כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

את תפילת "יזכור" הקריא יפתח קרן, יו"ר ועד ההנהלה של קיבוץ לוחמי הגטאות, ובמעמד הדלקת שש המשואות לזכר ששת מיליוני הנספים צוינו סיפורי חייהם של שורדות ושורדי שואה – ברוך קופולד, פרופ' אריה קורצווייל, אברהם (אבי) אלבחרי, רפאל (רפי) פולמן, שרה לוין, צביה לובטקין ויצחק אנטק צוקרמן ז"ל. בנוסף הונח זר חסידי אומות עולם ע"י שורדת השואה רבקה(ריקי) יעקבי. 

נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, אמרה בעצרת: ״כל השורדים אשר בחרו בחיים לאחר השבר הגדול שחוו ראויים להוקרה ולהערכה עמוקה על שמצאו את הכוח לקום מעפר, לספר את סיפורם ולחיות חיים מלאי משמעות. ​מן הזווית שלנו השופטים אומר, כי ממוראות השואה ומן השבר הגדול שפקד את עמנו, למדנו לשנן לעצמנו יום יום ושעה שעה שמלאכתנו השיפוטית טובלת כולה באהבת אדם – כל אדם באשר הוא אדם. למדנו כי עלינו לעמוד על משמר זכויות הפרט וערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהינה "חוף המבטחים" של העם היהודי. אם ההתנגדות היהודית לצורותיה והבחירה בחיים היא בית ספר לרוח האדם – נהיה אנחנו תלמידיו, ואת השיעור שלמדנו נזכור, ננצור ונעביר מדור לדור״.

מפקד פיקוד הצפון, האלוף אורי גורדין: "שמונים שנה אחרי המרד, ועדיין רוח הגבורה, הפועמת מזכרם של לוחמי מרד גטו וורשה, נושבת בעוז ומציתה את לבבות הלוחמים הצעירים, ממשיכי דרכם, מגיני עם ישראל. יחד נמשיך לתרגל ולהתאמן, נבטיח שכאן, במפעל החיים המשגשג בארץ אבותינו, ימשיך העם היהודי לצמוח, להתפתח ולהיות למופת בעבור אומות העולם".                

בעצרת השתתפו שר הבריאות לשעבר ניצן הורביץ, נציגי קרן חבצלת ומורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', נציגי ההסתדרות הציונית העולמית, חברי הקיבוץ ותושבי האזור, חניכי תנועות נוער ואורחים. נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר בקטע המצולם ששלח לעצרת: “בהיסטוריה האנושית ובהיסטוריה היהודית הם ניצחו, ושמור להם מקום בגלל שלעד יזכרו כשומרי גחלת הכבוד, כבודם של אלה שהוכרזו נטבחו ונרצחו. בערב הזה בית ישראל כולו עדות חיה לניצחון הזה - מספר חודשים אחרי המרד קמה ההתישבות ביד מרדכי. אתם תושבי העוטף חזית בצורה למול הקמים עלינו לכלותינו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר בטקס: ״השואה הציבה את ישראל בפני אתגר כפול, מצד אחד עלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו, בטחונה של מדינת ישראל ושל תושביה צריך להיות בידנו. אסור לנו לסמוך על אף אחד מלבד עצמנו. השואה גם לימדה אותנו שאנחנו צריכים להיות מוסריים, את השואה אסור להשוות לשום אירוע בהיסטוריה אבל זאת חובתנו לזכור מה למדנו ממנה. המבחן המוסרי מתקיים לא רחוק מפה, בעזה וגם בלבנון, באיראן. המבחן המוסרי שלנו הוא להבחין בין מחבלים לבין חפים מפשע, יהודים לא מבצעים פוגרומים, יהודים לא שורפים כפרים, הדרך להתמודד עם הרוע הוא לא להפוך דומה לו".

