כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לאחר שרכבו 60 ק"מ במשך שלושה ימים, הגיעו הפעם המשתתפים ומדריכיהם באוטובוסים לבה"ד 1, שם התחלק היום לשניים. סבב אחד כלל מעגלי שיח בקבוצות האורגניות עם קצין או צוער מבה"ד 1 שמתגורר במרחב הכפרי וקצין או קצינה בשירות קבע או מילואים שהוא בוגר שנת השירות של התנועה או הוזמן על ידי הקבוצה במעגל. המעגלים עסקו בשירות משמעותי בצבא ויציאה לפיקוד באמצעות סיפורם האישי של הקצינים ומסלול גיוסם ושירותם הצבאי. במקביל, התקיימו שיחות עם מפקדי גדודים בבה"ד 1.

מוריה אילון שחר, רכזת מחלקת הביטחון של התנועה שהייתה אמונה על התכנון והוצאתו לפועל של יום זה, אמרה בסיומו: "במהלך הביקור בבית הספר לקצינים אנחנו רוצים לייצר קריאת כיוון ברורה לבני הנוער באשר ללקיחת אחריות, פיקוד ומנהיגות בחברה הישראלית". 

המסע הסתיים בטקס מרגש אותו הנחו והובילו נציגות הקבוצה מהמועצה האזורית מנשה. לאחר הדלקת נרות חנוכה האחרונה במסע, בירכה את המשתתפים שרת הכלכלה והתעשייה היוצאת, חברת הכנסת והאלופה במיל' אורנה ברביבאי. השרה, שהייתה האישה הראשונה בצה"ל בדרגה זו, אמרה: "אין ספק כי יש ביניכם מי שיהפכו להיות בעצמם מנהיגי העתיד של המדינה, בצה״ל ובכל תחומי החיים. אני מאחלת לכם בהצלחה ובטוחה כי תשפיעו ותתרמו בכל דרך בה תלכו״.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, אמר לי"בניקים בטקס הסיום: "סיימתם יום מרגש ומעצב בבית הספר לקצינים. אני מבקש מכם שתצאו לשנת שירות וגם תבצעו שירות משמעותי, אפשר גם גם, צריך רצוי גם וגם, צריך גם וגם. מפקד בה"ד 1 אמר באחד מהמסעות הקודמים שצריך כמה שיותר ממבצעי שנת השירות של התנועה הקיבוצית במקום. אני מבקש מכל מי שיכול שיעשה זאת". 

הבחירה לקיים את הסיור דווקא במועצה האזורית במשגב נבעה מהסיבה ששם רואים מקרוב את תוצאות המדיניות הממשלתית, הן במישור התכנוני והן במישור הקרקעי, שהביאה לשינוי דרמטי במאזן הדמוגרפי בלב הגליל, וכפועל יוצא להיחלשות החוסן והמשילות, והביטחון האישי והלאומי.

המפגש נפתח בדברים של בנצי ליברמן, יו"ר פורום שילה ומנכל"ית הפורום, ד"ר ענת רוט, שהציגו את המציאות הדמוגרפית ותוכנית פעולה שגיבש פורום לב הגליל לשינוי המציאות. דני עברי, ראש המועצה המארחת, הציג עלייה מטאורית במחירי הקרקעות והגירה שלילית המהווים גורם משמעותי לשינוי המאזן הדמוגרפי שנוצר באזור. אלוף במיל' אייל בן ראובן, חבר הפורום לביטחון הגליל ותושב יודפת, הציג בפני האורחים את המשמעויות הקשות של מצב ההתיישבות והמאזן הדמוגרפי באזור על הביטחון – האישי והלאומי, שהומחשו גם בסיור שטח בהדרכתו של ראש המועצה המארח.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר: "המציאות בלב הגליל צורחת את ההכרח בשינוי. אנחנו צריכים להביא בהקדם לכך שהממשלה החדשה תציב את 'הצלת הגליל' כיעד לאומי, בצמרת סדר העדיפויות של משרדי הממשלה. הקריאה הזו של מיליון יהודים לגליל זה לא קריאה אינטרסנטית, אלא קריאה ציונית להצלת הגליל". צפו בדבריו של ניר מאיר בסיור

המתגייסים החדשים הגיעו ממקומות שונים על הגלובוס, חלקם חניכי גרעיני צבר שמאומצים בבית זרע, גזית ורגבה, אחרים הם בוגרי האולפנים מתכנית "חמסה", והיתר הם בוגרי תכנית נעל"ה או חיילים בודדים שעלו ארצה באופן עצמאי כדי להתנדב לצה"ל. כולם מצאו בקיבוץ בית חם ואוהב והגיעו לבקו"ם נרגשים ובעיניים בורקות. מרגש במיוחד היה לראות את המשפחות המאמצות של חניכי גרעין צבר מרגבה שהגיעו בהרכב מלא, כולל ילדים, והיוו אטרקציה מרגשת במוזיאון חיל הים. 

