כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לאחר שנים-עשר שבועות של מחאה חסרת תקדים בהיקפה כנגד מהלכי חקיקה להחלשת המערכת המשפטית והפיכה משטרית הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "כשיש אפשרות למנוע מלחמת אחים בהידברות - אני כראש ממשלה לוקח פסק זמן להידברות". זו הצלחה אדירה של המחאה. המחאה הלכה וצברה נפח ועוצמה חסרת תקדים ככל שהתקדמו הדיונים בהצעות החוק בכנסת והתבררה התמונה האמיתית – בכוונת הממשלה להביא לשינויים דרמטיים בשיטת המשטר עד כדי הפיכת ישראל לדיקטטורה. התנועה הקיבוצית לקחה חלק במחאה האדירה כארגון, ואלפים רבים מבין החברות והחברים מכל הקיבוצים הציפו אותה אל כל חלקי הארץ - בהפגנות בצמתים, על גשרים מעל נתיבי תחבורה מרכזיים, בשיירות הרכבים והטרקטורים המרשימות שנעו על צירים, במאות מיצגי מחאה ובהשתתפות בהפגנות הענק בערים הגדולות.

הודעת נתניהו על עצירת החקיקה היא הצלחה אדירה של המחאה העממית, הדמוקרטית, כנגד מהלכי החקיקה הדורסנית של הממשלה. אולם, בכך לא הסתיים תפקידנו ולא הסתיימה המערכה. בשבועות הקרובים נעקוב אחרי המשא ומתן המתנהל בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בחסות נשיא המדינה. נוודא שמתווה ההסכמות שיוצג יישאר נאמן לערכי מגילת העצמאות ושיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית - מקור עוצמתה של החברה הישראלית.

תודה רבה לרבבות שלקחו חלק באירוע חסר תקדים בהיקפו בתולדות מדינת ישראל, לקיבוצים ולענפי החקלאות שנענו לבקשות לסייע בלוגיסטיקה ובכלים חקלאיים להעצמת פעילויות המחאה. לכולכם חלק נכבד בהצלחה, גם אם זמנית לעת עתה, בבלימת ההפיכה המשטרית.  

נמשיך לעמוד על המשמר ולהגן על הדמוקרטיה בישראל כחומה בצורה מפני פגיעה אנושה בערכיה הבסיסיים. אין לנו ארץ אחרת!

אבישי גרוסמן נולד בשנת 1937 בקיבוץ עין שמר, בו חי עד יומו האחרון. הוריו עלו מלודג', פולין, שם הכירו בתנועת השומר הצעיר, עלו לארץ והצטרפו לעין שמר. הוא התחנך במוסד החינוכי האזורי "מבואות עירון" שליד הקיבוץ, וכשחזר לקיבוץ בתום השירות הצבאי, נבחר להיות מזכיר החטיבה הצעירה בקיבוץ ועבד ברפת ואחר-כך בגידול כבשים.

גרוסמן ראה את ייעודו כמחנך וכפעיל חברתי במסגרות קיבוציות ולשם כך ביקש וקיבל מהקיבוץ חופשת לימודים וסיים תואר ראשון בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ובהמשך, השתלם בירושלים במכון שכטר וקיבל תואר שני במדעי היהדות, וממכון הרטמן במדעי היהדות. ואכן, במשך שנים ארוכות היה גרוסמן מחנך, ואחר כך מנהל המוסד החינוכי מבואות עירון.

גרוסמן היה חבר בקבוצה של אנשי רוח בתנועה הקיבוצית, מבני הדור השני, שהוציאה לאור את הקבצים: "שיח לוחמים" (1967), "חברה שסועה: מבט מן השמאל החילוני" ו"בין העצים". בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה קרא: "לא עוד 'ראשונים תמיד אנחנו' בלי לשאול לאן". בשנים 1976 - 1979 ניהל את המחלקה הרעיונית - פוליטית של הקיבוץ הארצי. בהמשך, היה גם מרצה בגבעת חביבה ובכנסים של מכינת הגליל למנהיגות. גרוסמן היה בעל טור קבוע במוסף "חותם" של "על המשמר" וב"הדף הירוק", ובנוסף פרסם מאמרים פובליציסטיים בכתבי עת שונים. היה נשוי לחגית, שהלכה לעולמה לפני קרוב לחמש שנים ואב לשלושה. יהי זכרו ברוך.