נשיאת ההסתדרות הציונית העולמית, טובה דורפמן: "השואה מלווה אותי כל חיי והירושה שלי היא בקשתם של השורדים שלא נשכח. עצם היותנו כאן הוא לא רק נס הוא גם המון סיפורי גבורה, קטנים אבל גדולים כל כך, של אנשים שברגע הכי חלש וחסר אונים ותקווה אספו כוח שכבר חשבו שאין להם כדי להילחם, אפילו שלא היה סיכוי. ניצחונות אישיים וקבוצתיים, התקוממות ומעשי גבורה התגבשו לכדי הניצחון שלנו כעם וכאומה, ובנוסף גם הגבורה להקים אחר כך הכל מחדש".

שישה ניצולים הדליקו בטקס משואות זיכרון: דוד סיבור, יואל פישר, רחל חנן, מרטה גורן, יהודית שוש ודב לנדאו. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') אליעזר שקדי הדליק את המשואה השביעית - משואת התקומה.

שר הביטחון, יואב גלנט אמר כי "כמו רבים מבני דורי, גם אני גדלתי על הסיפורים והזיכרונות משנותיה של מלחמת העולם. מאבי מיכאל ז"ל ומאימי פרומה שתבדל לחיים ארוכים, שמעתי לראשונה את אותן שלוש מילים, מילים שהפכו זה מכבר לסמל ולציווי: "לעולם לא עוד". זהו הציווי המלווה אותי לכל אורך שנותיי הבוגרות, כלוחם, כמפקד וכאדם. לכך הקדשתי את חיי - להבטיח ביטחון למדינת ישראל, לעם היושב בציון, ולכל יהודי באשר הוא. נזכור את ששת המיליונים, אחינו ואחיותינו היקרים והקדושים, אשר ניספו בידי הנאצים ועוזריהם, נמשיך ונבצר את כוחנו ואת עצמאותנו, נבטיח את שיגשוגינו כמדינת הלאום של העם היהודי ונזכור את ציווי הנספים".

מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר: "עכשיו זאת המשמרת שלנו. עלינו מוטלת המשימה להיות גם הדוברים של ששת המיליון, שלא שרדו את התופת, נכחדו ונרצחו במכונת השנאה וההשמדה הנאצית. חובתנו לשמור על חוסנה הביטחוני של המדינה ולא פחות מכך, על חוסנה החברתי; על צבא חזק, מודרני ומתקדם אבל גם על אחדות ולכידות חברתית. למרות השוני שמתקיים בתרבות, בתפיסות, בעמדות ובאורחות חיינו נמצא את המכנה המשותף ונבחר בו, על פני זה המפלג והמפריד".

התרגשות רבה אחזה באנשים ששהו ביום שני בהיכל הזיכרון בהר הרצל לאחר ששורדת השואה, שלומית וילמוש בת ה-97, חברת קיבוץ יחיעם שבגליל המערבי, הגיעה להנציח את בנה סגן חיים בן-יונה, קצין סיירת מטכ"ל שנפל במלחמת ההתשה באזור תעלת סואץ. שלומית התקבלה בטקס מרגש עם חיילי הלהקה הצבאית שקיבלו אותה בשיר 'לו יהי'. "הנני, זה הניצחון שלי", אמרה שלומית בהתרגשות. "על כל מה שהנאצים הענקים עשו, אני - האיש הקטן - הצליח. זה הניצחון שלי. אני לא יודעת מאיפה הכוחות שיש לי, וגם אם הייתי יודעת זה לא חשוב. מה שחשוב זה מה שיש לי, מה שנתן לי הגורל". 

שלומית סבתא ל-7 נכדים ו-15 נינים. לאחרונה היא הוזמנה לבוא לספר את סיפור חייה בבית הספר של ניניה, וכשנשאלה מה היא רוצה לעשות לפני היא ביקשה לבקר בהיכל השמות. בתה אפרת סיפרה "אמא ניצולת שואה שעברה דברים מאוד קשים. היא נולדה בהונגריה, הייתה במחתרת נתפסה על ידי ההונגרים ועונתה במרתפי הגאסטפו של הנאצים. היא ברחה משם, ואפילו עשתה את צעדת המוות. כשהיא הגיעה לארץ היא קראה לבן הבכור שלה, לאחי, חיים - כאות ניצחון על פני המוות. ואותו חיים נפל בצבא כל הזמן אמרה שהוא לפחות במדים של הצבא היהודי, הישראלי".

