, הנהגת התאחדות חקלאי ישראל, ראשי התנועה הקיבוצית והמושבית, חברי כנסת, ועובדי הרפת המצטיינת לשנה זו – רפת קיבוץ ניר יצחק. בישיבה נמסרו נתונים מפורטים על ענף החלב, ונערך דיון כיצד ניתן עוד לשפר את התנאים המשפיעים על התפוקה.

שלם נולד בקיבוץ בית אלפא, אך לאחר הפילוג בקיבוץ עבר עם הוריו לקיבוץ רמת יוחנן בו היה חבר מעורב, אהוד ומוערך. אביו היה מתתיהו שלם, שהיה איש רוח, מלחין ומשורר, מחלוצי הזמר העברי ומראשוני היוצרים של תרבות החג הקיבוצית. אלישע היה חקלאי כמעט עד יומו האחרון, ו"אגדת צנחנים". במרץ 1952 התגייס לצה"ל, עבר קורס מ"כים של הנח"ל וקורס סיירים, התנדב ליחידה 101 שהקים אריק שרון, היה מפקד מחלקה ופלוגה בגדוד הצנחנים 890, ולחם בפעולות התגמול בגזרה המצרית והסורית. אריק שרון אמר עליו שלא נפל ממאיר הר ציון "רק עם שיקול דעת". בשירות המילואים היה מפקד גדוד צנחני המילואים 567 ובמלחמת ששת הימים לחם גדודו בקרבת רמאללה ובדרום רמת הגולן.

במלחמת יום הכיפורים הוביל שלם את גדודו בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמה, והיה ממפקדי הכוח שכבש את החרמון הסורי. בין היתר פיקד שלם על כיבוש אום בוטנה ועל כיבוש תל א-שמס בקרב לילה. במהלך מבצע "קינוח", לאחר שהוטס במסוקים לחרמון הסורי במבצע איגוף אנכי, נע שלם בראש גדודו למשימה העיקרית - כיבוש מוצב החרמון הסורי. לאחר המלחמה שירת במשך כחמש שנים כמפקד חטיבת החרמון, כמו כן שימש שלם כמפקד חטיבת צנחנים במילואים 226, מפקד נערץ על ידי חייליו.

בנו עדו אמר על אביו לאתר mynet: "אבא חי את חייו לפי אמונתו ולפי דרכו. וכך הוא גם סיים אותם. הדבר שהכי חשוב לאבא היה החקלאות ולא הצבא. הצבא היה מבחינתו הפרעה הכרחית לעבודה בחקלאות. כל גאוותו הייתה החקלאות. הוא המשיך לעבוד במטעי האבוקדו עד לפני חודשיים, כל יום במשך תשע שעות. זה היה הדבר הכי חשוב לו".

הקיבוצים בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם התלכדות של תהליכים משמעותיים שונים שהשפעתם על התנהלותם, זהותם ואופיים של הקיבוצים עמוקה ומתמשכת. במציאות של השלמת שיוך הדירות, מחירי קרקע מאמירים, צפיפות הולכת וגדלה וביקוש גדול לחיי קיבוץ, נדרשות הנהלות הקיבוץ לבצע חשיבה והתאמות לאתגרים העדכניים. לכל אלה מצטרפת בימים אלה רפורמה תכנונית חדשה, הנמצאת בדיונים לקראת אישור ברשויות התכנון, ובתוכה תיקון 5 לתמ"א 35. המדיניות החדשה, כאשר תאושר, עתידה לשנות באופן משמעותי את 'כללי המשחק' התכנוניים, בהיבטים שונים, ביניהם של מספר יחידות הדיור שיהיה ניתן לבנות ביישובים כפריים ורמת צפיפות הבניה בהם. 

על מנת להרחיב את המודעות וההבנה של הקיבוצים לתהליכים הצפויים והשפעותיהם על כלל הזירות הפנים קיבוציות, יזמה התנועה הקיבוצית סדרה של כנסים שיתקיימו בשבעה אזורים שונים ברחבי הארץ בחודשים יוני ויולי. אל הכנסים יוזמנו ממלאות וממלאי תפקידים מהתחומים החברתיים והכלכליים בקיבוצים, כאשר המטרה היא לייצר למידה והפנמה של השינויים והמגמות, וחשיבה משותפת על האופן שבו כדאי להיערך לכך ברמה הקיבוצית. בכנסים יונגשו התוכן והמשמעויות אל ממלאי תפקידים ובעזרתם לציבור החברים, תוך שימת דגש על יידוע הקיבוצים בשינוי המשמעותי המתוכנן במדיניות התכנון של הישובים הכפריים. בנוסף, יוסבר על תיקון 5 לתמ"א 35, במטרה שהמשתתפים יכירו ויעמיקו בשינויים הצפויים בארץ בכלל (צמיחה דמוגרפית, שיוך דירות וכו') והשפעתם על הקיבוצים בפרט. כמו כן, יוצגו דילמות שהקיבוץ צריך להתמודד איתן לאור השינויים הללו (תב"ע וכו').

הכנס הראשון ייערך ביום שני, 5.6.23, בין השעות 09:00-12:30 במרכז קלור (כפר בלום) לקיבוצי הגליל העליון והגולן, בשיתוף פעולה הדוק עם המועצה האזורית. ההרשמה תהיה פתוחה עד לתאריך 31.5. נא להירשם מראש בלינק: לחצו כאן

קרן הסטארטאפים בקיבוצים - "משתלת הקיבוצים" - והאקסלרטור העסקי שלה - "זרעים" - מזמינים משתתפים צעירים ובוגרים, יצירתיים בעלי תשוקה וניסיון מהקיבוצים ובכלל להשתתף באירוע האקתון תחרותי, במרכז החדשנות של מכללת בית ברל, בו יציגו שמונה יזמים קיבוציים שמונה מיזמים טכנולוגיים חדשים, המפלסים דרכם בדרך לפריצה לשוק המקומי והעולמי. המצטיינים יזכו בשורת הטבות ובליווי עסקי ושיווקי משמעותי שיימשך שנה.