התנועה הקיבוצית מברכת את שותפיה לדרך, את חברות וחברי הקיבוצים ובני ובנות ביתם בחג חירות שמח. מאחלים בריאות, שלווה, ביטחון, שמחה ודמוקרטיה בריאה לכל קהילות התנועה הקיבוצית!

במשך עשרות שנים חגגנו בקיבוצים את ערב סדר הפסח ביחד, בדרך כלל בחדר האוכל. התהליכים החברתיים – כלכליים – דמוגרפיים בקיבוצים, סגירת חדר האוכל במרבית הקיבוצים והעברת מרכז הכובד אל הפרט, אל המשפחה, השפיעו משמעותית גם כאן ובעשרות האחרון קטן מספר הקיבוצים המקיימים סדר פסח קיבוצי משותף.

מדגם שבוצע בימים האחרונים בקרב רכזות התרבות בקיבוצים, מצא שבעשרות קיבוצים יתקיים סדר פסח משותף, אך ברוב הקיבוצים יעשו החברים את ליל הסדר בחוג המשפחה – בקיבוץ או במקום אחר. ישנם קיבוצים בהם מתקיימים סדרי פסח שכונתיים. במדגם עלה כי ב-90% מהקיבוצים בהם מתקיים סדר פסח משותף ליל הסדר נערך בחדר האוכל. נתון דומה העידו כי בסדר הקיבוצי ישתתפו אורחים "מבחוץ". ברוב הקיבוצים שיעשו השנה סדר משותף חגגו ביחד סדר משותף גם בשנה שעברה.

על השאלה מהי ההגדה בה משתמשים בסדר המשותף, השיבו רכזות התרבות במרבית הקיבוצים כי "הגדה קיבוצית" כלשהי (יש כמה נוסחים) היא הפופולארית.

המיזם החל לפני כשלוש שנים במהלך מגפת הקורונה, כתחליף לאירוח בליל הסדר בקיבוצים, ותכליתו היא חיזוק הערבות ההדדית והסולידריות החברתית יחד עם חיבור בין משאבים ויכולות קיבוציות להתנדבות בחברה הישראלית. במסגרת זו, בקיבוצים ברחבי הארץ נאספו גם השנה לקראת חג הפסח מוצרי מזון יבש ותרומות כספיות עבור אריזה קהילתית של סלי מזון ותרומת ארוחות לחג. המיזם אפשר כר רחב של התנדבות קהילתית הן של ילדים וצעירים והן של מבוגרים, במגוון תחומים: מאיסוף מוצרים יבשים, תרומה כספית, ארגון המארזים ואריזת הסלים, שינוע וחלוקה.

בסך הכל נתרמו כ-1500 סלי מזון ועוד כ-4000 ארוחות מכ-40 קיבוצים שונים מהגליל העליון ועד חבל אילות. התרומות מועברות בימים אלו לעמותות צדקה שמסייעות למשפחות מעוטות יכולת, בתי תמחוי, שורדי שואה, שוהות במקלטים לנשים מוכות ועוד. שיר גורן, רכזת צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים בתנועה הקיבוצית שריכזה מטעמה את הפעילות, סיפרה: "תפקידם של צוותי מעורבות חברתית בקיבוצים הוא לשמור על איזונים בין המורכבויות והאתגרים בשטח שמייצר המצב הפוליטי לבין המשך עשייה קהילתית מיטבית עבור החברה הישראלית ושמירה על סולידריות ואכפתיות לזולת. לצערנו, המצב הפוליטי המורכב השפיע גם בנושא התרומות השנה, מאחר ומרבית האנרגיה בתקופה האחרונה הושקעה במחאה כנגד המהפכה המשטרית וקיים קושי בפניות לעשייה נוספת. יחד עם זאת, הצלחנו לעמוד ביעדי התרומה המצופים ואף יותר מכך! אני גאה להוביל את המיזם ומודה מכל הלב לכל צוותי המעורבות החברתית, רכזות התרבות והפעילים החברתיים בקיבוצים שהשתתפו בפעילות המשמעותית".