חיים נולד בשנת 1947 במינכן שבגרמניה ובאוגוסט 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, עלה עם משפחתו לארץ. הוא התגייס לצה"ל ביולי 1967, הצטרף לסיירת מטכ"ל והיה חברו לצוות של בנימין נתניהו. לא עבר זמן רב והוצע לחיים לצאת לקורס קצינים. תחילה סירב ואחרי כן שקל והחליט לקבל את ההצעה. הוא יצא לקורס קצינים, סיים אותו כחניך מצטיין והוענקה לו דרגת סגן. במאי 1969 הוא נפל באזור תעלת סואץ בעת פעולה מיוחדת והובא למנוחת עולמים בבית הקברות ביחיעם. קראו את הכתבה שהתפרסמה ב'ישראל היום'

לאחר הצלחת המחזור הראשון בשנה שעברה, היה ברור שמחזור ב׳ הוא רק עניין של זמן. ואכן, השבוע נפתח המחזור השני לתכנית הבינלאומית "עמיתים", שכוללת חילופי משלחות מישראל וגרמניה. מטרת התכנית, אותה פיתחו המחלקה הבינלאומית ורשת הצעירים בתנועה הקיבוצית בשיתוף עם מוא"ז הגליל העליון, היא ליצור מפגש בין צעירות וצעירים החיים במרחב הכפרי בישראל ובגרמניה כדי להדק את הקשרים בין המדינות ולהבין את המכנים והעשייה המשותפים לצעירים במדינות אלה ככלל ובאזור שבו הם חיים בפרט.

במסגרת התכנית נפגשו השבוע 22 צעירות וצעירים מישראל ומגרמניה לשבוע אינטנסיבי בישראל שכלל חוויה משותפת של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביקורים בקיבוצי הגליל העליון, היכרות עם התנועה הקיבוצית והרעיון הקיבוצי בעבר ובהווה, סדנאות שעוסקות ביחסי ישראל - גרמניה, אחריות ומנהיגות צעירה בקהילה, סיור בירושלים, בים המלח ובקיבוץ קליה ועוד. בחודש ספטמבר עתידה לצאת הקבוצה הישראלית לגרמניה לחלקה השני של התכנית. ועד אז יעברו משתתפי ומשתתפות הקבוצה הישראלית מפגשים בנושא מעורבות ואחריות בקהילה ובחברה.

בשבוע בו מציינים בישראל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה הייתה משמעותית וחזקה עבור שתי הקבוצות. כהכנה לטקס בערב יום השואה, עברה הקבוצה סדנא משותפת בנושא הזיכרון הקולקטיבי והאישי בישראל ובגרמניה. המשתתפים סקרו אירועים מכוננים וההשלכות שלהם להתפתחות הזיכרון הקולקטיבי בשני העמים אחרי השואה וסיפרו על ביוגרפיות רלוונטיות במשפחה. ההזדמנות לשמוע לראשונה על חוויות הצד השני, העלתה רגשות עזים וחיבור משמעותי לקראת הצפייה המשותפת בטקס הקהילתי בקיבוץ ברעם. המשתתפים הגרמנים חשו שזו זכות גדולה ולא מובנת מאליה בכלל להיות מוזמנים לאירוע כזה. מרגש במיוחד היה הרגע שבו פנו אליהם מבוגרים מברעם, ניצולי שואה, לשאול מאיפה באו ועל התוכנית שלהם בארץ. בסוף היום הדליקו המשתתפים ביחד נרות זיכרון ושרו (עם תרגום לאנגלית) "כולנו ריקמה אנושית אחת חיה".