שמונת המיזמים שעלו לשלב הגמר נותנים מענה לנושאים וצרכים אנושיים וגלובליים: הגנת סייבר, AI (בינה מלאכותית), חקלאות בעזרת רחפנים, תלת-מימד בתעשייה, שיווק, קיימות, מיחזור, סביבה, חינוך דיגיטלי, תעסוקה, טכנולוגיית משקפיים, עיצוב וניהול. רפי נבו מנהל "משתלת הקיבוצים" מוסיף כי ההאקתון הקיבוצי, ששמו "מיזמתון", "מעניק הזדמנות למיזמים העושים צעדים ראשונים בעולם האמיתי, בעזרת מנטורים בעלי ניסיון רב ומשאבים. המשתתפים באירוע יזכו להיחשף לרעיונות ולטכנולוגיות חדשניות, ולהצטרף לעבודת הצוותים לפיצוח האתגרים עימם מתמודדים היזמים המתמודדים בהאקתון, ויחד איתם לזכות בפרסים ואולי גם למצוא את החלום שלהם עצמם ולהגשימו".

תחילת אירוע הגמר יהיה במפגש זום מקדים של היכרות המשתתפים, שייערך ביום רביעי 31.05.23, בשעה 17:00 (לנרשמים יימסר הקישור מראש). התחרות עצמה במרכז החדשנות בבית ברל תתחיל ביום חמישי 08.06.23, בשעה 9:30, וסיומה לאחר "לילה "לבן" מול השופטים ובהכרעתם. הפרסים שיינתנו ביום שישי בצהריים יסמלו את אקורד הסיום של האירוע, אולם מבחינת המארגנים הם רק הפרוזדור לשלב הבא - תחילת הליווי המקצועי והענקת ההטבות ליזמים.  

מרכז "הפועל" וארגון ותיקי הפועל חילקו בשבוע שעבר את עיטור הכבוד של המרכז - "לאיש כפעלו", שהינו העיטור הגבוה המוענק לפעילי, מתנדבי וספורטאי "הפועל" בעבר ובהווה. בין 11 מקבלי העיטור השנה – שלושה חברי קיבוצים:

מיכאל קישון (70), שמרת, קיבל עיטור על תרומה משמעותית בענף הכדורעף, כילד ונער ובוגר, כשחקן פעיל בהפועל שריד, הפועל בני יהודה והפועל שמרת בכדורעף ומכהן כיו"ר הפועל מטה אשר בכדורעף, מהקבוצות המובילות בארץ בענף, והיה שותף לזכיותיה באליפויות וגביעי המדינה. לפני עשרים שנים עמדה הקבוצה בפני פירוק ומיכאל ומספר שותפים לקחו על עצמם את המשימה לשקם את הקבוצה ולהחזיר ימיה כקדם, לצמרת הליגה בישראל. 

גרשון פרינץ (77), שדה נחמיה, על תרומה ארוכת שנים להקמה וניהול הפועל גליל עליון, ייזום והקמת אולמות ומגרשי ספורט רבים בכל סביבת הגליל העליון, מקים קבוצת הכדורגל הפועל קרית שמונה שהפכה בהמשך ל"עירוני קרית שמונה". אחרי פרישתו לגמלאות התמסר ליוזמות קידום ספורט בקהילה בגליל ובגולן, ובעזרת שותפים עסקו בפיתוח הגליל והגולן בתחומי אקדמיה ומחקר, בריאות ותעשייה, תיירות וספורט עממי. 

גילי אמיר (72), שדות ים, זכה על תרומה אדירה לענף השייט והובלת הענף להישגים בינלאומיים אדירים. גילי החל את דרכו כשייט בכיתה ב', ובהמשך הוכשר להדרכה, אימון, ואף זכה בהישגים רבים ובראשם זכייה במדליית ארד באליפות העולם. גילי היה חבר הנהלת איגוד השייט הישראלי, גזבר האיגוד, יו"ר האיגוד במשך שמונה שנים וחבר הוועד האולימפי הישראלי.

דרישות התפקיד:

• תעודת ארכיונאי מורשה או מוסמך וניסיון בעבודה ארכיונאית.
• זיקה ערכית ותנועתית לשומר הצעיר.
• יכולות ניהוליות מוכחות.
• שליטה טובה ביישומי מחשב, בתוכנות Office ובעבודה ברשת כולל רשתות חברתיות.
• ידיעת שפות:  עברית - ברמת שפת אם /  אנגלית - ברמה טובה מאד.
• יוזמה ויכולת עבודה עצמאית.
• יכולת לעבודת צוות מתואמת וטובה ויחסי אנוש מצויינים.
• לימודי מידענות ו/או תואר בהיסטוריה, תולדות עם ישראל (או לקראת סיום התואר) - יתרון.
• הכרות והתמצאות בתוכנות ארכיון בדגש על תוכנת אידאה - יתרון.

התחלת עבודה: מיידית 
היקף משרה: 100%

קורות חיים ניתן לשלוח עד סוף החודש (מאי 2023) לדוא"ל:
 kerens@givathaviva.org.il