15 עולים ועולות מארגנטינה היו גם כן בין המתגייסים, וזכו לשני אירועים יום אחרי יום שאותם יזכרו בכל ימי חייהם. בערב שלפני הם צפו בנבחרת הכדורגל של מולדתם מנצחת בגמר המונדיאל, ולאחר שחגגו כל הלילה את ניצחון נבחרתם הם הגיעו בבוקר ליום הגיוס באופוריית הניצחון, זקופי קומה, מאושרים וגאים. 

"התחבקנו, דמענו ושלחנו אותם לדרך בתפילה שיחוו הצלחה וחוויות משמעותיות, ישמרו על עצמם ויחזרו בשלום הביתה לקיבוץ", אמרה יעל אייזנר, מנהלת מחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית. "ליווינו אותם בחודשים שלהם כאן בישראל והם עברו תהליך מדהים. צפויה להם דרך מוצלחת ומרגשת בצה"ל", הוסיפה אייזנר.

"קיימנו פעילות לקהילה המקומית, עם פעילויות שמחות לילדים ומבוגרים, המשלבות גם את רוח החג הישראלית וערכי הקיבוץ המוכרים והאהובים", מספרת מנהלת התכנית, נעמי גלעד (מעגן מיכאל), ומפרטת: "הצגנו את ההצגה האהובה "חנה זלדה ורבי קלמן", הפקנו ביחד הצגה על המכבים הגיבורים, השחלנו נרות אל תוך בקבוק, אכלנו סופגניות ולביבות, שיחקנו שלל משחקים ויצרנו המון יצירות  לעשרות ומאות ילדים בכל קהילה".

שירי מדר, מנכ"לית הבונים-דרור, מסבירה על התכנית: "תכנית 'נטעים' עוסקת בחיבור ליהדות כתרבות כמיטב המסורת הקיבוצית. המטרה הגדולה שלנו היא לחזק את הקהילה ולחבר את חברי הקהילה למדינת ישרא. למדריכי התוכנית נטעים הם אנשי חינוך מנוסים, רובם עובדי "הבונים דרור" ו -We Kibbutz המתנדבים לצאת למשלחות התכנית. המשלחות יוצאות מספר פעמים בשנה לקהילות היהודיות ומעבירים פעילויות ליותר מ-15 אלף ילדים בשנה".

"קשה לתאר במילים את ההתרגשות לראות ילדים מעבר לים מסובבים סביבון, שרים ורוקדים איתנו ומשחקים משחקים כמו כל ילד בישראל. זה ממלא את הלב בשמחה, גאווה ותחושה של סיפוק", סיכמה נעמי את התחושות.

הביקור בשגרירות החל בשיחת היכרות בת שעה עם שגריר סין בה שאל שאלות על המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, על מהות הקיבוץ וחשיבותו למדינת ישראל וכמובן על עתידו של הקיבוץ. הוא הסביר שכשגריר הוא עורך סדרת הרצאות של פרופסורים לצוות השגרירות כדי שיכירו ויבינו את המדינה בה הם מכהנים. ההרצאה על הקיבוץ הייתה השלישית במספר, לפניה הם שמעו הרצאות על הדת בישראל, ועל התרבות בישראל.

הרצאתה של פרופ' פלגי נישאה בפני כעשרים איש ואישה המכהנים בשגרירות, ביניהם מתרגמת מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית. ההרצאה ערכה כשעתיים, הוסברה התפתחותו של הקיבוץ, ערכיו הבסיסיים, השינויים שחלים בו וההתלבטויות לגביהם על מנת לשמר את ייחודו כחברה המבטיחה ערבות הדדית לחבריה. במהלך ההרצאה אף הוצגו נתונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים של הקיבוץ. בתום ההרצאה שאלו הנוכחים על המצב הפוליטי של הקיבוצים וכן כיצד הקיבוץ שכל כך השתנה ממשיך לגדול, כלומר, למה אנשים רוצים לגור בקיבוץ. הוסבר להם שאורח החיים הקהילתי הוא בעל משמעות רבה לחברי הקיבוץ ולפעמים יש חילוקי דעות, בעיקר בקשר לשינוי אורח החיים, אך אלה נפתרים בצורה דמוקרטית.