הזהות היהודית הקיבוצית וביטויה באורחות החיים ובמעגל השנה מהווים בסיס משותף ומתפתח למערכת החינוך, לתרבות, לקליטה ועוד. מערכות אלה בעבודה משותפת יוצרות תשתית להתפתחות זהותית מתמדת, כאשר עבודה במעגל שותפים מאפשרת חיזוק הקהילה וייחודיותה. הפחת רוח חיים מחודשת בזהות היהודית הייחודית שהתפתחה בקיבוצים לאורך השנים והתאמתה לזמננו, היא משימה מרכזית בבניית הזהות הקיבוצית -  שיש לעבוד בה כל הזמן.

בכנס "זו היהדות שלי" ישמעו וידברו המשתתפים והמשתתפות על תרבות יהודית קיבוצית, תפקידנו במרחב הציבורי והאתגרים וההזדמנויות שבפנינו בעת הזו. פאנל "יהדות רבת גוונים" יפגיש את מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", אורי קידר  (גבעת ברנר), מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם ותלמיד בית המדרש לרבנות ישראלית, אבי דבוש, ואת נורית עמית מקיבוץ רמת רחל, בוגרת תכנית "כרם" (תכנית להובלה בתחומי הזהות והשייכות בקיבוצים של היום) שישתפו כל אחד בתפיסת היהדות שלו כפי שבאה לביטוי בעשייתם. בנוסף, יתקיים לימוד בליווי מוזיקלי ומעגלי שיח בנושאים: "הבית היהודי הקיבוצי שלי", "חג וטקס - מעגל השנה הקיבוצי ככלי לתיקון החברה ובניין האומה", "השבת כהזדמנות", "מנהיגות רוחנית בקהילה" ו"טקסי חיים במרחב הקיבוצי". 

הכנס יתקיים ביום ראשון, 7/5/23, בקיבוץ נען והוא פתוח לכל מי שנושאים אלו בליבו ומעסיקים אותו. העלות למשתתף היא 50 ש"ח בלבד.

פעילות הקיץ ותכנית החופש הגדול הם שיאה של עשייה חינוכית הנמשכת לאורך כל השנה. פעילות הקיץ מאפשרת הרחבה לפעילות השגרתית המתקיימת במהלך השנה, ומפגש חברתי אינטנסיבי המשלב שגרה שונה, רגעי שיא ואתגרים. על מנת שיגיעו יותר מוכנות ומוכנים לפעילות הקיץ, במהלך חודש מאי יוכלו הצוותים להעשיר את ארגז הכלים שלהם במגוון רחב של מפגשי זום מרתקים, המיועדים למנהלות ומנהלי, מדריכות ומדריכי החינוך החברתי קהילתי בקיבוצים. בין נושאי המפגשים השונים: מתן כלים לקראת בניית תכנית החופש, "דימוי גוף, הפרעות באכילה ותפקיד מערכת החינוך", מיניות בגיל הנעורים, שיתוף ורתימת הורים בחופש, שילוב ילדים עם קשיי התנהגות והשתלבות ועוד.

אסנת חביב גל, מנהלת פיתוח תוכן, מחקר והדרכה באגף חינוך של התנועה הקיבוצית: "החופש הגדול כשמו כן הוא - מזמן הרבה "זמן חינוך". אלו הם מרחבי זמן משמעותיים לעשייה חינוכית וחברתית. על צוותי החינוך החברתי מוטלת משימה חשובה - שבאה לידי ביטוי בעבודתם - יצירת חוויית ערך ומשמעות לכולם. ככל שהצוות החינוכי יגיע מדוייק יותר ומוכן ככל הניתן לחופשת הקיץ, כך הוא יוכל להפוך את הקיץ לזמן משמעותי יותר לקבוצה ולפרטים בה....וגם לצוות".

המפגשים הם ללא עלות אך מחייבים הרשמה מראש. מוזמנות ומוזמנים לבחור את הנושאים המעניינים אתכן.ם, להירשם ולהצטרף למפגשים מרתקים ומעשירים. שימו לב ליום ולשעה של כל אחד מהמפגשים. קישור לזום ישלח לנרשמים לפני המפגש לנרשמים. לחצו כאן לתכנית המפגשים