"תמיד משמח להיות בצד הנותן זו ברכה לראות כל כך הרבה קיבוצים עושים מאמץ קהילתי ומתגייסים למען החברה הישראלית. אני מודה לכל הקיבוצים המשתתפים שהרימו תרומה משמעותית לקראת ערב החג", אמר עופרי רביב, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה.

לפעמים, כדי לקבל פרספקטיבה על מה שקורה קרוב אלינו, כדאי דווקא לנדוד למחוזות רחוקים. בסיור שנערך בשבוע שעבר לחבל אילות שבערבה הדרומית, קיבלו מובילות ומובילי תחומי התרבות והקליטה בקיבוצים (שהגיעו מכל חלקי הארץ) הזדמנות לראות איך צומחים, קולטים, עושים תרבות מקומית ואזורית, מחזקים זהות ובונים קהילה באזור הכי פריפריאלי (וחם) בישראל. הסיור, יוזמה של מטה התרבות ומחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, נרקם בשיתוף עם המועצה האזורית חבל אילות ונציגות מקיבוצי האזור.

היום הראשון נפתח בנאות סמדר, בביקור בבית האמנויות ושיחה עם נשות ואנשי המקום שאיפשרה התוודעות לתפיסת העולם הייחודית של הקיבוץ. משם המשיכו לקטורה על מנת לערוך היכרות עם קיבוץ שיתופי המשלב בין ערכים אקולוגיים, מרחב יהודי מסורתי, מסורות מקומיות חזקות ודגש על שיח קהילתי מתמשך. במועצה האזורית הציג ראש המועצה, ד"ר חנן גינת, את האתגרים העומדים בפני האזור, כמו גם המשאבים והעוצמות הגלומות בו. הערב זימן חווייה יוצא דופן – הצגת התיאטרון "הזקן והים" של תיאטרון "אלעד" הפועל בקיבוץ אילות, המתנהלת כולה כשעיני הקהל מכוסות. 

ביומו השני של הסיור יצאו הרכזים והרכזות לטיול בין תחנות שונות בקיבוץ אילות היפהפה, בהדרכת מנהלות הקליטה והתרבות, וגילו את תרומתן של מסורות חזקות ושל הנכונות להשקיע משאבים רבים בתחומים האלה לשגשוג ולחוסן הקהילתי-קיבוצי. היומיים החווייתיים סוכמו ועובדו במעגלי שיח מחברים ומשמעותיים בין המשתתפות והמשתתפים.

התכנית מציינת השנה 25 שנים לתחילת פעילותה במסגרת התנועה הקיבוצית, ובמרכזה הצעת מעטפת תומכת של תעסוקה, לימודים ומגורים בקיבוץ לצעירים בחברה הישראלית. מרבית שנות קיום התוכנית הפנייה הייתה לצעירים יוצאי אתיופיה. לפני שנתיים שינתה התוכנית את מיצובה, עם הצטרפותם של משרד הרווחה ותוכנית י.ת.ד (התוכנית הלאומית לקידום צעירים בסיכון בישראל), והיא מהווה כתובת לצעירים מעדות, רקעים וצרכים נוספים.   

סיון רוט, רכזת גיוס והשמה בתל"מ, מספרת: "הטיול התחיל בביקור בצריף בן גוריון שבקיבוץ שדה בוקר, שם שמענו הסבר על ראש הממשלה הראשון של ישראל ופועלו, ביקרנו בביתו הצנוע, שוחחנו על ציונות והפרחת השממה בשנות המדינה הראשונות, על הגשמת חלומות וקיבוץ גלויות. המשכנו לטיול בטבע עין מעריף (עין עבדת עליון) והתפאורה הייתה נפלאה - גבים מלאים במי גשמים, מדבר ירוק ומזג אוויר מושלם לטיול. סיימנו בפיקניק משותף, ברכות והיכרות הדדית".

בתכנית העבודה לשנת 2023 הציבו מנהלות התכנית, בנוסף לליווי השוטף של המשתתפים והקיבוצים השותפים, גם יעדים להגדלת מעגלי הגיוס של צעירים וקיבוצים נוספים, בדגש על קיבוצי הצפון, והעמקת הקשר והעבודה המקצועית המשותפת עם המעסיקים בקיבוצים.