בתום ההרצאה ביקש השגריר שלאחר תום מגפת הקורונה המכון לחקר הקיבוץ יארגן לו ולצוות השגרירות סיור לימודי בקיבוצים, ונענה ברצון.

אלון כהן, ליאם אטיאס ורותם לבנת, שלושה תלמידי כיתה ד' מבי"ס נוף גליל שבקיבוץ פרוד, ערכו טיול אחר צהריים בקיבוץ, כפי שהם עושים לעתים תכופות. כשהגיעו לאזור בו הם בדרך כלל אוהבים להקים "מחנה", חיכתה להם הפתעה לחג החנוכה – נר חרס עתיק מהתקופה הרומית. "בזמן שטיילנו ראינו משהו יוצא דופן יוצא מהאדמה, חשבנו שזו אבן מיוחדת אז משכנו את זה" מספרים הילדים. 

הילדים הראו להוריהם את התגלית הייחודית ודיווחו על כך לרשות העתיקות. ד"ר חיים ממליה, ארכיאולוג נפת טבריה וגליל תחתון מזרחי ברשות העתיקות, הגיע לאסוף את הנר, ושוחח עם הילדים על מנת לאסוף נתונים שעשויים לסייע למחקר עתידי. "בסמוך למקום המציאה, מתקיימת בימים אלה חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לקראת בניית שכונה חדשה בקיבוץ. מעניין שהילדים מצאו את הנר מחוץ לשטח שאנחנו חופרים; מציאת הנר עשויה לרמז לנו עד לאן הגיעו גבולות האתר הקדום. אילולא הילדים, לא היינו יודעים זאת. אין ספק שהממצא שופך אור חדש ומעניין על החפירה." הוא סיפר.

הסיפור הייחודי הגיע גם אל ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת תחום חינוך וקהילה ברשות העתיקות במרחב צפון וחוקרת נרות בעצמה. כאות הוקרה על האזרחות הטובה ועל הגילוי יוצא הדופן העניקה עינת לשלושת הילדים ובני כיתתם מפגש כיתתי חגיגי על גדת נחל צלמון עליון, אשר עסק בנרות עתיקים. במהלך המפגש הוענקה למוצאים הצעירים והישרים תעודת הוקרה המשבחת את אזרחותם הטובה.

בימים ההם, אמצע שנות ה-80, אני נקלטת צעירה בקיבוץ רמות מנשה ומהבית במושב חרות הבאתי מיומנות מוגבלת בתחום האפייה. נפעמת מידיעותיהן של שכנותיי, המשפחה והחברות הקיבוצניקיות, התמכרתי ל....איך לא?! הטור השבועי של גרדה כהן בדף הירוק. אהוב במיוחד היה מתכון הסופגניות המנצח, אותו טרחה לפרסם שנה אחרי שנה. מאחת השנים שמרתי לי גזיר עיתון עם המתכון המקורי. השנים חלפו, השמן והריבה הכתימוהו כהוגן, והיום הוא רשום רק בספר המתכונים המשפחתי שלנו. שנה אחרי שנה, אני עושה בליבי לגרדה כהן אזכרה קטנה בחנוכה.

גרדה נולדה בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1938, עבדה במשק הפועלות בעפולה ומשם עברה לקיבוץ חולתה. לאחר כשבע שנים היא הגיעה לקיבוץ אילון שם נישאה וחייתה עד פטירתה בשנת 2009. במשך כ-45 שנה עבדה גרדה במטבח ובמאפייה של הקיבוץ, ובמהלך השנים גם סיימה קורס למשחק ובימוי, ומאז עסקה בהפקת חגים וביימה הצגות ילדים, פרסמה עשרות ספרים, מחזות, שירים ,שני ספרי בישול קיבוציים, וטור שבועי בלתי נשכח בדף הירוק.

למרות שלא הכרתיה אישית, שמה נישא בפי לא רק בחנוכה. בנותיי שלי מכירות (ומוקירות) את המתכון המנצח, ולכל המלעיזים שאומרים ש"סופגניות קונים בקונדיטוריה" ו"אצלנו לא מטגנים", אני יכולה לומר רק דבר אחד - שנה אחת תכינו את המתכון של גרדה כהן וגם אתם תהפכו למעריצי הכוהנת הגדולה של הבישול הקיבוצי.