העצרת השנתית ביד מרדכי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תיערך, כמו בשנה שעברה, בערב יום הזיכרון, יום שני ה-17.4, בשעה 18:00. העצרת, שמתקיימת מדי שנה למרגלות האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ', תהיה השנה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה ויישאו בה דברים נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד ונשיאת ההסתדרות הציונית העולמית, טובה דורפמן. בחלק האמנותי ישתתפו מיקי קם, קובי אפללו, נעמה נחום, ליבי פנקר ומגמת המוזיקה של תיכון קלעי בגבעתיים.

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יקיים משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה בתל יצחק, עצרת לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בטקס, שיעמוד בסימן "מוכרחים לספר", יישאו דברים שר הביטחון, אלוף (במיל') יואב גלנט ומפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. העצרת תתמקד בחשיבות העברת זיכרון השואה לדורות הבאים ממקור ראשון, ובמהלכה ידליקו משואות זיכרון שישה שורדי שואה: דוד סיבור, יואל פישר, רחל חנן, מרטה גורן, יהודית שוש ודב לנדאו. את משואת התקומה יעלה מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (במיל') אליעזר שקדי. כמו כן, ישתתף הזמר דני רובס.

עצרת הנעילה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות, ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד, תהיה השנה בסימן "מרד גטו ורשה – בית ספר לרוח האדם" ותתקיים ביום שלישי, 18.4, בשעה 20:00. העצרת תתקיים באמפיתאטרון בקיבוץ לוחמי הגטאות במעמד נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, ינחה אותה העיתונאי יונתן ריגר, ויישאו בה דברים מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין ומנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן. במהלך העצרת יתקיים טקס הדלקת המשואות בו יצוינו סיפורי חייהם של שישה שורדות ושורדי שואה, בנוסף להנחת זר חסידי אומות עולם ע"י שורדת שואה. את העצרת ילוו בשירה, במשחק ובמחול הזמרת והשחקנית  משי קלינשטיין, מקהלת מטה אשר ובית הספר למחול כרמיאל

ועדת הבחירות שוקדת על גיבוש הצעת עדכון לנוהל הבחירות הכלול ב"חוברת הכחולה". העדכון טעון אישור מועצת התנועה שתתכנס לעניין זה במועד שייקבע.

ועדת הבחירות מזמינה את ציבור החברים והחברות להביא בפניה בכתב הצעות והערות לגבי נוהל הבחירות (זאת עד ליום 17/04/23). הצעות והערות יש לשלוח אל מזכירת הוועדה, אירית גולדברג, בדוא"ל iritg@tkz.co.il. חברים שיבקשו להשמיע הערותיהם בפני הוועדה – יוכלו לעשות כן ביום 24/4/23, בתיאום מוקדם עם מזכירת הוועדה.

פרסומים שוטפים בנוגע להליך הבחירות ייעשו באמצעות העמוד של ועדת הבחירות באתר התנועה הקיבוצית.

יעקב דרומי, עו"ד

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

מבצע "לתת בפסח" 2023 הינו מבצע גיוס ארוחות חג לקשישים ומשפחות נזקקות אשר מתקיים לקראת החג. על פי נתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי 2022 של ארגון "לתת", כ-2.6 מיליון נפשות בישראל חיות בעוני כאשר ביניהן נמנים מעל למיליון ילדים, כ-680,000 משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי וכ-600,000 ילדים חיים באי-ביטחון תזוני חמור.

בכל שנה, יוצא הארגון עם קמפיין לקראת חג הפסח, על מנת לגייס את התמיכה הציבורית ולהגביר את המודעות החברתית, ובכך לסייע לאותם מיליוני האנשים השרויים במצוקה קשה. מטרת הארגון היא לפעול לצמצום העוני למען יצירת חברה צודקת וטובה יותר, על ידי: סיוע לאוכלוסיות במצוקה על בסיס אוניברסלי, הנעת החברה האזרחית לערבות הדדית ונתינה והובלת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי. 90% מתקציב הארגון, המבוסס רובו על תרומות, מגיע מהחברה הישראלית.

לחצו כאן לתרומה של ארוחת חג